הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	ארץ פלשתים. ארץ פלשתים. יהושע י"ג ב' כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי וגו' חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלני הגתי והעקרוני והעוים. כל ערים אלה נודעות בארץ עד היום הזה. גשור. כבר כתבתי לעיל שהוא הכפר "אג'ור" (אגור). עזה. נקרא בלשון ערב "גאזא" (בגעין) עיר גדולה מול חברון (נוטה מעט דרומה) במרחק 8 שעות ורחוקה מים הגדול כחצי שעה. יושביה ישמעאלים ונצרים מעטים. מבני עמינו לא נמצאים בה כעת, אכן עד שנת תקנ"ט (1799) היה שם ישוב, כי בשנה ההיא בא חיל צרפת עם נאפאלעאן באנאפארטע לארץ כשעברו ממצרים לארץ ישראל דרך עזה, ויהי עת צרה ליהודים יושבי עזה ויברחו הרבה מהם. ומאז היה הלוך וחסור קיבוץ בני עמינו עד שבשנת תקע"א (1811) לא נשאר אף אחד שם כי הלכו להם לחברון ולירושלם ובית הכנסת נשאר חרב ושמם. ואברהים פאשא לקח אבניה לבנות מבצר אשקלון (עיין בסמוך), ונמצא שם בית הקברות גדול מימי קדם ושם קבר הרב רבי ישראל נגארא בעל השירות
קמג	וקבר אביו הרב רבי משה ובנו הרב רבי משה כאשר אכתוב בחלק ב' 129 [*)] . אשדוד. כעת כפר גדול נקרא בלשון ערב סדוד לדרום (נוטה מעט מערבה) יבנה כשתי שעות ורחוק משפת הים כשעה אחת ויושביו ישמעאלים. אשקלון. בלשון ערב "עסקלון" כפר קטן לדרום "סדוד" בערך 3 שעות על שפת הים. יושביו ישמעאלים ונצרים, ובזמן ממשלת אברהים פאשה החלו לבנות בו מבצר ומגדל אכן לא נגמר הבנין. גת. לא נודע ברור כמו ערים הנזכרות. בפי כל יושבי הארץ שרמלא (עיין מקומו) היא גת, וכן כתב בעל כפתור ופרח 130 [**)] שישמעאלים קוראים לרמלה – פליסתין רוצה לומר ארץ פלשתים והסכים שהוא גת לפלשתים. אכן לפי דעתי תכונת גת יותר מערבה ודרומה כנזכר במעשה דוד שישב בצקלג שהיא במלכות מלך גת 131 [1)] , ונזכר שם שהלך דוד מצקלג ללחום עם הגשורי והגרזי שכולם בחלק דרום ארץ פלשתים. ומצאתי בדברי היראנימוס שגת רחוק מבית גוברין 5 מיל (2 שעה) לצד לוד עד כאן לשונו. ועד היום נמצא לדרום יפו בערך שעה וחצי סמוך לשפת הים כפר אחד הנקרא בלשון ערב "גאתּא" והוא בלתי ספק גת בארץ פלשתים ולא "רמלא" שהוא בארץ בנימין 132 [***)] .
קמד	עקרון. הוא הכפר הנקרא בלשון ערב "אקאר" 133 [*)] שזכרתי לעיל בתחום גבול יהודא 134 [1)] .
קמה	העוים. כעת לא נמצא שם זה בארץ, אכן אין ספק שישבו בחלק הדרומי ארץ פלשתים והתפשטו עד מחוז קדש ברנע כמו שכתבתי לעיל בשם רפיח שהוא לדרום עזה על שפת ים, והוא מחוז עוים היושבים בחצרים. גבּתוֹן. (מלכים א' ט"ו כ"ז בגבתון אשר לפלשתים) והיא מערי הלוים חלק דן (יהושע כ"א כ"ג וכן שם י"ט מ"ד). ובסמוך אכתוב שבעלת היא הכפר בעילין וגבתון נזכר עם בעלת (יהושע י"ט מ"ד) ואלתקה (עיין מקומו). מוכח שתכונת גבתון היתה בין בעילין ובין עלתיני שהוא לפי דעתי אלתקה. ושם גבתון אבד מן הארץ 135 [*)] . אמרינן בשיר השירים רבה בפסוק הנך יפה דודי מגבתון ועד אנטיפטרס ס' ריבוי עיירות היו וקטנה שבהם זו בית שמש וכולי. (במסכת סנהדרין דף צ"ה עמוד ב' הגרסא מגבת ובמקום אחר מצאתי מגבע והכל כונה אחת על עיר גבתון. אכן בבראשית רבה פרשה ס"א הגרסא מעכו ועד אסטיפריס וזה ודאי טעות המעתיק או המדפיס). וכן אמרינן במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב' י"ב אלף תלמידים היו לרבי עקיבא מגבתון ועד אנטיפטרס וכולן מתו וכולי, וחקרתי לדעת איזהו מקום ישיבת רבי עקיבא בעת שגורש מחמיו וקבץ תלמידיו כנזכר במסכת כתובות. ומצאתי בבראשית רבה פרשה א' ופרשה כ"ב שרבי עקיבא שמש את רבי נחום איש גמזו כ"ב שנים. וכן הוא במסכת
קמו	חגיגה דף י"ב עמוד א'. ובלתי ספק ישב רבי נחום בעיר גמזו שנקרא כן על שם עירו (כמו שכתבתי בשם גמזו), ומוכח ששם למד ולִמד רבי עקיבא. וכמעט הכפר גִמזו כמו נקודת המרכז לסביבות מקום ישיבת תלמידיו כי מגמזו למחוז גבתון כערך מגמזו למחוז אנטיפטרס 136 [1)] . אכן קשה לי הלא סמוך לטבריא מראים קבורת רבי עקיבה וכ"ד אלף תלמידיו, ולא נדע מי הוליכם שמה הרי הוא חוץ לגבול מגבתון עד אנטיפטרס שהרי טבריא בגליל. אולם מצאתי במדרש משלי בפסוק טבחה טבחה שספר מקבורת רבי עקיבא (במסכת שמחות פרק ח' רבי עקיבא נהרג בקסרין) ואמר שהוליכוהו לאנטיפטרס של קוצרים עד כאן לשונו, וזה ודאי טעות המעתיק וצריך להיות של קצרה והוא קצרה דגלילא שהוא בתוך ע' אמה לבית מעון כנזכר בירושלמי דעירובין פרק ה' (ועיין מה שכתבתי במקומו). ובאמת מראים קבורת (מערת) רבי עקיבא בין טבריא ובין חרבות בית מעון (עיין מקומו). הנה יצא לנו מזה שאין כונתם על אנטיפטרס הידוע (כפר סבא (צאבא) עיין מקומו) כי אם על אנטיפטרס שבגליל. וכעת לא נודע שם אנטיפטרס בגליל. ואם כן ב' נקודות הגבול הם מגבתון או גבת שהיא נקודת מערבית דרומית עד אנטיפטרס שהיא נקודת צפונית מזרחית. ומוכח גם כן שיש ב' מקומות ששמם אנטיפטרס. וזה לשון הגהה א' בספר חמרי וחיי על מסכת סנהדרין דף י"ז עמוד ב' :
קמז	נחל מצרים הוא "ואדי אלעריש" והוא לדרום עזה מהלך ב' ימים למגדל שוכה ששמו עד היום אלעריש והמגדל הלז הוא רחוק מהנחל חצי יום, והנחל יורד ממזרח למערב (רוצה לומר מזרחית דרומית) עד הים וכולי, ועד המגדל הנזכר הוא עד היום תחום מצרים ועד היום במגדל הנזכר לעיל שומרים מאנשי מצרים, ואחריו מהלך יום שלם מתחיל גבול עזה והולך על שפת הים עד יפו שסמוך לה היא גת שקוראים לה "רמלה" וכולי, לצד צפון להר הקדש קרוי "בּלד אלשאם" (רוצה לומר ארץ דמשק שברוב הזמן היא תחת ממשלת משנה של דמשק) ומצד דרום "בּלד אלשחל" (ארץ המישור רוצה לומר השפלה), ומהנחל עד מצרים קרוי "בּלד מצר" (ארץ מצרים) עד כאן לשונו. מגדל שוכה כעת לא נמצא בארץ כי אם הכפר הגדול הנקרא "חאן יונאס" הוא במקום שהיה לפי דבריו המגדל הזה. ולא ידעתי אם הכונה על עיר שוכה במלחמת דוד וגלית (שמואל א' י"ז א'), הלא תכונתה היא בעמק האלה שהוא יותר צפונה ממחוז זה. ואם הכונה על עיר שוכה ערי ההר (יהושע ט"ו מ"ח) הלא תכונת המגדל בשפלה או בארץ הנגב ולא בהר 137 [*)] . נשלם ביאור ארץ פלשת, הנה הרשעים ידרכון קשת. ממשיך הערות: 129. [עמ' קמג] בשנת תרמ"ג נתחדש בה ישוב קטן מעמינו ומספרם עולה 75 נפש. 130. [עמ' קמג] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"א. 131. [עמ' קמג] לפי הפשט נראה לי שאכיש היה מלך פלשתים ומושל על כל הארץ גם על עזה ואשדוד וגו' ובערים אלה ישבו הסרנים הנקראים סרני פלשתים (שמואל א' ך"ט ב'). לכן מצאנו שנתן אכיש מלך גת לדוד את צקלג שהיה ודאי תחת ממשלת סרני עזה שצקלג סמוך לעזה שמוכח שמשל אכיש גם על עזה ואשקלון וצקלג אף שהם רחוקים מגת, ואין הכרח לומר שצקלג וגת סמוכים הם. 132. [עמ' קמג] החוקרים האנגלים מסכימים לבקש את העיר גת בתל אלשאפי, והחברה לחקירת ארץ פלשת בבריטאניא חופרת סמוך להמקום הזה ועד היום אי אפשר עוד להחליט דבר ברור אדות העיר הזאת. 133. [עמ' קמד] אצל הכפר הזה בנויה כעת המושבה עקרון שהוסב שמה "מזכרת בתיא". 134. [עמ' קמד] אמרינן במסכת מגילה דף ו' עמוד א' אר"א עקרון תעקר (צפניה ב' ד') זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי היונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קוראין אותו אחידת מגדל שיר עד כאן לשונו. ובמקום אחר מצאתי מגדל שיד ובמקום אחר צור. וביוצר לשבת שניה דחנוכה נקרא אחידת מגדל נשיא. והנה מזה משמע שעקרון זו קיסרי היא קיסאריא (פאלעסטינא) על שפת הים הגדול כאשר כתבתי במקום אחר. ובעל כפתור ופרח (פרק י"א תוצאתנו עמוד ש"ג, ועיין שם בהערותינו.) כתב וזה לשונו : ועקרון זו קסרי ואם כן יהיה בין קיסרי ובין לוד ויבנה שלשתם כמו משולש כו', ולזה הוא שהיו הולכים ושבים החכמים מזה לזה תמיד באמרם סוף ד' מיתות (סנהדרין ס"ח א') למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא בין קסרי ללוד זה מורה שקסרי הוא עקרון הסמוך ללוד דאלו אלקיסריאה כמה מקומות בינה ובין לוד עד כאן לשונו. אכן לא מצינו בשום מקום שיש עיר קיסרי כי אם קיסאריא הנזכרת לעיל, ואי אפשר לומר שכונת התלמוד שעקרון היא קיסאריא הלא רחוק ממנה כמהלך יום וחצי ועקרון בגבול יהודה וקיסאריא בגבול הגליל, אם כן מוכח שאין עקרון וקיסאריא עיר אחת. אלא נראה לי שכונת התלמוד היא הנבואה שניבא צפניה על עקרון שתעקר נתקימה בקיסרין בת אדום שבזמן היונים כבשוה מלכי בית החשמנאים והיא היתה מטרפולין של ארץ ישראל ושם היה מבצר ומגדל חזק שבנו אחר כך בני אדום (הם הרומיים) הנקרא מגדל שטראטאניס וזה הוא שאמרו יתד תקועה וכשכבשוה פרקו עול בני אדום מצואריהם והיה לשמחה ולזכרון עולם, לכן אמרו על זה רמז הנביא באמרו שתעקר אבל לא שהיא עיר עקרון ממש. ומה שנזכר שפגע בו רבי עקיבא בין קיסרי ללוד היא ודאי קיסאריא הנזכר כי לא יש עוד קיסרי בחלק יהודה. ומה שכתב בעל כפתור ופרח אם הוא קיסאריא כמה מקומות בינה ובין לוד עד כאן לשונו, אין קושיה כלל ועיקר. כי מוכח שמת בקיסרי והוליכוהו ללוד, והנה נזכר ב' נקודות מקום שהוציאוהו ומקום שהביאוהו, ואף שיש מקומות הרבה ביניהם לא נזכרו אלא ב' הנקודות, וכן מצאנו בזוהר פרשת צו ופרשת פנחס רבי שמעון הלך מקפודקאי (הוא כפתור והוא דמיאט על יד הנילוס של מצרים כאשר אבאר במקומו אם ירצה ה') ללוד. ובודאי יש מקומות הרבה בין דמיאט ובין לוד ולא הזכיר כי אם ב' נקודות המקום שיצא משם והמקום שדעתו ללכת שמה. וכן בפרשה בלק הוו אזלי מאושה ללוד. וכן כאן שיצאו מקיסרי ללכת ללוד, והזכיר סתם שפגע בו רבי עקיבא בין ב' הנקודות ואין הוכחה כלל ועיקר שתכונתם סמוכות זה לזה. ואם כן אין ספק שקיסרי הוא קיסאריא על שפת הים ולא יש עוד קיסרי בחלק הדרום. ועל זה דרשו חכמינו זכרם לברכה עקרון תעקר זו קיסרי וכו' שנתקים בו נבואה הנזכרת אבל לא שעקרון היא קיסרי. 135. [עמ' קמה] השערת החוקרים תאחדה עם הכפר "קיביא" במערב הכפר תיבנה שהוא במקום תמנת. 136. [עמ' קמו] ואין הכונה דוקא על חבל הארץ שבין מקומות הנזכרים כי אם דוקא בערך צפון ודרום הם נקודות הקצוות אבל כולל גם לצד מזרח עד סוף ארץ ישראל. ורוצה לומר מגבתון ולצד מזרח ועד אנטיפטרס ס' רבוי עיירות הן ואין לך עיירות מקולקלות מהם מבית אל וירחו וכו', עיין שם אם כן מוכח שנחשב בית אל וירחו בכלל מגבת ועד אנטיפטרס וזה דוקא באופן שכתבתי שגם חבל הארץ שהוא למזרח גבת ועד אנטיפטרס הוא בכלל. 137. [עמ' קמז] בעל ספר "חמרי וחיי" לקח את השם "מגדל שוכה" בלי ספק מהכפתור ופרח פרק י"א בתוצאתנו עמוד רמ"ח, ועיין שם ובהערה 3. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך