עמוד
בספר
המודפס |
זמן הראשון
|
|
תטו |
משנת החורבן עד שעלו הישמעאלים וכבשו הארץ.
|
|
תיח |
הנה מעשה חורבן הבית תבנה ותכונן במהרה אמן כבר ידוע ומפורסם בדברי חכמינו זכרם לברכה בש"ס ובמדרשים ויוסיפון, ולא אזכיר כי אם סדר המלכים אשר מלכו בארץ אחר החורבן.
3828 היה שנת החורבן על ידי טיטוס תחת ממשלת אספסיאנוס אביו ברומי.
3844 מלך דאמיציאניאוס אחי טיטוס ויהי אכזר רשע ואיש משחית והרע הרבה ליהודים. ויצו להרוג כל משפחות בית דוד (ולפי דעתי הוא שביקש להרוג את רבן גמליאל כנזכר במסכת תענית דף כ"ט עמוד א' כשחרש טורנסרופוס הרשע את ההיכל נגזר גזירה על רבן גמליאל להריגה. עיין לקמן סדר הדורות). וימלוך ט"ו שנים וימיתוהו עבדיו.
3858 מלך נערפא הוא היה מלך חסד ואוהב החכמים ואוהב היהודים ופרק עול פקידי רומי מעל צואריהם. וימלוך בערך ב' שנים.
3860 מלך טראיאנוס והוא מלך חסד. הוא טראיאנוס שצוה ליהודים שיבנו בית המקדש (בזמן רבי יהושע בן חנינה) כנזכר בבראשית רבה פרשת ס"ד. ולפי דעתי בזמן הזה היה מעשה הרוגי לוד לוליאנוס ופפוס הנזכר במסכת תענית י"ח עמוד ב' על ידי הרשע טוריינוס (הגרסא בתורת הכוהנים פרשת אמור מוריינוס ובמסכת שמחות פרק ח' הגרסא טרגיאנוס). ואינו המלך טראיאנוס כי הוא מלך חסד ולא הרע ליהודים, וטוריינס הנזכר לעיל היה אחד מגדולי המלכות, כי בבראשית רבה פרשה הנזכרת לעיל במעשה הנזכר עם רבי יהושע בן חנינה נאמר וזה לשונו הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטיוכיא והיו מספיקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכיהם עד כאן לשונו. ונראה לי שהם נולדו בלוד ולכן נקראים הרוגי לוד על שם מקומם
|
|
תיט |
והמעשה הרע נעשה בלודקיא. ולא כמו שכּתב המפרש (ואינו רש"י) במסכת תענית שלוד נקרא גם כן לודקיא ולכן נקראים בש"ס הרוגי לוד עד כאן (ולפי דברי הירושלמי סנהדרין פרק י' היו אז גזרות אבל לא גזרות שמד שהזכיר כגון פפוס ולוליינוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן אמר לא אתכון משמדתהון אלא מגבי ארנונין וכו' וכן הוא שביעית פרק ד').
ותחת ממשלתו התחילו מלחמת בן כוזיבא בביתר שמרד ברומיים ועשה את עצמו משיח ויהרגו ברומיים וביונים עם גדול ורב כחול הים (וביותר באי ציפרי) והמלך טראיאנוס שלח עליהם שר צבאו בן אחותו הדריאנוס הנזכר לקמן. וימלוך י"ח שנים.
3878 מלך הדריאנוס הרשע ובשנה השנית למלכו היה שנת 3880 נלחם עם בן כוזיבא בביתר ונחרב אז ביתר (נ"ב שנים אחר חורבן הבית) ושאר ערים הנשארים בארץ
1 [1)]
ושר צבאו היה יוליאוס סעפערוס שהיה בתחילה במדינת בריטאניא. והחריב 50 מבצרים עוד 985 מקומות וכפרים ונהרגו בחרבו מבני ישראל המלחמה ההיא תק"ף אלף נפשות
2 [2)]
חוץ ממתי רעב דבר ואש וחוץ מהנמכרים לעבדים (במחוז חברון נמכרו ד' נפשות בעד מידה שעורים. ראה ה' והביטה). ובזמן ממשלת הדריאנוס נהרג רבי עקיבא בעיר קסרין ורבי חנינא בן תרדיון ורבי ישבב הסופר ורבי
|
|
תכ |
חוצפית המתורגמן ורבי יהודה בן בבא ורבי אליעזר בן שמוע
3 [1)]
. איכה רבתי בפסוק פרשה ציון והיו שואלין לעולי רגלים ואומר להם למי אתם והיו אומרים להם אספסיאני טרכיני אדרייני עד כאן לשונו.
ויבן הדריאנוס ירושלם ויקרא לה קאפיטאלינא איילא, על שמו איילא הדריאנוס ועל שם בית אליל יופיטר קאפיוטאלינוס אשר הקים על מקום המקדש. (וכן נמצא בכל ספרי היונים והרומיים שנקרא ירושלם "איילא"
4 [*)] )
. ומצאתי בספרים הישנים וזה לשונם ולא בנאה במקומה הראשון מכוון רק נטה אותם לצד ההר והנהר גיחון עד כאן לשונו. והכונה שבתחילה היתה יותר צפונית מערבית וכעת היא סמוכה להר הזיתים ולעין שילוח (הגיחון) כאשר הארכתי לעיל.
והעמיד בעיר צלם כוכב ונוגה
5 [**)]
(יופיטר ופענוס) ועמדו
|
|
תכא |
שם 180 שנה עד זמן ממשלת העלענא ובנה קאנשטאנטין. ויבן גם חומה סביבת העיר, ומזמן ההוא לא היה רשות ליהודים לבוא העירה. וזמן מה אחר כך ניתן להם רשות לקרב אליה לבוא על ההרים הסמוכים לה לראותה. וזמן אחר כך קנו רשות מחיל הרומיים (היונים) אשר היו בעיר לבוא פּעם אחת בשנה העירה ביום תשעה באב לבכות על חורבן הבית ועל השרפה אשר שרף ה'.
3900 מלך אנטונינוס חתן הדריאנוס והיה מלך חסד וצדיק ואוהב היהודים והיה בזמן רבינו הקדוש כנודע בדברי חכמינו זכרם לברכה. והוא ישב זמן הרבה בארץ ישראל בעיר רומי בגליל
6 [*)]
(עיין מקומו) עם רבינו הקדוש (ויש אומרים שהתיהד, עיין ירושלמי מגילה פרק א'). ולפי הנראה הוא צוה לקבור הרוגי ביתר כמו שנאמר באיכה רבתי בפסוק בלע ה' וזה לשונו ולא גזר (הדריאנוס) עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחד וגזר עליהם וקברום. וכן הוא בירושלמי תענית פרק ד'. וימלוך כ"ד שנים. (מדברי רש"י במסכת ראש השנה דף כ"ה עמוד א' בדיבור המתחיל זיל לעין טב משמע שהיה גזרת שמד. לא ידעתיו, ופירוש הראשון נראה.) (עיין בספר יוחסין בשם רבי אלעזר בן שמוע).
3924 מלך מרקוס אאורילליו או מרקוס אנטונינוס חתנו שנשא בת אנטונינוס שזנתה כנזכר במסכת עבודה זרה דף י' עמוד א' עיין שם
7 [1)]
.
|
|
תכב |
3943 מלך קומאדוס בן מרקוס הנזכר לעיל נכד אנטונינוס והוא הרשיע בכל מעשיו והרע ליהודים.
3955 מלך סעפטעמפיוס סיברי. ובשנת 3964 עלה ארץ המזרח ועשה שם הרג רב ונצח מלכים רבים ארץ ארם נהרים עד נהר חדקל. ובסוף ימיו עשה משפט וצדקה בארץ.
3985 מלך אלכסנדר [ספערוס] והיה מלך חסד. ובשנת 3994 היתה מלחמה גדולה בין היהודים ובין הכותיים (שומרונים), וליהודים היה שר צבא קיודיוס עד שבא המלך אלכסנדר והמית הרבה מהם והשקיט המלחמה
8 [*)]
.
4014 מלך טרכאניאנוס (גם נקרא דוציאוס טרויאנוס) ומלך דוקא שנה וחצי. ולפי דעתי הוא טרכינוס הרשע שהחריב אלכסנדריא של מצרים כנזכר במדרש איכה בפסוק קלים היו רודפנו. ובמסכת סוכה בפרק החליל (וכן בירושלמי שם) נזכר אלכסנדר מוקדון טעות סופר וצריך לומר טרכינוס.
4049 מלך דיאוקלינסיאוס הוא דיקליטינוס רועי חזיר הנזכר במדרש רבה פרשת תולדות, והוא נולד מעבד ושפחה שנמכרו במדינת דאלמאטיען ויהי אחר כך איש חיל בארץ הזאת. ואחר כך עלה לגדולה ולמלוכה. והוא ישב בבאניאס כנזכר במדרש הנזכר לעיל והוא חפר ים חמץ (חמס) כנזכר בירושלמי סוף מסכת כלאים. (ומענין החזירים עיין בספר היוחסין ק"ח עמוד א' דפוס אמשטרדם). ועד היום נמצא באלכסנדריה של מצרים עמוד אבן אחד גדול הנקרא עמוד דיקליטינוס, גם נקרא עמוד פאמפעיוס, גבהו 99 רגל ועוביו (הקיפו) 28 רגל. אורך מושב העמוד 73 רגל.
4072
9 [**)]
מלך קאנסטאנטין הגדול הוא המלך הראשון מאמונת הנוצרים, וכל המלכים אשר לפניו רדפו והשמידו הנוצרים בכל מלכותם והוא (ואמו העלענא) החזיק בידם. ויבן בתי תפלות ובנינים הרבה בארץ גם בנין בית תפלה על קבר ישו (לפי
|
|
תכג |
דבריהם). ובשנת 4092 בנה שטאמבול ונקרא על שמו קאנשטאנטינופל (קושטא) עד היום הזה. ואז נחלק מלכות הרומים לשני חלקים, חלק המזרחי (היוני) ומושב המלך בקושטא הנזכר, וחלק המערבי ומושב המלך ברומי (ובשאר מקומות). וכל מלכי הארץ (ארץ ישראל) ישבו ברומי, ומקאנשטאנטין ואילך ישבו בקושטא. ותהי הארץ תחת ממשלת היונים. ובעת ההיא התרבו הנוצרים בארץ.
אז היה יהודי אחד בעיר רומי ושמו יוסף שקבל אמונת הנוצרי ויהי חשוב בעיני המלך ויתן לו רשות שיבנה בתי תפלות לבעלי האמונה הזאת ויעל יוסף לארץ ישראל ויהיו שם יהודים הרבה בקיסרין וטבריה נצרה כפר תנחום (עיין בקוהלת רבתי בפסוק כל הדברים אזל להדי' כפר נחום) ובאותן מקומות לא היו יושבים בהם כי אם יהודים ולא בני אומה אחרת. ויהי כאשר בא יוסף אליהם ורצה לבנות שם בית תפלה ויחל לפתות את היהודים שיקבלו עליהם אמונת הנוצרים ולא אבו לשמוע לו ולא הניחוהו לבנות עד שבא קאנשטאנטין ויהרוג מהם כמה אלפים וגזר עליהם גזרות רעות והעניש אותם במיסים גדולים
10 [1)]
וימת המלך קאנשטאנטין בשנת 4102 (עיין בפירוש אבן עזרא סוף דניאל).
4098 נעשה יום ועד לנוצרים בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן מכומרים הרבה על דבר דתם והסכימו שאין להנוצרי שום שיתוף לאלוקות ואדנות רק שהיה נביא (צמח דוד).
4099 מלך קאנשטאנטיאוס ויהי אז קבוץ גדול מבני עמינו בעיר צפורי וימרדו במלך וילחם עמהם והחריב העיר הנזכרת בשנה הנזכרת עד היסוד בה.
4125 מלך יוליאוס אפאסטאט ויהי מלך חסד, ובשנת ב' למלכו צוה לנשיא הארץ (רבי הלל) שיבנו בית המקדש והתחיל
|
|
תכד |
לבנות אכן לא הסכימו מן השמים כי המלך מת ויחדלו לבנות, והוא בטל כל החוקים והמשפטים לא טובים והגזרות שגזר קאנשטאנטין על היהודים והוא רדף והשמיד הנוצרים.
4128 מלך ואלינטינוס מלך חסד ואוהב יהודים. בשנת 12 למלכו היא שנת 4140 צוה לבנות חומות ירושלים ונדר לתת לזה עזר והוצאה, אכן מת ולא נגמר הדבר.
4140 מלך טיאודוסיוס הראשון גם הוא מלך חסד ואוהב היהודים ויצו שלא להזיק לשום יהודי בכל מלכותו ושיש להם רשות לקיים תורתם ואין מוחה להם וירדוף גם הוא את הנוצרים וישמידם.
4143 מלך ראטיאנוס
11 [*)]
איש חכם ואוהב היהודים.
4172 מלך טיאודוסיוס השני ובשנת 8 למלכו היא 4180 נתגרשו היהודים מאלכסנדריא של מצרים. ויצו כי כל הכנסות והמיסים אשר לנשיא הארץ יבואו לאוצרי המלך ולא יתנו עוד לנשיא.
4288 מלך יושטיאנוס הגדול גם הוא מלך חסד חכם ואוהב היהודים. ובשנת 4316 קמו היהודים על הנוצרים בעיר קיסרין ויהרגו מהם
12 [**)]
והמלך לא הרע ליהודים.
4344 מלך מוריץ מלך חסד ועניו. ובזמן ההוא היו רעשים הרבה בכל ארץ המזרח וגם בירושלם נרגשו ונפל הבנין אשר הוקם על מקום המקדש על ידי מלך יוליאוס. וישלח מוריץ יהודים מעיר קושטא ירושלימה לבנות ההרוס;
4373 מלך הרוקלוס ותהי לו מלחמה גדולה עם מלך פרס כוזריא ויתחברו עם מלך פרס היהודים של טבריא נצרה ויושבי הרי הגליל. ויעל כוזרי ירושלימה בשנת 4374 ויצר עליה ימים רבים ויכבשה בחודש יוני (סיון) שנה הנזכרת ויחריבה ויהרוג בנוצרים הרג רב (ויפלו בתוכו כעשרים אלף איש) ויוליך את פאטריארך (ראש הנוצרים) שבי ואת במותיהם שברו היטב
|
|
תכה |
ותצא העיר בגולה. גם כל ארץ ישראל וארץ ארם וסוריא וארץ מצרים כבש והוליך רבבות נוצרים בשביה.
ויקם מלך היראקליוס ובנו קוסטנטינוס וילחם עם מלך פרס בחזקה ויבואו עד עזה ויירא כוזריא וינס מפניו ואחר כך עשו שלום ביניהם וישב לו עיר ירושלם, ויצו מלך היראקליוס כי לא ישב יהודי אחד בירושלים וגזר גזרות רעות על ישראל ויקם להשמידם רחמנא לצלן, כי ראה בחכמת הכוכבים שמלכות רומיים נופלת בימיו ביד הנמולים ואמר שהם היהודים ולא ידע כי הישמעאלים הם. ותהי ירושלם תחת יד היונים עד שנת 4397.
עד כאן זמן הראשון.
~~~~~~~~~~~
סדר הדורות.
סדר דורות התנאים ידוע הוא בספרים רבים ואינו אצטרך להזכירו ואכתוב דוקא מזמן רבינו הקדוש ואילך.
3979 נגמרא המתניתין. וקרוב לזמן הזה נפטר רבינו הקדוש
13 [1)]
ואז ירד רב לבבל והתחיל דור האמוראים שהיו כולם בארץ בבל ואזכיר דוקא חכמי ארץ ישראל.
|
|
תכו |
אחר מות רבינו הקדוש היה רבי גמליאל בנו נשיא ורבי חנינא היה ראש הישיבה.
4060 דור שני נשיא הארץ היה רבי יהודא נשיאה בן רבי גמליאל הנזכר ורבי יוחנן היה ראש הישיבה אחרי מות רבי חנינא והוא חיבר תלמוד הירושלמי. ומת בשנת 4039.
4118 דור שלישי נשיא הארץ היה רבי הילל בן רבי יהודא נשיאה הנזכר, הוא שתיקן סדר וחשבון המולדות והעיבור והוא האחרון שבנשיאי הארץ (וקרוב לזמן הזה (4127) התחיל רב אשי לחבר פירוש המתניתין הוא תלמוד בבלי בארץ בבל. והוא היה סוף האמוראים ומת בשנת 4187 אבל גמר התלמוד היה מתלמידיו בשנת 4260).
ומזמן רבי הילל ואילך לא נודע לנו סדר הדורות שבארץ ישראל כי אם בארץ בבל וכל אמוראים ורבנן סבוראי והגאונים כולם היו בארץ בבל.
4280 עלה מר זוטרא בר מר זוטרא ריש גלותא מבבל לארץ ישראל ויהי שם ראש הסנהדרין (עיין סוף סדר עולם זוטא סיבת הדבר). ולא נודע לנו יותר מזמן ההוא.
לפי הנראה מזה ששלח המלך מוריץ יהודים מקושטא לארץ ישראל לבנות הבנין על מקום המקדש ההרוס שנת 4344 מוכח שלא נמצאים אז יהודים הרבה בארץ או בירושלם
14 [*)]
.
אף אחר שנחרב הבית תבנה ותכונן היה עולין לרגל (רוצה לומר לבכות על שריפת בית אלוהינו על דרך שאנחנו עושים עד היום הזה בכל רגל ורגל) כמו שמצינו במדרש קוהלת בפסוק שלח לחמך רבי אליעזר בן שמוע הוה מטייל על כיף ימה רבה וכו' עראת ענתה דישראל סלקין לרגלא בירושלים וכו' עיין שם
15 [**)]
. וידוע שרבי אליעזר בן שמוע
|
|
תכז |
היה אחר החורבן (והוא רבו של רבינו הקדוש וכשמת רבי עקיבא נולד רבי ורבי עקיבא נהרג בזמן הרוגי ביתר). וגם נמצא עוד ישוב מבני עמינו בירושלים כנזכר בזוהר פרשת ויצא דף קנ"א עמוד א' רבי חייא ורבי חזקיה הוו יתבי תחות אילני דחקל אונו אדמוך רבי חייא חמיה ליה לאליהו וכו' אמר השתא אתינא לאודעא דירושלים קריב איהו לאתחרבא וכל אילין קרתין דחכימיא בגין דירושלים דינא איהו וכו' ואתינא לאודעא לחכימיא דילמא יורכון שני דירושלים וכו' עד כאן לשונו. ובודאי רבי חייא ורבי חזקיה אחר החורבן היו. וכן בירושלמי ברכות פרק ט' שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר בא בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה מהו שנקרע אמר ליה אם בתוך שלושים יום אי אתה צריך לקרוע וכו'. וכן מוכח קצת בסוף מסכת מכות.
ומה שאמרו בסוף מסכת תענית שבתשעה באב נחרשה העיר לא היתה בזמן החורבן ממש כי אם אחר כך זמן מה בזמן רבן גמליאל זקנו של רבינו הקדוש כנזכר שם כשחרש טורנוסרופוס הרשע את האולם נגזרה על רבן גמליאל ליהרג וכו' עיין שם
16 [1)]
. (ומצאתי בספריהם וזה לשונם ירושלים נחרשה על ידי טיטוס אנניאוסרופוס. ויש קוראין אותו טוראנוס רופוס עד כאן לשונם. ובירושלמי תענית ובאיכה רבתי בפסוק מרום שלח אש הגירסא רופוס). וכפי הנראה היה בזמן דאמיציאניאוס. כי טורנוסרופוס היה בזמן רבי עקיבא כמו שאמרינן במסכת עבודה זרה דף כ' עמוד א' שרבי עקיבא נשא אשת טורנוס רופוס עיין שם.
מעמד הישוב והגלות לפי לב המלך שמלך אז. בזמן טראיאנוס אנטונינוס יוליאוס ואלינטינוס יוסטינוס מוריץ טוב ליהודים כי מלכי חסד היו. אוּלם בזמן האדריאנוס (והעלענא) וקאנשטאנטין טיאודוסיאוס והיראקליוס היה להם גלות וצער גדול.
עד כאן סדר הדורות בזמן א.
הערות:
1. [עמוד תיט] ירושלמי פאה פרק ז' בתחילה לא היו זיתים מצוים בארץ שבא אדרינוס הרשע והחריב את כל הארץ, עד כאן לשונו.
2. [עמוד תיט] במסכת שמחות פרק ח' וזה לשונו וכשנהרג ר"ע בקיסרי באתה שמועה אצל ריב"ב וכו' מכאן ועד ימים מועטים לא ימצא מקום בארץ ישראל שלא יהיה שם מושלכין בו שנאמר דבר נאום ה' וגו' אמרו לא עברו ימים עד שבא בלמוס ועירבב את העולם מכאן ועד י"ב חדש וכו' ועד שנתקיים להם מה שאמר עד כאן לשונו. והוא בולמוס של הדריאן או של יהודה (הוא בולמוס האחרון הנזכר סוטה פרק ט' משנה י"ד). והיא גזרת השמד כנזכר בירושלמי חגיגה ריש פרק ב' בזמן אלישע אחר עיין שם.
3. [עמוד תכ] מצאתי בספר היכלות (במעשה הרוגי מלכות הנזכר בסליחה אלה אזכרה) במיתת רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ב"א שנהרגו על ידי קיסר לופינוס בזמן החרבן וכן מצאתי בזהר דפוס ליוורנא ומנדבא פרשת בשלח דף נ"ח עמוד ב' בפסוק וברוב גאונך תהרוס קמיך אינון מלכין דמתו דעקו לישראל ולירושלים לאדריאנוס ללופינוס ולנבוכדנצר ולסנחריב וכו' (ובשאר דפוסים חסר תיבת לופינוס), ולא נמצא בכל ספרי דברי הימים למכלי הרומאים שהיה להם מלך ששמו לופינוס (ומצאתי ביוסיפון מלחמת יהודים פרק ז' חלק ל"ג שהזכיר לופוס מושל באלכסנדריא של מצרים תחת ממשלת אספיסיאנוס מלך רומי והוא סגר משכן בית חוניו והרע ליהודים עד כאן לשונו.). ולפי דעתי מרמזים בשם זה על טיטוס, ובלשון רומי לופוס הוא זאב (על דרך זאב ערבות ישדדם (ירמיה ה' ו') עיין בעמק המלך דף מ' עמוד א' (וביוחסין דף כ' עמוד ב') שהזכיר לופינוס קיסר במעשה של ר"ח בן תרדיון שהיה אחר חרבן של ביתר ומוכח שאינה הכונה על טיטוס וצריך עיון).
4. [עמוד תכ] גם על המטבעות שנטבעו בה בעת ההיא טבוע השם Aelia Cap. .
5. [עמוד תכ] מלבד הצלם הזה הקים אדריאנוס על הר הבית מצבת צלמו, ואבן אחת מבסיס המצבה הזאת תראה עד היום בחומת הדרום של מקום המקדש [בהחלק אשר ממול ומתחת קרקע ל"בית תפלת אכסא"] וזה נודע מהכתבת הרומית שעליה, אך הבונים שלא הבינו את הכתב קבעוה מהופכת (ראה בה"ירושלים" כרך ה' חוברת ב' צד 100. ובתרגום האשכנזי של הספר הזה נעתק הכתבת.
6. [עמוד תכא] זאת היא השערת המחבר שהעיר רומי שממנה היה להקיסר אנטונינוס שיח ושיג עם רבינו הקדוש היא העיר הקטנה רומי בגליל, כי לא יתכן שרבינו הקדוש שישב בצפורי או בטבריא יחליף דברים בעל פה עם הקיסר אנטונינוס ברומא. אולם כל החוקרים החדשים מסכימים כי אי אפשר שאנטונינוס זה יהיה אוהבו של רבינו הקדוש, כי הוא היה קודם לו, ויותר יתכן ליחס את המאורע הזה למרקוס אנטונינוס אאוריליו המובא מיד אחרי זה, והוא היה באמת אוהב צדקה ומשפט וגם התעכב שלש שנים באסיא.
7. [עמוד תכא] ויש לדקדק הלא לפי לשון הש"ס הנזכר מוכח שהיה בן לאנטונינוס ששמו אסוירוס ורצה להמליכו. ולפי שמצאתי בספרי דברי הימים לרומיים מלך חתן אנטונינוס אחריו. ויש להשיב שמוכח שמת בחיי אביו, דקצת ראיה מצאתי שלא היה לאנטונינוס אז כי אם בת יחידית שנזכר שם במעשה ששלח לו רבינו הקדוש כוסברתא רוצה לומר שימית בתו והוא שלח לרבינו הקדוש כרתי רוצה לומר אם כן יכרת זרעו מוכח קצת שלא היה לו אז כי אם בת יחידית, ומוכח שכבר מת בנו אסוירוס ולכן מלך חתנו אחריו.
8. [עמוד תכב] למען השקיט המלחמה הוכרח להרג הרבה משתי הכתות.
9. [עמוד תכב] טעות, כי הוא מלך בשנת 336 למספר הנהוג והוא לחשבון המחבר 4099.
10. [עמוד תכג] מהרסיך ומחרביך ממך יצאו (ישעיה מ"ט י"ז). הוא המיסיאנאר הראשון שבא לארץ. וכעת נמצאים הרבה בארץ ממדינת בריטאניא.
11. [עמוד תכד] צריך להיות ארקאדיאוס וכן הוא בהתרגום האשכנזי.
12. [עמוד תכד] רוצה לומר המלך חקר ודרש הדבר ויעמוד לצד היהודים.
13. [עמוד תכה] לפי שכתבתי לעיל שבשנת 4049 מלך דיקליטינוס רעי חזירין יש לדקדק איך נזכר בבראשית רבה פרשת תולדות וזה לשונו וכיון דהוו מטי סדריה דרבי הוו מינוק' וכו' נחת רבי שמואל בר נחמן למיסחי חמי לרבי וכו' עיין שם. הלא בזמן הזה כבר מת רבינו הקדוש יותר מחמישים שנה ? לכן נראה לי שרבי הנזכר אין הכונה על רבינו הקדוש כי אם על בן בנו שנקרא גם כן רבי יהודה נשיאה (ואולי קוראין גם כן רבי סתם), ובירושלמי תרומות סוף פרק ח' הביא מעשה זה והזכיר רבי יודן נשייא ובלתי ספק כונתו על רבי יהודה נשיאה לא רבי יהודה הנשיא. וראיה לדברי שרבי שמואל בר נחמן (הוא רבי שמואל בן רבי נחמני) היה ב' דורות אחר רבינו הקדוש. וכן מצאתי בבראשית רבה פ' י"ב רבי יהודה נשיאה שאליה לרבי שמואל בר נחמן עיין שם, אם כן מוכח שמעשה הנזכר לעיל היה בזמן רבי יהודה נשיאה וגם הוא ישב בטבריא.
14. [עמוד תכו] אין זה מוכח כלל, כי יוכל להיות שהיו בה יהודים הרבה, אך לא היו בהם אדרכלים ובנאים נבונים שיוכלו לבנות בנין מפואר כזה.
15. [עמוד תכו] מלבד זה יש עוד ראיות רבות בדברי רבותינו זכרם לברכה שגם אחר החרבן עלו לרגל : במדרש שיר השירים פסוק "הנך יפה", מה יונה אף על פי שאת נוטלת גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה. מדרש איכה פסוק "פרשה ציון" אלה אזכרה וכו' לשעבר הייתי עולה לירושלם ודרכיה מתוקנים ועכשיו בשך וכו', לשעבר הייתי עולה בצלו של הקדוש ברוך הוא ועכשיו בצלן של מלכיות, יעויין שם. ועיין במאמרנו "העליה לרגל" ב"לוח ארץ ישראל" שנה ה' לשנת תר"ס צד 16.
16. [עמוד תכז] ומהיוסיפון מלחמת יהודים פרק ז חלק א' מוכח שחיל טיטוס הרסו והחריבו העיר עד שלא נודע מקומה (חוץ מהמגדלים שהניח לזכרון עד כאן לשונו) אולי יש הפרש בין הרס והחרב ובין חרש.
~~~~~~~~~~~~~~
|
