הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	נחלת זבולון
רח	יהושע י"ט י' ויעל הגורל השלישי לבני זבולון למשפחותם ויהי גבול נחלתם עד שריד ועלה גבולם וגו' וידאלה ובית לחם ערים שנים עשר וחצריהן. אף שנזכר חוט גבול חלק זבולון לא נדע להגבילו עד שנחקור על כל שמות הערים שבחלק זה ועל תכונתם כי מעטים הם שנודעים לנו. והרבה ובפרט ערי הגבול ממש לא נודעים וכבר אבד זכרם. לכן אזכיר מה שנודע לי אולי נזכה אחר כן לדעת להגבּילו. יָקְנְעָם. כבר כתבתי בביאור ל"א מלכים שאולי היא עיר "קאמון" לצפון מגדו כשתּי שעות וחצי ותכונתה במחוז (ברגלי) הר הכרמל ובשפת נחל קישון. וזה ופגע בנחל אשר על פני יקנעם. כסלת תבור ודברת כבר כתבתים בחלק יששכר. יפיע. למערב צפונית "איקסאל" (כסלת) בערך שעה אחת הכפר "יאפא" הוא יפיע. גת חפר. עיין מה שכתבתי ל"א מלכים מלך חפר. רמוֹן. לצפונית מזרחית צפורי בערך ג' רביעית שעה הכפר "רימון". ולפי דעתי היא עיר דִמֻנָה עיר לויה (יהושע כ"א ל"ה).וראיה לדבר שבדברי הימים א' ו' ס"ב נקראת רמונו. ומוכח רמונו היא דמנה היא רמון המתואר. ולמערב רימון בערך שעה אחת חרבות רומי והם לצפון צפורי מכוון 282 [*)] . ומצאתי כתוב בשם מורינו הרב משה אלשיך על פסוק ראשך עליך ככרמל וזה לשונו בעינינו ראינו עד היום קרוב לציפורי עיר ששמה רומי ושם היה יושב אנטונינוס ויסב שמה רומי כשם מלכותו וכו' עד כאן לשונו. ואולי מתחילה שמה רימון והוא היסב שמה רומי ( עיין ארכיליו בחלק בני יוסף). ירושלמי מגילה פרק א' [הלכה א'] קטת ונהלל וגו'.
רט	קטת היא קטונית (בסוף מסכתא סוטה רבי יוסי קטנותא 283 [*)] . לפי הפשט היה מעיר קטנת. וכן בתוספתא דסוטה פרק ט"ו אבא יוסי בן קטנות איש קטנתא 284 [1)] ). מצאתי בספריהם שבלשון סוריא נקראת עיר "קאנא" קטנא (כמו קטנת) ועד היום כפר "קאנא" בגליל למזרח ציפורי נוטה מעט דרומית בערך שעה ורביעית, והיא בלתי ספק קטת קטנא קטנת קטונית. נהלל היא מהלול. (נזכר גם כן בירושלמי מעשר שני פרק ה' הלכה ב'). עד היום כפר "מאלול" מזרחית דרומי לכפר "סאמוני" אשר אזכיר בסמוך בערך ג' רביעית שעה 285 [**)] . שומרון היא סימונייה 286 [2)] (בראשית רבה פרשה פ"א רבינו עבר
רי	על סימוניא). לדרום (נוטה מעט מזרחה) "שפעמר" (שפרעם) בערך 3 שעות הכפר "סאמוני" 287 [*)] . ידאלה היא חיריי. מערבית דרומית "סאמוני" כשתי שעות וחצי הכפר "קוללאתּ אלחיריי" 288 [**)] . בית לחם. למערב כפר "נאצארא" (הידוע לנצרים) בערך 3 שעות ולדרום שפעמר הנזכר לעיל גם כן בערך 3 שעות הכפר בית לחם 289 [***)] . שמות הנזכרים במקום אחר : קטרוֹן (שופטים א' ל') . במסכת מגילה דף ו' עמוד א' קטרון זו צפורי והוא למערב טבריא נוטה מעט דרומית בערך 5 שעות וחצי (באיכה רבתי בפסוק בלע ה' ולא, ח"י מיל כמטבריא לצפורי) והוא על ראש הר גבוה (כמו שאמרו במסכת שבת [קי"ח ב'] יהי חלקי עם מפקי שבת בצפורי) ובלשון ערב נקרא "צֶאפוריא" ובזמן היונים נקרא דיצעפאליס וכעת כפר גדול (בראשית רבה פרשה פ"ג שמעון איש קטרון 290 [1)] . מדוֹן (יהושע י"ב י"ט) . עיין מה שכתבתי בל"א מלכים. כעת נקרא "כּאפר מאנדא" 291 [*****)] . לצפון צפורי בערך שעה וחצי
ריא	למערבית צפונית רומי בערך שעה, ושם קבורת עקביא בן מהללאל ורבי יששכר ורבי שמעון בן גמליאל וכולם תחת הכפר. (בראשית רבה פרשה נ"ב וע"ד. ויקרא רבה פרשה א' רבי יששכר דכפר מנדא. תוספתא יבמות פרק י' מנדון 292 [1)]) . שמות הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה : זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון (בראשית מ"ט י"ג) . לפי הפשט נאמרה כל נבואה זאת על תחומו וחבל ארצו אשר ינחל בארץ. ונראה לי שלכך אמר לחוף ימים בריבוי שהכונה על ים הגדול וים כנרת שזבולון מגיע לשני ימים אלה. ומצאתי ראיות לדברי בדברי חכמינו זכרם לברכה 293 [2)] : מסכת מגילה דף ו' עמוד א' אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא כו' ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך על ידי חלזון שנאמר ושפוני טמוני חול תני ר"י שפוני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. ובמסכת שבת דף כ"ו עמוד א' ציידי חלזון מסולמא דצור עד חיפה. וכן הביא הילקוט פרשת וזאת הברכה בפסוק כי שפע ימים ינקו וזה לשונו אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום אמרתי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון וכו' עיין שם. הנה ידענו בזה שהגיע זבולון לחוף ים הגדול. ובזוהר פרשת תרומה דף קמ"ט עמוד ב' מצאתי שתכלת (הוא חלזון)
ריב	בא גם מים כנרת שהוא בחלקו של זבולון. וכן בזוהר פרשת בהעלותך דף ק"ז עמוד א' מפורש שים כנרת היה לזבולון. אכן יש לדקדק שאמרינן במסכת מגילה הנזכרת לעיל רקת זו טבריא, ועינינו רואות שטבריא על חוף ים כנרת ורקת נזכר בערי נפתלי, ומוכח שלא היה לזבולון כל חוף ים כנרת כי אם חלק ממנו וגם לנפתלי היה (ועיין בסמוך). במדרש רבה פרשת ויחי [פרשה צ"ח] וירכתו על צידון, רבי אליעזר אומר זבוד דגלילה ר"י אומר בגדל ריו עד כאן לשונו. בין צידון ובין "ראס צארפאנד" (צרפת) על שפת הים נמצא כפר אחד הנקרא בלשון ערב "בּורג' אלריו" (בּורג' בלשון ערב מגדל). ואם כן אין ספק שעל כפר זה כיון המדרש, ואם כן צריך להיות ר"י אומר מגדל ריו. ולצפון מזרחית צור בערך ב' שעות נמצא כפר הנקרא בלשון ערב זיבּדיא והוא לפי דעתי זבוד דגלילה. ובזה ידענו שזבולון הגיע עד מחוז צור וצרפת. ומצאתי בילקוט פרשה ויחי בפסוק זבולון לחוף ימים וזה לשונו מה ראה יעקב אבינו שברך זבולון אחר יהודה והלא יששכר גדול ממנו אלא צפה אבינו יעקב וראה שעתידה ירושלים להחריב ועתידה סנהדרין שתעקר ממקומה משבטו של יהודה ולקבוע בחלקו של זבולון לפי שבתחילה גלתה סנהדרין וישבה לה ביבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא עד כאן לשונו. מזה מוכח שאושא ושפרעם ובית שערים וצפורי (וטבריא) בחלקו של זבולן הם. אושא (תוספתא מקואות פרק ו' מעשה במקוה שבין אושא לשפרעם). למערב "פראתּי" נוטה מעט צפונה כשתי שעות וחצי הכפר אוסא. שפרעם. למזרח חיפא כשלשה שעות ולמערב כפר מאנדא כשתי שעות הכפר הנקרא בלשון ערב "שפעמר" (שפרעם בחילוף אותיות), ובינו ובין "אוסא" מראים קבר רבי יהודה בן בבא כנזכר במסכת עבודה זרה דף ח' עמוד ב' עיין שם. בשפרעם מבני עמינו כשלשה מנינים ולהם בית הכנסת 294 [*)] .
ריג	בית שערים. נקרא כעת "תּוראן" והכונה תערא, תרגום שער תערא, והוא מזרחית צפורי נוטה מעט צפונית כשתי שעות. ואולי הוא אבי תורן במסכת שבת ק"ך עמוד ב'. ובכפתור ופרח 295 [*)] קורא לבית שערים אשערה 296 [**)] . צפורי זכרתי כבר. טבריא אזכיר לקמן במקומו אם ירצה ה'. קצרה הישנה של צפורי 297 [1)] (ערכין פרק ט' משנה ו'). והיא בתוך ע' אמה ושירים לבית מעון (עיין מקומו) כנזכר בירושלמי עירובין פרק ה' [הלכה א']. וכהיום כבר נחרבה העיר, אכן נודע תכונתה על ידי ציון (מערת) רבי עקיבא שנקבר במערת קצרה כנזכר במדרש משלי בפסוק טבחה טבחה שהוליכוהו לאנטיפטרס של קצרים צריך להיות קצרה (עיין מה שכתבתי לעיל בשם גבתון) והיא בהר למערב טבריא בערך שליש שעה. מדרש שמואל פרשה כ"ו רבי יצחק בר קצרתה אולי היה מקצרה.
ריד	שיחין (שבת דף קכ"א עמוד א') . מוכח שסמוך לציפורי היה והיא היתה עיר גדולה וחשובה כמו שנזכר באיכה רבתי בפסוק בלע ה' : שיחין כבול ומנדלא. גם נמצא כפר שיחין שבת ק"ן עמוד ב'. גם כפר שיחי ביבמות פּרק האשה שהלך בעלה. ולפי דעתי הכל אחד. בשעת החרבן נחרב שיחין ונעשה כפר. (עיין שכה בנציבי שלמה מלכים א' ד' י'). ביוסיפון קדמוניות י"ג י"ב ד' וכן במלחמת היהודים א' ד' ב' נזכר שיחים עיר סמוך לצפורי. ולפי דעתי היא שיחין, שיחי, שכה. גופתא. גם נקראת גובבתא במדרש קהלת בפסוק כל אשר תמצא ידך, במעשה מות רבינו הקדוש. וכן בירושלמי מגילה רבי יונתן ספרא דגופתא. גם ירושלמי שקלים פרק ז' [הלכה ה'], במסכת עירובין דף ס"ד עמוד ב' ר"י מגופתי היה ג' מיל מציפורי כנזכר במדרש קהלת הנזכר לעיל. ולפי דעתי זו כונת המדרש רבה פרשת ויחי [פרשה צ"ח] יונה משל זבולון הוה הדא הוא דכתיב ויעל הגורל השלישי וגומר אילין גובבתא דצפורי עד כאן לשונו. וכל המפרשים דחקו בפרושם, ולי נראה שכונתו על עיר גופתא גובבתא הנזכרת שבתחום צפורי. יודפת הישנה (ערכין שם). עיר בגליל שלחם בה יוסיפון עם מחנה פעספיאן. ומצאתי בדבריו שתכונתה סמוך לעיר יאפא (יפיע). ולפי דעתי הוא הכפר הנקרא עד היום דפאתּא (ויש קוראין ג'פאתּא) לדרום יפיע הנזכר בערך שעה אחת. ולפי זה טעות הוא מה שאומרים בני הגליל שמבצר יורפת (קוראין בר' והוא טעות השני) בעיר צפת הוא. כי תכונת יודפת סמוך ליאפא כמו שמספר יוסיפון לרומיים. ומצאתי בדבריו במקום אחר בחלק מלחמת יהודים 2. 20. 6 שקורא המבצר של צפת "צאפא" לא יודפת, זבחים ק"י עמוד ב' רבי מנחם יודפאה. שהיה מעיר יודפת הנזכרת 298 [1)] .
רטו	מעון (זבחים דף קי"ח עמוד ב', בראשית רבה פרשה ה' יוסי מעונאה. בתוספתא דשביעית פרק ז' מעון בגליל התחתון). למערב טבריא כרביעית שעה חרבות מעון. ובזמן כפתור ופרח היתה על תילה, וכתב 299 [*)] מעון זה הוא אותו של דוד שנאמר עליו מדבר מעון וערבה וגומר, שגה ברואה כי דוד ישב אז במדבר יהודה, ואילו נודע למחבר מעון וכרמל וגו' שהם עד היום לדרום חברון לא היה כּותב שמעון אצל טבריא הוא מעון של דוד. ולא יעלה על הדעת לומר שדוד המלך ברח לגליל דרך מחוז גבע וגבעה מקום ישיבת שאול ואנשיו 300 [1)] . וכעת "קאללאתּ אבּין מַעַאן" למערב "מֶג'דֶל" כחצי שעה 301 [2)] .
רטז	כפר שובתי (בראשית רבה פרשה פ"ח דסלקיה ליה מן טברי ונחתין לה מן כפר שובתי). עד היום למערב טבריה בערך ב' שעות בראש ההרים כפר הנקרא בלשון ערב "כּאפר סאבּתּ" והוא כפר שובתי הנזכר. עין תאנה 302 [*)] . קהלת רבה ג' ב' מעשה באחד מגדולי צפורי שבאתה לו מילה ועלו אנשי עין תאנה לכבדו, עד כאן. עד היום בדרך מטבריא לצפורי לצפון מזרחית קאללאתּ אִבּן מַאעַאן הנזכר נמצא מעין גדול הנקרא "עין תּין" (עין תאנה), ומוכח ששם היתה תכונת עיר "עין תאנה הנזכרת. רביתא (חולין דף ס' עמוד א' גידא דרביתא). לפי דעתי הוא "ואדי (נחל) ראבּותּיא" היוצא ממחוז "פראדי" ובית ענן (עיין מקומם) ונופל לצפון "מג'דל" (מגדל) בים כנרת. ורחוק מקצה הים צפונית מערבית בערך שעה אחת הכפר "ראבּותּיא". סנברא 303 [1)] (ירושלמי מגילה פרק א' [הלכה א'] רבה ויחי פרשה צ"ח). הוא סנאברי שהזכיר יוסיפון בספרו מלחמות היהודים 4. 8. 2 וכתב שהוא 30 שטאדי שעה וחצי לדרום טבריא ושם מתחיל עמק הירדן עד כאן לשונו וכעת לא נודע. וכפי הנראה הוא לצפון הכפר "אלקיראק" שתכונתו סמוך לשפת הים והירדן. עמוס (קהלת רבתי דף ק"ו עמוד ב' חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי). מצאתי ביוסיפון שעמוס בגליל על מעינות טבריא, רוצה לומר חמי טבריא. ובלתי ספק סמוך למקום שנמצא כעת המרחץ (עיין מקומו ועיין חמת). קרותיה והטולים וערוך גרס חטלים (מנחות דף פ"ו עמוד ב' משם היו מביאין את היין 304 [**)] (קרותיה היא קריתים עיין מקומו). לדרום ים כנרת סמוך לירדן מול הר תבור עד היום הכפר "אלחאטלי" והוא לפי דעתי חטלים או חטולים והוא במחוז מבורך ופוריה בככר הירדן.
ריז	עיר לבן בהר (שם 305 [*)] ). מצאתי בספריהם שעיר נצרה בגליל נקראת בימי קדם עיר לבן, לפי שבמחוז ההוא כל אפר הארץ ואבנים לבנים והיא בהר. ולפי דעתי היא בית לבן בהר. בית רימה (שם). אולי הוא "ראמע" למזרח "אוסא" כחצי שעה. גרסיס (עירובין בפרק עושין פסין ר"י הגרסי תלמיד רבי עקיבא). עיר בגליל כן כתב יוסיפון מלחמת היהודים 12. 6, ובמקום אחר בחלק הנקרא וויטא דף 1029 הגרסא גרסימי (ודאי טעות המעתיק וצריך להיות גרסיסי) עיר בגליל 20 ריס (שעה אחת) מצפורי עד כאן לשונו, לא נודע. ספסופא (ירושלמי תרומות פרק ח' [הלכה י']). לדרום "שפעמר" כשלשה שעות הכפר "אסיפא" אולי הוא ספסופא. ויותר נראה לי שהיא כפר "סאפסאף" בין צפת ובין מירון. תכונת חלק זבולן. מאחר שלא זכינו לדעת ערי קצוות חלק זבולון על פי המציאות, כי לא נודע לנו שריד 306 [**)] מרעלה 307 [***)] דבשת 308 [****)] עתה קצין חנתן 309 [*****)] גי יפתח-אל. ובכל חקירתי ודרישתי הן במציאות והן בספרי הראשונים והאחרונים לא נמצא זכרון שמות אלה. ואם כן קשה לנו הרבה לדעת ולפרש תכונת שבט זה יותר מכל השבטים. ובפרט שנמצא סתירות בדברי חכמינו זכרם לברכה על התפשטות חלק זבולון. כי לעיל כתבתי בשם מסכת מגילה ובשם הזוהר שים כנרת היה לזבולון. ובבבא קמא דף פ"א עמוד ב' תנו רבנן ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה ולא עוד אלא שנטל מלא חבל חרם בדרומה לקיים מה שנאמר ים ודרום ירשה עד כאן לשונו. ונראה לי כל מחוז על
ריח	יד ים כנרת היה לזבולון, אכן נמצא שם כמה מקומות שהיה לנפתלי (וכן אמרינן במסכת בתרא דף קכ"ב עמוד א' נפתלי תחום גניסור), כי רקת (היא טבריא), בצעננים, אדמי, הנגב, יבנאל, חקקה, הצידה, בית שמש, כל אלה היו לנפתלי והם סמוכים לים כנרת. והנה ים כנרת היה לזבולן ועריו לנפתלי. וחוט גבול המזרחי חלק זבולון היה מחוז ושפת ים כנרת, ומקצה הדרומי ים הנזכר הלך חוט הגבול מערבה להר תבור כי עיר תבור היתה ליששכר ומוכח ששם עבר חוט הגבול והלך דרך דברת (כי דברת נחשב ליששכר וזבולון ומוכח שתכונתו על הגבול ממש), ומדברת פונה מעט צפונה לצפון שיאון שהוא בין דברת ובין יפיע ושיאון הוא ליששכר ומשם הולך ומגיע דרך הרי הכרמל הפונים מזרחית דרומית במחוז נחל קישון, וזה ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם והיה מגיע עד מחוז עכו (וכן אמרינן במסכת בתרא קכ"ב עמוד א' זבולון תחום עכו). ולצד צפונית מזרחית היה מגיע עד כפר נחום (תנחום) עיין מקומו. כי מצאתי בספריהם שכפר תנחום היה על הגבול בין זבולון ובין נפתלי. ומשם פונה מערבה לצפון קטרון היא ציפורי ומשם היה לו בליטה ארוכה וקצרה כמו ירך וזה וירכתו עד צידון (וכן מצאתי בפירוש הגאון מורינו הרב אליהו מווילנא) דרך צפונה סמוך לשפת הים ושם מגדל רוי וזיבדא וצידון. ולקמן אם ירצה ה' אדבר עוד בדרך כללי על תכונת חלק השבטים אלה. כתב היוסיפון תכונת זבולון מים כנרת עד ים הגדול אצל הר הכרמל עד כאן לשונו. נשלם ביאור חלק זבולון כגר בארץ וארח נטה ללון. ממשיך הערות: 282. [עמ' רח] העיר רמון מתאחדת עם הכפר רומאנה אשר בקצה העמק סאהעל אל-בוטויף לצפון צפורי ונצרת, ויוכל היות כי גם המחבר כוון להכפר הזה רק שלא דקדק בשמו. 283. [עמ' רט] לפנינו הגירסא "בן קטונתא". 284. [עמ' רט] ויש לפרש מה מקשה התנא (סוטה פרק ט' משנה ט"ו) משמת ר"י קטנותא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנותן של חסידים הלא נקרא על שם עירו. ונראה לי שבתוספתא סוטה פרק ט"ו נקרא אבא (כמו רב, רבי) יוסי בן קטנות איש קטנתא, ובן קטנות הכונה מעיר קטנות. כמו ר"י בן דרמוסקוס, שהיה מעיר דמשק. בר קפרה, שהיה מעיר קפרה. המן בן המדתא, מעיר המדתא הנקראת עד היום האמדאן. רבי יוסי בר קצרה (מדרש אסתר א' י"ג) שהיה מעיר קצרה. וכן מוכח מירושלמי עבודה זרה ריש פרק א' בפסוק ונמליך עלינו את בן טבאל (ישעיה ז' ו') אמר רבי אבא חזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו טבאל עד כאן. ראיה ברורה שבן הכונה על שם מקומו. ואם כן מאחר שכבר אמר יוסי בן קטנות רוצה לומר שנולד ויצא מעיר קטנותא, למה נקרא עוד איש קטנתא, ושפיר מקשה התנא ולמה נקרא שמו קטנותא, ומשיב שהיה קטנותן של חסידים. ועל דרך זה יש לפרש לשון הש"ס (תענית כ"א עמוד א') ואמאי קרו ליה נחום איש גם זו דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה. שיש לדקדק מה מקשה הש"ס הלא לפי הפשט היה מעיר גמזו הנזכר (למעלה עמוד קס"ד). אכן הדרך הוא כשנזכר איש על שם מקומו נזכר בה' הידיעה, כמו יפתח הגלעדי, נתאי הארבלי, רבי יוסי הגלילי, ר"י הגרסי ורבים כמותם. וכן היה ראוי להקרא נחום הגמזו, ומאחר שקראו איש גמזו, ודאי טעם בדבר. ומשיב שעל הכל היה אומר גם זו לטובה. (פרי תבואה דף מ"ז עמוד ב'). 285. [עמ' רט] על פי מצב המקום אפשר לאחדה עם "עין מאהיל". 286. [עמ' רט] לפי דעתי הוא סימאניאדא שהזכיר יוסיפון בספרו מעשה חייו דף ד' עמוד א'. 287. [עמ' רי] כפר קטן בשם סעמוניא נמצא 5 פרסאות אנגליות למערב נצרת והוא יותר מתאים להעיר סימוניא המבוקשת, כי מקומו איננו רחוק כל כך מכפר קאנא שהוא קטת לדעת המחבר. ולחנם הלך המחבר לבקשה בדרך רחוקה. 288. [עמ' רי] בהערה הקודמת העירונו כי המחבר הלך בדרך רחוקה לבקש את הכפר סימוניא. וגם את העיר חוריי היא ידאלה נוכל לאחד יותר עם אלחואוארא בדרום בית לחם של זבולן הנזכר בסמוך. 289. [עמ' רי] הוא כפר קטן רחוק 7 פרסאות אנגליות לצפון מערב נצרת. 290. [עמ' רי] במסכת תענית דף כ"ד עמוד ב' נזכר במעשה דרבא אתא מטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדגלת עד כאן לשונו, טעות סופר וצריך להיות מרזבי דמחוזא (כן גם גרסת העין יעקב וכבר תקנוהו בגליוני השסי"ם החדשים.). וכן מצאתי בספרים ישנים. וידוע שרבא ישב בעיר מחוזא, ודגלת הוא החדקל סמוך לארץ בבל. 291. [עמ' רי] עיין למעלה עמוד ק"ו ובהערותנו. 292. [עמ' ריא] בשמות רבה פרשה כ"ב (או נ"ב) הגרסא "פגי מדון" הוא טעות סופר ועיין לקמן בשם מירון בחלק נפתלי. 293. [עמ' ריא] וזה לשון הזוהר פרשת בשלח בפסוק ויסר את אופן מרכבתיו (דף מ"ח עמוד ב') כתיב זבולון לחוף ימים ישכון, והא ימא חד הוה בעדביה ? אלא מאי לחוף ימים ישכון ודאי אוקמוה חבריא ברזא עלאה וירכתו על צידון כמה דאת אמר יוצאי ירך יעקב וזבולון שוקא דימינא דגופא הוה וים כנרת הוה בעדביה ומהכא אשתכח חלזון לתכלתא עד כאן לשונו. ולפי דברי ש"ס הבבלי אשר אזכיר בסמוך מוכח (שגם) בים הגדול נמצא החלזון (וכן הוא המציאות) ומוכח שגם ים הגדול בחלקו של זבולון וזה הוא שנאמר לחוף ימים. 294. [עמ' ריב] בלוח ארץ ישראל שנה ה' לשנת תר"ס עמוד 134 בארנו זמן יסוד של ישוב היהודים האחרון בשפרעם וכעת יש בה רק 45 נפשות. 295. [עמ' ריג] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"ב. 296. [עמ' ריג] השם בית שערים נודע עוד בפי האמוראים שהיו אחרי החרבן בעת אשר השפה הארמית כבר חדלה מהיות השפה המדוברת בארץ ישראל, ולכן אי אפשר לאמר שאחר כך החליפו את השם בית שערים להשם הארמי תוראן (כמו שאמרנו למעלה עמוד קכ"ב אצל שערים). ולכן אין להשערת המחבר כל יסוד, והאיחוד של הרב בעל כפתור ופרח נכון מאד, ואותו נוכל למצא בהמקום הנקרא כעת אֶששַאיֶארא למזרח צפורי ונרשמת במפת הארץ של יואן די וועלדע. 297. [עמ' ריג] ופירש קצרה הוא קסטרה גסטר והוא בלשון רומי מחנה ומערכה ללון שם אנשי המלחמה (ואולי caserne מלשון זה) ואצל צפורי בנו הרומיים בנין ומבצר והושיבו שם חילותיהם, וכנראה היא החדשה, והישנה היא מזמן יהושע בן נון כנזכר במסכת ערכין הנזכרת לעיל קצרה הישנה מוקפת חומה מזמן יהושע בו נון. וראיה לדבר שקצרה היא גסטרה שבמסכת שבת דף קכ"א א' במעשה שנפל דליקה בשיחין ובאו אנשי גסטרא של ציפורי לכבות פירש רש"י גסטרא שילטון ובירושלמי שם במסכת שבת וכן בירושלמי מסכת נדרים פרק ה' [הלכה ט'] וכן בירושלמי סוף מסכת יומא [הלכה ה'] הובא מעשה זה ואמר וירדו בני קיצרה של ציפורין וכו'. הנה מוכח שקצרה היתה מושב גסטרה של רומים לכן נקראת קצרה וגסטרה. 298. [עמ' ריד] לדעתי הוא הנזכר בתוספתא נדה סוף פרק ג' ר"י אומר מבקעת יטבת (תמורת ידפת), כי רחוק מן הדעת לומר שכונתו יטבת (במדבר ל"ג ל"ג) במחוז עציון גבר על שפת ים סוף, הנודע עד היום ואדי טאבא שהוא רחוק הרבה מארץ ישראל, ובאמת בבבלי נדה דף כ' עמוד א' הגרסא כן מבקעת יודפת. (פרי תבואה דף מ"ח עמוד א'). 299. [עמ' רטו] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רפ"ז. 300. [עמ' רטו] ביוסיפון מעשה חייו דף ב' עמוד ב' בעטה מוינטי (רוצה לומר בית מעון) ד' שעאדיען מטבריא עד כאן לשונו (והוא מרחק 12 דקים). 301. [עמ' רטו] במסכת זבחים הנזכר תנא רואה שאמרו כל שהוא רואה ואין דבר מפסיק בינו לבינו. אמר ליה ר"ש בן אליקום לר"א אסברא לך כגון בי כנשתא דמעון. פירש רש"י משם היו רואין את שילה ולא היה דבר מפסיק עד כאן לשונו. כל מי שיודע מציאות מקומות אלה יראה ויבין שאי אפשר לראות במעון שילה שהוא רחוק ממנו יותר מהלך יום וחצי, וכל הרי שכם (ובפרט הר סרטבא, עיין מקומו) מפסיקין לראות לדרום שכם וכל שכן שילה שהוא לדרום שכם כארבע שעות. אלא נראה לי שפרושו כגון בי כנשתא דמעון אולי שהם ישבו אז בטבריה או סמוך לו והראה לו בי כנשתא דמעון שהוא למערב טבריא בשפולי ההר רוצה לומר באמצע גובה ההר כי טבריא ברגלי ההר וכפר שובתי (עיין בסמוך) בראש ההרים ומעון ביניהם באמצע ההר ולא שהכל הר אחד כי קצת מישור בין הר מעון והר שובתי. וכבר כתבתי שבדרך מכפר קאנא לטבריא יורדים בערך שעה אחת מטה מטה עד ים כנרת ולא היה בחוט ראות עיניהם מטבריה עד כנשתא דמעון שום דבר רוצה לומר כפרים ומקומות אחרים מפסיק. אבל לא שבכנשתא דמעון רואים שילה ולא היה דבר מפסיק, כי אי אפשר לראות שם שילה, ובאמת דבר מפסיק בין מעון ובין שילה. (עיין בירושלמי מגילה פרק א' כגון הדא בי' מעון. ומוכח דלא כפירוש רש"י). 302. [עמ' רטז] הוספה מפרי תבואה דף מ"ט עמוד ב'. 303. [עמ' רטז] ירושלמי שביעיתפרק ט' [הלכה ז'] רבי לוי צנבריא ונמצאים עד היום שם חרבות שקוראים הערבים חירבאת סינאבארי. 304. [עמ' רטז] לפנינו הגרסא "קדוהים ועטילין". 305. [עמ' ריז] צריך להיות "בית לבן בהר", כמו שמוכח מסוף המאמר וכהגרסא בש"ס שלפנינו. 306. [עמ' ריז] בתרגום השבעים כתוב שֶדָאוק ובהסורי אשדוד, ולפי החקירות החדשות אפשר שהוא "תל שאדוד" הנמצא בקצה הצפוני של עמק יזרעאל רחוק 4 פרסאות אנגליות וחצי מכסלות תבור. 307. [עמ' ריז] אולי אפשר לאחדו עם הכפר מאלול למערב נצרת. 308. [עמ' ריז] נגלתה על ידי החקירות החדשות והיא מתאחדת עם החורבה "כפר דאבשֶא" לדרום כפר תרשחא. 309. [עמ' ריז] החקירות החדשות יאחדוה עם כפר אנאן אשר לזבולון. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך