הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	הנהרות הירדן הירדן נקרא כן על שם שיורד מדן (בכורות דף נ"ה עמוד א') ממערת פמיס (עיין מקומו) לדרום עיר באניאס בערך שעה אחת. הערביים קוראים אותו עד ים כנרת "אל אורדאן", לדרום ים כנרת קוראים "אלשריאן" או "שאריאתֻ". בצאתו ממערה הנזכרת הוא קטן מאוד ואחר כך יתערב עמו נחל דן שיוצא בּערך שעה אחת וצפונית
סה	מזרחית לעיר באניאס. גם נחל חספיא שקוראין בלשון ערב קורעוני 13 [1)] והוא הגדול מכולם. ושלשה אלה מתחברים ומתערבים ונקראים בכלל ירדן, ונכנס בים סומכי נזכר לעיל וכל מה שיורד דרומה יתרחב ויתגדל. לדרום ים סומכי רחבו בערך 20 פסיעות, לדרום ים כנרת בערך 80, סמוך לירחו 90, בשפת ים המלח 200 ולפעמים 300. וערך עמקו : לדרום ים כנרת 6 או 7 רגל, סמוך לירחו ועל שפת ים המלח 5 או 6 אמות, וכל זה בימות הגשמים (דברי הימים א' י"ב ט"ז וכן יהושע ג' ט"ו) אכן בימות החמה יתמעט מאוד עד 3 רגל עמקו. ויורד במהירות גדולה, ובמחוז ירחו מוכרחים היורדים לטבול ולרחץ בו לקשר בחבלים זה לזה כדי שלא ישטפם, וכל מי שאינו קשור ישטף אף שיודע לשוט 14 [*)] , כל כך נחל שוטף הוא. מימיו קלים וטובים לשתות. על הירדן נמצאים ג' גשרים, הגדול הוא חצי שעה אחר שיצא הירדן מים סומכי וקוראין "ג'ישר אִבְּני יַעקוּבּ" גשר בני יעקוב (באמרם על גשר זה עבר יעקב ובניו בבאו מחרן, אבל הוא טעות אצלם כי הוא בא לארץ לדרום בית שאן במחוז סוכות ושלם ושם עבר את הירדן, ואולי כשברח חרנה עבר דרך גשר זה) והוא בנין אבנים ארכו בערך 60 פסיעות ומלך הנוצרים "באלדואינו" בשנת ד"א תתע"ב (עיין חלק ב') בנה אותו ואברהים פאשא תקנו שנית 15 [**)] (ב' גשרים קטנים לדרום ים כנרת) ואחד על הירדן במקום שיורד הירמוך לירדן ונקרא "ג'ישר מיג'אמא" רוצה לומר גשר מקום קיבוץ המים על שם ששם מתקבצים מי הירמוך ומי הירדן (ואחד על הירמוך סמוך למקום שנופל בירדן) ואחד קטן סמוך לים כנרת מול כפר "סאמאח" ונקרא "ג'ישר אלקנאפיר" על הירדן 16 [***)] (ואיך יעברו
סו	הערביים עם מקניהם ומשאיהם את הנהרות בלא גשרים אבאר אם ירצה ה' בחלק ד') 17 [*)] . קישון (שופטים ד' ז'). נקרא בלשון ערב "נאהר מוקאטא" (גם הר הכרמל נקרא בלשון ערב "ראס אלמוקאטא" ופרשו הריגה על שם שהרג אליהו שם את נביאי הבעל 19 [**)] גם נקרא נהר חיפה. הוא יוצא לדרום הר תבור 18 [1)] ופנה מערבית דרומית בעמק יזרעאל ובסוף עמק זה ילך דרך הרים עד לפני מישור עכו ברגלי הר הכרמל ונופל למזרח חיפה בים הגדול. מימיו זכים ומראהו ירוק, ובימות החמה הוא קטן מאוד, אכן בימות הגשמים שירדו המים מהרי אפרים (ומהרי שומרון) יתרחב הרבה וכל עמק הנזכר מלא מים כי הוא מתפשט לכל צד ואי אפשר לעבור שם ימים אחדים. ולפי דעתי הוא מי מגידו. הנזכרים (שופטים ה' י"ט) בתענך על מי מגדו ותענך לדרום עיר מגדו בערך 1 שעה (כאשר אבאר במקומו) ושניהם בעמק יזרעאל הנזכר, ולא נמצא שם כי אם נחל קישון והוא עובר על פני עיר מגדו לכן נקרא מי מגדו (ובירושלמי שביעית [פרק ו' הלכה א'] בתחום עולי בבל געתון ומי געתון הוא לפי דעתי מגדו ומי מגדו כמו שכתבתי לעיל), והמון עם קוראים מי מגדו לנחל שיוצא אצל מירון ועובר על פני עיר צפת ועליו הטחנות ונופל לים כנרת (ונקרא בלשון ערב ואדי אמוּד) אכן טעות הוּא.
סז	קנה. הוא מגביל בין אפרים ומנשה (יהושע י"ז ט'). בערך מהלך רביעית שעה מערבית שכם בדרך לג'ינין (עין גנים) מעין גדול הנקרא בלשון ערב "עין אלקאסאב" רוצה לומר עין קנה כי בלשון ערבי קנה אלקאסאב. ויורד מערבה ומשקה השדות עד שיגיע סמוך לשפת הים לדרום קאסאריא ושם נתרחב כבר ונקרא ואדי אלקאסאב רוצה לומר נחל קנה והוא בלתי ספק קנה הנזכר 20 [*)] . כרית (מלכים א' י"ז ג'). לא נודע בבירור ושמעתי יש אומרים שהוא נחל קטן הנקרא בלשון ערב אלפאחא היורד הירדנה מול עיר שכם. אכן לפי דעתי אינו, כי נאמר נחל כרית אשר על פני הירדן (מלכים א' י"ז ג') מוכח שהוא בצד מזרח הירדן. ונראה לי שהוא הנחל הנקרא בלשון ערב ואדי אליאס רוצה לומר נחל אליהו שהוא לדרום מחנים מול בית שאן (עיין מקומו), והזכירו גם כן בעל כפתור ופרח ולפי דעתי נקרא כן על שם שישב שם אליהו והוא נחל כרית 21 [**)] (בירושלמי תרומות פרק ח' [הלכה ו'] כדי שתפוח הכרית עיין שם). שיחור לבנת (יהושע י"ט כ"ו). הוא הנקרא בימי קדם בלשון העמי בעלוס וכעת שמו בלשון ערב נומאן שבא ממחוז הרי כפר "מג'דל אלקרום" ונופל סמוך לעכו בים הגדול, ויש אומרים שהוא הנחל הקטן שהוא לדרום עכו ושמו בלשון ערבי ראמלע אבּיאד רוצה לומר חול לבן וידוע שמחול נחל שיחור לבנת היו עושים בימי קדם זכוכיות וזה שדורשין במסכת מגילה [ו' א'] טמוני [זו טרית] חול זו זכוכית לבנה. בשור (שמואל א' ל' ט'). כעת נחל קטן לדרום עזה שקוראין נאהר שריא שיוצא מהרי יהודא ונופל לים הגדול.
סח	קדרון ושלוח. אבאר אם ירצה ה' בביאורי עיר הקודש ירושלים. גינאי נהרא חוּלין דף ז' עמוד א'. (וכן בירושלמי דשקלים פרק ז' [הלכה ה'] גינאי שטף זיקין. וכן בירושלמי דמאי פרק א' [הלכה ג'] והוה גיניי גבר) שם נחל קטן סמוך ל"ג'ינין" (עין גנים עיין מקומו) ובימות הגשמים יתרחב הרבה. וכדומה שמעשה רבי פנחס בן יאיר היה סמוך לפסח שנשא אחד חיטי לפסחא (עיין שם) ובזמן ההוא יתרחב לפעמים עד שאי אפשר לעבור. נהרות עבר הירדן המזרחי יבוק (בראשית ל"ב כ"ג). נקרא בלשון ערב אלצארקא (על שם שעובר על פני המבצר צרקא בדרך אורחת הישמעאלים מדמשק למעקא) ויצא מהרי חוראן (עיין מקומו) והוא מפסיק בין מחוז מוראד שהוא לצפונה ובין מחוז "באלקא" שוא לדרומה. והולך מערבה עד שנופל לירדן כמעט מכוון בין ים כנרת ובין ים המלח והוא מול שכם. הנחל הזה גבול בין ישראל ובין עמון. טרם שיגיע לירדן בערך שעה וחצי יוצא מהרים הגבוהים והולך במישור עד הירדן. ארנון (במדבר כ"א י"ג). נקרא בלשון ערב "אלמוג'יבּ" והוא יוצא אצל מבצר "קאטראני" גם כן בדרך אורחה הנזכר והוא למזרח עיר "אלקארק" (קיר מואב עיין מקומו) כמהלך יום וחצי. והוא מפסיק בין מחוז "באלקא" ובין מחוז "קארק" הנזכר לעיל. והוא הגבול בין ישראל ובין מואב, ונופל בים המלח למזרח חברון. זרד (שם שם י"ב). אינו ידוע בבירור. יש אומרים שהוא הנחל הקטן הנקרא
סט	בלשון ערב "ואדי איבּני חמאד" שהוא לצפון עיר קארק לדרום "ואדי מוגיבּ" הנזכר ונופל גם כן בים המלח (עיין קיר מואב). ירמוך (פרק ח' משנה י'). נקרא בלשון ערב "יורמוק" גם "שריאתּ אלמאנדהור" גם "ואדי מצריב" לפי שיוצא אצל מבצר מצריב בהרי גולן (עיין מקומו) ויורד למחוז "אמחייס" הוא גדר (עיין מקומו) ולדרום ים כנרת בערך שעה וחצי נופל בירדן. בתחום הירדן כשיוצא מהרים כבר נתרחב עד 30 פסיעות אכן עד מישור ההוא הוא קטן ונמוך. אמנה (מלכים ב' ה' י"ב). במסכת בתרא (ע"ד ב') שזכרתי בתחילת הפרק נזכר בנהרות ארץ ישראל קרמיון ופיגה, וכן במסכת פרה פרק ח' משנה י' וכתב הערוך שהם אמנה ופרפר וכן הדבר כאשר אבאר. והנה מבאניאס לדמשק בדרך כפר מג'דל (מגדל) על הרים הגבוהים "ג'בל הייש" (עיין מקומו) נמצא בעמק בין ההרים הגבוהים אלה כפר אחד הנקרא "בית אלג'אנא" ולצפון כפר זה בערך תחום שבת עין גדול ומימיו זכים וטובים מאוד לשתות והוא נקרא בלשון ערב "אלבּאראדי" (רוצה לומר הקר) והוא ילך צפונית מזרחית עד דמשק, והוא אמנה. ובימי הקדם היו קוראין אותו "קריזאהאאס" והוא קרמיון הנזכר. וכל יושבי דמשק מבני עמינו קוראים אותו אמנה כי כן מקובל אצלם. וקצתו עובר על פני העיר דמשק ומשקה את סביבותיו וקצתו עובר תוך העיר ויצא משם מזרחה. עד בערך ז' שעות נופל בים הנקרא "בחר מורג' ". פרפר (שם, שם). בדרך דמשק ל"בעל ביק" סמוך לעיר "דיר ענון" (חצר עינן) כפר אחד הנקרא בלשון ערב פיג'י (פיגה בג' דגושה) ולצפון הכפר זה מעין אחד הנקרא פיגי על שם הכפר הנזכר והוא ילך דרומית מזרחית גם כן על פני עיר דמשק וסמוך לים "מורג' " הנזכר
ע	לעיל נופל "הפיגי" לתוך "הבּאראדי" הוא אמנה. וכל בני עמינו קוראים ל"פיגי" הנזכר פרפר כן מקובל אצלם (בדמשק כותבין בגט דיתבא על נהר אמנה ופרפר והוא "ברדי ופג'י") ושארי נהרות קטנות אבאר במקומם. ממשיך הערות: 13. [עמ' סה] ואולי נקרא כך על שם עיר קטנה קארניא הנזכרת במכב"י (חשמונאים) ב' י"ב כ"א עיין שם. 14. [עמ' סה] גוזמא קתני. 15. [עמ' סה] הגשר נקרא "ג'ישר בּנאתּ יעקובּ" גשר בנות יעקב. זמן בנינו לא נודע והמלך באלדואין הרביעי בנה אצלו בשנת 1178 רק מבצר, וג'זר פאשא פחת עכו תיקן את הגשר. 16. [עמ' סה] בשנת תרמ"ז בנה בית מועצות עירנו עוד גשר עץ גדול הרחוק כשתי שעות לצפון יריחו, ובשנת תרנ"ב תזקוהו ויגביהוהו הרבה מעל פני המים, עד כי גם הגשמים הרבים לא יכלו להעתיקו ממקומו. ארכו 65 מטר, והוא נקרא "גשר יריחו" ומלבד הגשרים האלו יש בין הגשר הזה ובין הגשרים שלצפונו יש מעברה גדולה הנמשכת בחבלים. 17. [עמ' סו] את החלק הרביעי לא הספיק המחבר להוציא לאור, וגם בכתבי יד לא מצאנוהו, ולכן נבאר אנחנו אם ירצה ה' בסוף הספר את הדבר הזה. 18. [עמ' סו] גם יוצא לדרום מזרחית הר תבור נחל אחד הנקרא בלשון ערב שארר על שם הכפר שארר שהוא עובר לדרום לו. גם נקרא ואדי בירע והוא נופל לירדן לדרום ג'ישר מיג'אמא בערך חצי שעה ובעל כפתור ופרח (בפרק שביעי ובתוצאותינו עמוד קכ"ה, וכבר העירונו על זה שם בהערה 3, אך הנחל נקרא "וואדי גאלוט".) כתב שהוא נחל קישון שגה ברואה, כי ידוע שנחל קישון עבר ברגלי הר הכרמל כמו שכתוב (מלכים א' י"ח מ') ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם. 19. [עמ' סו] הכרמל נקרא בפי הסופרים הערבים כַּרְמַל, והשערתו על דבר השם "מוקאטא" רחוקה מאוד. 20. [עמ' סז] נחל-הקנה נקרא עד היום בשמו העתיק "וואדי קַנַה" והוא נרשם במפת הארץ. 21. [עמ' סז] הרב בעל הכפתור ופרח בפרק י"א (בתוצאותנו עמוד שי"א) אומר כי הנחל הזה נקרא "ואדי אליאבאס" אך שמע כי תשובה על תמיהתו - מדוע יקראו אותו "ואדי אליאבאס" הלא להפך הוא מלא מים בקיץ וחורף - כי שמו המיוחד הוא "ואדי אליאס". ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך