|
שכתבתי לעיל, אך מלשון הירושלמי משמע שבעלה אינה בעלת) היתה לדן ולשמעון ועל פניה עבר חוט הגבול והלך דרך אשדוד עד הים הגדול (והוא לפי דברי יוסיפון שאשדוד היא עיר קצה גבול דן בצד הזה) וכל חבל הים עד דור היה לדן (אף שדור לצפון נחל קנה עיין מקומו). ולפי לשון הפסוק היה הנחל חוט הגבול בין אפרים ומנשה. אם כן מוכח שדור למנשה ולא הגיע דן לצפון נחל קנה (כמו שאכתוב בסמוך). וגבול המזרחי היה שחוט הגבול הלך מבעילין דרך בית שמש לאילון ומשם פנה צפונה והלך (צפונית מערבית) בין לוד לרמלא כי לוד לבנימין. ועלה צפונה דרך גלגל ויהודיא ובּני בּאראק וכּפר סאבּא ומשם פנה מערבה דרך דור עד הים.
מכל דברי אלה מוכח שלא היה לא לבני בנימין ולא לבני אפרים חבל הים
205 [1)]
כי דן מפסיק ביניהם ובין הים. ובזה ידענו שאין כונת הפסוק והיו תצאותיו ימה שהגיע חוט הגבול עד הים ממש כי אם שפונה ימה רוצה לומר שמשם הולך ביושר (בלא נטות צפונה או דרומה) לצד הים. ואפשר שחבל אחר מפסיק בין הים כי מצאנו בחוט גבול בני יוסף (יהושע ט"ז ג') ועד גזר והיו תוצאותיו ימה, והרי מצאנו ערי דן לצפון חוט הגבול מגזר עד היום הזה. וכן (שם ח') מתפוח ילך הגבול ימה לנחל קנה והיו תוצאותיו הימה ואם חוט הגבול מתפוח לים הגדול ממש איך אפשר שערי דן לצפון הנחל הנזכר ? וזה ראיה ברורה שכונת הפסוק בתיבת ימה לצד ולמחוז הים ביושר אבל לא לים ממש.
כתב היוסיפון : לדן היה מחוז הים בין אשדוד ובין דור, גם יבנה וגת היה לדן עד כאן לשונו. והנה מוכח שלא הגיע בנימין עד הים. ויש סתירה בדבריו כמו שכתבתי בתכונת חלק בנימין.
נשלם ביאור חלק דן,
הגוי אשר יעבודו דן.
הערות:
185. [עמ' קסו] ומאחר שמצאנו יבנאל (יבנה) בכלל ערי יהודה מוכח שדבריו לאו דוקא כי אם דוקא מחוז יבנה נתן לדן אבל יבנה היה ליהודה. אכן מצאתי עוד בדבריו במקום אחר שהיו ב' מקומות שנקראות יבנה אחד על שפת הים ואחד מזרחה לו רחוק קצת מהים עד כאן. והנה בזה מובנים דבריו הראשונים שיבנה על שפת הים נתן לדן (וכעת לא נמצא) ויבנה המזרחי היה ליהודה והוא עד היום.
186. [עמ' קסז] אולי תוכל להתאחד עם הכפר סֶלְבִּיט בדרום מזרח לוד.
187. [עמ' קסז] לפי דברי חכמינו זכרם לברכה היה מעשה זה ביום תקופת תמוז, ומוכח שהיה אז התקופה תיכף אחר חצי החדש (הניגוד), ואז בצאת השמש (שהיה השמש בגבעון שהוא למזרח יהושע והירח בעמק אילון שהוא למערבו) עודנו נראה הירח בצד המערבי, ואין כאן מקומו להאריך בו.
188. [עמ' קסח] לדעת רבים מהחוקרים נקראת העיר הזאת "אילון בית חנן", ולכן יחפצו לאחדה עם הכפר בית אנאן כשמנה וחצי פרסאות מירושלם, בהדרך הישנה ההולכת לגמזו.
189. [עמ' קסח] החקירות החדשות יאחדוה עם הכפר "בית ליקיא" הנמצא 2 פרסאות לדרום בית חרן תחתון.
190. [עמ' קסח] בהכפר הזה יסדו בני המושבה פתח תקוה מושב למעונם כי אויר המקום הזה טוב מאוד, ויקראו אותו בשמו העתיק "יהוד", אך זה שנות מספר שבו כלם לגור בהמושבה ובתי יהוד סגורים מאין יושב.
191. [עמ' קסט] החקירות החדשות יאחדו אותה עם המקום הנקרא "תל אלראקיט" בצפון יפו.
192. [עמ' קסט] למלת עוג'ה אין כל הוראה של צער ויסורין רק עקלתון ועקמימות, וכן הוא מרוץ הנהר הזה והוא עובר על פני המושבה פתח תקוה ונופל בים התיכון.
193. [עמ' קסט] במשך היובל הזה נתגדלה העיר הזאת במאד וחומתה נפרצה ובה קהלה גדולה מאחינו אשכנזים וספרדים.
194. [עמ' קסט] זה היה בשנת תקצ"ג.
195. [עמ' קסט] בירושלמי דפוס וויניציא הגרסא רבי חייה בריה דרבי אדא.
196. [עמ' קסט] גם נמצא רבי אדא דמן יפו (מגלה ט"ז עמוד ב'), רבי פנחס דיפו (ירושלמי פסחים פרק א').
197. [עמ' קסט] איננו כפר כי אם בנין גדול והוא נקרא "חאראם אַלִי אִבן אַלִים" (חאראם הוראתו מקום קדוש) ומזה טעו המינים אחדים לחשב כי הוא קבר עלי הכהן, אך באמת לא נמצא זה בשום רשומה מרשימות הקברים.
198. [עמ' קע] כנראה לא היה המחבר בעצמו בהמקום הזה, ועל פי הערה הקודמת בטלות שתי השערותיו, והשם חאראם עלי איבן אלים אין לו כל יחס להשמות העתיקים עילם וחרים וגם אין בהבנין כל כתבת. ובאמת קבור בהחאראם הזה אחד מנזירי המושלימים שלקח בידו משרת הממשלה על מחוז ארסוף שבקרבת המקום הזה ויחזיק מעמד זמן רב נגד חיל השולטן ביבארס ולפי המסופר בנה השולטן ביבארס בעצמו את מצבת הזכרון הזאת על קברו.
199. [עמ' קע] חרבות אפולוניא נקראות היום בשם "ארשוף", ולפי דעת החכם קלירמן גנו המובא מאת החכם יוסף הלוי בהירושלים שנה ד' עמוד 9 היתה שמה לפנים קרית רשף ובדברי הימים א' ז' כ"ה נמצא השם רשף אצל בני אפרים.
200. [עמ' קעא] כפר בשם בית יואב או בית איוב לא נמצא בהמקום הזה, ולפי זה אין כל ראיה להשערתו לאחד את הכפר לעטרון עם העיר הנכחית, וגם כל החוקרים לא יכלו לאחדה עם המקומות הידועים, ובימי הבינים חשבו שהשם לעטרון מקורו בהשם הרומי לאטרא שהוראתו שודדים, ויכול להיות כי המקום הבודד הזה היה אז מרביץ לגנבים ושודדים.
201. [עמ' קעא] וסמוך לכפר בית יואב נמצא בור גדול הנקרא בור יואב, ודאי נקרא כן על שם המקום, אכן "ביר יואב" היא עין רוגל (עיין מקומו) לא ידעתי למה נקרא כן. (שם המעין "ביר איוב", ואדותו נעיר להלן אצל עין רוגל).
202. [עמ' קעא] חלק גדול מאדמת הכפר הזה קנויה לאחינו אך מושבה טרם נוסדה בהן.
203. [עמ' קעב] הכפר הזה נודע עד היום, ובחלק מאדמתו הנקרא כהיום "בירטאבי" נוסדה המושבה קסטיניא או באר טוביה. אולם מהגמרא שם אין ראיה שהעיר קושטא היתה בארץ ישראל, ועוד זאת כי מספור הגמרא נראה בעליל כי השם קושטא איננו שם העקרי של העיר, כי אם שם כנוי ותואר, על שם שיושביה היו נזהרים לדבר רק אמת יעויין שם.
204. [עמ' קעג] השגתו מוטעת, כי דברי בטלמיוס אינם מוסבים על רמלה הנכחית כי אם על עיר אחרת ששמה "ראמאלא" במצרים, וגם הרב בעל כפתור ופרח טעה בזה כאשר העירנו שם, ולפי זה לא צריך להגיה בדברי בטלמיוס מאומה, (כאשר הגיה כ' במקום מ') והעיר רמלה נבנתה באמת מחדש בשנת ד' אלפים ת"ו או ת"ז מאת המלך הנזכר.
205. [עמ' קעד] ומה שאמרו בספרי פרשת וזאת הברכה אדם מעמיד ספינתו בחלקו של יוסף עד כאן לשונו, הכונה בחלק מנשה שהיה לו חבל הים מן דאר עד מחוז הר הכרמל (עיין מקומו).
~~~~~~~~~~~~~~
| 
