ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר תבואות הארץ

מספרי היסוד של
לימודי ארץ ישראל

הרב יהוסף שווארץ

לתוכן

תוצאות הארץ

מאמר העתים

עמוד
בספר
המודפס
מאמר העתים

תז

למטר השמים תשתה מים (דברים י"א י"א).

כן הדבר עד היום הזה וכמעט בכל בתי הארץ נמצאים בורות (ציסטערנע) אשר בהם מתקבץ מי הגשמים היורדים מהגגות והם חפירות עמוקות ורחבות סגורות הטוחות בטיח "קעסרמיל" (עיין לעיל) והוא דומה כמעט לטיח זכוכיות (גלאזירט) ולא יאבד אף טיפה אחת (אבות פרק ב' בור סיד שאין מאבד טיפה). גם נמצאים מעינות הרבה אשר מהם ישתו ובפרט בעיר שכם שנמצאים הרבה בתוך העיר יותר מכל ערי הארץ, ואם יאחר הגשם לרדת יבשו המעינות וגם הבורות רקים הם.

יורה ומלקוש. אם השנים כסדרם יחל הגשם לרדת בתחילת חדש מרחשון, והגשם בחדשים אלה נקרא יוֹרה, ויתמיד לפעמים שבוע אחד יום ולילה ואחר כך יפסוק זמן מה ולפעמים ימים ושבעות ויחל עוד ויפסוק עד סמוך לאדר ואז נקרא מלקוש והוא על פי הרוב בחדש אדר וקצת חדש ניסן והוא יורד בזעף גדול ולעתים רחוקים יתמיד המלקוש עד חצי חדש אייר 1 [1)] .

תח אחר שירד היורה כבר נתרכך הקרקע קצת ויחל איש האדמה בעבודת האדמה ויחרוש ויזרע ויחרוש שנית לכסות הזרע (עיין שבת דף צ' עמוד ב' תנא בארץ ישראל קאי).

בימות החמה כמעט לא ירד אף טפה אחת ואף שלפעמים התקדרו השמים בעבים. בשנת תר"א ערב ראש חודש תמוז אחר חצות היום ירד גשם הרבה גשמי בורות ויהיה הדבר פלא בעיני כל יושב הארץ כי אמרנו נשתנו סדרי מעשה בראשית. והפסיד לפירות הארץ.

לפי רוב הגשמים כן ברכת הארץ, ואם לא ירד יהיה רעב בארץ כי לא יצמח דבר. בשנת תקצ"א לא ירד כמעט כלל ועיקר, ויהי רעב גדול בארץ עד שעלה ערך החטים מן אחד וחצי עד י"ח 2 [**)] ותהי עת צרה ליעקב לא תקפ"ץ 3 [***)] . הגשמים בארץ ישראל על פי

תט הרוב מרוח מערבית או מערבית צפונית מערבית ואחר כך יהפך הרוח לצד מזרח ונעשה האויר צח ונקי.

שלג.

ברוב השנים לא נראה בארץ, אכן לפעמים נמצא שלג הרבה ומונח איזהו שבועות 4 [*)] בפרט בחדש שבט. (בשנת תר"ד ירד מעט שלג ליל ובשחרית כ"ב ניסן). וכן נזכר במסכת יומא דף ל"ה עמוד ב' במעשה הילל הנשיא. וכן בספר מכב"י (חשמונאים) א' י"ג כ"ב שהיה שלג הרבה בארץ. בשנת תקי"ד היה שלג הרבה מאוד וקור גדול עד שמתו מקרירות כ"ה אנשים בגליל אצל עיר נצרה, ושמעתי בשם זקן אחד שהתמיד השלג בשנה ההיא עד חדש סיון וכמעט לא נמצא מנין בבית הכנסת פה עיר הקודש בחג השבועות כי בלילה ההוא ירד השלג כל כך עד שלא יוכל כמעט איש לצאת החוצה בשחרית עת התפילה 5 [1)] . גם שנת תקנ"ח היה שלג הרבה סביבת ירושלים.

ערך חום האויר.

בדרך כללי בימות הגשמים 8÷ או 9÷ 6 [**)] מעל האפס בכלי טהערמאמעטר R. בימות החמה הוא על פי הרוב 21÷ או 22÷ ויעלה לפעמים עד 26÷.

תי רעמים וברקים נמצאים הרבה ודוקא בימות הגשמים ולפעמים יזיק. כלי מוריד הברק 7 [1)] (בליטצאבלייטר) לא נמצא בכל הארץ 8 [*)] .

רוחות.

אף שבימות החמה חום גדול בארץ עם כל זה האויר ממוצע על ידי הרוחות שמקררים האויר (ומצאתי במדינת איטאליא האויר מחומם יותר מבארץ כי לא מצוי שם רוח המקרר כמו בארץ, וחסד גדול הוא). ובזמן שלא ישב הרוח צער גדול לכל יושבי הארץ כי החום כבד וכמעט בוער. (כלי מתכת מונח בחצר שכני איזהו שעות בשמש ולא היה אז רוח ויבוא ילד לקחתו ויקחו בידו ויעלו אבעבעות ביד הילד כאילו נגע באש ממש). מסיבה זאת כל כיכר הירדן ובפרט מחוז טבריא מבורך ופוריה ושם נתבשלו כל התבואות והפירות ראשונה מכל הארץ כי החום (האויר) מוסגר בין ההרים ולא ישב שם הרוח כבכל הארץ, ובעיר טבריא כמעט כל יושבי העיר ילכו בימות החמה בלא מלבושיהם כי אם בכתונת גדולה 9 [**)] .

גם בזמן הגשמים רוחות גדולות בארץ ובדרך כללי רוח המזרחי מורה על קור ומפסיק הגשם. המערבי מורה על גשם, הצפוני מפסיק הגשם, אולם אם כבר נשב קודם שירד הגשם מתרבים העננים ומוסיף הגשם מאוד. ועל פי הרוב גשם עם רוח צפון יתמיד

תיא איזהו ימים 10 [1)] . רוח הדרומי מביא גשם ומורה על החום.

בדרך כללי רוח צפונית מערבית מאלול עד כסליו. מכסליו עד אדר על פי הרוב רוח דרומית מערבית ורוח דרומית. מאדר עד תמוז רוח מזרחית. ומתמוז עד אלול רוח צפונית. רוח המערבי הוא התדירי מכל הרוחות (ירושלמי בתרא פרק ב' הלכה ט' ר"ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חוץ מן המערבה שהיא תדירה. רב מנא היה מהלך עם מוכי שחין אמר ליה אביי לא תהלוך ממדינחא אלא ממערבה עד כאן לשונו).

רעש.

חפשתי בספרים ומצאתי שהיה רעשים הרבה בארץ ואלו הן :
א' בזמן עוזיה הנזכר בפסוק.
ב' בזמן הורדוס ונהרגו אז י' אלף אנשים 11 [2)] .

תיב ג' בשנת 4075 ונחרבה עיר רבת בני עמון.
ד' בשנת 4344.
ה' בשנת 4506.
ו' בשנת 4509.
ז' בשנת 4516.
ח' בשנת 4865.
ט' בשנת 4874.
י' בשנת 4880. בזמן באלדואין מלך הנצרים.
י"א בשנת 4930.
י"ב בשנת 4962.
י"ג בשנת 5518 ונחרבה עיר "בעל ביק" בבקעת הלבנון, ובעיר צפת תבנה ותכונן נהרגו מאה וארבעים נפשות.
י"ד בשנת 5594 (הרעש הראשון ששמעתי והרגשתי מימי).
ט"ו בשנת 5597 ונחרב צפת וטבריא ועוד כפרים הרבה.

כל אלה היה בארץ ישראל והם רעשים גדולים וחזקים שהיה על ידי מפולת גדולה שנחרבו המקומות ונהרגו נפשות. אכן רעשים קטנים וחלושים שאין בהם סכנה ומפלת כמעט אין מספר להם והם כמעט בכל שנה ושנה (בשנה זאת [תר"ה] הרעישה הארץ ב' פעמים).

ובארץ סוריא יותר מצוי הרעש ובפרט בזמן מלחמת הנוצרים. בארץ סוריא בערי אנטיוכיא וטראבלוס וכו' הרעישה הארץ פעמים הרבה מאוד. בשנת ה' תקפ"א נחרבה עיר חלב (אלעפפא) על ידי הרעש ומתו בה לאלפים. (ובחלק ד' אם ירצה ה' אאריך מדבר זה).

עתות השנה.

ועתה אזכּיר סדר השנה על פי החדשים 12 [*)] .

ניסן. על פי הרוב גשמים הרבה (ובפרט בחצי חדש הראשון) ורוח

תיג גדול ולפעמים קור. ואז יתבשלו הירקות הקשים כגון עכביות ופולים וכו', וכל הארץ מלא פרחים ושושנים. כשבאתי לארץ בחדש ניסן מצאתי כל עמק שרון כמו בחוץ לארץ בחדש תמוז ואב. גם נתבשלה כבר השעורה (והפשתה והשעורה נכתה כי השעורה אביב). בשנה זאת [תר"ה] הובאו חטים חדשים מ"אלגור" תחילת החדש והוא לעתים רחוקים מאוד.

אייר. האויר צח הרבה וכבר פסק הגשם ולא נראים עננים ברקיע השמים. החום מעט. בכיכר הירדן כבר הגיע זמן קצירת החטים. ובשאר מקומות לא נתבשל אז כי אם בערך חצי (האלב רייף) וקוצרים ממנו ונתיבש או בשמש או באש והוא קלי הנקרא בלשון ערב אלפריק. ונתבשלו אז המלפפים (גורקען) הקטנים. במחוז עזה כבר נתבשל אפראקאזען.

סיון. ירב החום ולא נראים עננים. הטל מעט ונתבשלו כל מיני פפלוימען וכבר נקצר כל תבואות הארץ.

תמוז. ירב החום מאוד. הטל מעט ונתבשלו פירות הרבה התפוחים אגסים וקצת ענבים וכו' האבטחים הקשואים וכו'.

אב. החום ירב עוד ונראים עננים. הטל ירב ונתבשלו התאנים והחרובים.

אלול. החום מתמעט. עננים הרבה. הטל ירב בלילה כמעט כגשם, ונתבשלו ענבים והרימונים והשומשמין וחבושים (קוויטטען) ולימאני.

תשרי. החום כבאלול, עננים הרבה מאוד, הטל מתמעט ולפעמים ירד גשם. כבר נתבשלו הזיתים והתמרים.

מרחשון. עננים הרבה ורוח גדול וגשמים, ואז נתבשלו האתרוגים (רוצה לומר שהם ראוים לאכילה) וקצת מתפוחי זהב (אראנגען) ואפלאזיניע ולפת (ריבען) ועוד מיני ירקות.

כסליו. דומה למרחשון, וכבר מתחילים לזרוע התבואה, ואראנגען ואפלאזיניע נתבשלו כבר, והם מתבשלין עד חדש ניסן ואייר (עץ הדר פרי שדר באילן)

טבת. קור הרבה, הלוזים (מאנדעלן) פורחים (בליהען), וכבר

תיד נתבשלו רוב הירקות צנון וכרוב וקלקס ובצלים (ירוקים) ונמצאים עד אלול.

שבט. קור הרבה ולפעמים שלג וקרח דק.

אדר. האויר ממוזג ולפעמים רוח גדול עם גשם רב. אלנות הפירות פורחים ונתבשלו השומים עד סיון.

(ממעמד האויר בענין הבריאות אדבר אם ירצה ה' בחלק ד').

נשלם מאמר העתים
לחכמים יודעי העתים.


הערות:

1. [עמוד תז] לא ידעתי טעם הדב למה תקנו חכמינו זכרם לברכה להגביל זמן רדת הגשמים לענין תענית על פי החדשים (ז' מרחשון י"ז בו ראש חודש כסלו) שהוא על פי מהלך הלבנה ולמה לא תקנו על פי מהלך השמש, הלא עתות השנה תלויות במהלך השמש (כמו שתקנו השאלה בחוץ לארץ ס' יום מתקופת תשרי) ועינינו רואות שבשנת העיבור יאחר הגשם על פי הרוב כי אף שהגיע י"ז במרחשון או ראש חודש כסלו בשנת העיבור עדיין לא הגיע עת השנה (מהלך השמש) כבשנים הפשוטים. ולא נמצא בפוסקים שמאחרים להתענות בשנת העיבור. אולי לפי שרוב השנים פשוטות הן לא שנו הסדר והתיקון גם בשנת העיבור. בספרו דברי יוסף (ירושלם תרכ"ב) שאלה מ"ה מאריך המחבר לפלפל בענין זה, ותמצית דבריו הם : שאין סברא לומר שבשנה מעוברת ישתנו סדר החדשים לענין תעניות מאשר כי בזמן התנאים והאמוראים היו מקדשין על פי הראיה, ופעמים הרבה כבר הגיע ערב ראש חודש אדר ולא ידעו אם יעברו או לא . . . ועל כל פנים לא שייך לומר שנה מעוברת קודם חדש אדר, ואם כן אי אפשר לומר שישתנו סדר חדשי מרחשון וכסלו וכל התעניות אם רק בחדש אדר נודע להם שמוכרחים לעבר השנה . . . ומאחר שראינו שבזמן התנאים והאמוראים חשבו כל השנים על הסדר, ואף שבסוף נתעברה השנה באמת עם כל זה הלכו על סדר המשנה, גם אנחנו אף שידענו מקודם ששנה זאת מעוברת [על פי הקביעות] אין לנו לשנות הסדר . . . ולדעתי לא משגיחין בשנת העבור גם בזמננו על העבור בענין תענית הגשמים, ובודאי אין מאחרין סדר התעניות מסדר הנשנה במתניתן {הפוסקים הראשונים אמנם לא אחרו את זמן התענית, אולם חכמי ורבני ירושלם האחרונים שהיו בראשית המאה הששית שכבר ראו בנסיון שבשנים מעוברות מתאחר הגשם תמיד, הסכימו לאחר את סדר התעניות שכן נמצא כתוב במנהגי חכמי ורבני ירושלם משנת תקי"ט ואילך (בקיבוץ מושב זקנים שבישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה) בזה הלשון "בשנה מעוברת אם יש עצירת גשמים מאחרין סדר התעניות", צרפם בסוף ספר "בני בנימן וקרב איש" להרב הגאון וכו' כבוד מורנו הרב רבי יעקב שאול אלישר, ובסוף ספר "תקנות ירושלם" תוצאה שניה (ירושלם תרמ"ג), וכן נוהגים עד היום. (לונץ) }, (עיין שם באורך).
2. [עמ' תח] גרוש של סאה, אך ערך הגרוש היה אז פי ד' מערכו הנכחי, והסאה היתה אז קטנה בשליש מהסאה הנכחית.
3. [עמ' תח] ראשי תיבות לא תקום פעמים צרה.
4. [עמ' תט] גוזמא, ועל היותר מונח שבוע.
5. [עמ' תט] במכתב הנוסע משנת רפ"ב בסוף ספר "שבחי ירושלם" כתוב לאמר : בגליל העליון במחוז כפר ברעם סמוך לו בנין חרב וכתוב על אבן אחת וזה לשונו אל תתמהו על השלג שבא בניסן אנחנו ראינוהו בסיון עד כאן לשונו.
6. [עמ' תט] בהיובל האחרון התקרר האויר מעט ויש ימים שכסף הח יורד עד 1 או 2 מעלות מתחת לאפס.
7. [עמ' תי] אחי הגדול הרב מהוח"ש נרו יאיר כתב לי שלפי דעתו כבר מרומז כלי זה בתוספתא דשבת סוף פרק ז' וזה לשונה הנותנת ברזל בין האפרוחים הרי זה מדרכי האמורי ואם מפני הרעמים ואם מפני הברק הרי זה מותר עד כאן לשונה. ואני אמרתי שגם בירושלמי סוף מסכת נזיר מרומז וזה לשונו אף הדין סערה דחיל מן הדין פרזלא עד כאן לשונו עיין שם.
8. [עמ' תי] בהזמן האחרון הנהיגו את הכלי הזה בבתי הצבא.
9. [עמ' תי] גם זה נשתנה, והם הולכים במעילי בד לבנים וקלים.
10. [עמ' תיא] משלי כ"ה כ"ג רוח צפון תחולל גשם. פירש רש"י תוליד ותברא את הגשם. וכן דעת הרב דוד קמחי (הרד"ק). ואבן עזרא פירש תמנע הגשם עיין שם. ועל פי המציאות ב' פרושים נכונים כי רוח הצפון מוליד ומפסיק הגשם כמו שכתבתי. ודברי רלב"ג אינם על פי המציאות וזה לשונו כמו שהרוח הצפונית תברא הגשם בירושלם כי היא תביא שם האדים העולים מהים כי הים הוא צפוני לה עד כאן לשונו. והלא ידענו שים הגדול מערבה לה ולכל הארץ. וכונת התרגום רוחא גרביתא לא זכיתי לדעת. ורחוק הדבר לומר שכונתו על רוח המערבית (שהיא באמת תוליד הגשם יותר מכל הרוחות) וצד המערב נקרא בלשון ערב "אלגרב" (געין תמורת עין והוא כמו ערב מערב). ואם כן רוחא גרביתא רוצה לומר רוח המערבי. או שהוא מלשון גרבא הלילה (ברכות דף ס"ב) רוצה לומר שודד הלילה שהוא לשון סתר כמו צפון. או שהוא לשון זיל גרביא (שבת דף קמ"ח) רוצה לומר משכהו והביאהו.
11. [עמ' תיא] לפי דעתי הוא הרעש שנזכר ריש מסכת מגילה כשרצה יונתן בן עוזיאל לתרגם הנביאים כי הוא היה בזמן הורדוס, וגם היה רעש אחד בזמן הורקנוס וארסטובלוס כנזכר במסכת קמא דף פ"ב עמוד ב' {איננו מוכח, כי דברי רבותינו זכרם לברכה נוכל לפרש על רעש והתרגשות הרוחות של יושבי הארץ על המעשה הרע והמתועב, יעויין שם. (לונץ)} (עיין לעיל סוף פרק א').
12. [עמ' תיב] למען יהיה להקוראים מושג נכון ממזג הארץ ואוירה, ימי הגשמים וכמותם, הרוחות וכו' בכל חדשי השנה, הננו מצרפים פה לוח מיטרולוגי מפורט ומדויק הנערך על פי הרשימות של החברה הבריטאנית לחקירת ארץ פלשת שנעלו פה עיר הקודש.

~~~~~~~~~~~~~~



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


ספרי ארץ ישראל
לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם