הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	נחלת יששכר. בחלק זה לא נזכר חוט הגבול כי אם הערים לבדם ועל ידיהם נגביל הגבול. יזרעאל. לצפון עין גנים (ג'ינין) נוטה מעט מזרחה בערך שעה וחצי הכפר "זרעין" והוא יזרעאל. ולמזרחו בערך שליש שעה הר אחד הנקרא "ג'בּל ג'לוד" (גלוד) וממנו יורד נחל קטן, ובידיעה זאת מבואר פסוק אחד שהוא כחדה וכל המפרשים לא הגיעו לתכלית הדבר. והוא במלחמת גדעון עם עמלק (שופטים ז' ג') ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד עד כאן לשונו. והנה כל קורא ישאל מי הביאם לעבר הירדן מזרחה במחוז גלעד עד שישובו מהר הגלעד הלא חנו בעמק יזרעאל ? ולפי דברי הנזכרים מובן כונת הפסוק. השם "ג'לוד" (גלוד) הוא לשון משובשת והכונה הוא גלעד והוא הר הגלעד הנזכר ולא הר הגלעד בעבר הירדן. וזה לשון הכפתור ופרח 260 [*)] למזרח יזרעאל ביושר כמרוצת הסוס הוא העין שחנו עליה ישראל במלחמת שאול האחרונה ויוצא מהרי הגלבוע מן הדרום וקוראים לה "עין ג'ילותּ" ואומרים הישמעאלים כי שם היתה מלחמת דוד עם גלית והם טועים עד כאן לשונו. הנה מחליפין גילות בגלעד. והמחבר הנזכר עבר על הדבר הזה ולא השגיח ולא הרגיש הטעות שהוא דוקא בכונתם רוצה לומר שגילות הוא גליל [גלית] הפלשתי. אבל לא
רב	שעצם השם הוא טעות כי בלתי ספק השם גילות הוא גלעד הנזכר. ומדי דברי מעיר יזרעאל נראה לי לפרש פסוק אחד (מלכים א' כ"ט י"ט) כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה. ושם כ"ב ל"ח וישטף את הרכב על ברכת שומרון וילקו הכלבים את דמו והזונות רחצו כדבר ה' אשר דבר עד כאן לשונו. והנה יש לדקדק הלא נבות נסקל ביזרעאל והכלבים לקקו דם אחאב בברכת שומרון ואיך יקוים דבר ה' במקום אשר לקקו וגו' ? והרב דוד קמחי כתב וזה לשונו ויש לשאול האיך אמר כדבר ה' הנה נבות נסקל ביזרעאל ודם אחאב בשומרון לקקוהו הכלבים ומהנראה כי יזרעאל קרוב לשומרון, ומי ברכת שמרון הולכים עד יזרעאל והמים בא אדומים מן הדם עד יזרעאל ושם לקקו הכלבים הדם עד כאן לשונו. ואין ספק אם היה ראה או ידע המציאות לא היה כתב כן שמרחק רב בין "זרעין" ובין "סביסטי" (שומרון) וביניהם הרים וגבעות עמק ומישור ולא יעלו המים ההרה. לכן נראה לי "במקום" אין הכונה מקום בארץ כי אם במקום רוצה לומר תחת כמו שנאמר (הושע ב' א') והיה במקום אשר יאמר להם וגו' רוצה לומר תחת אשר נאמר להם, וכן כתב הרב דוד קמחי וכן האבן עזרא וזה לשונו ופירש והיה המקום כמו תחת אשר לא עבדת וכולי רוצה לומר ענשו תחת אשר לקקו הכלבים וגומר ילקקו גם דמך אבל לא במקום בנקודה בארץ כי אי אפשר להכחיש המציאות. כסלוֹת. למערב הר תבור (עיין מקומו) כשעה אחת הכפר "איכּסאל". שוּנם. מכוון לצפון זרעין כשעה אחת הכפר סולאם והוא שונים. חפרים. לצפון מגדו (לגיון) כשתי שעות היתה בזמן אייזיביוס והיראנימוס הכפר "אפראמא" והוא חפרים וכעת לא נודע 261 [*)] . שיאוֹן. בדברי אייזעביוס נזכר שהוא בהר (רוצה לומר בצד תבור). ועד היום בין "דבּורי" (דברת) ובין "יאפא" (יפיע) נמצא הכפר "סאין" והוא שיאון הנזכר.
רג	הָרַבִּית. כתב היראנימוס שבזמנו למערב בית שאן בערך שעה וחצי הכפר "האראבּא" (עראבא), ולפי דעתי הוא הרבית. וכן עליו כיון המדרש בראשית רבה פרשה ל"ג רי"א עיר היא בתחום בית שאןושמה ערבי עד כאן לשונו. וכעת שם הכפר "ארובּוני" ותּכונתו בהרי גלבוע 262 [*)] . קִשְׁיוֹן. כתב בכפתור ופרח 263 [**)] לדרום "אכסאל" (כסלות) כמו שעה אחת קישון ומשם יצא הנחל עד כאן לשונו. וכעת קוראים הכפר אשר יצא ממנו נחל קישון (והוא לדרומית מערבית הר תבור) "שיך אבריק" על שם ברק בן אבינועם. והוא סמוך לכפר "מוזר". ולפי הנראה הוא קשיון הנזכר. בדברי הימים [א' ו' נ"ז] בערי הלויים נקראת קדש. לפי דעתי הוא הכפר "קארם עין אביץ" שהוא למערב "איכסאל" נוטה מעט דרומית כשעה אחת וחצי ויש קוראים "קונאייביץ". רָמַת. עיין מה שכתבתי בשם רמה רמתים צופים. עֵין גַנִים. לדרום זרעין נוטה מעט מערבה בערך שעה וחצי הכפר 264 [***)] ג'ינין ושם מתחיל עמק יזרעאל (מרג' איבּן עמר), וסמוך לכפר נחל קטן הנקרא "עין ג'ינין" (עין גנים), עיין בביאור נהרי ארץ בשם גינאי נהרא. בדברי הימים (שם שם נ"ח) בשמות ערי הלויים נקראת ענם. תָּבוֹר. מצאתי ביוסיפון שהיתה בזמנו עיר ומבצר בראש הר תבור והחרבות אשר נמצאות שם עד היום הם חרבות בנין בית תפלה שבנתה העלענא אם קאנשטאנטין כשכתבתי במקומו. ועל עיר הנזכרת כיון הפסוק בשם תבור. והיא היתה עיר לויה כנזכר בדברי הימים (שם שם ס"ב). בית שמש. לפי דעתי הוא הכפר "כּואכּבּ אלחמא" (רוצה לומר כוכב השמש והכונה בית שמש) למזרח כפרה (עיין בסמוך)
רד	כחצי שעה. בפסקתא רבתי פרשה ט"ו שאלתי את ר"ד אחד מן כוכבה רוצה לומר חכם אחד מן עיר כוכבה והיא "כּוכּאבּ אלחמא" הנזכר. ובכפתור ופרח 265 [*)] כתב בית שמש הוא לדרום צפורי ונקרא בלשון ערב "שומשיה" 266 [**)] . ולפי דעתי הוא בית שמש לנפתלי (עיין מקומו). שמות הנזכרים במקום אחר : דָבְרַת (יהושע י"ט י"ב , כ"א כ"ח) . בצד המערבי הר תבור כחצי שעה הכפר "דֶיבּוּרִיֶא" והוא נזכר גם בערי זבולון. מוכח שתכונתו על הגבול ממש ונמנה לשני השבטים אלה. מראוֹן (יהושע י"ב כ') . לדרום הר גלבוע "דר מראון" (כפתור ופרח 267 [***)]) . עיין בל"א מלכים. בֵית עֵקֶד (מלכים ב' י' י"ב) . בזמן אייזעביוס חרבותיו בעמק יזרעאל 15 מיל (6 שעה) מלגיון עד כאן לשונו 268 [****)] . אַפֵק (מלכים א' כ' כ"ו) . הר אחד מהרי גלבוע בצד הדרום נקרא "ג'בּל פוקוא". אולי נקרא כן על שם עיר אפק בעמק יזרעאל שתכונתה בהר ההוא 269 [*****)] . דוֹתָן (בראשית ל"ג י"ז) . לדרום "ג'ינין" (עין גנים) בערך
רה	2 שעות וחצי הכפר "דוֹתּא" והוא דותן 270 [*)] , וסמוך לו מראים הבור שהושלך לתוכו יוסף הצדיק 271 [1)] . מֵרוֹז (שופטים ה' כ"ג) . לצפון מערבית בית שאן בערך שעה הכפר "מרַאסַס" והוא מרוז בלשון משובשת. עיין מרעשת בתחום עולי בבל 272 [**)] . בֵית הַשִטָה (שופטים ז' כ"ב) . ב' שעות צפונית מזרחית לכפר זירין הכפר "זיטטא" 273 [***)] . שמות חלק יששכר הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה : עין טוב (ראש השנה דף כ"ה עמוד א'. ובפסקתא רבתי פרשה מ"א). בין הר תבור ובין בית שאן הכפר "אום אלטאיב" ושם "ואדי טובאעיני" היורד מהרי גלבוע ("טובעיני" כמו עין טוב). ולפי דעתי נקרא גם כן טבעון (במסכת מכשירין פרק קמא משנה ג' איש טבעון. מבכת מגילה דף כ"ד עמוד ב'). ובעת שישבו הסנהדרין בגליל (בבית שערים או בציפורי או בטבריא) נחשב הקביעות בעין טוב או לפי שאוירה צח או לפי שתכונתו על מקום גבוה ורואים שם למרחקים ובפרט מזרחה בעבר הירדן, ולכן שלח רבי יהודה הנשיא את ר"ח לעין טוב כנזכר ראש השנה דף כ"ה. ועיין ירושלמי תענית סוף פרק ב'
רו	ובריש פרק ד'. פסחים דף נ"ג עמוד א' אהיני דטובני. הוא תמרי מחוז עיר עין טוב. סרוניא (בירושלמי סוף כלאים, [הלכה ד'] כנישתא עתיקא דסרוניניה 274 [*)] בבראשית רבה פרשה א' ראב"א סרונניא. בזוהר פרשת תזריע דף נ"א עמוד א' האי מערתא דסגיר' סרוניא) עד היום בין טבריא ובין בית שאן מעט צפון לגשר "מיג'אמא" שהוא לדרום ים כנרת (עיין ירדן) רחוק מהירדן בערך שעה אחת הר ועליו עיר קטנה ושמה "סירין" היא סרוניא הנזכר ואולי הוא בית שיריין הנזכר בירושלמי סנהדרין פרק ד' מיתות [הלכה ב']. נעורין (מסכת חולין דף ה' עמוד א'). למזרחית דרומית "זרעין" כחצי שעה הכפר "נעוריס" בקצה הרי גלבוע והוא נעורין הנזכר 275 [**)] . ומה שנזכר בדברי הימים א' ז' כ"ח אינה נעורין הנזכר בארץ הגליל כי אם היא הנזכרת בערי גבול בני יוסף (עיין לעיל נערה). כפרה (ירושלמי שקלים פרק ה' [הלכה ב'] ר"י אזל לכפרה. בירושלמי מגילה פרק א' [הלכה א'] בכנשתא דכפרא). למזרחית דרומית הר תבור כשתי שעות הכפר "קאפארא". ובכפתור ופרח 276 [***)] כתב שהוא חפרים שגה ברואה. נעים (מדרש רבה פרשת ויחי [פרשה צ"ח] הארץ כי נעמה זו נעים). לדרום הר תבור נוטה מעט מערבה כשעה אחת הכפר "נאעין" הוא נעים. תנעם (שם מנוחה כי טוב זו תנעם). לצפון בית שאן נוטה מעט מערבה כשתי שעות הכפר "תנע, הוא תנעם. פסלון (שם בקעת פסלון). בין ההר שקורין חרמון הקטן (עיין עמק יזרעאל) ובין הרי הגלבוע עמק צר ובסוף העמק סמוך לירדן עד היום הכפר "פאסאל" ולפי דעתי על שמו נקרא כל העמק והבקעה הנזכרת בקעת פסלון.
רז	כפר ברקאי 277 [1)] (סוף מסכת כריתות. מסכת פסחים דף נ"ז עמוד א'). למערב "ג'ינין" (עין גנים) כחצי שעה הכפר "בארקין" (כפתור ופרח 278 [*)]) ונודע עד היום 279 [**)] . כפר תמרתא (מסכת מגילה דף ט"ז עמוד א' ר"ש איש כפר תמרתא). למזרח עין דור (עיין מקומו) כחצי שעה הכפר "תאמרא". אולם (ירושלמי [סנהדרין] בפרק כל ישראל [הלכה ב']. ירושלמי שביעית פרק ז' אולם רבתי. ספרי פרשת בלק). עד היום בין סירין ובין האטלי (עיין לקמן) כפר "אולאמא" (עיין תחום עולי בבל). גבול 280 [2)] (מסכת כתובות דף קי"ב עמוד א'. ירושלמי חלה פרק ג' [הלכה א'] ר"י גבולייה). בדרך מבית שאן לטבריא מהלך שעה וחצי בצד השמאל בתוך הנחל עיר "גבול" וקוראים גבול תחתון ושאל מערב הנחל כשתי שעות מלמעלה על שפתו עיר גבול העליון (כפתור ופרח 281 [***)] ). ונודע כהיום בשם כפר גֶבּול או יֶבּול. תכונת חלק יששכר : מצד המזרח היה מגיע עד הירדן וסמוך לשפת ים כנרת הדרומי. לצד הצפון מגיע עד הר תבור ומשם הולך חוט הגבול מערבה דרך איכּסאל וקארם עין אביץ עד מחוז הר הכרמל. והנה כל עמק יזרעאל היה ליששכר ונקודה הדרומית [של] חלקו לפי דעתי היא רמת רמה רמתים צופים. וכבר כתבתי בחלק בני יוסף שיששכר מוסגר מבני מנשה משלשה רוחות. ואולי על זה מרמז יעקב אבינו בברכתו רובץ בין המשפתים (בראשית מ"ט י"ד) . כתב היוסיפון תכונת יששכר מירדן עד הר כרמל עד כאן לשונו. נשלם ביאור חלק יששכר אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר.
רח	ממשיך הערות: 260. [עמ' רא] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ר"צ. 261. [עמ' רב] אפשר לאחדה עם החורבה "כֶפְר פַאריאֶה" למערב עמק יזרעאל. 262. [עמ' רג] החקירות החדשות מאחדים את העיר הזאת עם הכפר "ראבא" אצל אשד המים אשר לדרום הרי גלבוע. 263. [עמ' רג] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ג. 264. [עמ' רג] איננו כפר כי אם עיר ובה מושב מנהל (מודיר). 265. [עמ' רד] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ג. 266. [עמ' רד] השם בית שמש שהיה לערים רבות בארץ ישראל בימי הכנענים היה בלי ספק על שם בית תפלה להשמש שעמד בה, וכמובן אפשר ששמה העתיק נשאר (בשנוים קטנים) עד היום הזה, אך זה דבר שלא יעלה על הדעת כי בשפת ערבית יקרא המקום בתרגום שמו העתיק, ולכן יותר נכונה דעת הרב בעל כפתור ופרח, והחקירות החדשות ישערו לאחד את העיר הזאת עם המקום הנקרא עין אלשמשיא בככר הירדן לדרום בית שאן. 267. [עמ' רד] שם עמוד רצ"ד. 268. [עמ' רד] מהכתוב שם נראה כי בית עקד היה רק מקום מקלט או קבוץ להרועים וכן תרגם אונקלוס בית כנישת רעיא, וכן חושבים כל המבארים. 269. [עמ' רד] שגגה היא, כי אפק הנכחית לא היתה בעמק יזרעאל, רק בעבר הירדן המזרחי בהחבל אשר לקח ארם מבני ישראל, והראיה כי גם אחרי אשר נוגפו בני ארם לפני בני ישראל מאה אלף רגלי ביום אחד נסו הנשארים אפקה וגם המלך בעצמו נס חעיר הזאת להחבא, ולכן אי אפשר לקבוע את מקומה באחד מהרי גלבוע. אולם שם העיר הזאת נשאר כמעט במלואו ומאד אפשר לאחדו עם הכפר "פיק" אשר במזרח ים כנרת בדרך-הגבוה ההולכת לדמשק. 270. [עמ' רה] איננו כפר כי אם חורבות אחדות העומדות על גבעה קטנה הנקראת תל דותאן והוא לצפון סבסטיא היא שמרון. 271. [עמ' רה] במדרש רבה סוף פרשת ויחי וכן במדרש תנחומא בפסוק ויראו אחי יוסף מה ראו אלא ראו בעת שחזרו מקבורת אביהם ראו שהלך יוסף לברך על אותו הבור שהשליכוהו אחיו בתוכו וברך עליו כמו שחייב אדם לברך על מקום שנעשה לו נס ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה וכו' עד כאן לשונו. חידוש בעיני איך בא יוסף במחוז הבור ההוא שהוא לצפון שכם אחר קבור אביו בחברון. ואם קבלה נקבל. 272. [עמ' רה] כן דעת בורקארד וראבינזאן, אך השם הערבי אינו דומה להשם העברי ורוב החוקרים מנגדים להשערה הזאת. 273. [עמ' רה] המקום הזה הוא מההוספות שבסוף ספר פרי תבואה, אולם השם הערבי "זיטא" איננו מתאים כלל אל השם העברי שטה ויותר נכונה דעת ראבינזאן לאחדו עם המקום הנקרא שיטא הנמצא עד היום בככר הירדן ונרשמה במפת הארץ. 274. [עמ' רו] בירושלמי דפוס וויניציא הגרסא "דסרוגין". 275. [עמ' רו] בכפתור ופרח פרק י"א בתוצאתנו עמוד רצ"ג נאמר כי נעורין הנזכר היא לדרום הר תבור כמו שעה נוטה מעט למערב וקורין לה נעורה. 276. [עמ' רו] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רצ"ב. 277. [עמ' רז] אולי הוא הכפר בארקעאס שהזכיר היוסיפון בספר מלחמות היהודים ג' ד' בעיר הגבול בין גליל ובין שומרון. 278. [עמ' רז] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רצ"ד. 279. [עמ' רז] הכפר הזה רחוק כשעה לדרום מערב ג'ינין (ראבינזאהן). 280. [עמ' רז] הוא גאבאלא שהזכיר יוסיפון ט"ו י"א עיר בגליל שבנה הורדוס. 281. [עמ' רז] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רנ"א. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך