הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	נחלת נפתלי יהושע י"ט ל"ג ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים וגו' וערי מבצר הצדים צר וחמת וגו' ובית ענת ובית שמש. וזה לשון הירושלמי מגילה פרק א' [הלכה א'] שזכרתי לעיל בערי זבולון. בְצַעֲנַנִים אגני דקדש. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל (שופטים ד' י"א)
ריט	עד אלון בצעננים אשר את קדש עד מישר אגניא דעם קדש, והכונה בצעי המים (עיין רש"י ורד"ק שם), והוא המישור אשר במחוז עיר "קאדעס" (עיין קדש) שהוא סמוך לשפת מערבי מי מרום (ים סמכי). וכבר כתבתי לעיל בימי הארץ שכל ים סמכי בימות החמה בצעים בצעים. והנה מוכח שתכונת אלון בצעננים על שפת ים סמכי אצל קדש בהר נפתלי. אֲדָמִי הוא דמין. עד היום כפר "דאמי" מערבית דרומית טבריא שעה וחצי ולמזרח "כּאפר שובתי" 310 [*)] . הַנֶקֶב היא ציידתא. עד היום נמצאות "חירבית אלאצדהי" לצפון "חאטלי" בערך שעה אחת 311 [**)] . יַבְנְאֵל היא כפר ימא. כעת לא נודע 312 [***)] , ובלתי ספק תכונתו סמוך לים כנרת בשפתו הדרומי 313 [1)] . אַזְנות תּבור לא נודע. וכפי הנראה תכונתו סמוך ל הר תבור בצד המזרח. חֻקֹקָה. הוא הכפר הנקרא כעת "יאקוּק" והוא מזרחית צפונית הר תבור בערך 4 שעות ושם מראים קבר חבקוק הנביא. יהודה הירדן אאריך לקמן בסמוך. בירושלמי מגילה [פרק א' הלכה א'] הנזכר לעיל. הַצִדִים הוא כפר חיטייא. למערב טבריא (נוטה מעט צפונה) בערך ב' שעות הכפר "חיטין" וסמוך לו ראש הר גבוה הנקרא בלשון ערב "קורן חיטין" (עיין לעיל פרק ב'. בראשית רבה פרשה ס"ה כפר חיטייא. ובמסכת חגיגה דף ה' עמוד ב' רבי יעקב איש כפר חיטייא).
רכ	צֵר דסמיכי לה. כעת לא נודע ועל כל פנים מוכח שסמוך לחיטין תכונתו. חמת. אמרינן במסכת מגילה דף ו' עמוד א' חמת זו חמתן. ושם דף ב' עמוד ב' מחמתן לטבריא מיל, והוא לפי דעתי במקום שיש כעת בנין המרחץ חמי טבריא (עיין מקומו), ואף שהוא רחוק יותר ממיל מטבריא, אכן ידוע תדע כי עיר טבריא תכונתה כעת יותר צפונה ממקום אשר היתה בימי קדם בזמן חכמי התלמוד. גם חמתן הנזכר נראה לי שהוא עמיוס שהזכיר יוסיפון (עיין לעיל). ולפי דעתי חמת הוא חמת דאור (רוצה לומר חמת של אור והוא חמי טבריא) או חמון מערי הלויים בחלק נפתלי. גם נזכר שם במסכת מגילה חמת זו גדר והוא בעבר הירדן כמו שאכתוב לקמן וכל כונתם לפרש ולדרוש חמת מלשון חם רוצה לומר מעינות חמים. וידוע שגם בגדר היו מעינות חמים. ולכן דרשו שעיר חמת היא גדר אכן הוא בדרך דרוש כי לא עבר גבול נפתלי את הירדן. רקת (שם במסכת מגילה) רקת זו טבריה (עיין מקומו). כִנָרֶת (שם) זו גנוסר. בזמן הכפתור ופרח היתה על תילה. וכעת לצפון טבריא בערך שעה אחת חרבות "גאנסור" 314 [1)] . אדמה לפי דעתי הוא הכפר "דאמא" למערב צפת כשתי שעות 315 [*)] נוטה מעט צפונה. ערלה פרק ב' [משנה ה'] דוסתאי איש כפר דמא 316 [**)] . מנחות דף צ"ט עמוד ב' שאל בן דמא. חצור. למזרח עיר דן (עיין מקומו) ולמערב עיר מגדל הכפר "אצור" הוא חצור, עיין בל"א מלכים 317 [***)] . קדש. למערבית צפונית ים סמכי בערך שתי שעות הכפר
רכא	"קַאדֶס" והוא בהר ושם קבורת דבורה וברק ואבינועם ויעל וחבר ומדרש ליהושע בן נון. עין חצור. לדרום "אצור" הנזכר בערך שעה אחת הכפר "עין אצור" הוא עין חצור 318 [*)] . מגדל אל חרם. למזרח עכו בערך ג' שעות וחצי הכפר "מג'דל אלקרום" והוא לפי דעתי בלשון משובשת מגדל אל חרם שתכונתם במחוז ההוא 319 [**)] . בֵית עַנָת. מצאתי בדברי אייזעביוס למזרח צפורי 15 מיל (6 שעה) עיר בּאתּאנעא עד כאן לשונו, והכונה בית ענת (תיבה אחת), וכעת לא נודע, ואולי הוא טעות סופר וצריך להיות לצפון צפורי, כי למערבית דרומית אושא בערך שעה וחצי עד היום הכפר "אלבּאיענע". ולפי דעתי הוא במקום בית ענע רוצה לומר בית ענת והוא במרחק 5 שעות מצפורי 320 [***)] . (ירושלמי סוף ערלה באינה כו' עיירות המובלעים בארץ ישראל, ובתוספתא כלאים פרק א' הגרסא בית ענה ומוכח שאחת היא). בית שמש. לדרום צפורי בערך שעה אחת בזמן כפתור ופרח 321 [****)] הכפר "סומסי", ולפי דעתי הוא בית שמש לנפתלי (אף שהוא לדרום חוט גבול נפתלי עיין לקמן תכונת נפתלי ואשר) ולא בית שמש ליששכר כמו שכתב 322 [*****)] . חרשת הגוים (שופטים ד' ב') . לפי דעתי הוא הכפר על ראש הר גבוה למערב גשר בני יעקב כחצי שעה הנקרא בלשון ערב גרש והוא שיבוש הלשון ורצה לומר חַרְש והוא חרשת הגוים, ויונתן בן עוזיאל תרגם מחרשת הגוים מתקוף כרכי עממיא רוצה לומר לשון מבצר. ובאמת
רכב	בכפר זה נכון הדבר לומר שהיה שם מבצר בימי קדם. וברעש שנת תקצ"ז נחרב ונהרס כל הכפר וכעת חרב ושמם 323 [*)] . תשבי (מלכים א' י"ז א' אליהו התשבי) . מצאתי בספר טוביה סימן א' פסוק ב' שעיר תיסבי היא בגליל העליון למזרח קדש נפתלי לצפון אשר עד כאן לשונו (לא ידעתי כונת לצפון אשר, למזרח אשר היה לו לומר). ואולי שנולד אליהו בעיר זאת ולכן שמו התשבי. אולם לשון המקרא ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אם כן מוכח שתשבי בעבר הירדן בארץ הגלעד ואינו בארץ הגליל. ומצאתי בספריהם (עפיפאניאוס סימן 237) שכתב טהעסביס (תשבי) הוא בארץ ערב עד כאן לשונו. וידוע שכל עבר הירדן המזרחי נקרא להם ארץ ערב. לכן יש אומרים שחשבון נקראת גם כן תשבי שהיא היתה עיר לויה. ובדברי יוסיפון בחלק הקדמוני 5. 8 מצאתי שקורא חשבון "תיסבוניס". ויש קצת ראיה שתשבי בארץ הגלעד היא חשבון, ותשבי יכריע. וביהודה הירדן (יהושע י"ט ל"ד). יש לפרש איך אפשר שמגיע חלק נפתלי שהוא בגליל העליון ועל שפת ים כנרת ליהודה שהוא לדרום הארץ. וראיתי בפירוש הגאון רבי אליהו מווילנא זכר צדיק לברכה. וזה לשונו וביהודה הירדן מפני שכל הירדן שייך לנפתלי וקצה הירדן הוא ביהודה לכן אמר וביהודה הוא הירדן. דברים אלה דחוקים הרבה. ויש לפרש כונת הפסוק בדרך אחר. דברי הימים א' ב' כ"א ואחר בא חצרון (שהוא בן פרץ בן יהודה) אל בת מכיר אבי גלעד וגו' ותלד לו את שגוב ושגוב הוליד את יאיר ויהיו לו כ"ג ערים בארץ הגלעד. ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנותיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד עד כאן לשונו.
רכג	וזה לשון אבן עזרא סוף פרשת מטות בפסוק ויאיר בן מנשה הלך. הוא ממשפחת יהודה, כי כן כתוב כי חצרון לקח בת מכיר בן מנשה והוליד ממנה שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו הערים בערי הגלעד ונקראת על שם משפחת אמו. גם יש כהנים שנקראים על שם ברזלי כי כן כתוב. ואין פה מקום לשאול איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר כי ארץ כנען היא הנחלקת ולא ארץ האמורי שהיה מעבר לירדן מזרחה וכו' עד כאן לשונו. ואמרינן במסכת בבא בתרא דף קי"ב עמוד א' וכי מניין ליאיר שלא היה לו לשגוב מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה עד כאן לשונו. מכל זה מוכח שכל חות יאיר הם ממשפחת מכיר בן מנשה עד שנקרא יאיר בן מנשה אף שהיה בן יהודה לפי שירש כל הנחלות האלה מצד אשתו שהיא ממשפחת מנשה. אכן מאחר ששגוב ויאיר מצד האב ממשפחת יהודה לכן נקראת חות יאיר גם חלק יהודה. וזה שאמר וביהודה הירדן שנפתלי הגיע על יד הירדן שהוא במחוז חות יאיר שהם ליהודה כאשר אבאר לקמן בסיעתא דשמיא תכונת ערי עבר הירדן. שמות מקומות חלק נפתלי הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה : צפת (ירושלמי ראש השנה פרק ב' [הלכה א']) אאריך אם ירצה ה' לקמן. מירון 324 [1)] . אולי היא מעלת בית מרון (ראש השנה י"ח עמוד א'). (זוהר פרשת שמיני דף ל"ט עמוד א' ר"י אזיל מבי מרוניה לציפורי. ובפרשת האזינו סוף אדרא זוטא בני מרוני). למערב צפת נוטה מעט צפונית בערך 2 שעות על ההר הכפר מירון ושם בית הכנסת ישנה וסמוך לכפר לצד דרום קבורת רבי יוחנן הסנדלר ובסמוך מדרש בלא תקרה עליו ובּתוכו ציון רבי שמעון בן יוחאי לצד דרום ורבי אליעזר
רכד	בנו למערבו 325 [*)] (עיין בספר גרושין מהאיש אלקי רבי משה קורדוארי זכר צדיק לברכה סימן י"ח מענין זה). ובסמוך לפתח המדרש למזרחו גל וציון רבי יבא סבא. ובירידת הנחל מערה אחת מלאה כוכין היא מערת הלל הזקן ותלמידיו עליהם השלום, ומעבר לנהר למעלה בכרמים שם קבורת שמאי ואשתו וסמוך לכפר קבר בנימין בן יפת ובצדו ציון רבי חטופא ובסמוך רבי יוסי בן קסמא. ובל"ג בעומר הולכים על קבר רבי שמעון בן יוחאי ואלעזר בנו ומדליקים נרות ואבוקות גדולות ושמחים שם שמחה גדולה ומתקבצים שם קיבוץ גדול לאלפים 326 [1)] . כפר חנינה (שביעית פרק ט' משנה ב'. מדרש נעלם פרשת וירא דף קט"ו עמוד א' נקרא כפר חנן וכן בזוהר פרשת ויגש דף רי"ו עמוד ב' ריור"י אערעו בכפר חנן). למערב צפת כשתי שעות נוטה מעט דרומה הכפר ענען הור כפר חנינא (עיין מה שכתבתי בשם גליל
רכה	העליון והתחתון). ונמצא שם בית הכנסת חרבה ובצד הדרום הכפר קבר ר"י איש כפר סכני ועוד כמה צדיקים. פרתיה (רבה פרשת ויחי פרשה ק' ויוסי הפרתי). לצפון כפר ענען הנזכר בערך חצי שעה הכפר פראדי שם קבורת נחום איש גמזו ומערת רבי ישמעאל עליו השלום. כפר סמי או סימאי (תוספתא ריש מסכת גיטין מעשה באחד מכפר סמי וכו' (בנוסחאות שלנו כפר ססי הוא טעות סופר וצריך להיות סמי). ובתלמוד גיטין דף ו' עמוד ב' הובא מעשה הנזכר ונקרא כפר סימאי, ושם נאמר שקרובה לצפורי יותר מעכו. במדרש קהלת בפסוק ומוציא אני מר וחוטא זה יעקב איש כפר סאמא. בירושלמי חלה פרק ב' [הלכה ד'] כפר סמי כיון דנהרא מפסיק). לדרום מרון בערך חצי שעה ולמזרח כפר ענן (נוטה מעט צפונה) כשעה אחת הכפר סימאי 327 [*)] וסמוך לו נהר קטן "ואדי לימון" היוצא אצל הר מרון ונקרא בלשון המון עם "מי מגדו" והוא טעות (עיין נחל קישון) ויורד דרומה ונופל בים כנרת ושם נקרא "ואדי עמוד". והוא נהרא המפסיק הנזכר בירושלמי. והנה מכפר "סימואי" הנזכר עד ציפורי הוא בערך 6 שעות (עיין לעיל בשם הדררימון ושם כתבתי המרחק בין ציפורי ובין כפר ענן הוא כפר חנניה) ומכפר "סימואי" עד עכו יותר משמונה שעות. שיזור. למערב כפר ענען בערך שעה וחצי הכפר "שיזור" וסמוך לכפר קבורת ר"ש שזורי, ובסמוך רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול וקבר רבי שמעון בן אלעזר. קפרה. למערב "מג'דל אלקרום" (עיין מקומו) כשתי שעות הכפר "קאפארא" 328 [**)] , ושם מערת רבי אלעזר הקפר ובר קפרא. סיכנין (ספרי האזינו [פיסקה שט"ז] דבש בסכני. ראש השנה דף כ"ז עמוד א' הנהיג רחב"ת (רבי חנינא בן תרדיון) בסיכני. פסקתא רבתי פרשה ט"ו
רכו	ר"י (רבי יהושע) דסיכנין. זוהר פרשת בלק דף קפ"ו עמוד א'). לדרום "מג'דל אל-קרום" כשתי שעות הכפר סוכני שם קבורת ר"י (רבי יהושע) דסכנין ור"ש סכני. עכברה (בבא מציעא דף פ"ד עמוד ב'). למערב צפת (נוטה מעט דרומית) כחצי שעה ובדרומית מזרחית מירון בערך שעה אחת הכפר "עַכּבּארא". והגאון בעל ערוך שגה ברואה שפירש בני עכברה (במעשה אשר הובא בבבא מציעא הנזכר) פירוש שכונה עד כאן לשונו, רוצה לומר שפירש שבאו בני השכונה. והלא הוא שם מקום עד היום הזה, וכן פירש רש"י. ונזכרת בדברי יוסיפון מלחמות היהודים 2. 20. 6 ובספר וויטא דף 37. בירי (בבא מציעא הנזכר. פסחים דף נ"א עמוד א'). לצפון צפת כתחום שבת הכפר "בּירא" ושם מראין קבר אבא שאול. ואיש האלקי האר"י זכרו לברכה לא הסכים ואמר שהוא צדיק אחר. כפר תנחום או כפר נחום (במדרש קהלת דף פ"ה עמוד א' בפסוק כל הדברים יגעים מעשה בכפר נחום. מדרש שיר השירים דף י"ז עמוד ב' רבי חמא דכפר תנחומין). למזרח גנוסר כחצי שעה כפר תנחום (כפתור ופרח 329 [*)] ). וכעת חרב ומקומו ידוע לבני עמינו וקוראים עד היום כפר תנחום על ידי ציון קבר נחום הנביא ורבי תנחומא ורבי תנחום עליו השלום והוא סמוך לשפת ים כנרת לצפון טבריה בערך שעה אחת. ולפי דעתי הוא נקרא גם כן כפר תחומין הנזכר בירושלמי סוף מסכת תרומות ותענית פרק א'. ובמדרש שיר השירים הנזכר לעיל מצאתי גרסא אחרת ר"ח דכפר תחומין. כרזים (מנחות דף פ"ה עמוד א'). מצאתי בדברי היראנימוס שהיה בזמנו על תילו 2 מיל (ד' חמישיות שעה) רחוק מכפר תנחום. וכן מצאתי בספריהם שהיה במחוז ים כנרת, ועד היום נמצאים שם "חירבּאתּ כארזאים" 330 [1)] .
רכז	ארבל 331 [1)] (ניתאי הארבלי אבות פרק א' משנה ו'. סאה ארבלית ירושלמי ריש ברכות. בקעת ארבל בראשית רבה פרשה ט'. מדרש שמואל פרשה
רכח	י'). לצפון טבריא כחצי שעה הכפר "ארבל" ושם קבורת ניתאי הנזכר לעיל ודינה בת יעקב, ואצל הדסים קבורת שת בן אדם גם קבורת רבי זירא. מגדל 332 [1)] מגדל דצבעיא (בראשית רבה פרשת וישלח [פרשה ע"ט] שם גדלו ארזים. מדרש שיר השירים בפסוק עד שהמלך במסיבו. וכן מדרש שמואל פרשה ג' ומדרש איכה בפסוק בלע ה' שיחין כבול ומגדלא). צפונית מערבית טבריא כחצי שעה עד היום הכפר מג'דל (מגדל). ומצאתי בספריהם שמגדל הנזכר נקרא בימי קדם גם "טאלמאנוטא". ולפי דעתי הוא : טלימאן (ירושלמי דמאי פרק ב' [הלכה א'] מערת טלימאן). הוא טאלמאנוטא הוא מגדל הנזכר. ואולי הוא שנזכר בדברי הימים א' י"א מ"ז ויעשיאל המצביה. פתוגתא (שבת דף קמ"ז עמוד ב' מיי דיומסת וחמרא דפרוגייתא ובויקרא רבה פרשת ה' הגרסא פתוגתא והוא נראה לי נכונה). למזרח צפת על יד הירדן ב"ואדי זיזאבּאן" הכפר "פאתיגהא" והוא פתוגתא 333 [*)] . עסיא או עססיות (גיטין דף ד' עמוד ב'. ובפרק האשה שהלך בעלה מעשה בעסיא). לדרום מערב באניאס (עיין מקומו) בערך חצי שעה הכפר "עסיאס" 334 [2)] . גמלא (ערכין פרק ט' משנה ו'. בירושלמי [מכות פרק ב' הלכה ז'] ובתוספתא
רכט	דמכות פרק ב' ואף על פי שהפריש קדש בגליל לא היתה קולטת הפרישו גמלא תחתיה עד שכבשו את קדש). לפי דברי היוסיפון היא במחוז גולן בארץ טרחוניא בעבר הירדן. אכן לפי דברי חכמינו זכרם לברכה מוכח שתכונתה בגליל. ושמעתי מעוברי דרך שבדרך מקדש נפתלי ל"חספיא" לדרום כפר הונין כשתי שעות על הר גבוה עד היום חרבות הנקראים בלשונם "חירבּאתּ גמאלא" והוא בלתי ספק גמלא הנזכר ומסכים עם דברי חכמינו זכרם לברכה שהוא בגליל 335 [*)] . נבוריא (מדרש קהלת בפסוק ומוצא אני מר זה יעקב איש כפר נבוריא. ירושלמי ברכות ריש פרק ט'). אולי הוא כפר נברתי לדרום קדש נפתלי בערך ג' שעות לצפון עמוקא (עיין בית העמק) בערך שעה אחת בהר וכעת הוא חרב. ושם קבר ר"י איש כפר נבוריא ורבי אליעזר המודעי. עין כחל (במשנה כלי המקדש הביאה בעל עמק המלך בהקדמה וזה לשונו משנה י' ואלו הן משקלי הכסף הגנוזים בעין כחל על ידי ברוך וצדקיה ככרי כסף ק"כ רבוא כו' עיין שם). עד היום בדרך מטבריא לצפת לצפונית מערבית ים כנרת מעין גדול הנקרא עין כחל. ירחי (ר"ש ירחנאה בבא מציעא פ"ה ב'). למערב מג'דל אלקרום בדרך עכו הכפר ירחי. (שאר מקומות אזכיר לקמן בשם דן). נשׁלם ביאור חלק נפתלי אתה תומיך גורלי. ממשיך הערות: 310. [עמ' ריט] יותר נכונה השערת החקירות החדשות לאחד את העיר הזאת עם חירבת אדמא הרחוקה 5 פרסאות אנגליות לדרום מערב ים כנרת. 311. [עמ' ריט] סמוך למערב ים כנרת יש חורבה הנקראת "חירבת סייאדע" המתאמת לביאור הירושלמי ואולי עליה כיון המחבר רק ששינה את שמה מעט. 312. [עמ' ריט] חורבת יעמא נודעת עד היום והיא רחוקה 7 פרסאות אנגליות לדרום טבריא. 313. [עמ' ריט] אכן מצאתי ביוסיפון מלחמת היהודים ד' א' וזה לשונו : ים סמכו שהוא ל' שטאדי רחבו וס' ארכו וגבולו עד יבנה עד כאן לשונו. וזהו שקראו הירושלמי כפר ימא שהוא על שפת ים סמכו. 314. [עמ' רכ] עיין יוסיפון מלחמת היהודים ג' ל"ה שהאריך לספר בשבח בקעת גנוסר, וכתב שארכו ל' ורחבו כ' שטאדי עד כאן לשונו. מעשה וכו' מגינוסר לחמתן (תוספתא טהרות פרק ו'). 315. [עמ' רכ] יותר נכונה החלטת החקירות החדשות לאחד את העיר הזאת עם החורבה עֶדדַאמִיֶא הרחוקה 5 פרסאות למערב טבריא. 316. [עמ' רכ] בכל הדפוסים הגרסא יתמה (או יתמא כגירסת האגודה וש"ס כתב יד מינכען). והמחבר סמך כנראה על גרסת הכפתור ופרח (פרק י"א בתוצאתנו עמוד רפ"ד) המובאת גם בסדר הדורות. 317. [עמ' רכ] החקירות החדשות יאבו למצוא את מקומה בג'בל חאדירא בגליל העליון בקרבת קדש. 318. [עמ' רכא] החקירות החדשות תאחדנה את המקום הזה עם צבור חרבות חאצירא אשר אצל ואדי אלעיון. 319. [עמ' רכא] מהכתוב נראה מפורש שמגדל אל וחרים הם שני מקומות נפרדים, והשם הערבי הוראתו מגדל הכרמים. ולכן יותר נכונה החלטת החקירות החדשות לאחד את מגדל אל עם המקום מוג'ידאל אשר בגליל העליון, ואת "חרם" עם חורבת "חאראה" אשר בין מוג'ידאל ובין עניתא הנזכר בסמוך. 320. [עמ' רכא] החקירות החדשות תאחדנה את העיר הזאת עם הכפר "עַניתא" הרחוק 6 פרסאות אנגליות למערב קדש וזה יותר נכון כמבואר בהערה הקודמת. 321. [עמ' רכא] פרק י"א בתוצאותנו עמוד רצ"ג. 322. [עמ' רכא] חוקרים אחדים יאחדוה עם חירבאת שֶמשין למזרח הר תבור. 323. [עמ' רכב] דעת חוקרים אחדים לאחדה עם הכפר "אלאראטהיא" בהדרך הצר אצל קצה הצפוני של הקישון המפריד בין גליל התחתון והכרמל. אולם חוקרים אחדים חפצים לקבוע את מקומה בהחלק העליון של ערבות הירדן אצל מי מרום. 324. [עמ' רכג] בשמות רבה פרשה נ"ב נזכר וידע רבי שמעון והוציאן לבקעה אחת פגי מדון ואין ספק שהוא טעות סופר וצריך להיות שלפני מרון רוצה לומר לבקעה שהיא לפני (מזרח) עיר מרון ששם ישב רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) כנודע. ובילקוט משלי הגרסא לבקעה שעל פני העיר עד כאן. וזה כמו שכתבתי. (הוספות לפרי תבואה שבסוף ספר דברי יוסף חלק ג' וד' דף ק"ס עמוד ב'). 325. [עמ' רכד] כעת עומד על שני הציונים האלה מדרש גדול ומפואר ומסביב לחצר הגדול הנשען לבית המדרש בנוים חדרים למושב להנכבדים שבהאורחים הבאים לההלולא. 326. [עמ' רכד] להשמחה והחג הזה יקראו "הלולא דרשב"י", וחקרתי ודרשתי על יסוד הדבר הזה מה היא הכונה הלולא ולשמחה מה היא עושה ואין מגיד לי. והנה מצאנו שם זה במסכת כתובות דף ס"ב עמוד ב' רבי חכינאי הוה קאזיל לבי רב בשלהי הלולא דרשב"י (במדרש רבה פרשת אחרי מות פרשה כ"א נזכר שהלכו ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק שהו שם י"ג שנה) אמר ליה איעכב לי עד דאתאי בהדך, פירש רש"י בדיבור המתחיל בשלהי בסוף ימי חופתו כו' עד שיכלו ימי חופתו ואלך עמך כו' משמע ששמחה היא לזכר ימי חופתו. אכן זה רחוק מן הדעת לומר שדורות האחרונים עושים חג לזכרון ימי חופתו. ומצינו גם כן שם זה באידרא רבה בזוהר פרשת נשא אמר רבי שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מארי דשערי (אליהו הנביא) אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן וכו' אדהכי אתא אליהו ותלת קפטורי נהורין באנפוי אמר ליה רבי שמעון מה דלא שכיחי בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא וכו'. סברה לומר שהשמחה והחג ההוא לזכר שביום ההוא גלה נסתרות עמוקות הנזכרים שם באידרא שלא נודעו בין החבריא עד היום ההוא. גם בטעם זה לב המבין יפוג. ויותר נראה בעיני שהטעם שביום ההוא נסתלק ועלה לרקיע והיתה כל כך שמחה בעליונים (כביכול) בעת עלותו השמימה עד שנקרא היום ההוא יום שמחה והלולא דרשב"י כנזכר בסוף אידרא זוטא (פרשת האזינו) שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להלולא דרשב"י יבא שלום וגו' וקבלה בידיהם שאותו היום ל"ג בעומר היה. (פרי תבואה דף מ"ח עמוד ב'). 327. [עמ' רכה] דעת הח' נייבויער לאחד את הכפר הזה עם הכפר "קֶפְר סומֶיאַ" בצפון מזרח עכו בדרך אשר בינה ובין צפת הרשום במפת "וַון-דע-ווֶלד" . 328. [עמ' רכה] הח' נייבויער חפץ לאחדו עם המקום "קֶפְרַא" אשר לצפון בית שאון. 329. [עמ' רכו] פרק י"א בתוצאתנו עמוד רפ"ו. 330. [עמ' רכו] מנחות דף פ"ה עמוד א' אמר ר"י אף חיטי כרזיים וכפר אחים אלמלא סמוכות לירושלים היו מביאין מהם לפי שאין מביאין את העומר אל מן השדות המודרמות והמנונרות לכך שבהם חמה זורחת וכו'. פירש רש"י אילמלא סמוכות לירושלים הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב ירושלים הרים סביב לה היו מביאין מהם לפי שהם עומדות בדרום עד כאן לשונו. הרבה יש לדקדק על לשון רש"י זה כי לפי דבריו הטעם שלא מביאין מהם לפי שהם סמוכות הרבה ועומדות בין ההרים, עיקר הטעם חסר בתלמוד ? ועוד לפי זה כל שדות שסביבות ירושלם פסולין הן לעומר לפי שהרים סביב להן והלא העומר בא מבקעת בית מקלה של נחל קדרון כנזכר כאן בסמוך ובתוספתא דמנחות פרק י' עיין שם, והלא קדרון סמוך הרבה כמו כרזיים. ועוד סותר המציאות הלא כרזיים בגליל כמו שכתבתי ? לכן נראה לי כך פרושו אלמלא סמוכות לירושלים היו מביאין מהם לפי ששם חיטים טובים אכן מאחר שהם רחוקים לא מביאין מהם לפי שאין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות רוצה לומר שהם בחלק הדרום הנקרא גם כן נגב שהוא בחלק יהודא וכו' כמו שכתבתי כבר פעמים הרבה. ואם כן חיטי הגליל פסולים לעומר. וגם צריפין (עיין מקומו) בכלל הדרום הוא לכן הביאו פעם אחת משם. ואלמלא פרושו אלו היה כמו אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה (כתובות ל"ג עמוד ב') וכן אלמלא לוי אתה (מגילה כ"ד עמוד ב'). ולפי סברת רבינו תם (תוספות בדיבור המתחיל אלמלא מקרא כתוב במסכת מגילה כ"א עמוד א') באמת היה לו לכתוב אלמלי סמוכות לירושלם בי' ולא בא' בסופו עיין שם. ואחר כך זכיתי למצוא בתוספתא דמנחות פרק ט' ר"י אומר אף חיטי כרזיים וכפר אחים אלו היו בצד ירושלים ומהן (צריך להיות מהן) היו מביאין עד כאן לשונו. והנה מפורש שכונת אלמלא הנזכר בש"ס כמו אלו. וחדוש בעיני שלא מצאתי שישגיחו על לשון רש"י הנזכר הלא תוספתא מפורשת שלא כפירוש רש"י, וגם המציאות מסכים עם כל האמור שכרזיים בגליל ורחוק הרבה מירושלים. 331. [עמ' רכז] הושע י' י"ד בית ארבל. 332. [עמ' רכח] הוא נקרא גם כן מגדל נוניא רחוק מטבריא מיל כנזכר פסחים מ"ו עמוד א' אולי צריך להיות מגדל לוניא כי מצאתי בספריהם הראשונים שנקרא מאגדאלעניא. 333. [עמ' רכח] שם הכפר הזה לא נרשם במפת הארץ, וגם בהרשימה המיוחדת מהכפרים שבמחוז צפת שפרסמנו בלוח ארץ ישראל לשנת תר"ס (צד 95) אשר אותה השגנו מבית פקודת הממשלה לא נמצא שם כזה או דומה לו. ולכן חושבים אנחנו כי הגרסא שבויקרא רבה היא משובשת והגירסא הנכונה היא פרוגיתא כמו שהיא בבבלי שם וכמו שהביאו כל המפרשים את השם הזה, והחכם יוסף הלוי משער (במאספנו "ירושלים" שנה ד' צד 9) "כי השם פרוגיתא (אשר אין להפרידו מן המלה פרגיות המורה צפרים או תרנגולים צעירים) הוא שם משאל ומליצי אם להעיר הידועה צפורי היושבת בתוך הגליל, או לעיר תרנגולא הנזכרת בירושלמי ובתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל (אשר החכם נייבייער נוטה לאחדה עם העיר הנקראת ליוסיפון Gabara מן גבר הוא תרנגול). 334. [עמ' רכח] וים הנזכר שם הוא ים סומכי הנקרא ים חולי. 335. [עמ' רכט] אין ספק כי גמלא הוא בעבר השני של ים כנרת ואצלו הכפר אישנים אשר באדמתו נוסדה המושבה "בני יהודה" מאחינו שבצפת. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך