הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	נחלת בנימין ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיו תצאתיו מדברה בית און וגו' ((יהושע י"ח י"ב) . כבר כתבתי לעיל שבית און הוא בית אל (כמוכח מירושלמי ומהתרגום יונתן בן עוזיאל) או לפחות שבית און סמוך לבית אל הנקרא גם כן בית-אל-לוז. אם כן חוט הגבול לבני יוסף הוא המגביל לבנימין (עיין מקומו) כ"א 140 [*)] מלוז ירד חוט הגבול אל עטרות אדר הוא הכפר הנקרא כעת אדארא והוא לדרום בארות בערך חצי שעה (עיין לקמן בתחום בני יוסף). והיו תוצאותיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים (שם י"ח י"ד) . וכבר כתבתי פעמים ושלוש שהוא הכפר קיריע או אבוגוש לצפון מערבית ירושלם ג' שעה. ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח (שם י"ח ט"ו) עד כאן לשונו. כונת פסוק זה קשה הרבה. הלא כבר אמר זאת פאת ים, ומוכח שקרית יערים היא נקודה המערבית חלק בנימין, ואחר כך אמר ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה, משמע שחוזר להתפשט לצד מערב ? והמפרשים כתבו ימה לים אחד שהיה שם, והלא ידענו שלא יש שום ים או קיבוץ מים במחוז ההוא ? וכן כתב רבי שלמה יצחקי ולא ידעתי איזהו ים הוא עד כאן לשונו. ולפי דעתי ימה הוא לצד הים רוצה לומר מערבה, וכונת הפסוק מובן בנקל בהקדמה אחת.
קנ	הלא יש לדקדק לפי הגבולים אלה מוכח שלא הגיע חלק בנימין למערב קרית יערים דהיינו חוט הגבול המערבי הלך מבית חורון עד קרית יערים, הלא מקרא מפורש הוא (נחמיה י"א ל"א) ובני בנימין וגו' נוב חדיד לוד ואונו גי החרשים, ועינינו רואות שתכונת כל המקומות אלה הן למערב קרית יערים כמהלך ו' או ז' שעות, ומי הביא בני בנימין שמה בנחלה אשר אין להם ? ואם תשיבני שבמשך הזמן התפשטו שמה ובפרט בזמן עולי בבל שהארץ חרב ושמם והפקר לכל מי שהחזיק בעיר או בחבל אחד לו יהיה, ולא שמרו בזמן ההוא תחומי חלוקות הארץ המפורשים על ידי יהושע, אולם בזמן יהושע באמת לא הגיעו בני בנימין למערב קרית יערים. הלא מקרא מפורש הוא בדברי הימים א' ח' י"ב ובני אלפעל עבר וגו' הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה עד כאן לשונו, ומפרש המתרגם רב יוסף דצדיאו בני ישראל ואוקדונון בנורא כד אגחו קרבא בגבעתא עם שבטא דבנימין עד כאן לשונו. וכן אמרינן במסכת מגילה דף ד' עמוד א' מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פלגש בגבעה וכולי, ופירש רבי שלמה יצחקי דכתיב גם כל הערים הנמצאות שלחו באש עד כאן לשונו (והוא לשון הירושלמי ריש מגילה). הנה מוכח שגם בימי השופטים כבר ישבו בני בנימין במחוז ההוא למערב קרית יעירם ? ועוד הלא נזכר בערי בנימין הכפירה, ומצאנו בנחמיה ו' ב' כפירים (הוא כפירה) בבקעת אונו; אם כן מוכח שגם בזמן יהושע הגיע חלק בנימין עד מחוז אונו שהוא למערב קרית יערים בערך ד' או ה' שעות ואיך אמר הפסוק זאת פאת ים ? לכן נראה לי שזה כונת הפסוק ויצא הגבול ימה וגו', הכונה מבית חורון עד קרית יערים לא היתה שום בליטה לחוט הגבול שהלך מבית חורון לקרית יערים ביושר מצפון דרומה והוא גבול המערבי לבנימין, ומקרית יערים יתחיל צד הדרומי. אכן טרם שיתחיל החוט להתפשט מזרחה היה שם בליטה לצד מערב ושם היה מחוז לוד ואונו וגו' ואחר כך פונה מזרחה ויצא אל מעין מי נפתוח וגו' כמו שכתבתי לעיל בגבול יהודה.
קנא	שמות ערי בנימין. רובן נודעים עד היום הזה. ירחו ובית חגלה ובית הערבה ובית אל (בית אל לוז) והעוים (היא עי, ואולי נקרא בלשון רבים שהכונה על ב' מקומות ששמותיהם עי כמו שכתבתי לעיל) כבר זכרתי לעיל בתחום יהודה. עֵמֶק קְצִיץ. לפי דעתי שם עיר שהיתה בעמק עכור וכעת לא נודעת. ומצאתי במכב"י א' סימן ט' פסוק ס"ב וס"ד כפר בית קציץ (והוא בנוסחת לאטיני והיא נראה לי נכונה, ובנוסחאות לשונות אחרות מצאתי בית צין ואולי הם טעות חילוף האותיות). ולפי דעתי הוא עיר בעמק קציץ. צְמָרַיִם. עד היום בככר הירדן לצפון ירחו בערך שעה וחצי סמוך לירדן חרבות הנקראות בלשון ערב "חירבּאתּ אלצאמרא" 141 [*)] . עָפְרָה. מצאתי בדברי אייזעביוס שהוא 5 מיל (2 שעות) למזרח בית אל וכעת לא נודע. ולפי דבריו תכונתו אצל הכפר "טאיבי" אשר אזכיר לקמן 142 [**)] . פָרָה, כְפַר הָעַמוֹנָי. לא נודעים (ומצאתי בספר מכב"י א' סימן ט' פסוק נ' וזה לשונו ויבן את חומת ירחו עמון בית חרון בית אל פרה עד כאן לשונו. ובלתי ספק עמון היא כפר העמוני ופרה היא פרה הנזכרת בפסוק) וכעת "ואדי פארא" (פרה) למזרח דרומית רמה המושך מזרחה. ומוכח שנקרא כן על שם עיר פרה שתכונתה היתה בנחל זה 143 [***)] . העָפְנִי. כבר ידוע שבלשון ערב מחליפים ע' בגעין. ולפי דעתי הוא כפר "ג'יפני" (גיפני רוצה לומר עפני) לצפונית חרבות "ביתון" (בית אל) בערך ג' רביעית שעה נוטה מעט מערבה. והיא העיר הנזכרת במסכת ברכות דף מ"ד עמוד א' עיר אחת בארץ ישראל וגופנית שמה
קנב	גם נקרא גופנא (ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ח') גם בית גופני (סוף תוספתא דאהלות). גבע גבעה. עיין לקמן. גבעון. לצפון מצפה נוטה מעט מזעיר מזרחה (עיין בסמוך), בערך חצי שעה הכפר "ג'יבּ" (גיב רוצה לומר גבעון) על גבעת סלעים גבוהים, וביוסיפון קדמוניות 10. 7 נזכר גבעון 50 שטאדיען (2 שעות וחצי) מירושלים. והוא מכוון לכפר "ג'יבּ" הנזכר. סמוך לכפר זה נמצא קיבוץ מים רבים הנקרא בלשון ערב "בּירכּאתּ מאלכי" הוא הנזכר ירמיה מ"א י"ב. הרמה. נקרא בלשון ערב "ראם" הוא לצפון מזרחית מצפה בערך שעה אחת על הר קטן עגול והוא בדרך מירושלם לשכם. בּארוֹת. נקרא בלשון ערב "בּיריא" לצפון "ראם" בערך שעה אחת נוטה מעט מערבה והוא כפר גדול. מצפּה. היא לפי דעתי מה שקוראים בלשון ערב "ראמא נעבי שׂמואיל" (עיין מה שכתבתי לקמן בשם רמה רמתים צופים. פאה פרק ב' משנה ו' רבי שמעון איש מצפה). ובכל מקום שנזכר אצל שמואל הנביא שקבץ ישראל למצפה היא עיר זאת שהיא על ראש הר גבוה ולכן שמה מצפה שנראה למרחקים (לא כמו שכתב הרב דוד קמחי (רד"ק) שהוא מצפה גלעד). ומצאתי במכב"י א' ג' מ"ו וזה לשונו מצפה מול ירושלים כי במצפה היה בימי קדם מקום תפילה לישראל עד כאן לשונו, כונתו על מצפה שנזכר תמיד בשמואל שקבץ ישראל למצפה (וכל מקום קיבוץ ובית הכנסת הוא מקום תפלה בלשון יונית "זינאגאגע" רוצה לומר מקום קהל ועדה וקיבוץ) והוא מצפה הנזכר שהיא מול ירושלם צפונית (נוטה מעט מערבה). ולפי דעתי הוא צופים הנזכר בדברי חכמינו זכרם לברכה אם עבר צופים פסחים פרק ג' משנה ח' 144 [*)] . למזרח צפונית מצפה הנזכר בערך ג' רביעית שעה נמצא
קנג	כפר הנקרא בלשון ערב "בּיר נאבּאלא" 145 [1)] . ובתוך הכפר בור גדול ואולי שם הכפר על שם הבור הנזכר במעשה גדליה בן אחיקם (ירמיה מ"א ז') ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור הוא והאנשים אשר אתו. והכונה "ביר נאבאלא" בור (מעשה) נבלה 146 [**)] . ואף שלפי המקרא משמע שהבור היה בתוך העיר מצפה. הַכְפִירָה. לפי דעתי הוא הכפירים בבקעת אונו (נחמיה ו' ב') עיין אונו 147 [***)] . מוֹצה. הוא הכפר "קולוניא" שעה וחצי מערבית (נוטה מעט צפונה ירושלים) והוא הנקרא במסכת סוכה פרק ד' משנה ה' מוצא (והדרש ידרש עיין שם 148 [****)] . תַרְאֲלָה. במחוז לוד כפר אחד נקרא בלשון ערב "תניאל" ואולי שיבוש הלשון במקום תריאל 149 [*****)] . צלע. אולי הוא כמו סלע, והיא היתה סמוכה לירושלים, וכן מצאתי בילקוט שמואל ב' כ"א בפסוק ויהי רעב בימי דוד וזה לשונו מהו בצלע בקבר קיש אביו מלמד שהביאוהו לגבול ירושלים וקברוהו שם, וצלע היא מצד ירושלם שנאמר וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם עד כאן לשונו 150 [******)] . עיין לקמן צלצח. גבעת, קרית. עיין מה שכתבתי לקמן בשם גבע גבעה.
קנד	שמות ערי בנימין הנזכרים במקומות אחרים. עֲנָתוֹת (יהושע כ"א י"ח) . למזרחית צפונית ירושלם בערך שעה וחצי כפר קטן "עַנַאתַּא" (עיין זוהר סוף פרשה ויחי) ולצד צפון הכפר מחצב אבן ואבני בניני ירושלים מובאים משם. ירושלמי ריש פרק ה' דברכות ר"י ענתניתא וכן שם פרק ו' [הלכה ה'] ר"ח ענתנייה, נראה לי שהיו מענתות. עַלְמֹן (שם), בַחוּרִים (שמואל ב' ט"ז ה'), עָלֶמֶת (דברי הימים א' ח' ל"ו), עַזְמָוֶת (נחמיה ז' כ"ח). שמות אלה לא נודעים לכל מחקרי הארץ איה תכונתם ובחסד אל זכיתי לדעתם. הנה בעברי במחוז ההוא לחקור ולדרוש ראיתי לצפון מזרחית לכפר "ענאתּא" הנזכר בערך חצי שעה הר גבוה ובה חרבות בנין מימי קדם. ודרשתי מפי הגוים יושבי "ענאתּא" אם לא נודע להם שם העיר שהיתה בימי קדם על ראש ההר ההוא ואין מגיד לי, עד שבא זקן מהם ואמר לי ששמע בילדותו מאבותיו שחרבות ההר הם חרבות עיר "עלמותּ" ויושביה מרדו במושל הארץ וקם עליהם והחריב העיר עד היסוד בה. ויהי אז בידי ספר תורה נביאים כתובים (תנ"ך) וחפשתי בכל ערי בנימין בספר יהושע ולא מצאתיה. וחפשתי בשמות ערי לויים שבט ההוא ומצאתי שם ענתות ועלמון. ואמרתי קצת ראיה לדבריהם שעלמות הוא עלמון הנזכר עם ענתות. ואחר כך חפשתי בדברי הימים א' ח' ומצאתי בפסוק ל"ו ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות. והנה מוכח שעלמון נקראת גם כן עלמת ובלשון ערב קוראים "עלמות". ולפי דעתי מה שנזכר בספר עזרא ונחמיה בני עזמות אצל בני ענתות היא עלמת ועלמון. ובתרגום יונתן בן עוזיאל תרגם בחורים עלמת. והנה מוכח שיש לעיר הנזכרת ד' שמות : בחורים עלמון עלמת עזמות. גם היא היתה עיר לויה. ומוכח שאין המרחק בין ערים אלה מכוון (רוצה לומר כמו שמצאנו בערי המקלט שנאמר בהן ושלשת שבין כל אחד היה חלק רביעית הארץ) כי בין ענתות ובינה המרחק כחצי שעה ושניהם ערי לויים 151 [*)] .
קנה	גלגל (יהושע ה' ט') . לפי דברי היוסיפון תכונת גלגל 10 ריס (חצי שעה) מירחו, 50 ריס (2 שעות וחצי) מהירדן. אכן כעת נמצא סמוך לירדן גבעה אחת כמו גל אבנים והישמעאלים קוראים אותה "גאלגאלא" רוצה לומר גלגל. ואינו רחוק מירדן ב' שעות וחצי כדברי היוסיפון 152 [*)] . בעל תמר (שופטים כ' ל"ג) סלע הרמון (שם כ' מ"ה) לבונה (שם כ"א י"ט). בעל תמר. לא נודע כעת, ומצאתי בדברי אייזעביוס שבזמנו סמוך לגבע הכפר "בית תאמר" והוא בלתי ספק בעל תמר. סלע הרמון. עד היום למזרחית בית אל בערך שעה אחת הכפר הנקרא בלשון ערב (סעלא) רוּמוֹן, וכל הכפר כמעט על סלע אחד ולכן שמו כן (תוספתא דסוטה פרק י"א נגב ירושלם מישור והמחוז גבע ורמון טרשין וקסקסין עד כאן לשונה), והוא נזכר בירושלמי ריש ברכות רבי דרומנה. וכן בתוספתא דאהלות פרק ט"ז רמון, וכן בזוהר פרשת שמיני דף ל"ט עמוד א' ר"ז דכפר ראמין 153 [1)] .
קנו	לבונה (שופטים כ"א י"ו) . עד היום למערב שילה בערך שעה אחת (נוטה מעט צפונה) הכפר לובּאן והוא בדרך שכם לירושלם. ישעיה י' כ"ח בא (סנחריב) על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו עוד היום בנוב לעמוד וגו'. עית. הוא עי וכן נזכר בנחמיה י"א ל"א מכמש ועיה
קנז	ובית אל (עיין מה שכתבתי בל"א מלכים). מִגְרוֹן. לפי לשון הפסוק שמואל א' י"ד ב' ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון מוכח שמגרון היה סמוך לגבעה שישב שם שאול, כמו שנזכר שם (י"ג ט"ז) ושאול ויונתן בנו יושבים בגבע בנימין (עיין בסמוך גבע וגבעה). ולדרום חרבות "בּיתּוּן" (בית אל) בערך 8 דקים נמצאות חרבות מגדל אחד הנקרא בלשון ערב "בּורג' (בּורג' מגדל) מאגרון". ומוכח שתכונת עיר מגרון סמוך לבית אל ולצפון מערבית מכמש ולמערב עיר עי (עיין מקומו). והנה בא סנחריב ממזרח למערב ואחר כך דרומה עי מגרון מכמש וגו' 154 [*)] . מכמש. לצפון גבע בערך ג' רביעית שעה נוטה מעט מזרחה הכפר "מיכמאס". וסמוך לו כחצי שעה נמצאות חרבות זאנוח. ובזה ידענו שהגרסא הנכונה במסכת מנחות דף פ"ג עמוד ב' היא מכמש וזנוחא כמו שהובא במשניות וכמו שהביא הערוך ולא מכניס וזטחא, כי עד היום מכמש וזנוח ומשם באו החטים הטובים. בין גבע ובין מכמס עמק גדול ובצד הדרום על שפת העמק גבע ובצד הצפון מכמס. העמק הזה מתחיל ויצא ממחוז גבעון (ג'יבּ) לבארות (בּיריא) ומושך מזרחית דרומית עד ככר הירדן. מַעְבָּרָה. אינו שם עיר כי אם הוא המעבר הנזכר בשמואל א' י"ד א' ויאמר יונתן וגו' לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז וגו' ובין המעברות וגו' שן הסלע מהעבר הזה ושן סלע מהעבר הזה וגו' השן האחד מוצק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע עד כאן לשונו. וכעת לא נודעים שמות סנה ובוצץ 155 [**)] . גבע גבעת שאול. עיין בסמוך גבע וגבעה. הרמה. עיין לעיל. בת גלים. עד היום בין "ראמלא" ובין יפו הכפר שקוראים בית דגן. וחקרתי ודרשתי הרבה על שם זה ושמעתי מבעלי
קנח	הלשון "בּאת ג'אלין" והוא בלתי ספק בת גלים הנזכר גם כן בשמואל א' כ"ה מ"ד לפלטי בן ליש אשר מגלים, ואולי הוא מה שנזכר בבראשית רבה פרשה נ"א רבי יודן דמן גליי (והוא כמו גלים). ומצאתי בדברי אייזעביוס שגלים כפר אצל עקרון, לפי דעתי טעות הוא כי לא הגיע סנחריב בעת ההיא עד עקרון, וכל השמות אלה כמעט כולם בחלק בנימין הם לצפון ירושלים 156 [*)] . לַיִש. מצאתי במכב"י א' ט' ה' שנזכר עיר לייזא בגבול פלשתים במלחמת יהודה עם באכידעס שרדפם יהודה מעיר לייזא עד הר אשדוד עד כאן לשונו, ולא ידעתי אם הכונה על ליש הנזכר, וכעת לא נודעה תכונתו 157 [**)] . ענתוֹת. עיין לעיל. מַדְמֵנָה. לא נודע. הַגֵבִים. מצאתי בדברי אייזעביוס שהוא ג'יבּא אצל גופני, עיין עפני. ולפי דעתי הוא גוב הנזכר במלחמת דוד (שמואל ב' כ"א י"ח) ובדברי הימים א' כ' ד' נכתב גזר מוכח או שגוב נקרא גזר או שהוא סמוך לו או במחוז ההוא וגזר רחוק מגופני 158 [***)] . נוב. עד היום למערב צפונית ירושלם בערך 7 שעה ולצפון
קנט	אילון חצי שעה הכפר "בּיתּ נובּא" והוא לפי דעתי נוב עיר הכהנים בחלק בנימין כנזכר בנחמיה י"א ל"ב ובני בנימין מגבע וגומר ענתות נוב 159 [1)] ענני 160 [*)] . גבע, גבעה, גבעת בנימין, גבעת שאול. אם נעיין בלשון הפסוקים בשמות אלה ונחקור על תכונתם נמצא ספיקות הרבה. ואכתוב בקיצור מה שהעלתי בעזר האל על ידי חקירתי ודרישתי. גבע וגבעה שם אחד הוא פעם נקרא כן ופעם כן כמו שמצאנו במעשה מלחמת בני בנימין שנקראת העיר אשר נעשה בה התועבה ההיא גבעה, וגם נאמר (שופטים כ' י') לעשות לבואם לגבע בנימין וגם ממערה גבע (שם כ' ל"ג) , וגם ביהושע י"ח כ"ד בערי בנימין נזכר עיר גבע, גם נקראת גבע בנימין או גבעת בנימין (שמואל א' י"ג פסוק ב' וט"ז) . מכל זה מוכח ששם אחד ועיר אחת היו. ותכונתו סמוך לרמה כמו שכתוב (שופטים י"ט י"ג) ולנו בגבעה או ברמה, והוא בלתי ספק הכפר הנקרא כעת ג'בּע שעה אחת למזרח ראם (הוא רמה). אכן נמצאת עוד עיר אחת שנקראת גם כן גבעת או גבע והיא במחוז קרית יערים, כי מצאנו שאמר שמואל הנביא במשיחתו את שאול (שמואל א' י' ה') אחר כן תבוא אל גבעת האלהים אשר שם נציבי פלשתים, ושם י"ג ג' ויך יונתן את נציב פלשתים
קס	אשר בגבע. ומוכח שגם עיר זאת נקראת גבע וגבעה והיא גבעת שאול כי שם נולד ושם בית אביו ומשם הלך לבקש האתונות ושמה חזר לביתו אחר שנמשח. וכן נזכר בישעיה י' כ"ט הנזכר לעיל "גבע רמה גבעת שאול". ואם נעיין במספר שמות ערי יהודה ובנימין נמצא שקרית יערים נמנה לשני שבטים אלה ומוכח שהיא על חוט הגבול ונמנה לכאן ולכאן כמו ירושלים ובית אל וגו'. והנה בחקירתי מצאתי בעזר האל שקרית יערים אבו גוש בשפולי ההר שהוא בצד הדרום וסמוך לכפר זה ממש בצד מערבית צפונית גבעה בינונית, ומוכח שעל גבעה זאת היתה תכונת העיר גבעה או גבע. ושניהם קרית יערים וגבעה עיר אחת היתה זאת (קרית יערים) לדרומה וזאת (גבעה) מערבית צפונית, וחוט הגבול עבר ביניהם בתוך העמק הקטן הנראה עד היום ושם עובר הדרך מירושלם ליפו. ולכן נמנה לפעמים ליהודא ופעמים לבנימין כי מחוברת היתה עם גבעה. ובלתי ספק נקראות ביהושע י"ח כ"ח גבעת קרית שניהם בסמיכות כי גבעה היא גבעת קריה וקריה היא קרית גבעה כי כעיר אחת נחשבים 161 [1)] . וזה שנאמר שמואל א' ז' א' שבאו בני קרית יערים והביאו הארון אל בית אבינדב בגבעה כי גבעה וקרית יערים לעיר אחת נחשבים. ולכן נקראת גבעת אלהים על שם שארון שם. ושם פסוק ב' ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים כל זה מורה מאחר ששתיהם עיר אחת נקרא מקום הארון פעם גבעה ופעם קרית יערים ושם היתה בית שאול המלך ושם מצא דודו וכל בית אביו, לכן לא נזכר שבא שאול לביתו כי כבר נאמר ויכל מהתנבאות ויבוא הבמה (שם י' י"ג) ובבמה ישב. ואולי באו אנשי קרית יערים להביא הארון אליהם ולא יראו כמו אנשי בית שמש לפי שידעו שצריך להיות בחלק בנימין
קסא	כמו שנאמר (דברים ל"ג י"ב) ובין כתיפיו שכן (וגם בשילה אף שאינו בחלק בנימין כבר אמרינן במסכת זבחים דף קי"ח עמוד ב' שרצועה יצאה מחלק בנימין לתוך חלק יוסף עיין שם) מה שאין כן בעיר בית שמש שאין תכונתה (אף שגם היא על הגבול) כתכונת קרית יערים ששם מחוברים השבטים יהודה ובנימין בעיר אחת כמו שהיתה בירושלם שביסוד המזבח היה הגבול וחשבו שאולי לכן נשלח יד ה' ביושבי בית שמש, מה שאין כן בעירם שהיא מחוברת עם בנימין לא ידעו דבר רע ולכן באמת הביאוהו בבית אבינדב בגבעה שהוא בחלק בנימין. נחמיה י"א ל"ב , ובני בנימין וגו' עֲנַנְיָה חָצוֹר גִתָּיִם חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט לֹד וְאוֹנוֹ גֵי הַחֲרָשִים. עֲנַנְיָה. נראה לי שהוא הכפר "בֶּיתּ-חנינא" (ע' תמורת ח') לצפון ירושלם שעה ושליש לדרך מצפה. חָצוֹר. לצפון מזרחית בית אל בערך שעה וחצי סמוך לככר הירדן חרבות הנקראות בלשון ערב "חירבּאתּ תּל חאצור". (ואם כן תּכונתו חוץ לגבול בנימין, עיין תאנת שילה בהגהת המדפיס). ובמחוז ההוא היתה תכונת עיר עֶפְרַיִן (עיין במקומו), ואולי חצור הנזכר הוא בעל חצור אשר עם אפרים (שמואל ב' י"ג כ"ג) ורוצה לומר סמוך לעיר עפרין (כמו אפרים). גִתָּיִם. נזכר גם שמואל ב' ד' ג' ויברחו הבארתים גתימה. לפי דעתי הוא "ראמלא" שקוראים גם גת (עיין גת), ושמו היתה מתחילה גתים ובאורך הזמן נשתכח ונשתבש וקוראים גת לפלשתים 162 [*)] , ואמת שמצאנו עיר גית לדרום שכם כשתי שעות על הר שאינו גבוה והוא לבדו ולמערבו מישור הים (כפתור ופרח 163 [**)] ) וצריך להיות למערב שכם כנראה מהמציאות. אכן גתים הנזכר היה בחלק בנימין ועיר גית
קסב	היתה בחלק אפרים. והיא היתה בימי קדם עיר גדולה ומפורסמת כמו שמצאתי בספרי העמים ונקרא עיר שומרונית, ומוכח שאינה גתים לבנימין וכעת נקרא כפר אחד שם "קיריאתּ ג'יד" (גיתּ). חָדִיד. (במסכת ערכין פרק ט' משנה ו' חדיד ואונו וירושלם ומסכת עדיות פרק ז' משנה ה' רבי יקים איש חדיד, כן מצאתי באיזהו נוסחאות הישנות ובנוסחא שלנו איש הדר, עיין במקומו). העיר הזאת נזכרת בספר מכב"י א' י"ב ל"ח ויבן שמעון את מבצר "אדידא" אשר בשפלה, וכן י"ג י"ג 164 [*)] , וכבר כתבתי שהשפלה מתפשטת עד הרי לוד, ומוכח שבמחוז ההוא היתה תכונת חדיד. ועד היום "אלחאדיתּא" כפר קטן למזרח לוד כשתי שעות על ראש הר עגול. צְבֹעִים. לפי דעתי הוא כפר צובא (צובע) למערב ירושלים כשעה אחת וחצי על הר גבוה, ואולי הוא הר צבועים הנזכר חלה פרק ד' [משנה י'] אנשי הר צבועים 165 [**)] . נְבַלָט. נראה לי הוא הכפר "בֶּיתּ נאבּאלא" לדרום ראמלא כשתי שעות 166 [***)] . לוֹד. עד היום למזרח צפונית רמלא כשעה אחת הכפר הגדול לידא 167 [****)] (עיין מה שכתבתי לקמן בביאור המתניתן לוד מן הערב) שמות רבה פרשה ג' ר"ש לודייא. ושם מראים הנצרים קבר גיורג ולכן נקרא לוד בזמן הנצרים "סאנקט גיורג" 168 [1)] וזה שכתב רבי בנימין בעל המסעות ומשם חצי יום לשר גורג והיא לוז וצריך להיות לסנקט גורג והיא לוד. וכן כתב לקמן ומשם (מחברון) לשגורש והיא לוד. (סוכת הילנא המלכה בלוד, ירושלמי סוכה פרק א' הלכה א').
קסג	אוֹנוֹ. אמרינן סוף מסכת כתובות (קי"א ב') מלוד לאונו ג' מילין (בזוהר פרשת ויצא דף קנ"א עמוד א' חקל אונו. וכן פרשת פנחס דף קי"ז עמוד ב' בקעתה דאונו) וכעת לא נודע 169 [*)] . גי החרשים. בירושלמי במסכת מגילה פרק א' [הלכה א'] ר"ח בשם רבי פנחס לוד ואונו הן גי החרשים עד כאן לשונו 170 [**)] . אָצֵל. ( דברי הימים א' סוף סימן ח' וט' , וכן זכריה י"ד ה' ) הוא לפי דעתי עיר הוצל הנזכרת בכמה מקומות בשישה סדרים (בש"ס) 171 [1)] ובמסכת מגילה דף ה' עמוד ב' אמר ר"א האי הוצל דבית בנימין 172 [2)] מוקפת חומה מימות יהושע עד כאן. מדברי זכריה הנזכר מוכח שהיה סמוך להר הזיתים. ולפי דעתי הוא הכפר הנקרא כעת "אצאריא" 173 [***)] (כמו אצאליא) ואולי נקרא גם כן על שם שעריה בן אצל (דברי הימים א' ח' ל"ז)
קסד	מבני בנימין כי ר' נחלף בל' משתדר כמו משתדל אלמנותיו (יחזקאל י"ט ז') כמו ארמנותיו. וארו כמו ואלו. וכן בלשון המשנה כל הגלעינין (עוקצין פרק ב' משנה ב') כמו הגרעינין. הוא בצד מזרחית דרומית להר הזיתים כתחום שבת (עיין לעיל). גִמְזוֹ. (דברי הימים ב' כ"ח י"ח) . עד היום למזרח לוד נוטה מעט דרומה בערך א' שעה בדרך מלוד ירושלימה הכפר "ג'ימזי" היא גמזו ומעיר זאת היה נחום איש גמזוֹ והדרוש ידרש גם זו לטובה (ואולי הוא בר גמזא הנזכרת באיכה רבתי בפסוק סלה כל אבירי דף ס"ז עמוד א'). עֲנָב. (יהושע י"א כ"א) . עד היום למזרח "רמלא" נוטה מעט דרומה בערך שעה וחצי הכפר "אנאבּא". (עיין ענב לעיל בחלק יהודה 174 [*)] ). שָפִיר. (מיכה א' י"א) . כבר כתבתי לעיל בערי יהודה שלמזרח דרומית אשדוד הכפר "סואפור", אכן גם לצפון מערבית "לידי" (לוד) בערך שעה אחת בכפר "סאפיריא" ואולי על זה כיון הנביא. אולם כמעט כל העיירות הנזכרים בדברי הנביא הם בחלק יהודה בצד מערבית צפונית 175 [**)] . אֲפֵק. (שמואל א' ד' א') . תכונתו היתה סמוך למצפה, כמו שנאמר (שמואל א' י"ז י"ב) ויקח אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר, ושם (ד' א') ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק. וכעת לא נודע 176 [***)] . בֵית כָּר (שם ז' י"א) . במחוז "רַאמַאלַא" (אינו רמלא כי אם כפר אחד על ההר למערב בארות בערך ג' רביעית שעה) כפר אחד הנקרא "כארוא" והוא לפי דעתי כר. אכן נמצא "ואדי קוראוא" המחובר עם "ואדי לובּאן" (לבונה) ומושך עד "ואדי אוג'ע" (עיין שם) ואולי שם היתה תכונת בית כר 177 [****)] .
קסה	שמות ערי חלק בנימין הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה הידועים לי : קני. (סוף מסכת אהלות רבי ובית דינו נמנו על קיני וטהרוהו. וכן בירושלמי סוף מסכת תרומות בעלי קניי) עד היום למזרח לוד בערך שעה אחת הכפר "עין קיני". וכן מצאתי בזוהר פרשת תזריע דף מ"ב עמוד ב' כפר קניא במערתא דלוד. ושם נטמן רבי שמעון בר יוחאי כי הוא נטמן במערתא דלוד וכן כתוב בהקדמת תיקוני הזוהר וזה לשונו רבי שמעון אזל ליה וערק למדברא דלוד ואתגניז בחד מערתא הוא ורבי אלעזר בריה עד כאן לשונו. ואם כן טעות הוא מה שכתוב בסוף ספר שבחי ירושלים שנטמן רבי שמעון בר יוחאי במערה סמוך לכפר פקעין בגליל (עיין מקומו), ומראין המעין והחרוב אשר היה אצל המערה וכן נזכר בירושלמי תענית פרק ד' [הלכה ח'] מערתא דלוד 178 [*)] . וכן בפסקתא רבתי פרשה ל"ב מערתא דלוד סמוכה ללוד. כפר דיכרין (גיטין דף נ"ז עמוד א'). עיר בטור מלכא לצפון לוד בערך שעה אחת בהרים כפר דאכרין (כפתור ופרח 179 [**)] ) וכעת לא נודע. והוא לפי דעתי "בּיתּ זאכארא" 180 [***)] (רוצה לומר בית זכר הוא דיכרין) הנזכר במכב"י (חשמונאים) א' ו' ל"ב ובשאר מקומות וביוסיפון קדמוניות י"ב ז' ו' ז' ובמלחמות היהודים א' א' ד'. פקיעין. (חגיגה דף ג' עמוד א' סנהדרין ל"ב עמוד ב' זהר בלק (ר"ד עמוד ב') ) מוכח שתכונתו היתה בין יבנה ללוד וכעת לא נודע 181 [****)] . בי תרי (סנהדרין דף צ"ה עמוד א'). אולי הוא הכפר "בי תריס" למזרח לוד כחצי שעה. 182 [*****)] .
קסו	קובי (שם). אולי הוא הכפר "קובּאבּ" למזרח דרומית רמלא בערך שתי שעות וחצי. 183 [*)] צלמון. (יבמות דף קכ"ב עמוד א' וכן במסכת כלאים סוף פרק ד' מעשה בצלמון. תוספתא דפרה פרק ח' ובתורת כהנים פרשת בחקותי חרובי שקמה וצלמונה). מצאתי בספרי חכמי היונים "צאלאמינע" עיר במחוז דיאספאליס (לוד) וכעת לא נודע 184 [**)] . ואולי היא חרבות קאלומון (כמו צאלמון) לדרום חיפה בערך ג' שעות על שפת הים למערב הכפר "קונייזא" בערך שליש שעה. כתב היוסיפון חלק בנימין מירושלים עד בית אל עד כאן לשונו, ובמקום אחר כתב שבנימין הגיע עד שפת הים הגדול עד כאן לשונו, וסותר דבריו במה שכתב בתכונת חלק דן. נשלם ביאור ערי בנימין. טמנו פח לי הבט ימין. ממשיך הערות: 140. [עמ' קמט] רוצה לומר בההוספה הזאת שמלוז ירד וכו'. 141. [עמ' קנא] בההשערה הזאת מסכימים כל החוקרים והחורבה נודעת היום בשם "כפר אום צומרא" 142. [עמ' קנא] החוקרים מסכימים לאחדה עם הכפר "טאיבי". 143. [עמ' קנא] העיר פרה מתאחדת עם "חירבת פארא" בדרום מזרח מכמש. 144. [עמ' קנב] זה גם דעת ראבינזאן לאחד את מצפה עם הכפר "נבי סאמואיל" (אשר לפי המסורה שם קברו של שמואל הנביא), אך חוקרים אחרים חולקים על דבריו, מהם יאחדוה עם הכפר "תל אלפול" ומהם עם גבעת סקיפוס (צופים) ודעת אחדים כי מצפה אחת היא עם נוב. 145. [עמ' קנג] ומה שנזכר במסכת נדה ס"א עמוד א' מעשה בסלע בית חורין וכו' תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתניא חללים וכו' הלא בית חורין רחוק ממצפה, עיין בחלק הגהות בגליון הש"ס למסכת הנזכרת לעיל אשר ישבתי בעזר ה' תמיהה זאת בטוב טעם ודעת. (את הישוב הזה מביא המחבר בסוף ספר "דברי יוסף", ואנחנו נתנהו בהערות ותקונים שבסוף הספר.) ואין ספק בדבר שטעות סופר ובלבול מקראות יש בלשון הזה, ושני מאמרים הם. סוף מאמר אחד הוא "ומצאו בור גדול מלא עצמות". ואחר כן מתחיל ענין אחר, שמאחר שספר ודבר מענין בור שמצאו בסלע בית חורון הזכיר הש"ס ענין מבור גדליה; וכן צריך להיות : תנא והבור (גרסת עין יעקב כתיב והבור בלא תיבת תנא) אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר היה ביד גדליה הוא אשר עשה מלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניה חללים (ירמיה שם ט') וכי גדליה הרגן וכו'. אבל הס מלומר שבור עצמות שמצאו בסלע בית חורון הוא הבור שמילא ישמעאל. ולשון הוא הבור שמילא ישמעאל אינו לשון המקרא כי אם והבור אשר השליך וגו' הוא אשר עשה וגו' אתו מלא ישמעאל. ועיין בתוספת נדה פרק ח' שהביא דוקא מעשה הנזכר לעיל ולא הביא המקראות הנזכרים; ראיה שאין המשך לענין הראשון, וזה פשוט ואמת. (דברי יוסף דף קס"ג). 146. [עמ' קנג] חולשת ההשערה הזאת איננה צריכה באור. 147. [עמ' קנג] העיר הזאת מתאחדת היטב עם החורבה "כֶפירא" שמנה פרסאות אנגליות בצפון מערב ירושלם, ואי אפשר לאחדה עם הכפירים בבקעת אונו הרחוקה חמש פרסאות לצפון לוד. 148. [עמ' קנג] בו נוסד בשנת תרנ"ה מושב קטון לארבע משפחות מאחינו ויוסב לו שמה העתיק "מוצא". 149. [עמ' קנג] לפי תכונת המקומות הנזכרים עמה אי אפשר להרחיקה כל כך ועד היום לא נודע מקומה. 150. [עמ' קנג] המקום הזה לא נודע עד היום. 151. [עמ' קנד] בזה מסכימים כל החוקרים ו"חירבת אלמות" נרשמת במפת הארץ הגדולה. אולם אם לאחד עמם גם את העיר "בחורים" צריך עיון. 152. [עמ' קנה] חירבת ג'ילג'ולא רחוק 3 פרסאות אנגליות למזרח יריחו. ועיין למעלה עמוד קי"ג בהערה. 153. [עמ' קנה] במדרש איכה דף ס"ז עמוד א' בפסוק על אלה אני בוכיה מספר שקבץ אדריוניס היהודים בבקעת בית רימון והרגם עד שהדם בוקע והולך עד הגיע לקיפרוס נהר עד כאן לשונו, ולפי דעתי הוא הבקעה אצל סלע הרימון הנזכר הנקרא כעת ואדי אלמודיא שמושך למזרח רימון, ומצאתי ביוסיפון הורדוס המלך בנה במחוז ירחו מבצר אחד וקראה על שם אמו קיפרוס עד כאן. [אולם בספרו מלחמות היהודים פרק א' חלק ט"ז משמע שהחומה החדשה שבנה ביריחו נקראת קיפרוס] ונראה לי שהנחל אשר עבר על מבצר זה נקרא נחל קיפרוס ועל זה כיון המדרש. והבעל כפתור ופרח הביא בספרו (פרק ט' בתוצאותנו עמוד קמ"ז) לשון המדרש הנזכר והיה בוקע בים והולך עד שהגיע לקיפרוס וכו' ואמר שהוא אי קיפרוס (ציפערן). והנה בכל הנוסחאות כאן בפסוק על אלה (נזכר ב' פעמים לשון זה) וכן לקמן בפסוק קלים היו וגו' והיה הדם בוקע והולך עד שהגיע לקיפרוס נהר ואם כן מוכח שאינו אי קיפרוס. ועוד הוא גוזמא גדולה שדם ילך כמהלך יום אחד בים הגדול. לכן אין ספק אצלי שאינו אי קיפרוס כי אם נהר קיפרוס ואדי אלמודיא הנזכר. ואמת אגיד שבירושלמי סוכה פרק החליל [הלכה א'] הגירסא כמו שהביא הכפתור ופרח והולך הדם בים עד קיפרוס, ולפי דעתי צריך להיות כים רוצה לומר כנחל שוטף, ובדרך גוזמא כים ולא שכונתו בים הגדול עד קיפרוס. אכן בלבול גדול אני רואה במעשה זה כי לפי הירושלמי הנזכר היה מעשה רע זה נעשה ליהודים יושבי אלכסנדרי בארץ מצרים. וכן מוכח מלשון המדרש ריש אסתר, ואם כן אי אפשר לומר שהכונה על קיפרוס נהר שבמחוז ירחו וסלע הרימון שבארץ ישראל (ובאמת במדרש הנזכר לא נזכר מדם עד קיפרוס כי אם הקיפן לגיונות והרגן עד כאן לשונו). ובפסוק על אלה במעשה של טרכינוס הרשע לא אמר שהיה ליושבי מצרים וכן בפסוק קלים היו רודפינו, ובתלמוד בבלי בפרק החליל הובא מעשה זה ומוכח שהיה ליושבי מצרים, אכן שם מיחס מעשה רשע זה לאלכסנדרוס מוקדון, וזה טעות הסופר או המעתיק. כי ידוע שאלכסנדר היה בזמן שמעון הצדיק, ובזמן חניו בנו שבנה המקדש (בית חוניו) במצרים (ומצאתי בספריהם שהיה בעיר ליאנטיפוליס ויש אומרים היא עיר החרס, עיין במקומה) התרבו היהודים בארץ מצרים וזמן הרבה אחר כך נהרגו. ואם כן אי אפשר לומר שאלכסנדר הרגן כי אם שצריך לומר טרכינוס הרשע כמו שנזכר במדרש (עיין חלק ב' שנת 4014). 154. [עמ' קנז] המגדל הזה לא נודע, אך בעמק הסמוך למכמש ישנן חרבות הנקראות "מאקרון", והן מתאחדות עם העיר "מגרון". 155. [עמ' קנז] השם סנה נשאר עד היום להעמק כלו הנקרא "ואדי סואווייניט". 156. [עמ' קנח] לפי משמעות הם יאבו חוקרים אחרים לאחדה עם הכפר "בּיתּ ג'לה" מול בית לחם שהזכרנו למעלה אצל הגלה, אולם גם היא איננה מתאחדת היטב כי מסע סנחריב היה בצפון ירושלם. ולכן נשער אנחנו כי השם "בת גלים" איננו שם עצם פרטי כי אם שם משאל, והוא נרדף להשם גבע, (שהוראת שניהם תל או צבור של עפר). וגם ביתר הערים הנזכרות בהפסוקים האלו משתמש הנביא בשמות משאלים ונרדפים (ראה בהערותינו הסמוכות), ובזה תנעם מאד מליצת הכתוב "צהלי קולך בת גלים" : (את יושבת גבע שבך יבוא חיל האויב ללון תרימי את קולך למען) יקשיבו יושבי ליש עניה וענתות וימהרו לפרח. 157. [עמ' קנח] נכונה השערת החכם יוסף הלוי במאספנו השנתי "ירושלים" ש"ג עמוד 162 כי השם ליש הנכחי נרדף לשם כפירה לאמר לביאה והנביא רימז על עיר כפירה בנחלת בנימין הנזכרת בין ערי הגבעונים (יהושע ט' י"ז) וגם אחרי שוב הגולה מבבל (עזרא א' כ"ד) והיא היתה סמוכה להערים גבע ורמה ועוד הנזכר בזאת הפרשה. 158. [עמ' קנח] השערת החכם הנזכר שם כי השם מדמנה נרדף עם עפרה יהושע י"ח כ"ב כי דמן גזרת מדמנה, ועפר גזרת עפרה פתרון קרוב להם מאד. והשם גבים נרדף עם בארות (יהושע ט' י"ז, ויושביה עלו מן הגולה עזרא ב' כ"ד). 159. [עמ' קנט] ושגגה היא למהרש"א בחידושי אגדות למסכת זבחים דף קי"ח שכתב וזה לשונו משמע הכא דנוב פשיטא להו דבחלק בנימין הוא ממקרא לא מוכח כן דחשיב י"ד ערים בנחלת בנימין וחשיב גבעון וירושלים ולא חשיב נוב בינייהו עד כאן לשונו, הלא כמה מקומות הם דלא כתיבי בספר יהושע. והלא מקרא מפורש בנחמיה שזכרתי לעיל שנוב מערי בנימין. 160. [עמ' קנט] בזה יש לפקפק הרבה וחוקרים אחרים מאחדים את העיר נוב עם הכפר אסעוויא כחמשה ועשרים רגעים לצפון מזרח ירושלם בדרך ענתות, ומקום העיר הזאת בבירור אי אפשר להחליט. 161. [עמ' קס] עיין במדבר רבה פרשה ד' ותמצא ראיה ברורה לדברי כי אם שנמצא טעות סופר והשמטה בלשון המדרש כאשר כתבתי בחלק הגהות וגליון המדרש. 162. [עמ' קסא] מהכתוב בשמואל ב' ד' ג' נראה כי גתים לא היתה רחוקה מבארות לבנימין, ולפי זה אי אפשר לאחדה עם גת שהיא רמלא לדעת המחבר, ובאמת לדעת החוקרים לא נודעו עד היום מקום העיר הזאת. 163. [עמ' קסא] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ה. 164. [עמ' קסב] בהתרגום העברי מלשון יון כתוב מפורש "חדידה". 165. [עמ' קסב] לפי הערים הנזכרות עמה אי אפשר שתתאחד עם הכפר צ'ובא ולדעת כל החוקרים לא נודע מקומה. 166. [עמ' קסב] הכפר הזה רחוק 3 פרסאות אנגליות וחצי בצפון מזרח לוד. 167. [עמ' קסב] איננו כפר כי אם עיר ובה מושב מנהל. 168. [עמ' קסב] אולי הוא מה שנזכר במסכת שמחות פרק ב' ד' מעשה בבנו של גיורגוס בלוד. 169. [עמ' קסג] העיר הזאת מתאחדת היטב עם הכפר "כֶפַר אַנַא" הרחוק כחמש פרסאות לצפון לוד. 170. [עמ' קסג] ההשערה תאחד את הגיא הזה עם החורבה "כפר חירשא" הרחוקה ארבע פרסאות וחצי למזרח יאלא (אילון) ושנים עשר פרסאות וחצי לדרום מזרח לוד. 171. [עמ' קסג] במסכת כתובות קי"א עמוד א' הוצל דבנימין בארץ בבל דתיבת דבנימין יש למחוק וכן נמצא בנוסחאות ספרים ישנים וכן כתב הרב המאירי שם. 172. [עמ' קסג] ומאחר שאמר הוצל דבית בנימין מוכח שיש עוד עיר ששמה הוצל. ולפי הנודע היא בארץ בבל כנזכר פעמים הרבה בש"ס וכן במסכת יומא בפרק הוציאו לו [נ"ב עמוד ב'] תנא הוא יוסף הבבלי הוא יוסף איש הוצל. ויש אומרים שהיא עיר מוצל שבעבר הנהר ורב סעדיה הגאון מתרגם מלך אשור מלך אלמוצל ועד היום קוראים אותה מוזל (מאזעל), ולכן כתב בעל כפתור ופרח שהוצל היא מוזל. אכן מצאתי בספר היוחסין דף ס"ט עמוד א' (דפוס אמשטרדם) וזה לשונו הוצל בבבל קרוב לנהרדעא והבית הכנסת קרוב למדרש עזרא עד כאן לשונו. 173. [עמ' קסג] שגגה היא כי השם אלעזריא של הכפר הזה מקורו בהשם לאצאריוס אחד מקדושי הנוצרים, ובתלמוד פסחים נ"ג עמוד א' נקרא הכפר הזה בית היני. וכן יקראו לו כל תרי הארץ Bethania ולדעת קצת עמדה פה העיר עניה הנזכרת בישעיה י' ל'. והשם "אצל" אי אפשר לאחד עם אחד מהמקומות הידועים. 174. [עמ' קסד] איננו כפר כי אם חורבה והיא רחוקה שתי פרסאות אנגליות וחצי למערב דביר. 175. [עמ' קסד] ראה למעלה עמוד קל"ח ובהערותנו. 176. [עמ' קסד] בהחלט לא נתאחדה, אך אולי תתאחד עם החורבה "בלד אל פוקא" הסמוכה לתל סאפי (לדעת קצת גת). 177. [עמ' קסד] בבירור לא נודע המקום הזה, אך אולי אפשר לאחדו עם הכפר עין כרם שהזכרנו למעלה עמוד קט"ו וקל"ז בהערה. 178. [עמ' קסה] בירושלמי דפוס וויניציא הגירסא במעברתא ואולי גם בזוהר תזריע צריך להיות במעברתא. 179. [עמ' קסה] פרק י"א בתוצאותנו עמוד ש"ב. 180. [עמ' קסה] הכפר בית זאכארא הנזכר במכב"י הוא במקום הכפר החרב כעת כַּפַר בֶּיתּ זְקַארִיֶא בדרום מערב בית לחם. 181. [עמ' קסה] במאמרנו פקיעין ושפרעם בלוח ארץ ישראל לשנת תר"ס הוכחנו שאיננו מוכח כלל מהמקומות שהיא נזכרת בש"ס שתכונתה היתה בין יבנה ולוד ויוכל להיות שהיא היתה בגליל, ועד היום נודע הכפר פקיעין סמוך לטבריא ובו ישוב מיהודים עובדי אדמה עוד מהמאה החמישית להאלף הנכחי, עיין שם. 182. [עמ' קסה] הגרסא הנכונה בגמרא שם הוא "ביתר" (לא בי תרי) ואין ספק כי בה כונו חכמינו זכרם לברכה אל העיר ביתר המתאחדת עם הכפר בֶּתּיִר אשר בו היום התחנה הראשונה של מסלת הברזל ירושלם-יפו. וראיות מוכיחות לזה ימצא הקורא בהירושלים כרך ה' חוברת ג'. 183. [עמ' קסו] לא אולי כי אם ודאי הוא. 184. [עמ' קסו] עד היום יש בקרבת לוד נחל הנקרא "ואדי צ'למן" ויוכל היות כי בו עמדה העיר הנכחית, ועוד מצינו במקרא (שופטים ט' מ"ה) הר צלמון, ואם אמנם כי לא נודעה תכונתו בבירור, אך הוא היה בלי ספק סמוך לשכם, ולפי זה יוכל גם היות כי ברגלי ההר הזה עמדה העיר צלמונה. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך