|
זכיתי לדעת תכונתו ונקרא עד היום "קאדרון", במערב "עקאר" היא עקרון בערך שעה וחצי כפר גדול הנקרא בלשון ערב "קאדרון" הוא קדרון המבוקש כנראה מספר הנזכר לעיל שתכונתו במחוז ארץ פלשתים
128 [*)]
.
חאממא (שם א' סימן ג' פסוק מ'). בשפלה לדרומית מג'דל (מגדל) בערך שעה 1 הכפר "חמאמע" והוא בשפלה כמו שנזכר בספר הנזכר לעיל.
נשלם ביאור ערי חלק יהודה.
זכרה ירושלים ימי עניה ומרודה.
הערות:
28. [עמ' קח] והנה חלק יהודא הוא הגדול מכל חלקי השבטים ותחומו (מצפון לדרום) היה מירושלים עד סוף גבול הארץ והוא עד מדבר צין וקדש ברנע ועצמן ונחל מצרים. וכן (ממזרח למערב) מים המלח (כמעט) עד ים הגדול. ולכן נמצא בדברי חכמינו זכרם לברכה שם ארץ יהודה מושאל על כל ארץ ישראל חלק הדרומי עד ירושלים (גם לפעמים לצפון ירושלים כמו שכתבתי לעיל בביאור ג' ארצות לבעור, ירמיה מ' י"ב ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתּה, מוכח שמצפה בכלל יהודה).
ובמסכת ברכות דף ס"א עמוד ב' תנו רבנן הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל לא יפנה אלא מזרח ומערב. והנה לבאר מאמר זה עד תכונתו ולישב כל התמיהות והקושיות שיש בו יצטרך ללימודים ולהקדמות (כאשר אבארהו אם יגזור ה' בחיים לקמן בחלק השלישי בחלק הפשט). אולם כל מאמר זה בנוי על הקדמה אחת שהביא גם רש"י שארץ ישראל כרצועה ארוכה וקצרה והכונה ארוכה ממזרח למערב וקצרה מצפון לדרום. אכן לפי המציאות אי אפשר לומר כן, כי נהפוך הוא, כי ארץ יהודא מתפשט יותר מצפון לדרום [מאשר] ממזרח למערב, כי מירושלים עד ואדי גאעין (קדש ברנע) המרחק [יותר] גדול [מאשר] מים המלח לים הגדול. וזמן הרבה עמדתי על הדבר הזה לפרשו על פי המציאות.
ונראה לי שכונת בעל המאמר אינו על כל ארץ יהודה כי אם על חלק הארץ ההיא הנושבת מבני עמינו. כי ידוע (כמו שכתבתי כבר) שבחלק הדרום ארץ יהודא ישבו בו אדומיים ויונים כמעט רוב משך זמן בית השני וכל שכן אחר החרבן. ואפילו חברון ובית צור היה תחת ידם וכמעט לא ישבו מבני עמינו בכל חבל ההוא. ואם כן באופן זה נמצא באמת ארץ יהודא רצועה ארוכה וקצרה, כי המרחק מים המלח עד ים הגדול כפל ויותר ממה שיש מירושלים עד סוף תחום ישוב בני עמינו לצד דרום והוא מחוז חברון (ואולי אפילו לצפונו), ולא יתפשט הרצוע כי אם בערך 6 או 8 שעה וממזרח למערב כמעט מהלך ב' ימים.
29. [עמ' קט] ויש לפרש לשון הפסוק (יהושע י"ח ה') יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף
יעמדו על גבולם מצפון. אין הכונה שיוסף הוא לצפון ז' השבטים (כמו שכתב הרד"ק) כי
אם שכונת הפסוק שלא יאמרו אחר כך כשיבאו האנשים לחלק להם פעם אחר כל הארץ
וגם ליהודא ולבני יוסף תחלק אז חלוקה אחרת שנתבטלה חלוקה הראשונה, לכן אמר
לא כן, יהודא יעמוד על גבולו וגו' רוצה לומר מה שיריתי כבר יהיה במקומו ואחלק
דוקא בין ז' השבטים ואלה יקחו בין יהודא ובני יוסף ולצפון בני יוסף, ויהודא ובני יוסף
נשארו במקומם, עיין רש"י.
30. [עמ' קי] כפר אין במקום הזה וקאסר הוראתו מבצר, בטח על כי הכנסיה שעמדה לפנים פה היתה בנויה בתבנית מבצר וזה שנים מספר בנתה הכנסיה היונית שבירושלם מקלט קטן (על כי לפי מסורתם גר בהמקום הזה אחד מקדושיהם) וגם הוא בתבנית מבצר.
31. [עמ' קי] עגלים לשון רבים תמורת עגלה לשון יחיד. עגלה כמו חגלה, שמצאנו פעמים הרבה ע' תמורת ח' כמו פוסעים תמורת פוסחים, העוים הם החוים, חתירה כמו עתירה, חויא נקרא גם כן עויא, אור זרוע כמו זרוח, (עיין ברמב"ן בפסוק והעוים היושבים בחצרים). ובאמת עין גדי (עיין מקומו) ועין חגלה שניהם במחוז ים המלח כנזכר במקרא הנזכר לעיל.
(פרי תבואה דף ט"ו עמוד א').
32. [עמ' קיא] ואם יקשה בעיניך הלא יריחו במישור בככר הירדן ובכל ככר זה לא נמצא לא הר ולא עמק, אכן ידוע תדע שמחנה ישראל י"ב מיל שהוא בערך ג' שעות וחצי ואם כן סוף המחנה הגדול הזה היה מגיע עד סוף הככר קרוב להרים שהם בצד המערבי של הככר ושם עמק עכור.
33. [עמ' קיא] הכפר הזה איננו בעמק כי אם במורד המזרחי של הר הזיתים ולכן יותר נכונה השערת החוקרים החדשים לאחדו עם "ואדי קלתּ" בדרום ירחו (אשר אחדים מהתרים אחדוהו עם "נחל כרית").
34. [עמ' קיא] כל המאמר הזה נדפס בתוצאת ירושלם (תר"ה) בסוף ה ספר.
35. [עמ' קיא] כעת הדרך סלולה למרכבות ואין כל פחד ומגור.
36. [עמ' קיב] זה מוסכם לפי מהלך סמני הגבול כי המעין הזה הוא מי עין שמש, והמעין נקרא "ביר אלחאט" על שם הנחל, וכאשר שמענו נקרא לפנים מורד ההר שאצל המעין "עקאבת אלחדוד" ולדעתנו היה פה בית חדודו הנזכר במסכת יומא פרק ו' משנה ח' ותכונתו מסכים עם מרחקו מירושלם כאשר בארנו כבר במאמרנו "ארחת נערים לירחו והירדן" בלוח ארץ ישראל שנה א'
עמוד 103.
37. [עמ' קיב] להשערה הזאת אין כל יסוד, והשם חאן אינו משובש כלל, והוראתו תחנה או מלון, וחאנים כאלה נמצאים בכל הדרכים בארץ, והוא נבנה בלי ספק מאת אחד הפחות בירושלם לתועלת עוברים ושבים בהדרך הזה, אך מפני מעוטם נתקלקל ונחרב, וכאשר החלו התרים ללכת להירדן וים המלח תקנוהו והנהו עומד וקים עד היום הזה.
38. [עמ' קיג] לראות אבני הגלגל לא יעלה על הדעת, אבל במרחק 45 מינוט בצפון הדרך ההולכת מירחו להירדן נמצאת גבעה קטנה הנקראת עד היום "תל ג'לג'ל" והוא לצפון "ואדי אלקלת". הגבעה הזאת נגלתה מאת ה' טשאקי והוא תומך את המצאתו זאת כי המקום הזה הוא "גלגל" אשר בו העמידו את שתים עשרה האבנים שהעלו מן הירדן.
39. [עמ' קיג] מלבד הברכה יש עוד חרבות רבות הנקראות "אל טַוַחִין" רוצה לומר הרחים, שבהם טחנו את קנה-הסוכר שגדלו למכביר בהמקום הזה ויכינו מהם סוכר.
40. [עמ' קיג] לא מקום חרב כי אם הר הסמוך לירחו נקרא בפי ילידי הארץ בשם קאראנדעל, והוא משובש מהמלה הרומית קאראנטענא שהוראתו ארבעים, על כי לפי הנדפס נתנסה מחוקק דתם שם ארבעים יום, וכעת עומדת על ההר הזה כנסיה נוצרית.
41. [עמ' קיג] מה שיש להעיר בענין ים המלח כבר העירונו למעלה עמוד נ"ט ס"ב.
42. [עמ' קיד] אולי הוא חקל סומקתא (פס דמים) הנזכר רות רבתי ריש פרק ה'.
43. [עמ' קטז] לפי מה שהבאתי למעלה (עמוד ק"י אצל בית חגלה) עמוד ק"י מדברי היראנימוס יעלה מרחק המיל 24 מינוטען יעויין שם.
44. [עמ' קטז] החפירות החדשות גלו את העיר מודיעים עם עיר מולדת החשמונאים בהכפר "אלמידיה" לצפון מזרח לוד ושם נגלתה מערות הקברות של המשפחה הזאת.
45. [עמ' קטז] לא בני אמאליק כי אם בּני מַלְךְּ שמו והיא שם משפחה או שבט ערבי.
46. [עמ' קיז] בתנ"ך Kennicoti מביא ספרים הרבה שנמצא כתוב במקום עיר בית שמש - עין שמש, וכן מצאתי בתנ"ך ערבי המכונה לרבינו סעדיה הגאון עין שמש ומזה נראה שנוסחת עין שמש היא נכונה ששם המציאות מורה כן.
(פרי תבואה דף ט"ז עמוד א').
47. [עמ' קיז] גם נמצא יבנאל בגבול נפתלי (יהושע י"ט ל"ג).
48. [עמ' קיז] בשם זה נקראת רק פעם אחת (דברי הימים ב' כ"ו ו') ובדברי חכמינו זכרם לברכה נקראת תמיד בשם זה.
49. [עמ' קיז] אנחנו חושבים לאחד את שכרון עם הכפר זארנוקא הסמוך לעקרון, וחלוף האותיות בשתי הלשונות האלה ידוע.
50. [עמ' קיז] רוצה לומר משם יקראו ל"ואדי צראר" - ואדי רובין.
51. [עמ' קיח] ושם נגב או דרום (חכמי הנגב או חכמי הדרום) שמצאנו בדברי חכמינו זכרם לברכה אין הכונה דוקא הנגב הנזכר בפסוק כי לפעמים זה מושאל לכל חלק וארץ יהודא וגם לחלק בנימין ודן (בלשון העמים נקרא מחוז דאראמא רוצה לומר דרום). ומצאתי במעשה שנזכר בבבלי במסכת שבת דף קכ"ז עמוד ב' עד שבאתי לחברי שבדרום, שבירושלמי הובא מעשה זה ושם נאמר שבאתי לחכמי לוד, ומוכח שחכמי לוד נקראים חכמי הנגב או הדרום. והכונה בערך הגליל נקרא לוד וכו' נגב.
52. [עמ' קיט] רוצה לומר יגור של המקרא (יהושע ט"ו כ"א).
53. [עמ' קיט] ההשערה הזאת רחוקה גם מגדר אולי.
54. [עמ' קיט] ובאמת לדעת כל החוקרים לא נודע מקומה.
55. [עמ' קיט] השם הזה לא נרשם במפת הארץ, ולדעת כל החוקרים לא נודע מקום עיר זיף הנוכחית.
56. [עמ' קיט] במדרש קהלת פסוק ברבות הטובה איתא ר"ח ורבי יונתן שאלו למנחם טלמוא.
57. [עמ' קכ] המקום הזה ושלפניו אינם נודעים לדעת כל החוקרים.
58. [עמ' קכ] כפר בשם מולדה לא נמצא כלל, אך ראבינזאהן אבה לקבוע את מקום מולדה בהחורבה שאצל "תל מיל" הסמוכה לתל ערד, אך לדעת החוקרים אין לאחד את העיר הזאת עם אחד מהמקומות הידועים.
59. [עמ' קכ] החוקרים החדשים מאחדים אותה עם חורבת אם-דומנא הרחוקה 12 פרסאות אנגליות מצפון מזרח באר שבע.
60. [עמ' קכא] לא שטואל שמו כי אם עשואווא.
61. [עמ' קכא] החוקרים החדשים מאחדים אותה עם "חורבת אם ג'ינא" למערב בית שמש.
62. [עמ' קכא] גם נמצא תפוח על גבול אפרים ומנשה.
63. [עמ' קכא] לפי החקירות החדשות לא נתאחדה העיר הזאת בהמקומות הידועים.
64. [עמ' קכב] יותר נכון לאחדה עם "חורבת אלין" אשר בקרבת עין שמש.
65. [עמ' קכב] איננו כפר כי אם חורבה.
66. [עמ' קכב] בפרק י"א תוצאתנו עמוד ש"ד.
67. [עמ' קכב] בין שוכו ובין עזקה בעמק האלה, לפי דעתי הוא ואדי זונט שמושך בין כפר סואווייכע (שוכו) ובין תל עזאקאריא וכפר עזאקאריא (שהוא לצפון התל בערך שעה) שהוא לפי הנראה עזקה. ובלשון ערבי זונט שם מין עץ תות (מויל בעער) עיין מקומו. ובדרך כללי זונט כולל כל עצים גבוהים וגדולים כמו אלה אלון וארז וכו' ואם כן ואדי זונט מושאל על שם עמק האלה.
68. [עמ' קכב] ההשערה הזאת קרובה מאד, כי העיר אשר נקראה לפנים בעברית שערים (בלי ספק על שם איזה תכונה של שני שערים טבעיים שהיו בקרבתה) נקראה בימי חכמי המשנה בארמית בשם תרעין. והשם תרעין נשתבש אחר כך בשפת ערבית להשם "דוראן", (וּחילוף הת' והד' ידוע) והשם הזה נודע גם עד היום בקרבת עקרון יבנה ואשקלון, ועל אדמת דוראן עומדת כעת המושבה "רחובות", ובערבית שמה עד היום "דוראן".
69. [עמ' קכג] שם העיר הזאת נשאר עד היום בהכפר קאטרא הסמוך ליבנה אשדוד ואשקלון, ואחינו שעלו לראשונה לארץ הקודש לעבוד את אדמתה ויכוננו מושבה באדמת הכפר הזה החזירו להמקום הזה את שמו העתיק גדרה.
70. [עמ' קכג] לפי דעת החוקרים החדשים לא נוכל לאחדה עם שום מקום.
71. [עמ' קכג] לדעת החוקרים החדשים יש לאחדה אולי עם הכפר אֶדיס או אֶבדיס הרחוק ששה וחצי פרסאות ממגדל גד.
72. [עמ' קכג] הכפר הזה סמוך לאשקלון ובו מושב מנהל (מודיד).
73. [עמ' קכד] השערתו רחוקה מאד ועד היום לא נודעו שני המקומות האלה.
74. [עמ' קכד] דעת החוקר קלערמאנט גאנא לאחד את העיר הזאת עם חורבת דאג'ון הנמצאת בדרום הכפר "בית דיג'ן" יען כי שם הכפר הזה נודע רק מימי הנוצרים.
75. [עמ' קכד] איננו כפר כי אם חורבה והיא רחוקה 8 פרסאות אנגליות לצפון מערב חברון.
76. [עמ' קכד] העיר הזאת נשארה עד היום בשמה העתיק, והכפר "קילא" הנהו בהרי חברון 6 פרסאות אנגליות למערב הכפר חלחול.
77. [עמ' קכד] אחדים מהחוקרים מאחדים אותה עם המקום הנקרא "עין כִּזְבֶּה".
78. [עמ' קכה] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"ב.
79. [עמ' קכה] איננו כפר כי אם חורבה הנודעת בשם "חרבת אתיר" בדרום שכה הנזכר בסמוך.
80. [עמ' קכה] החוקרים מאחדים את העיר הזאת עם "חִרְבֶת אֵררַאבִיֶא" הנמצאת בהרי יהודה בדרום חברון, ויוכל להיות כי המחבר כיון גם כן להמקום הזה, אך לא דקדק בלשונו.
81. [עמ' קכה] איננו כפר כי אם חורבה והיא רחוקה שתי פרסאות וחצי למערב דביר.
82. [עמ' קכה] על פי החקירות החדשות תתאחד אשתמוע עם הכםר סעמיא (לא סאמוע) כדעת היש אומרים שמביא המחבר להלן בשם זנוח.
83. [עמ' קכו] החוקרים החדשים מאחדים את העיר הזאת עם "חורבת גובין" הנמצאת בדרום חברון וקרובה לאשתמע.
84. [עמ' קכו] לפי סדר הערים הנזכרים ביחד את העיר הזאת המבוארים למעלה כמעט אי אפשר לאחד אותה עם הכפר בית ג'אלה הסמוך לבית לחם, ולכן השערת החקירות החדשות לאחדה עם "חירבת ג'אלא" הנמצאת בהרי חברון רחוקה 3 פרסאות אנגליות מצפון הכפר חלחול.
85. [עמ' קכו] החוקרים החדשים יאחדוה עם חורבת דאמה הרחוקה 10 פרסאות אנגליות לדרום מערב חברון.
86. [עמ' קכו] על פי החקירות החדשות לא נודע המקום הזה.
87. [עמ' קכו] שמואל א' ט"ו י"ב וישכם שמואל וגו' בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד וגו' פירש רש"י והרד"ק בנה לו מזבח שנאמר באליהו וירפא את מזבח ה' ההרוס. (ויונתן תרגם והא מתקן ליה תמן אתר לפלגא ביה ביזתא, והוא נכון בדרך הפשט). וכן פירש רש"י במלכים א' י"ח ל'. וכן מצאתי במדרש ילקוט, ואם קבלה נקבל. אכן לפי הפשט נראה לי שאין כונת הפסוק על הר הכרמל על שפת הים הגדול כי אם על כרמל הנזכר לדרום חברון בארץ הקני שבדרך זה הלך שאול ללחום עם עמלק שהוא לדרום גבול יהודה בדרך מדבר שור. אבל הר הכרמל לא ידעתי איך בא שאול בשובו מהכות עמלק בגבול הצפון ואיך לא שמע שמואל ברמה בהר אפרים כשבא שאול עם מחנהו להר כרמל עד שנאמר לו אחר כך שכבר הציב לו יד בכרמל וכבר שב ובא לגלגל ? מכל זה מוכח לפי הפשט שלא הציב בהר הכרמל הצפוני כי אם בכרמל הדרומי הנזכר.
88. [עמ' קכז] הכפר כרמל הזה חרב כעת.
89. [עמ' קכז] איננו כפר כי אם הר ועליו חורבות הנקרא "תל זיף".
90. [עמ' קכז] כבר הבאנו למעלה אצל אשתמוע שההלכה כהיש אומרים ששאמוא הוא במקום אשתמוע וזנוח הנוכחית מתאחדת עם "חורבת זאנוטא", הנמצאת לדרום יוטה.
91. [עמ' קכז] לפי החקירות החדשות מתאחדת העיר הזאת בהחורבה "תיבנה" הסמוכה לג'יבא (גבעה) במערב בית לחם.
92. [עמ' קכח] הדעה האחרונה עיקר, וחרבות בית צור רחוקות רק 4 פרסאות אנגליות מצפון חברון.
93. [עמ' קכח] לפי הערותנו הקודמת תפול השערתו זאת, וגדר הנכחית מתאחדת עד היום עם הכפר או חורבת גֶדוּר הנמצא בהרי חברון ורחוק 4 פרסאות מצפון חלחול.
94. [עמ' קכח] הוא קארִיאַתּ אלעֶנבַּ הנקרא כעת אבּוּג'וֹז העומד על דרך עגלות ההולכת מירושלם ליפו רחוק שבע וחצי פרסאות אנגליות מירושלם. וכן חשבו כל החוקרים מראבינזאהן עד לפני שנים מספר, אולם על ידי החקירות החדשות של החברה האנגלית נגלתה לא רחוק מהכפר הנזכר חורבה הנקראת כעת "חירבת ערמא", ולפי דעת החוקר קאפטאן קאנדאר ראוי לאחד אותה עם קרית יערים. החורבה רחוקה כשתים עשרה פרסאות מירושלם וכארבע פרסאות מהגבעה אשר לנכח בית שמש.
95. [עמ' קכט] אולי הכונה קולוניא (עיין מוצא), אכן קולוניא היא לחלק בנימין לא ליהודה.
96. [עמ' קכט] אצל הכפר הזה כעת התחנה הראשונה של מסלת הברזל מירושלם ליפו.
97. [עמ' קכט] אולי הוא טעות סופר וצריך להיות מליכא מלוחה והיא מלחה (עיין לקמן מלחיה).
98. [עמ' קל] ההשערה הזאת אין לה כל יסוד כי השם אילוני איננו שם עצם פרטי ששמו ישאר גם בערבית, ולפי דעת החוקרים לא נוכל להגביל את מקומו רק כי היה בסביבת חברון. אולם במרחק עשרים רגעים מהעיר לדרומה יש אלון גדול זקן מאד עומד בבית מקלט הרוססים ולפי ההגדה הנהו אחד מהאלונים שהיו באלוני ממרא.
99. [עמ' קלא] זכרה נמצא עד היום בהחורבה הנקראת "אום ג'ראר" רחוקה 6 פרסאות אנגליות לדרום עזה, וגם היוסיפון בקדמוניות כותב "כי היא עיר עתיקה מאד בדרום עזה".
100. [עמ' קלא] תכונת מחוז בית לחם אינו רחוק ממחוז נחל קדרון כמו שכתבתי כבר לעיל בתחום גבול בני יהודא. ובזה מבואר לשון מדרש אחד הביאו הילקוט במגילת רות בפסוק בתחילת קציר שעורים : אמר שמואל בר נחמני אותו היום קציר העומר היה ותנינן תמן כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול עד כאן לשונו. ומה שייכות יש לבית לחם עם קצירת העומר הלא רחוק (בית לחם) מירושלם כמהלך שעה וחצי ? אולם היא תוספתא מנחות פרק י' עומר בא מבקעת בית מקלה של נחל קדרון מודרמת היתה עד כאן לשונו. וכפי שאמרתי שתכונת מחוז בית לחם סמוך למחוז נחל קדרון, מוכח שגם יושבי בית לחם התכנסו לקצירת העומר שהיתה סמוך להם.
101. [עמ' קלא] הנה יצאתי מגדרי לבאר דבר אחד מלשון ערבי. לפי שנמצא בדברי
האבן עזרא פעמים הרבה לשון זה ואינו מובן וידוע כי אם לבקיאים ולמדקדקים בלשון ערבי.
והוא כפ' רפא בלשון ישמעאל, כן כתב בפירושו בפסוק ואלה בני עדה וענה ובשאר מקומות. וכן
כתב בעל כסף משנה בפרק א' הלכה א' מיסודי התורה בפרושו שיש שם מצוי ראשון וכתב אבל
מלת שם פה היא כפ' רפא בלשון ישמעאל. וידוע תדע כי מנהג לשון ערבי להוסיף בפועלים פ'
לתפארת הלשון בלא צורך ובלא הועיל כמו בתיבה הנזכרת לעיל ותלד רחל הוא בלשון ערבי וַלְדַת
אכן לתפארת הלשון אומרים פולדת ומוסיפין פ', וכן פַ'קַאל רוצה לומר אמר, פַ'עֶמַל עשה, פַ'מְשִי
הלך, פַ'אכְל אכל, פַכְתַב כתב, וכן כל כיוצא כזה שמקדימין פ' רפה בראש המלה ללא צורך. אם כן
הכונה על אות ותיבה שהוא כמו יתרון אומרים כפ' רפא בלשון ישמעאל. וכן ו' של וענה והבן.
102. [עמ' קלג] טעות סופר הוא וצריך להיות בפסוק "ישכון לבטח עליו".
103. [עמ' קלג] גם מצאתי סתירה בדבריו שבפרשה זאת כתב וכן ראיתי שאין קבורתה ברמה ולא קרוב לה אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה ד' פרסאות והרמה אשר בהר אפרים רחוק ממנה יותר מב' ימים עד כאן לשונו. ובפרשת ויחי בפסוק ואקברה שם בדרך אפרת כתב וזה לשונו כי היא לא מתה בדרך רק ברמה שהיה עיר בארץ בנימין ושם נקברה עד כאן לשונו. אולם אין ספק שדבריו בפרשת ויחי כתב בעודנו בחוץ לארץ שלא ראה ולא ידע המציאות אכן כאשר זכה לבוא בארץ חזר מדבריו וכתב לשון פרשת זאת כמו שכתב בעצמו זה כתבתי תחילה ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם כו'. וכן נראה לי הלשון שכתב כאן וזה לשונו : ונראה בעיני כי קברה יעקב כו' והדרך כו' שזכרתי לעיל, גם זה כתב בחוץ לארץ, כי מי שיודע המציאות אי אפשר לומר כן.
104. [עמ' קלה] כתב בעל כפתור ופרח (פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ז, עיין שם בהערה 2.) וזה לשונו והנה מבית אל זה אל קבורת רחל אמרו שיש כמהלך ח' שעות בקירוב ולזה נראה פירוש שהביא רש"י זכרו לברכה בשם מנחם שפירש כברת ארץ מהלך רב וגם הוא ז"ל פירש מהלך יום או יותר עד כאן לשונו. במחילת כבוד תורתו שגגה גדולה בדבריו כי רש"י מפרש מהלך רב יום או יותר מקבורת רחל לבית לחם לא מקבורת רחל לבית אל, ומה הוכחה יש ממרחק ח' שעות מבית אל לקבורת רחל ועדיין לא נדע המרחק שבין קבורת רחל לבית לחם היא אפרתה ? ונחלף לו בית לחם בבית אל.
105. [עמ' קלה] אם קבלה נקבל, אך לדעת כל החוקרים לא נודע המקום הזה ואולי נשענת הקבלה על דברי היראנימוס האומר כי מגדל עדר 1000 צעדים מבית לחם.
106. [עמ' קלה] באיכה רבתי בפסוק על אלה אני בוכיה נזכר בית אל דיהוד רוצה לומר שהוא בארץ יהודה ובית אל הידוע בהר אפרים הוא, ומוכח שיש עוד בית אל, שנתן סימן לדבר שהוא בארץ יהודה, וכמדומה השני הוא בית אל (בתול) הנזכר שהוא בארץ פלשתים.
107. [עמ' קלה] בבירור לא נתאחדה העיר הזאת עם אחד מהמקומות הידועים, אך נוכל לאחדה אולי עם הכפר הקטן בית-אולא הרחוק 5 פרסאות למערב חלחול. - אך אין לנו ראיה ודאית כי בית אל הנכחית היא בתואל ואיננה בית אל הנודעת בהר אפרים.
108. [עמ' קלו] איננו כפר כי אם חורבה בשם ערארא, והיא רחוקה 12 פרסאות למזרח באר שבע.
109. [עמ' קלו] החקירות החדשות לא יכלו למצוא את עקבות העיר הזאת.
110. [עמ' קלו] החוקרים החדשים משערים את הגבעה הזאת בהמקום הנקרא "דהארית אלקאלא" בהמדבר אשר למזרח זיף.
111. [עמ' קלו] זה היה בזמן המחבר אבל בשנת ת"ר והלאה נכנס כל החבל הזה תחת ממשלת השולטאן ירום הודו, והכפר הזה עומד תחת משמעת הקאימקאם שבחברון.
112. [עמ' קלו] המבצר הזה הנהו חרב, והשם בּוּראכּ הוא על שם הברכות הגדולות שבקרבתו הנקראות בפי העם "ברכות שלמה", ולפי זה אי אפשר לאחד את המקום הזה עם העיר "ברקאי".
113. [עמ' קלז] יותר נכון לאחד אותו עם הכפר עין כרם הנזכר למעלה עמוד קט"ו.
114. [עמ' קלז] לפי משמעות השם נכון מאד לאחד את הבור הזה עם המעין הנקרא עד היום "עין סארא" הסמוך לחברון, וההמון חושב בטעות כי הוא נקרא על שם שרה אמנו.
115. [עמ' קלח] החקירות החדשות לא גילו את המקום הזה.
116. [עמ' קלח] בקרבת אשדוד ישנם שלשה כפרים בשם זה, ואחד מהם הוא בלי ספק במקום העיר הנכחית, וגם אייזעביאוס והיראנימוס קבעו את העיר הזאת בההרים אשר בין בית גוברין ואשדוד.
117. [עמ' קלח] לדעת כל המפרשים חרשא שם איש או שם משפחה, ואם נאמר כי השם חרשא הוא שם עיר ומלת בן היא כמו איש, יהיה עלינו לאמר כי כל השמות הנזכרים אצל הנתינים הם שמות ערים בארץ ישראל וזה ודאי אי אפשר.
118. [עמ' קלט] ובעלי המשנה (מעשר שני פרק ה' משנה ב') קצרו את השם הזה על תמונה עברית וקראוה אילת.
119. [עמ' קלט] אולי בית גוברין על שם הענקים והגבורים שישבו בחבל הארץ ההיא, חברון (בראשית כ"ג ב') תרגם יונתן בן עוזיאל קריתא דגוברי.
120. [עמ' קלט] במסכת מגילה י"ח עמוד א' נקראת גם כן גבור חיל.
121. [עמ' קמ] כבר הבאנו למעלה עמוד קל"ה שבית אוליה עומדת במקום העיר בית אל, ואת העיר הנכחית אשר היתה מושב לאחדים מחכמי התלמוד ( יבמות קכ"ג א', ירושלמי שביעית פרק ד' הלכה ו' ) יותר נכון לקבוע בנחל ואדי דאליא אשר מצא החכם ראבינזאן בין העיר תבנין ובין צפת.
122. [עמ' קמ] פרק ז', צריך להיות "מג'דל גרם" כמו שכתוב בתוצאותנו עמוד קכ"ו. והנה במסכת ערובין נאמר מפורש כי הוא היה בערבייה ומשם נראה שהוא היה מקום שמן ונותן פרי עד כי נקרא "גן עדן". ולפי זה נכון לאחדו עם המקום יֶארים או יִרֶם שבערב (תימן) אשר גנותיו מהוללים מאד.
122*. [עמ' קמ-מהתיקונים] יותר נכון לאמר כי העיר מלחא מולדת רבי יוסי הנזכר שם היתה בארץ הגליל אצל מי מרום אשר עד היום נקרא כל המחוז ההוא בשם "בלד אלמלחי" כמו שהביא המחבר בעצמו למעלה עמוד נ"ח. והראיה כי הוא נזכר ביחד עם רבי יהושע דסכנין, וסכנין גם כן בגליל העליון בחלק נפתלי כשתי שעות לדרום מג'דל אלקרום כמו שמובא בפנים עמוד רכ"ו. (בשם הד"ר יצחק גולדהאר מהנדס בצפת).
123. [עמ' קמ] הכפר נקרא בית אומר והוא בצפון חברון רחוק 3 שעה וחצי, (עיין בלוח ארץ ישראל לשנת תרנ"ז בהמאמר "שמות הכפרים והחורבות אשר במחוז חברון" צד 120), ומאשר כי בירושלמי נמנין עם כפר אימרא עוד מקומות אחדים שכלם הם בגליל, לכן דעת החוקר דר' נייבויער לקבוע את מקום הכפר הנכחי גם כן בארץ הגליל.
124. [עמ' קמ] סמוך לבית גוברין לא נמצא כפר בשם זה, ולדעתנו שמע המחבר את שם בית המקלט "מרסאבא", וסאבא בערבית אריה ויחשוב כי פה היה לפנים מקום הנקרא בשם אריה, אך שגגה היא, כי בית המקלט הזה נוסד בסוף המאה החמשית למספרם, על שם אחד מקדושיהם סאבאס שגר במערה במקום הזה, ולפי הגדתם מצא פעם אחת בשובו למערתו אריה, והאריה לא נגע בו לרעה ולהיפך גרו שניהם יחד בה, וכמובן אין להשם הזה כל יחס עם הכפר אריה. ולפי זה לא נוכל לשבש את נוסחת התוספתא אריח, ודעת החכם נייבויער לאחד את כפר אריה עם תרחיא שבמחוז טבריא.
125. [עמ' קמא] אייזיביוס כוון בדבריו בלי ספק על הכפר "בני ברק" הנזכר ביהושע י"ט מ"ה והוא נודע עד היום, ולחנם הביא המחבר את השם הזה פה בחלק יהודה, והכפר ברקא שלפנינו מקומו אצל עין גנים חלק ישכר, כמו שמביא המחבר להלן בשמות הערים בדברי חכמינו זכרם לברכה בחלק ישכר.
126. [עמ' קמא] פרק י"א בתוצאותנו עמוד ש"ג ושם העירונו כי המחבר כיון אל הכפר
הנקרא כה היום "דיראלבלך", יעויין שם.
127. [עמ' קמא] ואולי הוא בית צאחאריא שהזכיר היוסיפון א' א'.
128. [עמ' קמב] הכפר נקרא קאטרא והוא הגדרה הנזכר למעלה עמוד קכ"ג ואצלו נוסדת
המושבה גדרה.
~~~~~~~~~~~~~~
| 
