| ובולע מים הרבה ולא נמצא אורז בכל הארץ כי אם במחוז ההוא, ומביאים ממנו לעיר הקודש צפת וטבריה. וזה לשון הירושלמי ריש פרק ב' דמסכת דמאי והא אורז בחולתה אבתר הוא סימוק הוא (רוצה לומר אדמוני) עד כאן לשונו וכבר כתבתי שכל מחוז ההוא קוראין בלשון ערב "בּלד חולי" או "ארד חולי" והיא חולתה הנזכר בירושלמי
12 [1)]
, ועל שפתו המערבי שוכנים הערביים הנקראים ערב דופני על שם עיר דפני (רבלה) שתכונתה שם בימי קדם כמו שכתבתי כבר.
וימים אחרים ים הגדול ים אילת (ים סוף) ים אפאמאי וים חולתא לא כתבתי כי ב' הראשונים ידועים הם ואין בגדר שלי להאריך בהם וב' הנשארים לא יש להעיר מהם.
הערות:
1. [עמ' נח] וארץ ישראל הנזכר כאן הכונה תחום העתיד כמו שנאמר [שמות כ"ג ל"א] מים סוף וגו' עד הנהר כי מימיה הנזכרים הם חוץ גבולי התורה בפרשת אלה מסעי והוא ים סוף וים אפמאי.
2. [עמ' נח] איננו שם אבל הוא בבבא בתרא דף ל"ח א'.
3. [עמ' נט] התגליות היותר חדשות בתכונת הים הזה הן : ארכו רק 10 פרסאות ורחבו היותר גדול רק שתי פרסאות ושמינית עמקו היותר גדול 399 מתר, ועמקו היותר קטן (אצל החוף) 3.60 מתר, והוא נמוך 394 מתר מפני מי הים התיכון ומירושלם 1154 מתר. הירדן ישפך אל תוכו 6 מיליון טאן מים בכל יום, ובכל זאת הולכים מי הים הלוך וחסור, כי לרגלי החום החזק יהפך חלק גדול מהם להבל ואדים.
4. [עמ' ס] על פי החקירות האחרונות אוצרים המים בקרבם בחשבון מתמצע 25 חלקים למאה המרים חזקים והחצי מהם (בערך) הוא מלח והנשארים הם כלארנאטריום, כלארמאגנעזיום (וזה נותן למים טעם מר וגועל), כלארקאלציום (והוא נותן להמים את שמנוניתו והתדבקותו) ועוד מיני חמרים רבים שונים בכמות קלה. נקודת הרתיחה של המים הוא אצל C 0 105.
5. [עמ' ס] מימיו כבדים וקשים הרבה וכמעט הוא מוסגר בין ההרים לא ישב שם הרוח לכן כמעט אי אפשר לעבור עליו בספינות כדרך כל הימים והנהרות [זה אינו, גם ביוסיפון מסופר כי בימיו עברו אניות על פני ים המלח, והאמריקנים שחקרו את הים הזה עברו עליו בשתי אניות מתכות שנים ועשרים יום, וגם כעת תלך אנית שיט של הממשלה פעמים בשבוע להעביר דרכו את היושבים בעברו המערבי לקירק ועוד.] וזה שנזכר כמה פעמים בש"ס יוליכם לים המלח (מסכת עבודה זרה פרק ג' משנה ג'). ובמסכת פסחים דף כ"ח עמוד א' פירש רש"י בדיבור המתחיל ים המלח : הנקרא "מיר בטיאה" [צריך להיות "מיר בטומה", ובלשון אשכנז "אסטט זעע", "דאס טאדטע מעער", וזהו ים המלח שאין ספינה עוברת בו (מרפא לשון).] עד כאן לשונו, רוצה לומר ים המטביע וכל מה שעובר עליו נטבע לכן לא יעברו עליו ספינות יעויין שם, והמציאות אינה כן ונהפוך הוא כמו שאמרתי שקשה לטבוע במימיו, ולא עוברים עליו הספינות מסבה שכתבתי.
6. [עמ' סא] במסכת שבת דף ק"ח עמוד ב' כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימה דסדום (פירש רש"י מפני שהמים מלוחין וכח מליחותן מעכבו מלטבוע עד כאן לשונו) :
7. [עמ' סא] כך האמינו לפנים ולכן קראו לו ים המת, אך בימים האחרונים הוכיח הנסיון, כי עופות שונים יעופו על פני הים ולא ימותו, ומעוט העופות אשר בסביבותיו הוא רק מפני מעוט מים מתוקים ועצים ועשבים בהמקום הזה.
8. [עמ' סא] הוא החמר (אספאלט) ונקרא גם בלשון ערבי חוּמר וכנראה היא הבצה השחורה שהזכיר למעלה שורה ו', והחמר יעלה מתחומו ויצוף על פניו, ובעת הרוח יושלך על שפתו.
9. [עמ' סב] מפני הנמיכה הרבה של ים המלח מים התיכון אי אפשר כי תהיה לו איזה תוצאה למקום אחר. ומי הירדן הרבים הנופלים בתוכו יכלו על ידי ההבל והאידים היוצאים ממנו כאשר העירונו למעלה עמוד 59. ודברי רבותינו זכרם לברכה נאמרו רק בדרך אגדה.
10. [עמ' סב] לפי הנראה כיון על הפרי הגדל בסביבות יריחו הדומה בגדלו לתפוח או לרמון ומראהו מבחוץ יפה מאוד, אך תוכו מלא עפר ורקבון. אולם זה אינו מסבת אויר ים המלח כי אם הוא מין פרי מיוחד הנקרא "חַדַק" והוא הוא החֶדֶק הנזכר במיכה (ז' ד') וברומית נקרא Solanum Sanctum ותרי הארץ יקראו לו "תפוח סדום" כאשר בארנו בה"ירושלים" שנה ג' עמוד 171.
11. [עמ' סב] המדידות והחקירות הראו לדעת כי הים הזה נמוך מפני ים התיכון 191 מתר, ארכו הוא 21 קילומתר ורחבו היותר גדול יגיע לתשעה וחצי קילומתר (אולם בסופו הוא הולך ומתקצר ותמונתו דומה מעט לתמונת הכינור, ולכן קראוהו העברים כִּנֶרֶת או כִּנְרוֹת), עמקו על הרוב 50 - 70 מתר, ובמקומות אחדים מחלקו הצפוני הוא עמוק עוד יותר ממאתים וחמשים מתר, אך עמקו ורחבו ישתנה לפי מצב עתות השנה, וקרקעיתו מכוסה במקומות אחדים באבני בשן.
12. [עמ' סד] ויש לדקדק הלא רבלה (דפני) וכל מחוז ההוא בתחום עולי בבל כמו שכתבתי כבר במקומו, ולפי לשון הירושלמי הנזכר מוכח שחולתה חוץ לארץ כמו שהזכיר שם דבילה בבצרה תמרין באלכסנדריה חרוב בביארי (עיין מקומו) אורז בחולתה כמון בקיפרוס והלא כל המקומות אלה חוץ לתחום עולי בבל הם. לכן נראה לי שאין כונת הירושלמי על אורז ים סומכי ומוכח שיש עוד מחוז אחר ששמו חולתא ושם נמצא אורז הרבה. ומצאתי אחר כך בפרק הנזכר לעיל בירושלמי תני האורז שבחולת אנטיוכיא מותר במקומו עד כאן לשונו וכן מצאתי בויקרא רבה פרשה ה' (חולת) (לפנינו הגירסא "חמת של אנטיוכיא", וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י') אנטיוכיא : הרי ראיה שכונת הירושלמי על מחוז אחר שהוא סמוך לאנטיוכיא והוא חוץ לארץ אבל מחוז ים סמכי ארץ ישראל ממש הוא.
~~~~~~~~~~~~~~
| 
