ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר תבואות הארץ

מספרי היסוד של
לימודי ארץ ישראל

הרב יהוסף שווארץ

לתוכן

פרק ב '
ימי, נהרי, הרי ועמקי הארץ.

פרק ב' - חלק א '

עמוד
בספר
המודפס

הימים.

נז בתרא ע"ד ע"ב כי אתא רב דימי אר"י מ"ד כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו ז' ימים וד' נהרות שמקיפין את א"י ואלו הן ז' ימים ימה של טבריא וימה של סדום ימה של חילת וימה של חילתא וימה של סבכי וים אספמיא וים הגדול, ואלו הן ד' נהרות ירדן ירמוך וקירמיון ופיגה עכ"ל. עוד שם ואמר ריא"ר ירדן יוציא ממערת פמייס, תנה"כ ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בים של סיבכי ובימה של טבריה ומתגלגל ויורד לים הגדול וכו' עכ"ל (ובילקוט פרשת וזאת הברכה בפסוק ים ודרום ירשה ים זה ימה של סופני ודרום זה ימה של טבריה עכ"ל סופני הוא ט"ס).

זמן הרבה טרחתי על מאמר זה למצוא ולדעת שמות אלה ע"פ המציאות, וברוך העוזר. ודקדקתי מה הוא חילת ומה הוא חילתא הלא אחד הוא ? ועוד שאמר שמקיפין א"י וידענו שלא נמצא ים בצד דרום א"י כי שם הר שעיר ומדבר הגדול והנורא.

וחפשתי בירושלמי ומצאתי בסוף מסכת כלאים [פ"ט ה"ד] וז"ל ז' ימים סובבים את א"י ימא רבא ימא דטבריה ימא דסמכו ימא דמלחא ימא דחולתא ימא דשליית ימא דאפמיא, והא איכא ימא דחמץ ? דיקליטינוס הקוה נהרות ועשאו עכ"ל (ועיין בירושלמי שקלים פ"ו).

ולהגיע לתכלית מבוקשנו אעתיק איזהו דברים וסיפורים מיוסיפון לרומיים. בחלק ספר הנקרא מלחמות היהודים ג' ז' י' בדברו ממחוז מי מרום (יהושע י"א ה') קראו ים סמכו (ובלשון ארמי וערבי סמוך הוא גבוה במסכת חולין [נ"ה ב'] ניטלו הכליות

נח וכו' אבל בסומכיה טרפה) והוא פירוש ותרגום מי מרום ר"ל הגבוה. ובאמת תכונת הים הזה היא על מחוז גבוה והוא הר נפתלי, והנה נדע ים סמכו הוא מי מרום.

ובדרך מבאניאס לדמשק בערך ד' שעה וחצי למזרח באניאס נמצא שם קיבוץ מים רבים כברכה גדולה והערביים קוראים "בּירכּאתּ אלראם" ויש לו בהקיפו בערך 120 פסיעות, וסמוך לו מעינות הרבה. ומצאתי עוד ביוסיפון שספר שמלך פיליפוס בן הורדוס חקר שעין הירדן (במערת באניאס מחובר תחת הארץ עם ברכת פייאלא (מלשון פיילא תרגום קערותיו פוולותיו וכן במזרקי יין בפיילא חמר (עמוס ו' ו') שהוא 120 מיל (6 שעה) למזרח צעזאריא (דן) וצוה להשליך מוץ בברכה הנ"ל ויצא המוץ במערת באניאס בעין הירדן עכ"ל. ו"בּירכּאתּ אלראם" הנזכר הוא ברכת פייאלא. וכעת קוראין כל חבל הארץ ההיא בל"ע "בּלד אלחולי" לפי דעתי על שם חול הנזכר (בראשית י' כ"ג בני ארם) ג"כ "בּלד אלמאלחי" ר"ל חבל ארץ מלחית ששם מראה הארץ כאלו מכוסה במלח (מסכת אהלות סוף פ"ג שאכלתו מלחת) והמון עם קוראים ים סמכי הנ"ל ים חוילה על שם חולי הנזכר.

ונראה לי שים חילתא הנזכר בש"ס ובירושלמי הוא ברכת פיאלא הנז"ל, לפי שהוא בחבל הארץ הנקרא חולי כמו שכתבתי.

וימא דשליית נראה לי או שהוא טעות המעתיק וצ"ל דאילת או שהיו קוראים בזמן ההוא לים אילת בשם שליית והוא ים סוף אצל עציון גבר (דברים ב' ח' מאילת ומעציון גבר) והוא סובב א"י בצד הדרום כנודע. 1 [1)]

ים אספמיא הוא ט"ס כי ידוע שאספמיא אינו בתחום א"י והוא רחוק מא"י מהלך רב כמו שנזכר במסכת גיטין 2 [*)]

נט שהוא מהלך י"ב חדש, ובתוספתא דבתרא פ"ב נזכר שהוא מהלך ג' שנים (וי"א שהוא אי ספאניא היספאניא שפאניא) וצ"ל אפמיא כמו שגרס הירושלמי. ועד היום נמצא לצפון עיר פאמיא (עיין מקומו) עמק קטן הנקרא בּל"ע "באכערעא" ר"ל ים קטן, וכעת אין בו מים אכן נראה שהיה בימי קדם מקום קיבוץ מים רבים, והנחל "אלעזי" (עיין מקומו) יורד בעמק זה ויוצא ממנו. ואין ספק אצלי שעל זה כוונו מה שאמרו ים אפמיא.

ים דחמץ עד היום לדרום עיר "חמס" ים קטן הנקרא בל"ע "בּאחר חמס". גם נקרא "בּאחר קדיסא", והנהר "עזי" הנזכר לקמן נכנס בתוכו ויוצא ממנו וזה שאמר הירושלמי דיקליטינוס הקוה נהרות ועשאו ר"ל שנעשה מנהר עזי הנזכר.

וא"כ יש להגיה בלשון בבלי הנזכר במקום סיבכי צ"ל סומכי. ובמקום אספמיא צ"ל אפמיא ובמקום חילת (ובירושלמי שליית) צ"ל אילת.

ועתה אכתוב מהות ואיכות ים סדום וים כנרת וים סומכי.

הוא ים המלח ונקרא בל"ע "בּאחר לוט" ובלשון העמים ים המת, ארכו 11 פרסאות גרמניות ורחבו 4 או 5 פרסאות, בצד הדרומי הוא קצר ורחבו שם בערך פרסא וחצי ועמקו שם 3 או 4 רגל 3 [ *)] . על שפתו המזרחי והמערבי הרים וסלעים גבוהים, ובשפתו המזרחית דרומית נמצא איזהו פרסאות מישור מבורכת ופורי'. מימיו צח ונקי אבל מלוחים עד מאוד יותר מכל מי הים ומר וחריף עם ריח גפרית וכמעט אי אפשר להניחו בפה עבור חריפתו. לקחתי ממנו מעט בפי ויותר מחצי שעה נשאר טעם מררי

ס וגפרית בפי. אם הושלך מלח בתוכו לא נמס. במאה חלקים מים יש 42 חלקים מלח 4 [*)] 24 חלקים אדמה מררי מלוחית וחמוצית (זאלצזויערע קאלקערדע) 7 חלקים נאטרום (נתר עיין מקומו) מלוחים. משקל המים בערך מים זכים מזוקקים כמספר 1000 למספר 1211. שקלתי מי ים המלח ומי ים יפו ומי בורות (מי גשמים) ומצאתי ערך מי ים המלח לערך מי ים הגדול כמספר 9 למספר 8 וערכו לערך מי בורות כמספר 9 למספר 7. (וידוע תדע שהיה בחדש ניסן שאז ירדו בו מי נחלים הרבה ובזה נקל מי הים קצת, אולם בימות החמה שכבר נתיבשו הנחלים יוסיף הרבה על כבידותו, וכמעט כל מה שהושלך בו לא נטבע, גם מי שלא ידע לשוט על הימים לא נטבע כמו שלא נוכל להטביע במים צנצנת רקה כן גוף האדם, כל כך חזקים המים 5 [1)]. וכן מצאתי ביוסיפון בספרו מלחמות היהודים 4. 8. 8. שכתב שפספיאנוס השליך בתוכו אנשים
סאשידיהם מקושרים על גביהם ואשר לא ידעו לשוט ועם כל זה לא טבעו במים עכ"ל 6 [1)] . וכל מה שמונח זמן מה בו יתקבץ עליו מכסה מלחית ועור בעלי חיים הופשט מעט. ולא נצא בו דבר חי לא דג ולא שרץ ואפילו הדגים אשר יבאו בו דרך הירדן ימותו תיכף בבואם שמה. וכן אם מביאים מי הים למרחקים ומשליכים בו דגים חיים ימותו תיכף. בתהומו נמצא בצה שחורה (שווארצר שלאם) ולה ריח רע. בשחר יעלו תמיד אדים הרבה וערפל גדול ממנו עד שגם פה עיר הקודש ראיתיו פעם אחת בימות הגשמים כדמות ענן גדול. ואויר אשר סביבו כל כך מעורב מחלקי מלח וגפרית עד שגם בבגדי האנשים אשר יעמדו זמן מה שם יתקבץ מכסה מלחית. בכל סביבו לא נראה דבר חי ולא עץ ולא ירק. ועופות קטנים אשר יעופו על פניו בעת עלית האדים הרבה יפלו מתים 7 [*] , אבנים אשר נמצא סביבו הם דולקים ובוערים כמו פחמים (עיין לקמן במקומו). גם נמצא סביבותיו מין זפת שחור (ערך פעך) אשר הושלך מים חוצה כי שט על פני המים 8 [**)] (ועיין במקומו). גם מלח הרבה נמצא בסביבו ועל שפתו, אכן מלח זה לא יצלח לאכול כי הוא מר הרבה וריחו וטעמו זאלפטרי כמו שאכתוב במקומו. (פני מי ים המלח עמוקים 598 רגל מפני מי ים הגדול).

הירדן ונחלים קטנים נופלים בתוכו ועם כל זה לא יעבור הים משפתו ומוכח שיש לו דרך וחפירות תחת הארץ או לים

סבהגדול או לים סוף 9 [*)] (וזה כונת חכמינו זכרם לברכה שילך הירדן דרך ים המלח לים הגדול או לפיו של לויתן).

ההרים שהם על שפת הים מכוסים כמעט תמיד באידים וערפל העולה מן הים. ואידים אלה מזיקים הרבה כי טבעם שמיבשים ומכווצים וזאת סיבת הדבר שנמצאים לפעמים הפירות שהם בעצי הרים הנזכרים בפנים יבשים ומעופשים ומלאים כמו עפר פחמי ואף שמראיהם בחוץ בריאות וטובות. ויותר נמצאים הרמונים והלימוני (ציטראנע) מלאים עפר. וזה הוא שהזכיר היוסיפון מתפוחי סדום שהם מלאים עפר (דברים ל"ב ל"ב כי מגפן סדום גפנם ומשדמת עמרה וגו') 10 [**)] .

בראש הר הזיתים נראה ים המלח ויותר אצל כפר אלעזר'יא (עיין אצל) ואצל כפר "אלאיזאוויא" בדרך ענתות, ושם נראה סמוך מאוד אכן הוא במרחק 9 שעות. (מיחזקאל מ"ז נוכל לדעת מהות ים המלח בעת הזאת כי כעת הכל נהפוך מה שיבטיח שיהיו בימים ההם).

נקרא בלשון ערב "בַּחַר טַבַּרִיאֶ" לפי שטבריא על שפתו המערבית ארכו בערך 2 פרסאות ורחבו ג' רביעית פרסא 11 [***)] . הירדן יורד

סגלתוכו בצדו הצפוני סמוך לכפר תנחום (עיין מקומו) ויוצא ממנו סמוך לכפר סאמא"ח (כפר צמח). והוא לא יתערב עם מי הים וכמעט נראה דרך מהלכו בכל הים (בראשית רבה פרשה ב' הירדן עבר בימא דטבריה ולא מתערב ביה מעשה ניסים יש בדבר עד כאן לשונו). מחוז ים כנרת מבורכת ופוריה הרבה וים זה מתנגד לים המלח : זה מלוח וזה מתוק, סביבות זה חרבה ושממה וסביבות זה פוריה מלאה כל טוב, בזה לא דג ולא כל דבר חי ובזה ישרצו כל מיני דגים ושרץ המים, ועוברים עליו בספינות קטנות (ויושבי עבר הירדן מביאים עצים למכור בטבריה דרך אניה בלב ים) וכמעט כל ימות השנה לא יש שם רוח, אכן לפעמים ינשב פתאום רוח גדול על הים המהפך ברגע אחת כל הספינות. יושבי טבריה שותים מי הים כי טובים וקלים הם. ופורשים בו מצודות דגים והם טובים ולפעמים יפלו גלי הים בעת הרוח הגדול בבתי העיר (פני ים כנרת עמוקים 535 רגל מפני מי ים הגדול).

בלשון העם קוראים ים חוילה וךפי דעתי אינו נכון כי ים חוילה הנזכר בש"ס ובירושלמי הוא רכת פיילא "בּירכּאת אל-ראם" כמו שכתבתי לעיל, ובלשון ערב נקרא גם כן "בּאחר חולי" גם קוראים "בּאחר חיט" לפי שסביבו זורעין חטים הרבה. גם קוראין "בּאחר בּאניאס" על שם עיר באניאס שהיא סמוך לו. והוא ב' פרסאות דרומית למעין הירדן (מערת פאמיס), ארכו בערך 1 פרסא ורחבו ג' רביעית. ודוקא בימות הגשמים נמצא בו מים עכורים (שלאממיכט) שאינם טובים לשתיה ונמצאים בו דגים. אכן בימות החמה נתיבש ולא נשאר בו כי אם בצאים ומרעה, והערביים יבאו ויחנו שם עם מקניהם כל ימות החמה. גם גדל שם קנים ושוכנים שם אז חיתו יער ובפרט חזיר היער גם נחשים הרבה (וים זה דומה ליאור צירקניץ במדינת אילליריא). הירדן נכנס בתוכו בסמוך לכפר "מאלחא" שהוא על שפתו הצפונית ויושביה זורעין שם אורז אבל הוא משונה בטעמו ובמראהו והוא אדמוני

סדובולע מים הרבה ולא נמצא אורז בכל הארץ כי אם במחוז ההוא, ומביאים ממנו לעיר הקודש צפת וטבריה. וזה לשון הירושלמי ריש פרק ב' דמסכת דמאי והא אורז בחולתה אבתר הוא סימוק הוא (רוצה לומר אדמוני) עד כאן לשונו וכבר כתבתי שכל מחוז ההוא קוראין בלשון ערב "בּלד חולי" או "ארד חולי" והיא חולתה הנזכר בירושלמי 12 [1)] , ועל שפתו המערבי שוכנים הערביים הנקראים ערב דופני על שם עיר דפני (רבלה) שתכונתה שם בימי קדם כמו שכתבתי כבר.

וימים אחרים ים הגדול ים אילת (ים סוף) ים אפאמאי וים חולתא לא כתבתי כי ב' הראשונים ידועים הם ואין בגדר שלי להאריך בהם וב' הנשארים לא יש להעיר מהם.


הערות:

1. [עמ' נח] וארץ ישראל הנזכר כאן הכונה תחום העתיד כמו שנאמר [שמות כ"ג ל"א] מים סוף וגו' עד הנהר כי מימיה הנזכרים הם חוץ גבולי התורה בפרשת אלה מסעי והוא ים סוף וים אפמאי.

2. [עמ' נח] איננו שם אבל הוא בבבא בתרא דף ל"ח א'.

3. [עמ' נט] התגליות היותר חדשות בתכונת הים הזה הן : ארכו רק 10 פרסאות ורחבו היותר גדול רק שתי פרסאות ושמינית עמקו היותר גדול 399 מתר, ועמקו היותר קטן (אצל החוף) 3.60 מתר, והוא נמוך 394 מתר מפני מי הים התיכון ומירושלם 1154 מתר. הירדן ישפך אל תוכו 6 מיליון טאן מים בכל יום, ובכל זאת הולכים מי הים הלוך וחסור, כי לרגלי החום החזק יהפך חלק גדול מהם להבל ואדים.

4. [עמ' ס] על פי החקירות האחרונות אוצרים המים בקרבם בחשבון מתמצע 25 חלקים למאה המרים חזקים והחצי מהם (בערך) הוא מלח והנשארים הם כלארנאטריום, כלארמאגנעזיום (וזה נותן למים טעם מר וגועל), כלארקאלציום (והוא נותן להמים את שמנוניתו והתדבקותו) ועוד מיני חמרים רבים שונים בכמות קלה. נקודת הרתיחה של המים הוא אצל C 0 105.

5. [עמ' ס] מימיו כבדים וקשים הרבה וכמעט הוא מוסגר בין ההרים לא ישב שם הרוח לכן כמעט אי אפשר לעבור עליו בספינות כדרך כל הימים והנהרות [זה אינו, גם ביוסיפון מסופר כי בימיו עברו אניות על פני ים המלח, והאמריקנים שחקרו את הים הזה עברו עליו בשתי אניות מתכות שנים ועשרים יום, וגם כעת תלך אנית שיט של הממשלה פעמים בשבוע להעביר דרכו את היושבים בעברו המערבי לקירק ועוד.] וזה שנזכר כמה פעמים בש"ס יוליכם לים המלח (מסכת עבודה זרה פרק ג' משנה ג'). ובמסכת פסחים דף כ"ח עמוד א' פירש רש"י בדיבור המתחיל ים המלח : הנקרא "מיר בטיאה" [צריך להיות "מיר בטומה", ובלשון אשכנז "אסטט זעע", "דאס טאדטע מעער", וזהו ים המלח שאין ספינה עוברת בו (מרפא לשון).] עד כאן לשונו, רוצה לומר ים המטביע וכל מה שעובר עליו נטבע לכן לא יעברו עליו ספינות יעויין שם, והמציאות אינה כן ונהפוך הוא כמו שאמרתי שקשה לטבוע במימיו, ולא עוברים עליו הספינות מסבה שכתבתי.

6. [עמ' סא] במסכת שבת דף ק"ח עמוד ב' כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימה דסדום (פירש רש"י מפני שהמים מלוחין וכח מליחותן מעכבו מלטבוע עד כאן לשונו) :

7. [עמ' סא] כך האמינו לפנים ולכן קראו לו ים המת, אך בימים האחרונים הוכיח הנסיון, כי עופות שונים יעופו על פני הים ולא ימותו, ומעוט העופות אשר בסביבותיו הוא רק מפני מעוט מים מתוקים ועצים ועשבים בהמקום הזה.

8. [עמ' סא] הוא החמר (אספאלט) ונקרא גם בלשון ערבי חוּמר וכנראה היא הבצה השחורה שהזכיר למעלה שורה ו', והחמר יעלה מתחומו ויצוף על פניו, ובעת הרוח יושלך על שפתו.

9. [עמ' סב] מפני הנמיכה הרבה של ים המלח מים התיכון אי אפשר כי תהיה לו איזה תוצאה למקום אחר. ומי הירדן הרבים הנופלים בתוכו יכלו על ידי ההבל והאידים היוצאים ממנו כאשר העירונו למעלה עמוד 59. ודברי רבותינו זכרם לברכה נאמרו רק בדרך אגדה.

10. [עמ' סב] לפי הנראה כיון על הפרי הגדל בסביבות יריחו הדומה בגדלו לתפוח או לרמון ומראהו מבחוץ יפה מאוד, אך תוכו מלא עפר ורקבון. אולם זה אינו מסבת אויר ים המלח כי אם הוא מין פרי מיוחד הנקרא "חַדַק" והוא הוא החֶדֶק הנזכר במיכה (ז' ד') וברומית נקרא Solanum Sanctum ותרי הארץ יקראו לו "תפוח סדום" כאשר בארנו בה"ירושלים" שנה ג' עמוד 171.

11. [עמ' סב] המדידות והחקירות הראו לדעת כי הים הזה נמוך מפני ים התיכון 191 מתר, ארכו הוא 21 קילומתר ורחבו היותר גדול יגיע לתשעה וחצי קילומתר (אולם בסופו הוא הולך ומתקצר ותמונתו דומה מעט לתמונת הכינור, ולכן קראוהו העברים כִּנֶרֶת או כִּנְרוֹת), עמקו על הרוב 50 - 70 מתר, ובמקומות אחדים מחלקו הצפוני הוא עמוק עוד יותר ממאתים וחמשים מתר, אך עמקו ורחבו ישתנה לפי מצב עתות השנה, וקרקעיתו מכוסה במקומות אחדים באבני בשן.

12. [עמ' סד] ויש לדקדק הלא רבלה (דפני) וכל מחוז ההוא בתחום עולי בבל כמו שכתבתי כבר במקומו, ולפי לשון הירושלמי הנזכר מוכח שחולתה חוץ לארץ כמו שהזכיר שם דבילה בבצרה תמרין באלכסנדריה חרוב בביארי (עיין מקומו) אורז בחולתה כמון בקיפרוס והלא כל המקומות אלה חוץ לתחום עולי בבל הם. לכן נראה לי שאין כונת הירושלמי על אורז ים סומכי ומוכח שיש עוד מחוז אחר ששמו חולתא ושם נמצא אורז הרבה. ומצאתי אחר כך בפרק הנזכר לעיל בירושלמי תני האורז שבחולת אנטיוכיא מותר במקומו עד כאן לשונו וכן מצאתי בויקרא רבה פרשה ה' (חולת) (לפנינו הגירסא "חמת של אנטיוכיא", וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י') אנטיוכיא : הרי ראיה שכונת הירושלמי על מחוז אחר שהוא סמוך לאנטיוכיא והוא חוץ לארץ אבל מחוז ים סמכי ארץ ישראל ממש הוא.

~~~~~~~~~~~~~~



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


ספרי ארץ ישראל
לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם