|
פרק
ג
'
עמוד
בספר
המודפס |
הדומם
| |
תא |
עפר.
בדרך כללי כל הרי הארץ בעבר הירדן המערבי הם מיסוד עפר סידי, וכל אבני ההרים הם מיסוד זה שהוא רך, לכן נמצאות מערות הרבה בארץ ובפרט בהר הכרמל (עיין מקומו) ובמחוז בית לחם הגלילי ובמחוז נצרה וכו' ובמחוז ירושלם בהר הזיתים. וכן איכות הר הלבנון הוא מיסוד עפר סידי. ויסוד זה מגיע עד המדבר הגדול בהר סיני כי שם ההרים הרי גראניט.
גם בעבר הירדן המזרחי בדרך כללי הוא יסוד עפר סידי (קריידע, קאלק ארטיג), אכן במחוז מישור חוראן, טרכונא (חבל ארגוב), יטור גולן (עיין מקומם) היסוד אבני באזאלט, לדרום ים המלח אצל "ואדי אחזי" (עיין מקומו) מתחיל יסוד אבני-חול ומיסוד זה כל הרי ארץ אדום (בצד המזרח).
אדמת חמר.
נמצא הרבה במחוז חברון ועושים ממנה לבנים המתיבשים בשמש וברוח דוקא, ובתי הכפרים הם על פי הרוב מלבנים, ומאחר שאין גגות לבתיהם כגגות חוץ לארץ, אם יתמיד הגשם זמן מה יפלו ויחרבו. וכן בגליל (ובפרט בעיר צפת) שקרקע הגגות מאדמת חמר (טיט) הוכרחו לעגל הגגות עם המעגל בעת הגשמים להחליק הקרקע כדי שלא ירד המים הביתה. ואם לא יעשו כן נמס ויפול כל הבית כמו שאירע פעמים הרבה להם וסכנה גדולה היא ליושביה, לכן גוזרין שם תענית על רבוי הגשמים (כנזכר בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקע"ו סעיף י"א וזה לשונו ובארץ ישראל אין מתפללים על רוב הגשמים מפני שהיא ארץ הרים ובתיהם בנוים באבנים ורוב הגשמים טובה להם אין מתענים להעביר הטובה ועכשיו בצפת מצוי מפולת בתים מפני הגשמים ומתפללים עליה עד כאן לשונו). אכן בחלק יהודה (ובפרט בעיר הקדושה ירושלם) אינה שכיחה מפולת, שכל הבתים מאבני גזית וקרקע הגגות
| |
תב |
ממין חמר הנקרא קיסרמיל
1 [1)]
, והוא נתקשה כאבן ולא ירד גשמים בו. וממנו כל הטבילות ומקוה המים (שהם ממעל לארץ לא בתוך חפירות הקרקע) אשר ירדו בו מי הגשמים ונמצאות טבילות על הגגות.
כלי חרס הנעשה בארץ (ובפרט בחברון) הוא שפל הערך, כי לא ידעו לעשות הטיח המבהיק (גלאזור) ולא יצליחו לבשל בהם, ולכן רוב כלי הבישול הם מתכת. במחוז "כפר-צמח" על שפת ים כנרת (עיין מקומו) נמצא מין אדמת חמר דומה לגיפס, וכלי החרס אשר עושים שם הם הטובים בארץ.
אבנים.
אבני סיד. כל הרי הארץ הם מאבני סיד ונמצאות חתיכות סיד כרביעית צענטנער ויותר. מין קריידע ומין גיפס (גיפסים כלים פרק י' משנה ב' פרה סוף פרק ה') לא נמצא בארץ.
גם נמצא מהרי הארץ אבנים שהם מין שיש ומהם עושים רצפת הבתים והחצרות הנקראים בלשון ערב "אלבאלאט", מהרי רמה וראמאלא, גם במחוז הירדן אצל נעבּי מוסי" והם ב' מינים לבנים ושחורים, והם חלקים ומבהיקים כמו שיש (שיש בעצם לא נמצא).
אבני חלמיש חצץ (קיזעלארטיגע). ממין זה האבן מוציא אש (פייערשטיין) ונמצאים הרבה במחוז ירושלם. ומחול אבני חצץ עושים בחוץ לארץ הזכוכית. אכּן בחברון אשר שם איזהו
| |
תג |
תנורי זכוכית לוקחים תמורת החול אבני חצץ חול דק שבשפת הים, וכל כלי זכוכית אשר נעשו שם הם בתכלית השפלות. ואין יודעים לעשות כי אם כלי השתיה וצלוחיות שהם כל כך דק וחלוש עד אם ימלא צלוחית גדולה מים ויגביה למעלה נשאר ראשו בידו והנשאר יפול ארצה כי לא יוכל לשאת משא המים אשר בו. גם עושים שם דברי צחוק לילדים טבעות וצמידי ידים וכו' הנשלחים בכל קצות הארץ לא עבור ערכם ואיכותם ומהותם (כי בתכלית השפלות הם) כי אם לחשיבות הארץ אשר יצאו משם.
נמצא דוקא מין אחד בארץ והוא ממי הים שחופרין על שפת הים חפירות חפירות ומתכנס שם מי הים ויתיבש בשמש והוא המלח. ובמקומות שיצא מים הרבה ביבשה נמצא הרבה ובפרט במחוז עזה. המלח סביבות ים המלח הוא מר מאד ויש לו טעם זאלפעטר
3 [*)]
. ואם הושלך על האש נמס קצת ודולק מעט כמו זאלפעטר והוא מזיק הרבה לעינים (והא מה שנזכר בדברי חכמינו זכרם לברכה מלח סדומית שמסמה את העינים).
בארץ סוריא נמצאים נהרות שמימיהם מלוחים ומוציאים מלח. למזרח עיר חלב (אלעפפא) בערך 8 שעות נמצא נחל גדול הנקרא "נהר אלדהאבּ" (נהר זהב) ומימיו נופלים לתוך עמק גדול ונשאר שם והולך דוקא בימות הגשמים, ובימות החמה פוסק ונתיבש, ובחודש תמוז נמצא כבר כל העמק הנזכר מלא מלח, ואומרים שמקובל אצלם שהוא נהר אהוא הנזכר בעזרא ח' ט"ו (ואולי שם "דהאב" לשון משובש ורוצה לומר דאהוא), ונמצא
| |
תד |
שם כפר הנקרא "אלחלף", ומראים שם כנסת עזרא והוא בנין ישן נושן ושם מבני עמנו בערך י' אנשים, אכן אוירה צח ונקי ולכן באים שם לשבת בימות החמה הרבה מתושבי חלב.
זפת ארצי.
נמצא הרבה סביבות ים המלח וביותר בזמן שרעשה הארץ רחמנא לצלן שיורד מהרים שעל שפתו ושט על פני המים ונמצאות חתיכות גדולות מאד. לפי הנראה הוא כמין לאפפא שהושלך מהרי משליכי אש. ובשנת תקצ"ד בעת שרעשה הארץ נמצא בכל הרי עיר "קארק" (עיין מקומו) יוצא מכל הסלעים זפת ארצי הרבה, אכן בשאר העתים אינו כל כך נמצא במחוז ההוא כי אם על שפתו ממש
4 [*)]
.
אבנים השורפים.
במחוז ים המלח סמוך לבנין "נעבי מוסי" נמצא מין אבנים שחורים
5 [**)]
אשר ישרפו כמעט כפחמים והעוברים שמה יבשלו מהם מאכלם. ולפי הנראה הם מין פחמי אבנים, אולם דבר נפלא נמצא בהם כאשר מובאים פה העירה לא יבערו והם כאבנים אחרים
6 [***)]
.
נתר.
בגבול מצרים נמצא מין נאטרום הנקרא בלשון ערב אלנאתרון שחופרין בארץ ודומה במראהו לאלוין והוא מעט ירוקי (בלויליך גרין) והמובחר הוא לבן, וטעמו מלוח הרבה. ולוקחין לנקות ולטהר, ובחברון מניחים בתוך הדוד שעושים בו הזכוכית. בארץ לא נמצא כי אם שהובא ממצרים. והוא בלתי ספק נתר הנזכר בפסוק. והמפרשים (המערביים) מתרגמים קריידע שגגה היא, כי הוא אינו מטהר ומנקה.
| |
תה |
גם מצאתי בספריהם שבימי קדם היו עושים מנתר הנזכר מין בורית (זייפע) ועל זה מרמז הפסוק (ירמיהו ב' כ"ב) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית. וכעת עושים בארץ בורית מסיד ושמן זית וכו' ועושים פה בירושלם הרבה מאד הנשלח למרחקים.
מין קריידע וגיפס אינו נמצא בארץ והובא מחוץ לארץ והוא יקר הערך כמעט בערך הצוקר אף שאי קרעדא (קאנדיא) אינו במרחק רב מהארץ.
מתכת.
נחשת לא נמצא בארץ כי אם במחוז חלב (אלעפפא) (עיין מה שכתבתי בשם ברתי) ובגבול ארץ מצרים נמצא נחשת וברזל. (אכן שמעתי אומרים שבהרי גליל העליון ובהרי רגלי הלבנון נמצא יסוד נחשת אכן אין איש שם על לב להשגיח להוציאו בארץ הנשמה הלזו (דברים ל"ג כ"ה ברזל ונחשת מנעלך).
ברזל נמצא בהר הלבנון במחוז עיר דיר אלקאמר (עיין מקומו) והיהודים יושבי העיר ההיא שוכרים מאמיר ההרים אלה ומוציאים ומצרפין שם ועושים שם ממנו ברזלי פרסאות הסוסים וכו' הנשלחים בכל הארץ.
מי מינעראליא.
בימי קדם נמצא הרבה בארץ אכן כעת לא נודע כי אם חמי טבריא שהם לדרום עיר טבריא כמהלך שליש שעה, ושם מעין שמוציא מים חמים כמעט בוערות
7 [*)]
ויש להם ריח גפרית הרבה ושותין ממנו גם רוחצין בו לרפואה (ויותר מועיל לחולי גיכט ורהיימאטיזמוס) ודומים לחמי קארלסבאד במדינת בעהמען ולוויסבאדען
| |
תו |
במדינת העססען). אברהים פאשא בנה אצל המעין בנין מרחץ מפואר מאוד לעוברים ושבים, ונמצא עוד מרחץ בנין ישן. וכעת שנה אחת שנתקלקל צנור המעין בבנין החדש הנזכר ולא ירד בו מים כי אם בבנין הישן (ואין איש משגיח לתקנו)
8 [*)]
.
גם נמצאים עד היום מי גדר (עיין מקומו) ויש לו גם כן ריח גפרית ומימיו חמים כמו חמי טבריא
9 [**)]
אכן המקום ההוא כעת חרב ושמם.
גם מי השילוח פה עיר הקודש כמעט הוא בכלל מי מינעראליא, כי הם כבדים וטעמם מלוח וטבעם לשלשל, וכל מי שישתה תמיד ממנו לא יחלה בחולי הקדחת אשר שכיח הרבה בארץ (זה ידעתי בנסיון)
10 [***)]
.
נשלם פרק ג' גדר הדומם
עד מתי החזון התמיד והפשע שומם.
הערות:
1. [עמוד תב] והוא ממינים ואופנים שונים. הקיסרמיל ההדיוטי הוא מחלק חול וחלק סיד וחלק פסולת בורית העב הנשאר בדוד שמבשלין בו (עיין לקמן בורית). וג' חלקים אלה מגבלים זה עם זה עד שנעשה חמר וטוחים אותו על הגגות ומכים עליו יום או יומים עד שיתיבש ואז נתחזק כמעט כאבן, ומין זה הוא שחור. מין אחד שלוקחין במקום החול קמח אבנים שכותשין אבנים דק לעפר ויותר טוב אם הוא קמח חרסית ולפעמים יתנו בו גם בצים וצמר עץ (בוימוואללע) ומעט שמן וסיד וכו' (מין זה הוא לבן ויקר הערך) ויתחזק כאבן לבן מבהיק, ועומד בפני המים כמעט ככלי זכוכית.
2. [עמוד תג] בלשון רומי נקרא מלח סאל, ולפי דעתי מה שנזכר במסכת עבודה זרה פרק ב' משנה ו' מלח סלקונטית מורכב מן סל וקונטית מלשון קונטיטן (שבלשון רומי יין מבושם) ומרקחת והכונה מלח בשמי והוא סל קונטיות.
3. [עמוד תג] בקצה ים המלח ישנם הרי מלח גדולים שאינם מרים כלל, והמלח הזה יובא פה עיר הקודש, והוא רכוש הממשלה ירום הודה.
4. [עמוד תד] הזפת שהמחבר מזכיר פה הוא החמר (אספאלט), והוא נמצא הרבה, ואיכותו טוב והוא רכוש הממשלה.
5. [עמוד תד] מאבנים האלו יעשו בבית לחם כלים שונים, ועליהם יפותחו ציורים מהמקומות הקדושים שבארץ הקודש.
6. [עמוד תד] טעות, כי גם פה יבערו באש, אך בעת שרפתם יוציאו ריח זפת כפחמי האבן ועוד יותר, ולא ישרפו לאפר כי אם לסיד.
7. [עמוד תה] לא רק מעין אחד כי אם איזה מעינות חמים ישנם שם. ומדת חום המים בהמעין היותר חזק הוא 55-61÷ C מעל האפס. אך מי מעין אחד מובאים לתוך המרחצאות המובאות בסמוך, ולעוצם חמימותם יעמדו כיום תמים בהברכה עד אשר יוכלו לרחוץ בהם, ומי המעינות הנשארים שאינם הולכים כל כך בחזק ישפכו את מימיהם לים כנרת וישאירו במקומות שיעברו בהם רושם ירוק. ובשנת תקצ"ז בעת הרעש, הגירו המעינות האלו את מימיהם בכמות יותר רבה וגם חמימותם היה יותר חזק.
8. [עמוד תו] זה זמן שתיקנו שני המרחצאות, וגם עגלות תלכנה מהעיר עד המרחצאות.
9. [עמוד תו] בגדר ישנם איזה מעינות מהם חמים ומהם פושרים אך עד היום לא נבנה בהמקום הזה כל מרחץ, ובכל זאת רבים מאלה שלא מצאו תרופה למחלתם בחמי טבריא ילכו לרחץ בהמעינות האלה ומהם ירפאו.
10. [עמוד תו] מי השלוח מלוחים רק מעט ואינם כלל בגדר מי מינעראל, ואין להם כל סגולה מיוחדה, ונסיון יחידי איננו נסיון כלל.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
