הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	נחלת אשר (יהושע י"ט כ"ה) ויהי גבולם חֶלְקַת וַחֲלִי וגו' וְעֻמָה וַאֲפֵק ורְחוב ערים עשרים ושתים וחצריהן. ואזכיר מה שנודה (שנודע) לי : חֶלְקַת. למזרח כפר יוסיף (עיין אכשף) בערך ג' רביעית שעה הכפר חַרְקַאתּ ולפי דעתי לשון משובשת ורוצה לומר חלקאתּ, כנודע שמחליפין ל' בר'. עיין אָצַל עיר בנימין. בדברי הימים [א' ו' ס']
רל	בערי הלויים נקרא חוּקֹק 336 [*)] (ולא היא חֻקק בגבול נפתלי). חֲלִי. מצאתי בספר יהודית ז' פסוק ג' ויחנו וגו' עד חלון (כך היא גרסת ספרי לאטיני) מול עסדראלאם (יזרעאל) עד כאן לשונו. ואולי חלון היא חלי, ואם כן משמע שתכונתו סמוך לרגלי הכרמל 337 [**)] (עיין אלמלך בסמוך). בֶטֶן. בּדברי אייזעביוס נזכר שהוא 8 מיל (ג' שעות וחומש) למזרח (מזרחית צפונית) עכו. וכעת לא נודע 338 [***)] . אַכְשָף. בהעתקת היונית של 72 נמצא במקום אכשף "קעאפ" רוצה לומר "חייפא" (עיין מקומו). ובדברי היראנימוס מצאתי שהיה עיר "כאסאלא" במחוז צור על שפת נהר "עלייטהר" רוצה לומר קיסמייא כמו שכתבתי לעיל בפרק ב'. עלייטהר הוא טעות וצריך להיות "לעאונד" (לעאנטיס) עיין שם), ודברי שניהם לא נראים לי. ולפי דעתי הוא הכפר הנקרא כעת "כּאפאר יוסיף" 339 [****)] לצפון מזרחית עכו בערך ב' שעות ושם בית הקברות של עכו כמו שכתבתי לעיל בביאור תחום הארץ. וכעת לא נמצאים שם מבני עמינו, אכן לא זמן כביר שנתבטל הישוב ועדיין הבית הכנסת על תילה. ואולי "יוסיף" הוא לשון משובשת וצריך להיות "חוסיף" "כוסיף" הוא "אכשף". ובעל כפתור ופרח כתב 340 [*****)] שהוא "ארסוף" לדרום תענך כארבע שעות על שפת הים, אי אפשר לומר כן כאשר אכתוב לקמן. אַלַמֶלֶך. למזרח דרומית חיפה בערך ב' שעות וחצי נמצא נהר אלמלך רוצה לומר אל מלך 341 [******)] והוא נופל סמוך לים בקישון
רלא	ואולי נקרא כן על שם אלמלך שתכונתה במחוז הנחל ההוא. עַמְעָד. לצפון כפר יוסיף הנזכר בערך שעה אחת כפר הנקרא אלמעאד והוא לפי דעתי עמעד. מִשְׁאָל. מצאתי בדברי אייזעביוס שהוא על שפת הים סמוך להר הכרמל, וכעת לא נודע 342 [*)] . בֵּית דָגוֹן. למערב כפר פאקיעין (עיין לקמן) בערך שעה אחת הכפר שקוראים בלשון ערב בית שאן. וחקרתי הרבה על שם זה הלא בית שאן לדרום ים כנרת על יד הירדן ועוד עיר בית שאן לא מצאנו ולא שמענו מעולם. ושמעתי מבעלי הלשון שקוראין "בית דג'ן" והוא דגן וברור 343 [**)] שהוא בית דגון הנזכר. תוספתא דשביעית פרק ו' לפסי בית דגן. בּית העמק. לפי דעתי הוא הכפר עמוקא לצפון (נוטה מעט מערבית) צפת בערך חמשה שעות בדרך קדש נפתלי ולצפון הכפר פרעם והוא בעמק לכן שמו בית העמק 344 [***)] (והוא כפר עמיקון הנזכר במסכת תענית בפרק סדר התענית [כ"א א']. וגרסת כפתור ופרח בבבא קמא דף ע"ט עמוד ב' כפר עמוקה ובש"ס שלנו הגרסא שבספר עכו). כָּבוּל. לצפון עכו בערך ב' שעות נוטה מעט מזרחה כפר גדול הנקרא "קאבּוּל" 345 [****)] ושם מראים קבר רבי אבע"ז ור"ש בן גבירול 346 [*****)] . (פסחים דף נ"א עמוד א'. ויקרא רבה פרשה כ'). עֶבְרוֹן. לדרום מבצר "קאלאתּ שאקיף" בבקעה התחתית בעמק "וואדי קאסמייא" (עיין מקומו) נמצא הכפר "עברא" ולפי דעתי הוא עברון. (בערי הלויים נקראת עבדון בד').
רלב	רְחוֹב. מצאתי בספריהם שרחוב תכוּנתו למזרח צור בערך ג' שעות על שפת נחל לעאנטיס (קאסמייא) בבקעה התחתית. וכעת אבד זכרו מארץ. חַמוֹן. (היא נקראת בירושלמי דמאי פרק ב' אמון). למערב קנה בערך חצי שעה הכפר "האמאני" אולי הוא חמון. קנה. למזרח דרומית צור בערך שעה וחצי הכפר קאנא. צִידוֹן רַבָּה. כעתּ נקרא בלשון ערב צַידַא עיר קטנה יפה על שפת הים וחוף קטן, ובה מבני עמינו בערך ד' מנינים ולהם בית הכנסת גדולה ויפה. וחוץ לעיר קבורת זבולן בן יעקב עליו השלום ועליו כיפה וסביבה חצר והישמעלים קוראין לו "שיך צַידַא" רוצה לומר שר צידון, ואם כן קצת ראיה שתחום זבולון הגיע עד צידון ממש, כי ודאי נקבר בחלקו (ירושלמי ברכות פרק ד' ורבי יוסי ציידנא. תוספתא דגיטין פרק א' זקנים שבצידון. בנדה נ"ב [עמוד ב'] ואמר ר"ש מצאני חנינא בן חכינאי בצידון). לדרום לעטרון (עיין עטרות בית יואב) נמצא כפר אחד הנקרא צידון. ואולי נקרא צידון הידוע צידון רבה לפי שנמצא עוד עיר צידון (קטנה) והוא כפר צידון הנזכר להפריש ביניהם. אכן לא מצאתי בשום מקום שנמצא צידון בחלק יהודה. צוֹר. עיר קטנה נקראת בלשון ערב "צ'ור" וכעת אין בה מבני עמנו והיתה מזמן אלכסנדר מוקדן כחצי אי וקודם לו היתה אי ממש בתוך הים. ובימי קדם היתה עיר גדולה ומפוארה מאוד עד שנקראת ארץ החיים. בבראשית רבה פרשה ע"ד ובירושלמי סוף כלאים [הלכה ד']. וחוץ לעיר מראים קבר גדול וישמעאלים קוראים אותו "סידנא חור" רוצה לומר שר חירום, שאמרו שהוא קבר חירום מלך צור. בשנת תקצ"ד כשנחרב צפת באה ספינה עם יהודים מבארבריא (צפון אפריקא). וכששמעו שכמעט כל הגליל נחרב על ידי הפלחין ישבו בצור והתחילו לעשות שם ישוב אכן לא הצליחו ועד 5 או 6 שנים נתבטל הישוב כי רובם מתו והנשארים הלכו להם למקומות אחרים, ובימי קדם נקרא בלשון העמים טירוס. וכן כל מחוז ההוא נקרא טורסיא, ולפי דעתי הוא מה שנזכר פעמים הרבה בדברי חכמינו זכרם לברכה טורסים. (בית הכנסת של טורסים היה בירושלים מגילה דף כ"ו עמוד א').
רלג	וכן בלוד כנזכר ויקרא רבה פרשת בחוקתי דף ל"ה. וכן בפסקתא רבתי פרשה ט"ו [פסקא החודש הזה לכם] דרש נחום בר"ס בטריסיה רוצה לומר במחוז צור. לדרום צור בערך ד' שעות על שפת הים ולצפון "זיבּ" (אכזיב) בערך שעה אחת נמצאים סלעים גדולים נכנסים בים ונראים למרחקים ועליהם דרך מעבר מצער שבו עולים כמו בסולם והוא סולמא דצור הנזכר במסכת עירובין דף פ' עמוד א', ביצה דף כ"ה עמוד ב'. חסה. מצאתי בדברי אייזעביוס שבזמנו תכונתה בין צור ובין אכזיב וכעת לא נודעה. לצפון מזרחית אכזיב בערך שעה אחת הכפר "בוסא" ואולי הוא שיבוש הלשון וצריך להיות חוסא 347 [*)] . רָמָה. לדרום מערבית קדש בערך ב' שעות הכפר "ראמיס" ואולי נקרא כן על שם רמה 348 [**)] . אַכְזִיב. לצפון עכו בערך ב' שעות על שפת הים הכפר "זיבּ" והוא אכזיב. ובעל כפתור ופרח כתב שאכזיב הנזכר הוא [כזיב] הנזכר במעשה יהודה בן יעקב שגה ברואה כי הוא בחלק יהודה כמו שכתבתי שם. אֲפֵק. לדרום מערבית "באניאס" בערך שעה וחצי הכפר "פיק" 349 [***)] (ויש קוראים "פיט") ואולי הוא אפק לאשר, ואף לפי הנראה תכונתו בחלק נפתלי ואפשר שהתפשט אשר עד שם כמו שאכתוב לקמן. רחוֹב. כתב אייזעביוס שעיר "ראוב" ד' מיל מבית שאן עד כאן לשונו. והרבה טעו בלשונו לאמר שכונתו על רחוב ואינו נכון
רלד	לומר כן, כי לא הגיע חלק אשר עד מחוז בית שאן. ומה שכתב "ראוב" כונתו "אראבא" היא הרבית עיר יששכר (עיין לעיל הרבית) ורחוב לא נודע. שמות הנזכרים במקום אחר : עַכּוֹ (שופטים א' ל"א) . נקרא בזמן הרומיים פטאלמיוס, על שפת הים לצפון הר הכרמל בערך ג' שעות, והוא מבצר חזק (עיין בחלק ב'). בלשון ערב "עַכַּה" חול חם אולי על שם החול שיש במחוז ההוא מחיפה עד עכו על שפת הים כל הדרך בין החול והוא כמדבר בערך מהלך ג' שעות (רשב"י איש כפר עכו. תוספתא סוטה פרק א'. ובראשית רבה פרשה ע'. וכן במסכת סוטה דף ל"ד עמוד ב'. ומוכח שבזמן ההוא היה כפר ונבנה אחר כך שנית למבצר ועיר. או כפר עכו כפר אחד הסמוך לעכו ונקרא על שם עכו). בזמן שמלכו ונלחמו מלכי הנוצרים בארץ עכו ברוב הזמן ההוא עיר מושב המלך. מבני עמינו נמצאים כעת בערך ג' מנינים 350 [*)] , ויש להם בית הכנסת קטנה ישן נושן. עיר זאת נכבשה בשנת 4398 על ידי כּאליף אומאר מיד מלך היונים ותבוא תחת ממשלת הסאראציני (הישמעאלים). בשנת 4864 כבשה מלך באלדואין הראשון (מלך הנוצרים) מיד הישמעאלים. בשנת 4947 כבשה סלאדין מלך מצרים. בשנת 4951 כבשה ריכארד לעווענהערץ ופיליפא מצרפת. בשנת 5051 כבשה סולטאן זעראפא מלך מצרים ויהרגו ס' אלף נוצרים. בשנת 5559 נלחם סידני סמיד מבריטאניא עם נאפאלעאן באנעפארטא. בשנת 5592 נלחם בה אברהים פאשה ותבוא אז הארץ תחת ממשלת מלך מצרים. בשנת 5600 נלחמו בה חיל מלך קושטא וחיל מלך בריטאניא עם חיל אברהים פאשא ותבא הארץ תחת ממשלת מלך קושטא עד היום הזה. צרפת (מלכים א' י"ז ט') . לדרום צידון בערך ב' שעות הכפר "צארפאנתּ" סמוך לשפת הים ואולי הוא מה שנזכר ביהושע
רלה	י"ג ו' משרפת מים כל צידונים, כי פן ואולי שם בצרפת עשו וקבצו המלח והוא מלשון צורף. שמות הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה : חיפה. (שבת דף כ"ו עמוד א'. תוספתא יבמות פרק ו' מעשה בחיפה. שמות רבה פרשה י"ד רבי אבדימי דמן חיפה). ובלשון העמים נקראת בימי קדם פאדפיראן מלשון "פורפור" שהוא צבע ארגמן על שם שרץ המים שנמצא שם בימים אשר מדמו צבעו ארגמן (פורפור שנעקע 351 [1)] ). וביוסיפון נקראת גפא עיר הרוכבים שישבו שם חיל הרוכבים עיר קטנה ברגלי הר כרמל וסמוך לה נופל הקישון בים הגדול. ומבני עמינו שם בערך ג' מנינים 352 [*)] . ובבית הקברות מראים קבר רבי אבדימי הנזכר לעיל ורבי יצחק נפחא. שקמונה. (דמאי פרק א' [משנה א'] רימי שקמונה. בתרא דף קי"ט עמוד א' ר"ש השקמוני). כתב היוסיפון שיקמונא עיר בין קיסרי ובין עכו עד כאן, וכעת לא נודעת. ויש אומרים שהיא חיפה הנזכרת. טוריא (מדרש שיר השירים בפסוק מים רבים רבי אושע איש טוריי. מדרש שמואל פרשה ח'. בירושלמי פרק אלו מציאות [הלכה ה']. בין הים ובין הר הכרמל המושך מזרחית דרומית אצל "מרג' אבּן עמר" כפר טוריא. וכן בין "שפעמר" ובין עכו כפר טיריע". גוש חלב. (מנחות דף פ"ה עמוד ב'. מדרש קהלת בפסוק תן חלק לשבעה גוש חלב ומירון. שמות רבה פרשה ה' מירון וגוש חלב. ספרי האזינו [פסקא שט"ז] זיתים בגוש חלב. פסחים דף נ"ג עמוד א'. בזוהר פרשה אחרי דף ס"ג עמוד ב'. היה חרב בזמן רבי חזקיה ורבי ייסא בזוהר הנזכר לעיל דף ע"א עמוד א'). לצפון מערבית צפת בערך 3
רלו	שעות ונקרא בלשון ערב "ג'יש חלאבּ". ושם קבורת רבי מאיר בעל הנס ותלמידי רבי שמעון בן יוחאי ושמעיה ואבטליון ובני סנחריב (ורמז קבורותם למה שאמרו חכמינו זכרם לברכה שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כי סמוכים הם). ולפי דעתי גוש חלב הוא הנזכר שופטים א' ל"א אשר לא הוריש וגומ' ואת אחלב. ביוסיפון (בחלק מלחמות היהודים ב' כ' ו' ועוד שם ד' ב' א') נזכרת עיר "גשאלא" עיר מפורסמת במלחמת יוסיפון עם חיל הרומיים. והיא עיר מולדת יוחנן הפריץ הידוע במלחמת חרבן ירושלים. ולפי דעתי היא עיר גוש חלב (בלשון ערבי קוראים "ג'יש"). תרנגולה עילאה דלמעלה מן קסרין (תרגום יונתן בן עוזיאל פרשת מסעי וירושלמי דשביעית פרק ו' [הלכה א']. וירושלמי דמאי פרק ב' [הלכה א'], עין לעיל בתחום הארץ). מצאתי בספר פליניאוס 5. 19 שהזכיר צארעפטא (צרפת) וארניטהאן (ובלשון יונית תרנגול ארניטא), ואין ספק שכונתו על עיר תרנגולה הנזכרת. ומוכח שתכונתה במחוז צרפת היא "צרפאנתּ". וביוסיפון נמצא פעמים הרבה שהזכיר עיר "גאבּר" (מלשון גבר תרנגול) עיר גדולה בגליל העליון וכנראה כונתו על עיר ארניטהאן שהזכיר פליניאוס. ועד היום למזרח דרומית צור כמהלך חצי יום כפר קטן הנקרא "גאבּארא" והיא לפי דעתי תרנגולה הנזכרת. ותכונתה למערבית צפונית באניאס (דן) הנקרא גם כן קיסריא פהיליפא (עיין לקמן בסמוך), וזה דלמעלה מן קסרין רוצה לומר לצפון דן. פסיקתא רבתי פרשה ג' אר"א סרונגלא צריך להיות תרנגולה שהיא מעיר הנזכרת. נהר דרומה של כזיב. (תוספתא שביעית פרק ד'. ובעל חסדי דוד הגיה "מצד דרומה" ואינו נכון). במחוז כזיב נמצאים ב' נחלים קטנים אחד לצפון כזיב שיוצא מכפר חמסין (עיין בסמוך) שהוא למזרח כזיב בערך ג' רביעית שעה, ואחד לדרום כזיב וגם הוא יוצא ויורד ממזרח למערב ושניהם נופלים בים הגדול, וזה נהר דרומה של כזיב. ירושלמי מסכת דמאי פרק ב' [הלכה א'] : יעדוט. לצפון כפר יוסיף בערך חצי שעה הכפר אליודוט.
רלז	עוד נמצא במחוז צידון הר אחד שקוראין ג'ודוד ושם מראים קבורת אהליאב בן אחיסמך. ואולי נקרא כן על שם עיר גדווּד (נגעים פרק ז' משנה ד') שתכונתה היתה בהר ההוא ובהברת ערביים נקרא ג'ודוד. וכן נמצא למערב דרומית חספיא בערך שעה וחצי הכפר יודייטא. סוסיתא. (וכן בראשית רבה פרשה ל"א [בסוף] והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסיתא. וכן בראשית רבה פרשה ל"ב לסוסטה מטבריא. במדרש איכה רבתי בפסוק צוה ה' סוסיתא לטבריה. סוסיתא עיר שרובה נכרים ירושלמי ראש השנה פרק ב' [הלכה א']. וכן שם שביעית פרק ו' [הלכה א'] וישב בארץ טוב זו סוסיתא. פסקתא רבתי פרשה כ"א בני סוסיתא ובני גדר). היא העיר הנקראת ביוסיפון חיפוס או חיפון שהוא בלשון יונית סוס (רוצה לומר עיר הסוסים והוא סוסיתאי) ותכונתה היתה לפי דבריו במחוז גולן סמוך לים כנרת. ולפי דעתי היא נקראת גם כן בלשון חכמינו זכרם לברכה חיפן 353 [*)] כמו שאמרו במסכת מגילה דף כ"ד עמוד ב' חיפני ובישני. וכן במדרש רבה פרשת ויחי [פרשה קמא] ר"י דפינוס (עיין בשם "טוב" לקמן בעבר הירדן). נוב. לדרום אושה (עיין במקומו) בערך חצי שעה הכפר "נאבּא" 354 [1)] . חספיא. כתבתי כבר בהר הלבנון. כפר צמח. על שפת הירדן המזרחי ובשפת ים כנרת הדרומית הכפר "סאמאח" והוא צמח בשבוש הלשון. בצת. בין עכו ובין כזיב הכפר "בּאצא".
רלח	ראש מיא. לפי דעתי הוא "ראס אלעין" לדרום צור בערך שעה אחת. מזי. לדרום מערבית קדש (בשבוש הלשון). ברין. נראה לי שהוא "ברוי" (בעראי) בדרך מג'דל אלקרום לעכו. אמון. הוא חמון הנזכר לעיל. כרכה דבר הזרג. לפי דעתי הוא כרכא דבר סנגרא הנזכר בירושלמי שביעית פרק ו' [הלכה א'] (עיין לעיל תחום עולי בבל עמוד מ"ד). חמס. הוא כפר "חמסין" למזרח כזיב בערך ג' רביעית שעה (עיין נהר דרומה של כזיב). צומריא. (כפר צומירא תוספתא דשביעית פרק ד'). לצפון עכו כמו חצי שעה סמוכה לים כמו מרוצת הסוס כפר צומריא (כעת קוראין "זימוריע") והוא כפר צמר (כפתור ופרח ס"ג עמוד א' 355 [*)] ) וצריך עיון שבנוסחא שלנו הוא כפר צמח. כפר סיגנה בבקעה 356 [1)] . (מנחות דף פ"ו עמוד ב' משם מביאין היין). במחוז פקיעין (שהוא בבקעת הלבנון בקעה התחתית שזכרתי כבר פעמים ושלוש) שהוא בעמק לבית רחוב לצפון עיר "מעגר" (היא מערה שזכרתי לעיל בשם הגליל) עד היום כפר סאגאן והוא לפי דעתי סגנה בבקעה. ערב. (שבת בפרק כל כתבי מ"ז). למזרח כבול בערך 4 שעות הכפר "עראבי" ואולי הוא אבי עלבון הערבתי (שמואל ב' כ"ג ל"א). וכן נמצא למערב צפונית שכם בערך שעה וחצי הכפר "עראבי", ומושל כפר זה וחבל ההוא נלחם כמה שנים עם מושל עיר שכם כי הוא היה בזמן ממשלת איברהים פאשא מוצעלים בשכם, ובכל מחוז וחבל ההוא שקוראין "מודיר", וכעת נתגרש משכם ויושב ב"עראבי" הנזכר לעיל וזמן הרבה אי אפשר היה לעלות גלילה דרך שכם עבור מלחמתם. אכן מצאתי
רלט	בירושלמי סוף פרק כל כתבי וזה לשונו רבי עולא אמר י"ח שנין עבד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עובדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סיפך לעשות במסיקין עד כאן לשונו. מוכח מכאן שערב היא "עראבי" למזרח כבול שהוא בגליל, לא "עראבי" למערב צפונית שכם. נשלם ביאור חלק אשר לפניך אלך והדורים אישר. ממשיך הערות: 336. [עמ' רל] הח' וואן די וועלדע יאחד את העיר הזאת עם הכפר יֶרְקַא הרחוק 8 פרסאות וחצי אנגליות למזרח עכו ועוד לא הוברר הדבר. ויוכל היות כי המחבר כיון על הכפר הזה רק לא בטה את שמו כהוגן, כי כפר חערקא לא נמצא למזרח כפר יאסיף. 337. [עמ' רל] לפי השערת החקירות החדשות אפשר לאחדה עם "חירבת אלחל" 13 פרסאות אנגליות בדרום מזרח עכו. 338. [עמ' רל] לפי דברי אייזיביוס יש לאחדה עם הכפר "אלבאני" הרחוק 12 פרסאות אנגליות למזרח עכו. 339. [עמ' רל] בזה מסכים עמו גם החכם קאנדאר, אך חוקרים אחרים יאחדוה עם חורבת אִכְשָף, הנמצאות בקרבת עכו, ולפי משמעות השם זה יותר נכון. 340. [עמ' רל] בפרק י"א תוצאותנו עמוד רצ"ג. 341. [עמ' רל] איננו נהר כי אם נחל. 342. [עמ' רלא] מקום העיר הזאת לא נודע, אך רחוק כשמונה פרסאות לצפון מזרח עכו יש ואדי (נחל) מאישלא, ובלי ספק נוכל למצא העיר הזאת באחת החרבות שבהנחל הזה. 343. [עמ' רלא] אין זה ברור כלל, ובבירור לא נתאחדה העיר הזאת וקאנדאר יאבה לאחדה עם חירבת דאוק בדרום עכו. 344. [עמ' רלא] יותר נכונה השערת החוקרים לאחדה עם הכפר עַמְקַא הרחוק 7 פרסאות אנגליות לצפון מזרח עכ ו. 345. [עמ' רלא] הוא למזרח עכו רחוק 9 פרסאות אנגליות. 346. [עמ' רלא] מובא בספר "יחוס האבות" ובספר "זכרון בירושלים". אך מרבית רושמי הקברים לא הביאו את המסרה הזאת ובנודע מתו שניהם בחוץ לארץ, ועיין בתולדותיהם. 347. [עמ' רלג] לפי השערות החקירות החדשות יש לאחדה עם החורבות לדרום צור הנקראות אֶציאַתּ אלפוקא (העליונה) או אלתַּחְתַּא (התחתונה ). 348. [עמ' רלג] על פי החקירות החדשות אפשר לאחדה עם הכפר רַאמִיאַ בגליל העליון למזרח סולמא דצור. 349. [עמ' רלג] על פי החקירות החדשות אפשר לאחדה עם אַפְקַא אשר בצפון מערב צלע הלבנון ואולי אחת היא עם אפקה הנזכרת ביהושע י"ג ד'. 350. [עמ' רלד] כעת נמצאים בה בערך 130 נפש. 351. [עמ' רלה] ואל תאמר שכונתם על חלזון הנזכר במסכתא שבת הנזכרת לעיל מסולמא דצור עד חיפה (ובאמת שנעקע קוראים עד היום בלשון ערב חאלזון), כי דם חלזון הוא תכלת ולא ארגמן ומוכח שהוא מין אחר. 352. [עמ' רלה] כעת יש בה קהלות נכבדות מאחינו, ספרדים ואשכנזים. 353. [עמ' רלז] השערתו לאחד את סוסיתא עם חיפיס שביוסיפון נכונה, ובזה מסכים גם הח' נייבויער, והוא מביא כי הנוסע בורקארד מצא במרחק שלשה רבע שעה מהכפר פיק (אפק) תל עם חורבות הנקראות חסאן שהוראתו סוס, ולדעתו אפשר לאחד את המקום הזה עם חיפוס שביוסיפון או סוסיתא שבדברי רבותינו זכרם לברכה. אולם הראיה שמביא המחבר כי גם בדברי רבותינו זכרם לברכה נמצא העיר חיפון איננה ראיה כלל, כי מה שנאמר במסכת מגילה חיפני מוסב על אנשי חיפה, כמו שמבואר בגמרא מיד אחרי זה, וכן מפרש שם רש"י. ובבראשית רבה כתוב הפינוס (כגירסת המחבר) ומזה נוכל לאמר כי היה מעיר פינוס, אולם בבבלי כתובות (ק"ג א') מובא ר"י חפני ולגירסא זאת נוכל לומר שהיה מעיר חיפון, אולם רש"י מפרש כי היה מעיר חיפה. 354. [עמ' רלז] ביוסיפון ו' עמוד א' ניפאפא הוא נוב. 355. [עמ' רלח] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ר"ע, ושם כתוב "כפר כמר". 356. [עמ' רלח] אולי היא סאגאנא שהזכיר יוסיפון. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך