|
כד. אכשף.
עיין מה שכתבתי לקמן בשם זה עיר חלק אשר.
כה. תענך.
עיין מקומה בערי בני יוסף בחצי שבט מנשה (שופטים א' כ"ז).
כו. מגדו.
גם אותה עיין במקומה שם.
כז. קדש.
היא קדש בהר נפתלי עד היום לצפון צפת בערך 6 שעות עיר "קדס".
כח. יקנעם לכרמל.
לא נודעה. למזרח עכו נמצא נחל הנקרא "ואדי נעמאן" והוא במישור עכו סמוך לכרמל, אולי הוא שיבוש הלשון שהכונה יקנעם. ובדברי אייזיביאוס מצאתי שבזמנו היתה עיר "קאמון" (כמו "קאנום") לצפון עיר מגדו 6 מיל (ב' שעות וחצי) ואולי היא יקנעם לכרמל
26 [*)]
.
כט. דור לנפת דור.
עד היום לצפון "קיסאריא" בערך 4 שעות הכפר טאנטורא על שפת ים הגדול (עיין במקומו) היא דור. ולדרום מזרחית טאנטורא בערך שעה א' הכפר "נאפאתא" והוא לפי דעתי נפת הנזכר, ומוכח שנפת גם שם עיר.
ל. גוים לגלגל.
עד היום לצפון מזרחית יפו בערך ז' שעות ולדרום כפר "סאבא" כשעה א' כפר גדול הנקרא בלשון ערב "ג'יליל"
27 [**)]
והוא שיבוש הלשון והכונה "ג'יליל", רוצה לומר גלגל (בג' דגושה), ובלתי ספק הוא לגלגל הנזכר. ובתנ"ך ערבי מצאתי שהעתיק במקום גוים לגלגל "אלאכזאב" ורוצה לומר אכזיב (כזיב) לצפון עכו (עיין מקומו). ואולי שקבלה בידם שגוים לגלגל הוא כזיב, ואם קבלה נקבל.
לא. תרצה.
עיין מה שכתבתי לקמן בשמות ערי בני יוסף.
נשלם ביאור מלכי הארץ.
ה' מלך תגל הארץ.
הערות:
1. [עמ' צו] במסרה לפסוק כי את כל התועבות האל (ויקרא י"ח כ"ז) "בחומש ירחו" חסר ו' השניה, אין הכונה על ירחו בארץ ישראל רק על עיר בארץ ספרד או צרפת שבעלי המסרה כנוה בעברית ירחו ולדעת קצת היא העיר לונעווילא (עיין שער שברי לוחות לרבי אליהו בחור).
2. [עמ' צו] עצי האפרסמון נוטעו בה רק אחרי שוב הגולה מבבל, ולכן אי אפשר לומר כי בגללם נקראה עוד בפי הכנענים בשם "יריחו", ולכן יותר נכונה השערת החכם יוסף הלוי (במאספנו השנתי "ירושלים" שנה ג' עמוד 157) כי השם ירחו נגזר מהשם ירח אשר יושבי המקום הזה העריצוהו ויקדישוהו, ועבודת הירח נמצאה אצל כל בני שם וביותר אצל שבטי הארמים שוכני המדבר אשר נקראו בכנוי הכולל : ערביים, וקרוב הדבר כי אחרי אשר נודעה לתהלה על ידי עצי האפרסמון, שנו מעט את התנועה האמצעית של שמה למען השכיח את שם ירח ולהדגיש יותר את המושג ריח, ויקראוה "יְרֵיחו", ולכן נקראה בכתבי הקודש בשני המבטאים האלו.
3. [עמ' צו] על דבר השאלה אם הכפר "ריחא" הנכחי עומד במקום העיר העתיקה "יריחו" או לא תמצא בהמאמר "גלגל" להחכם דר' ק. שיק בהחלק האשכנזי של ה"ירושלים" שנה ב' עמוד 20-12.
4. [עמ' צז] המעין נקרא כהיום "עין סולטן", רק המסורה תקראהו "מעין אלישע".
5. [עמ' צז] באמת כתוב שם "עינה", אולם מלת העי שם י"ג ג' מתורגמת "כפרה". ובספור מלחמת עי בספר יהושע שלהם נקראת "עי".
6. [עמ' צט] ואם תשיב לי אין מביאין ראיה מדרוש, ודברי הירושלמי והרבה הם דוקא דרך דרוש אולם לפי הפשט בית און אינו בית אל ? ואשיב הלא מקרא מפורש הוא (שמואל א' י"ג ה') ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל וגו' ויחנו במכמש קדמת בית און וגו' מוכח שבית און היא במחוז מכמש (למערבו). ולעיל נזכר וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און וגו', הלא זה ראיה ברורה ומופת מוחלט שעי של ל"א מלכים תכונתה סמוך לבית און ולבית אל, והלא ידענו מפסוקים ומהמציאות שבית און ובית אל סמוכים למכמש ומכמש רחוק מיריחו מהלך ז' שעות {לא ג' מיל רחוק עי מיריחו (כנראה נפל טעות סופר במדרש וצריך להיות "בין בית אל ובין עי ג' מיל" וכן הוא ברב משה בן נחמן [הרמב"ן] פרשת מסעי בפסוק מאת הרב תרבו, וזה לשונו : וכן הזכירו חכמים בין בית אל לעי ד' מילין עד כאן לשונו (וצריך להיות ג' מילין והוא טעות הדפוס ד' במקום ג' כי המציאות מורה כן) פרי תבואה דף ט"ו עמוד ב').} כמו שנזכר במדרש רבה שמות פרשה ל"ב, אם כן מוכח גם כן שבית אל הנזכר במלחמת עי היא על כרחך בית אל הסמוך למכמש, ואם כן ראיה ברורה כשמש שלא יש כי אם בית אל אחד והוא בהר אפרים ושם העמיד ירבעם עגליו ושם הטה אברהם אהלו ושם בנה יעקב מזבחו ושם היתה מלחמת בני ישראל עם מלך עי.
7. [עמ' ק] וראיה ברורה לדברי שאין כונת הפסוק ויצא מבית אל לוזה מבית אל ללוז (שמוכח שב' בית אל היו) כי מאחר שנזכר ומבואר בפסוק הנזכר לעיל שבית און סמוך למכמש ובחוט גבול בני בנימין נאמר [יהושע י"ח י"ב] ועלה הגבול אל כתף ירחו מצפון ועלה בהר ימה והיו תצאתיו מדברה בית און ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר וגו'. והנה מוכח שבית אל הוא בהר אפרים כי כבר עבר חוט הגבול מדברה בית און (שהוא במחוז מכמש) טרם הגיעו לבית אל. ובתחום בני יוסף נאמר [שם ט"ז א'] עולה מירחו בהר בית אל (ובכל ככר הירדן לא נמצא הר ואם כן ודאי הוא בית אל בהר אפרים) ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות (הוא עטרות אדר), ולמה לא נזכר גם בביאור תחום גבול בני בנימין שעלה בית אל ואחר כך תצאותיו מדברה בית און ואחר כך עלה בית אל היא לוז, אלא ברור שבית אל בהר הנזכר בתחום בני יוסף בהר בית אל הוא בית אל הנזכר בתחום בנימין אחר שהיה תצאותיו מדבר בית און והוא בית אל לוז והכונה ויצא מבית אל לוזה הוא שם אחד רוצה לומר שבית אל נקרא גם כן לוז כמו שכתבתי.
8. [עמ' ק] פרק י"א בתצאתנו עמוד רצ"ו.
9. [עמ' קא] ואולי הוא בוטנא הנזכר בירושלמי עבודה זרה פרק א' [הלכה ד'], רבה סוף פרשת לך לך יריד בוטנה.
10. [עמ' קב] הכפר הזה נקרא יאזור, ובודאי איננו גזר. וחורבות העיר העתיקה גזר נמצאו זה מקרוב בין רמלה ובאבאלואד, בהמקום הנקרא "תֵּל גֶ'זר" הרחוק 4 פרסאות אנגליות למערב עמאוס.
11. [עמ' קג] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רצ"ד.
12. [עמ' קג] בהמפות היותר מפורטות לא נמצא "ואדי דיביר", וכנראה נודע להמחבר רק על פי שמועה, והחקירות החדשות מאחדות אותה עם הכפר אדדאהאריא בדרומית-מערבית חברון, והוא נרשם במפת הארץ.
13. [עמ' קג] שניהם אינם מתאחדים היטב עם גדר הנכחית, כי הראשונה יותר נכונה להעיר "גדר" בחלק יהודה (יהושע ט"ו ל"ו) והאחרונה תתאחד רק עם העיר "גדור" הנזכרת ביהושע ט"ו נ"ח, ומקום העיר גדר של ל"א מלכים לא נודע עד היום.
14. [עמ' קד] איננו כפר כי אם חורבה גדולה למזרח באר שבע.
15. [עמ' קד] הוא ערד יושב הנגב הנזכר במלחמת בני ישראל בהיותם חונים בהר ההר (במדבר כ"א א'), ומה שאמרו והחרמתי את עריהם רוצה לומר בעת שיבואו לארץ. וכן עשו (בזמן יהושע) ויקרא שם המקום חרמה, הכונה שמחוז מקום עיר ערד הניחו חרב ושמם ולא בנו העיר ההיא ויקראו שם המקום חרמה. ואל תאמר שהיא עיר חרמה הנזכרת לעיל כי היא רחוקה הרבה מערד כשכתבתי. ושם חרמה לפנים צפת והיא במחוז מראשה (בחלק שמעון), אולם ערד היא לדרום חברון (בחלק יהודה) כמהלך יום אחד. והנה מעשה החרים ערד וקרוא שמו חרמה אינו נזכר בספר יהושע ושופטים כי כבר נזכר בתורה. ומעשה החרים צפת וקרוא שמו חרמה הוא מעשה אחר ולא נודע לנו סיבת החרם הלז. וראיה לדברי כי חרמה נזכרת בכלל ערי שמעון מוכח שבנו צפת ויקראו לה שם אחר שם חרמה. אכן ערד לא נמצא בכלל ערי יהודה (ביהושע ט"ו), מוכח שלא בנו אותה אחר כך כשכבשוה והחרימוה (בזמן יהושע בעת שכבש ל"א מלכים) ונשאר המקום ההוא תל עולם לא יבנה עוד (ואולי זה סיבת השם הכפר הנזכר לעיל "תל ערד" שהיה עד סמוך לדורות האחרונים תל עולם והיה שמה תל ערד {בעברית וגם בערבית אין הוראת השם "תל" (לבדו) מקום חרב מאין יושב כי אם צבור או גל גבוה מעט של עפר או חול.} ואחר כך נבנה מגויי הארץ הכפר זה).
16. [עמ' קד] החוקר קלירמאנט גאנויא מצא את העיר הזאת בהמקום הנקרא "חורבות איד-אלמא" הרחוק כשמנה פרסאות אנגליות בצפון מזרח מבית גוברין, וכל החוקרים מחזקים את ההשערה הזאת ונרשמת במפת הארץ.
17. [עמ' קה] לפי השערת החוקרים הוא אולי הכפר הנקרא כעת "אלמונהאר".
18. [עמ' קה] אכן גם בנחלת יהודה נמצא עיר תפוח (יהושע ט"ו ל"ד).
19. [עמ' קה] את הכפר הנזכר נוכל לאחד עם מגת חפר, אך מגת חפר הוא בחלק זבולן, והיא איננה אחת עם העיר חפר שהיתה בין תפוח ואפק (יהושע י"ב, י"ז י"ח) ובין שכה ודאר (מלכים א' ד', י' י"א).
20. [עמ' קה] אפק הנזכר במלחמת בן הדד (מלכים א' כ' כ"ו) נראה לי שהוא אפק ליששכר בעמק יזרעאל אשר כתבתי, כי כן צוו לו ללחום עם ישראל במישור, ואפק הנזכר הוא במישור עמק יזרעאל. גם נמצא עד היום כפר פיק בעבר ים כנרת, וכמדומה שאינו מכל אלה שזכרתי, כי תכונתו בהרים ובן הדד לחם במישור כמו שכתבתי.
21. [עמ' קו] גם מיהושע י"א א' נראה שתכונתה בחלק הצפון (גליל).
22. [עמ' קו] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רצ"א.
23. [עמ' קו] יותר נכון לאחדה עם חִרְבֶּתּ מַדִין למערב ים כנרת וסמוך להכפר חטון כדעת אחדים מהחוקרים החדשים.
24. [עמ' קו] לדעת קצת נכון לאחדה עם המקום ג'בּל חדּידה סמוך לקדש שבגליל העליון.
25. [עמ' קו] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ד.
26. [עמ' קז] כל החוקרים החדשים מסכימים לאחד את העיר הזאת עם החורבה והתל הנקרא כעת תֶּל קֵמוּן הנשען לעמק יזרעאל בדרום הר הכרמל
.
27. [עמ' קז] באמת נקרא בלשון ערבי ג'ילג'ולא.
~~~~~~~~~~~~~~
| 
