|
עמוד
בספר
המודפס |
זמן השני
| |
תכח |
ממלכות הישמעאלים (כּאליפי) עד שעלוּ מלכי אירופא (הנוצרים).
4374
17 [1)]
. ויהי בזמן רבי יצחק הגאון בארץ בבל ויקם מחמד בן עבדאללה ממשפחת קדר בן ישמעאל בארץ ערב ויכבש כל ארצות ומדינות ערב. ויהי לו ב' יועצים בדת החדש אשר חדש, שם האחד אלימאן מאם עאלי מחכמי ישראל ושם השני טורקמאן הערל. (וזאת סיבת הדבר שנמצא בדתו מדיני ומנהגי בני ישראל). וישם מחמד פניו להכרית חס וחלילה בני ישראל כי לא באו לעזרתו, וכאשר ראה בנו של ריש גלותא את כל הרעה הזאת הבאה (חלילה) לישראל הלך וכרת ברית עמו ויהי לו לאיש חיל ויסוב את שמו אבּו בּאכּר. ויכרתו שניהם ברית אבּו בּאכּר ואלימאן הנזכר לעיל להמית את "בוחייראן" תוכן מחמד שיעץ לו להכרית את ישראל, ויעשו כן. ויודע הדבר למחמד ויגרש את אבּו בּאכּר מפניו. וילך אבּו בּאכּר ויכבוש לו שישים ערים ויתנם למחמד למתנה ויכרתו ברית שנית ולא הרע ליהודים
18 [**)]
.
ויעל מחמד וילחם עם מלך היראקליוס ובנו קוסטאנטינוס וילכד
| |
תכט |
ממנו כל ארץ אנטיוכיא וארץ ארמעניא ומארץ אנאטאל וארץ הקדושה. אכן העיר ירושלים נשארה תחת יד היונים. וימלך מחמד י"א שנים וימת.
4385 מלך תחת מחמד אבּו בּאכּר אלכאליפא אלצדיק הנזכר לעיל (רוצה לומר מגזע הצדיק) והוא חמיו של מחמד, כי מחמד נשא בתו הבתולה ולכן הסיב שמו אבּו בּאכּר רוצה לומר אבי הבתולה, כי מכל נשי מחמד לא היתה בתולה כי אם בת בן ריש גלותא הנזכר
19 [*)]
וימלך אבו באכר ב' שנים וימת.
4387 מלך עומר בן קטף הוא היה גם כן חמיו של מחמד. ובשנת 10 למלכו היא שנת 4397 עלה בעם רב על ירושלים ותבוא העיר במצור גדול ובסוף כבשה וילכדה מיד היונים ויכרות ברית עם הנוצרים שיתנו לו פדיון נפשם ומס מידי שנה בשנה. ויצו לבנות את בית המקדש
20 [**)]
על תלו כבראשונה. ויתן אל המקדש הכנסה ושדה אחוזה עד היום הזה. ויבן בנין גדול על מקום המקדש הנקרא בלשון ערב "אלסאכרא" והוא על תילו עד היום הזה. גם כבש כל ארץ דמשק ואיספהאן (פרס) וארץ מצרים על ידי שר צבאו עומר בן אלעאץ ויכבש גם עיר אלכסנדריה ושרף את קבוץ הספרים (ביבליאטהעק) אשר באלכסנדריה מימי קדם אין ערך להספד זה והשבית ממשלת המאמעלוקי במצרים, ותהי גם כל ארץ מצרים תחת ממשלת הכּאליפי עד זמן שעלו הטאטארי (4502) ויבן את עיר קאירא (ויקרא את שמה "קאירא" על שם הדאגה הגדולה והצער שהיה לו בעת הבנין) הנקרא "אל-מאצר" (רוצה לומר מצרים) וישבת המנהג הרע שהיה ליונים בעיר פסטט (עיין צוען) שביום שעולה הנילוס לקחו כלה יפיפיה ויעלת חן ממשבצות זהב לבושה ורביד הזהב על צוארה ויוליכו אותה בתופים ובמחולות על שפת הנילוס וישליכוה בו באמרם שבזה יעלה וירב ויגדל הנילוס. כל זה היה בשנת 4400.
| |
תל |
4402 מלך כּאליף אסמאן (או אטמאן) בן עפאן והוא חתן מחמד. ויכבש בשנת 4406 אי ראדוס, ובשנת 4413 גם אי קיפרוס (ציפערן).
4413 מלך עלי בן אבו טאלב והוא גם כן חתן מחמד ובעיני יושבי ארץ פרס וכו' נחשב בערך מחמד חמיו והם מאמינים בו לנביא ועד היום הם ב' כתות מאמיני מחמד ומאמיני עלי ושונאים אלה לאלה (גם נמצאים בהרי הלבנון ובסוריא שמאמינים בעלי). ובזמנו היה מעשה בוסתנאי שהוא ממשפחת דוד המלך ויתן עלי לבוסתנאי לאשה את בת מלך פרס שכבש, אחר שנתגירה. ובזמנו כבשו הישמעאלים אפריקא וכל אנאטאל וכל ארצות המערב.
4419 מלך חסן בן עלי.
4434 מלך מאעוויא בן סופיאן ובזמנו היתה מחלוקת ביניהם בדבר הממשלה והמלכות.
4437 מלך עבד אלמאלעקי, הוא עשה שלום עם היונים ויכרות ברית עם יוסטיניאן השני מלך קושטא. ויבן את רמלא (עיין מקומו) ומקומות אחרים בארץ. ומחוז קרית יערים (אבוגוש) נקרא עד היום בני אמאלעקי אולי על שמו
21 [*)]
, ובזמנו מלך עוד חג'אג' בן יוסיף בעיר עיראק ובבבל (בשנת 4459).
4467 מלך ואליד הראשון בן עבד אלמאלעקי.
4502 עלו הטאטארי (הם הטורקי) ממדינת טורקמאן סמוך לים כספי עם אשר לא יספר מרוב וכבשו כל ארץ ישראל וארץ סוריא וכל ארץ קאפאדוציא והחריבו כל מקום מדרך כף רגליהם. ומלכי הישמעאלים נלחמו עמהם מלחמות גדולות ויגרשום מן הארץ ויעלו ויבאו עוד פעמים ושלש (כאשר אזכיר לקמן). ועד לאחר שנים רבות עשו שלום ביניהם וקבלו הטאטארי דת הישמעאלים ונעשו אהובים והיו לעם אחד עד היום הזה. ואלה הם
| |
תלא |
הטורקים שנמצא מעט מהם בארץ הזאת (כי רובם הם ערב, ישמעאלים) אכן הרבה וכמעט כולם הם יושבי אנאטאל ויושבי ארץ טורקיא שבאירופא, ותהי הארץ תחת ממשלת הכּאליפי כמאז וכמקדם.
4523 מלך כּאליף אלמאנצור והוא בנה בגדד (בבל החדשה).
4546 מלך הארון אלראשיד (רוצה לומר הישר) וימלך עד שנת 4569 והוא השלים בנין עיר בגדד הנזכרת לעיל.
4557 היתה מלחמה גדולה בארץ בין סאראציני (הישמעאלים) ובין הערביים ונחרב עזה ואשקלון צריפין ובית גוברין.
4572 קמו הישמעאלים על כומרי הנוצרים בירושלים ויהרגום.
4573 מלך אלמאימון בן הארון הנזכר לעיל עד 4603.
4628 עלו שנית הטאטארי וכבשו ארץ ישראל ומצרים. ובשנה ההיא מלך איבן אחמד איבן טולון סולטן במצרים וימלך עד שנת 4644 וילחם עם הטאטארי.
4729 מלך מעאז ממשפחת פאטימיטי והם הכּאליפי בקאירואן (צירעני; עיין קריה) וכבש מצרים וסוריא וארץ ישראל ומושבו בעיר אלמצר (קאירא).
4756 מלך כּאליף אלחאכּים במצרים (השלישי ממשפחת כּאליפי פאטימיט הנזכרת לעיל) והוא רדף הנוצרים עד מאוד. בשנת 4772 עלה ירושלימה ויגרש הטאטארי משם. ויהרס הבנין שבנה קונשטאנטין על קבר ישו עד היסוד בו, וימלוך עד שנת 4781. ויבאו האנשים הבאים מארץ המערב ארצה הקדושה ויספרו ליושבי המערב את כל אשר עשה חאכּים לנוצרים ויאמרו לאמור שיד היהודים היתה עמו להרע לנצרים וביותר שהם גלו לו שיבאו מלכי המערב ללחום עמו. ודבה רעה זאת היתה הסיבה שלאחר זמן כאשר עלו באמת ארצה הקדושה ללחום עם מלכי הארץ שפכו כאש חמתם בעוונותינו הרבים על עם ה' אחינו בני ישראל והם גזרות תתנ"ו הידועות. ואין אאריך בהן.
4781 מלך כּאליף דאהיר בן חאכּים הנזכר לעיל. ויחנן את הנוצרים ויתן להם רשות לבנות בית תפלה בירושלם.
4800 עלו הטאטארי שלישית תחת ממשלת המלך סילג'וק
| |
תלב |
ממשפחת הילדוקיאו. והמלך סילג'וק הצליח בכל אשר פנה. וילחמו הטאטארי עם מלך מצרים ויקחו את ארם ואת ירושלים ואת הערים אשר סביבותיהם ביד חזקה וימררו את חיי הנוצרים אשר מצאו שם, בעבודה קשה, ויכבידו עולם עליהם.
4859 ויקומו עוד הישמעאלים ויקחו מידם ירושלים וסביבותיה בשנה ההיא שעלו מלכי אירופא (הנוצרים) ארצה הקדושה.
עד כאן זמן השני.
~~~~~~~~
סדר הדורות בזמן הזה.
גם בזמן הזה לא נודע לנו סדר הדורות מחכמי ומנהיגי הארץ כי אם מעט מזעיר. בשנת 4521 היה מחלוקת בארץ בבל רב אחא משבחא המחבר השאלתות עם ראש הגולה, ועבור המחלוקת לא נסמך רב אחא לגאון ועלה מבבל לארץ ישראל ומת שם.
4543 בזמן ההוא היה גאון בארץ בבל רבי יהודאי. ויהי איש אחד מבית צור (עיין מקומו) ושמו ענן והיה תלמיד רבי יהודאי הגאון הנזכר ותלמיד חכם היה בתחילה והכירו בו שמץ פסול מפני כן לא נסמך לגאון וגם לא סייעוהו מן השמים להיות ראש גולה, ומפני המינות שהיתה בליבו העלתה שרטון ועמד להסית את ישראל מעל קבלת חכמים ונעשה זקן ממרא על פי בית דין לבלתי שמוע אל השופטים וחבר ספרים והעמיד תלמידים ובדה מלבו חוקים לא טובים. כי אחר החרבן נדלדלו המינים (הצדוקים) עד שעמד ענן וחזקם והתפשטו גם בארצות המערב ובמצרים וגם בארץ ישראל. והיה להם בארץ ישראל שיך אחד הנקרא אבו אלפרג' וחיבר ספר "אבו-אלפרג'" (הנזכר לפעמים בתשובת הרב משה בן מימון) וכתב בו מסיתות ומדיחות. ואחר מות ענן נשארה אשתו הארורה הנקראת "אל-מעלמה" (רוצה לומר הרבנית המחכמת) וסומכין בקבלתה ושואלין זה לזה איך עושה "אלמעלמה" ועושין כמוה. ובעת שנתחזק הנשיא רבי
| |
תלג |
יוסף בן אלי בארץ המערב השפילם וכבר נאבדו מן העולם
22 [*)]
.
4787 נסמך הנגיד רבי שמואל הלוי בר"י בן גיקטליא בעיר קרטובא בספרד. ועשה טובות לכל ישראל גם ליושבי עיר הקדש, ועוד היה מספיק שמן זית לבתי הכנסיות שבירושלים בכל שנה על כן מזה מוכח שהיה אז קיבוץ גדול מבני עמינו בירושלים ויותר מזה לא נודע לנו ממעמד אחינו בני ישראל בארץ הקודש.
מלכי הישמעאלים הם על פי הרוב אוהבי היהודים וישבו בטח תחת ממשלתם ולא כמו תחת ממשלת היונים שהיה להם גזרות וצרות.
אכן כשעלה עומר בן קטף ארצה הקדושה והוא שונא לנוצרים ויגרשם בשנת 4398 מעיר טבריא נתגרשו גם היהודים עמהם מעיר הזאת.
עד כאן סדר הדורות בזמן ב'.
~~~~~~~~~~~
הערות:
17. [עמוד תכח] יש ספקות הרבה במנין וחשבון זה, ואין בגדרי להאריך בו ולהכריע ביניהם. יש אומרים שמנין החג'רא מתחיל משנת 4384 לבריאה (וכן מצאתי בדברי הימים כתיבת יד) ולפי מנין ומספר הישמעאלים אשר בינינו מתחיל חשבון החג'רא משנת 4344 לבריאה (כי שנה זאת 5605 להם שנת 1261 לחג'רא) {אין כאן כל ספק, החג'רה (מנוסת מחמד) או תאריך המושלימים התחיל בשנת ד' אלפים שפ"ד ומתאריך המושלימים בזמננו אין סתירה כלל, כי הישמעאלים מונים את שנותיהם ללבנה, ושנת עבור אין להם, וכל שנותיהם הן בנות י"ב חדשים, ולכן יתוסף להם בכל שלשים ושלש שנות חמה (בערך) שנה אחת, ועל ידי זה נוספו להם במשך תאריכם מ"א שנה בערך, וזה פשוט. אך בכל זאת הנחנו את המספרים בפנים כמו שהם לבלי להביא ערבוב בחשבונות המחבר.} וברוב הספרים מצאתי שמתחיל משנת 4374 (שהיא שנת 614 לחשבון הנצרים) וכן חשבתי גם אני.
18. [עמוד תכח] הספור הזה הוא רק הגדה, ובאמת היה אבו באכר ערבי מנכבדי העיר מכה ועשיריה.
19. [עמוד תכט] עיין בעמוד הקודם בהערותנו.
20. [עמוד תכט] רוצה לומר צוה לבנות על מקום בית המקדש את בית התפלה הנזכר בסמוך והוא נקרא אצל תרי הארץ על שמו עד היום.
21. [עמוד תל] ראה למעלה עמוד קט"ז, והשערת המחבר שם שמקורו בהשם עמלק, וגם השערתו הנוכחית מוטעית, ועיין בהערותינו שם.
22. [עמוד תלג] רוצה לומר בארץ המערב.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
