הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	דן והשלמות הצפון דן ליש פמאיס בניאס. במדרש איכה בפסוק פרשה ציון דף ס"ט עמוד א' נקראת גם כן פומעיס שורש שם פמאיס בנאיס הוא משם אליל יון פאן כמו שכתבתי לעיל. למזרח (נוטה מעט דרומית) צור בערך 9 שעות הכפר באניאס וסמוך לו מערה אחת ומשם יוצא הירדן והיא מערת פמאיס אשר זכרתי כבר לעיל בשם ירדן, ולמערבו 4 מיל (בערך שעה וחצי) היתה עיר דן (כן כתב היוסיפון שדן למערב באניאס 4 מיל). ודן נקרא בימי קדם קיסאריא פיליפפא לפי שפיליפפיא הרודוס בנה אותה לעיר גדולה וקראה קיסאריא על שם המלך רומי (קאיסר) והוסיף לקראה פיליפפא להפרישה בין קיסרין הנקראת "קיסאריא פלסטינא". וזה הוא שתרגם תרגום הירושלמי בפרשת לך לך וירדפם עד דן עד דן דקיסריון רוצה לומר קיסאריא פיליפפא. ולפי דעתי היא הנזכרת במסכת סוכה דף כ"ז עמוד ב' קיסרי בגליל העליון וכעת לא נודע דן (קיסאריא), אכן "באניאס" והמערה אשר בו ידוע כמו שכתבתי ושם קבורת עדו הנביא ועליו אילן בוטם (אֵלָה, עיין מקומו). גם קבורת שבואל בן גרשם בן משה רבינו ושם עוד מערה ובה קבורת אביי ורבא עליהם השלום. לצפון "באניאס" בערך שעה אחת בהר שם בנין עם כיפות ואומרים שם מקום ברית בין הבתרים וקוראים בלשון ערב "מַשְהַד אלטְיַר" רוצה לומר עדות העוף, כמו שנאמר [בראשית ט"ו י"א] וירד העיט (והוא עוף).
רמ	צרדה. לצפון הר הנזכר בדרך "חאספייא" נמצא כפר חַמַאם הוא הנקרא גם כן "צאראדא". ושם קבורת יוסי בן יעזר איש צרדה. כן כתוב בספר שבחי ירושלים (אכן באמת הוא כפר אחר למערב "חמאם" כשעה אחת). ברתותא. סמוך לכפר חמאם הנזכר, וכעת חרב ושם קבר רבי אליעזר איש ברתותא (ערלה פרק א' משנה ד'). אבל, אבל בית מעכה. שמואל ב' כ' י"ח. מלכים א' ט"ו כ'. ובדברי הימים ב' ט"ז ד' נקרא אבל מים 357 [1)] . הנה נקרא אבל בית מעכה, שעד שם הגיע מחוז המעכה בעבר הירדן מזרחה (עיין מקומו). ועד היום לצפון מי מרום (ים סמכו) בערך ה' שעות הכפר "אבּיל" והוא בדרך "חספייא" כמו שכתבתי לעיל בהר הלבנון, והוא נקרא אבל סתם בלא כינוי וסמוך לו כפר אחד הנקרא "אבל קאמח" וגם כפר אחד הנקרא "אבל קרום" (רוצה לומר אבל כרמים, אכן הוא טעות כי אבל כרמים הוא בעבר הירדן בארץ מואב כאשר אכתוב במקומו). והנה "אבּיל" הנזכר הוא בלתי ספק אבל בית מעכה וסמוך לו נחל חספייא (אשר זכרתי לעיל בנהרי הארץ) לכן נקרא גם כן אבל מים. ודע כי היתה עוד עיר אבל במחוז ציפורי כנזכר במסכת עירובין דף פ"ז עמוד א' אמת המים הלך מאבל לציפורי. ולא יעלה על הדעת לומר שהלך אמת מאבל בית המעכה הנזכר לצפורי מהלך איזה ימים, ומוכח שהיא עיר אחרת, וכעת לא נודעת. הברים (שמואל ב' כ' י"ד) . נזכר במחוז אבל בית המעכה. לפי דעתי הוא מה שנמצא ביוסיפון שבין קדש ובין ים סמכו עיר בירי. גם כתב שבמחוז ההוא עיר ברותי ששם הכה יהושע את המלכים עד כאן לשונו. וכן נזכר בירושלמי שביעית פרק ו' [הלכה א'] בירי רבתי אצל תפני (הוא דפני על שפת ים הנזכר לעיל כמו שכתבתי במקומו). וכנראה היא עיר בירי שהזכיר היוסיפון. ועל שם המקומות
רמא	אלה נקרא מחוז ההוא ברים. וזה כל הברים כמו הבירים. כפר לקיטיא. (מדרש איכה בפסוק על אלה) אולי הוא כפר "תל קאטי" סמוך לדן ליש. כפר קורייניס. (ויקרא רבה פרשה י"ז ובמדרש רות (בפסקתא רבתי פרשה י"ז הגרסא כפר קרנים ואינה נראה לי כי קרנים בעבר הירדן הוא כאשר אכתוב במקומו) יצאו מכפר קוריינוס והלכו את כל האבלים כולם וכיון שהגיעו למגדל צבעייא מתו שם 358 [1)] ). מחוז האבלים נראה לי שהוא אבל בית המעכה, אבל קאמח, אבל קרום שזכרתי. ונמצא לצפון מחוז האבלים הנזכר ואדי צוראני וגם שם כפר דיר צוראני, והוא לפי דעתי קורייניס (צ' תחת ק' קוראני). ומצאתי בבראשית רבה פרשה ל"ג ג' מעיינות נשתארו, מעין טבריא ואבלוניס ומערת פמאיס עד כאן לשונו. ובמסכת סנהדרין דף ק"ח עמוד א' ג' מעינות חמים נשתארו, בלועה דגרר צריך להיות גדר 359 [*)] (עיין מקומו) חמי טבריא ועיני רבתי דברים (עיין לקמן מה שכתבתי בשם ברים) ולא נודע כעת במחוז האבלים הנזכר מעין מפורסם (מעין חם) ואולי אין כונת המדרש מעין חם כי אם מעין גדול. וראיה לדבר שחשב מערת פמאיס שהוא הירדן שאינו מעין חם, ואפשר אבלוניס הוא אמה של אבל הנזכר במסכת עירובין שזכרתי לעיל. תכונת חלק נפתלי ואשר. כבר כתבתי לעיל שלנפתלי היו הרבה ערים על שפת ים כנרת כמו כנרת (בתרא דף קכ"ב עמוד א' לנפתלי תחום גינזור הוא כנרת עיין במקומו) וכן רקת (טבריא) וחמת וגו' וזה שאמרו בקמא דף פ"א עמוד ב' ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה (בילקוט פרשת וזאת הברכה בפסוק ים ודרום ירשה ים זה ימה של סופני טעות סופר וצריך להיות סומכי ודרום זה ימה של טבריא) ומלשון הזוהר
רמב	שכתבתי לעיל במקומו מוכח שים כנרת לזבולן היה. הנה מוכח שנכנסים חלקי ב' שבטים אלה זה בזה וסוף התפשטות חלק זבולון בצד הצפון היה עד כפר תנחום כמו שכתבתי לעיל שמצאתי בספריהם שתנחום על תחום זבולון ונפתלי היה. ומשם הלך חוט גבול נפתלי צפונה על יד הירדן עד מי מרום (ים סמכי) ועד מחוז דן. ומשם פונה ימה על יד גבול אשר והלך חוט הגבול למזרח גוש חלב (בין דמא היא אדמה עיר נפתלי ובין גוש חלב עיר אשר) שהיא אחלב לאשר וירד דרומה עד תחום זבולון אצל שפרעם, כמו שנאמר [יהושע י"ט ל"ד] ופגע בזבולן מנגב. והלך משם מזרחה דרך צפון רמון המתואר (הוא "רומין" לצפון מזרחית צפורי כשעה אחת) עד כפר תנחום וים כנרת. ואשר תחומו על יד מערב נפתלי מגבול צידון רבה שהוא סוֹף הגבול שכבש יהושע כמו שכתבתי לעיל בפרק א'. וכל הערים שהם על שפת הים הם לאשר כי אם בליטה אחת שהיתה לזבולון שם, ושם מגדל רוי שהוא סמוך לצידון כו', וירד דרומה עד כבול ואכזיב, וכן מצאנו חלי ואלמלך שהם למזרח דרומית חיפה כשתי שעות היו גם כן לאשר. ומוכח שהיתה לו לאשר בליטה אחת דרומה עד סמוך לעמק יזרעאל במחוז הר כרמל הפונה דרומית מזרחית ושם הגיע עד מנשה כמו שנאמר (יהושע י"ז י') ובאשר יפגעון מצפון. וכן ויהי למנשה ביששכר ובאשר וגו' תענך ומגדו שלשת הנפת עד כאן, ואלה היו בחלק אשר. כתב היוסיפון תכונת נפתלי גליל העליון עד הר הלבנון ומעינות הירדן. ותּכונת אשר עמק הר הכרמל לצד צידון עד כאן לשונו. וידוע תדע כי כמעט כל חלקי השבטים נכנסים קצתם זה בזה כמו שכתבתי כבר שעכו הוא לאשר, ובדברי חכמינו זכרם לברכה נזכר עכו הוא לזבולון. צידון הוא לזבולון והוא בתחום אשר. ים כנרת היה לנפתלי והוא בתחום זבולון. וכן הוא מפורש (יהושע י"ז י"א) ויהי למנשה ביששכר ובאשר. ומוכח שערי מנשה מובלעים בתוך חלק יששכר ואשר. וכן כמעט ברוב חלקי השבטים. ודברי בעל כפתור ופרח 360 [*)] בביאור תחומי ומעמד חלקי השבטים
רמג	כו' אינם מובנים ואינם מדוקדקים אם נעיין בתכונת הערים לשבטיהם ובפרט מה שכתב 361 [*)] שגזר הוא "גנזור" לדרום "ג'ינין" בערך ב' שעות (עיין גזר) ואכשף הוא "ארסוף" על שפת ים הגדול לדרום תענך כארבע שעות. כי אי אפשר לומר שהגיע חלק אשר עד "ארסוף" הנזכר. ובעזר האל אם תעיין בכל דברי אלה מובן הכל וירוה צמאונך. ביאור מתניתין מעשר שני פרק ה' משנה ב'. כרם רבעי היה עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד ואיזהו תחומה אילת מן הדרום עקרבה מן הצפון לוד מן המערב והירדן מן המזרח עד כאן לשונו (כן היא הגרסא הנכונה. ובמסכת ביצה דף ה' עמוד א' הגרסא בהיפוך אילת מן הצפון ועקרבה מן הדרום והיא שגגת המעתיק או המדפיס). וזמן הרבה טרחתי לדעת תכונת ומציאות עקרבה ואילת וברוך העוזר. עד היום לצפון "סיילון" (שילה) הכפר "עקראבּי" והוא במחוז שכם (דרומית מזרחית), וכל המחוז ההוא נקרא בזמן יוסיפון עקראבּאתּינא כנזכר פעמים הרבה בספריו. והכפר הנזכר הוא בערך 13 שעות לצפון ירושלם נוטה מעט מזרחה. אכן אילת לא מצאתי ולא שמעתי מעולם שיש במחוז דרומית ירושלם (הוא מחוז חברון) עיר אילת, ובכל הספרים הראשונים והאחרונים שחפשתי לא מצאתי שם אילת בארץ יהודא. ואמרתי אל לבי שהכונה על עיר בית גוברין (בּיתּ ג'יבּרין") הנקראת בימים ההם אלייתרפוליס רוצה לומר עיר "אלייתר" (וכן הוא במדרש ואת -------- אליתרפוליס עיין במקומו), והיא נקראת בלשון המתניתן אילת (ואל תתמה על הרי"ש שהוסיפו בה להקרא אלייתרפוליס ולא אלייתפוליס, הלא דרכם כן כמו שמצאתי בספרי הישמעאלים, שלצפון ערקי נהר אלעוד והוא בלשון העמים "אלייתר" והוסיפו ר' לתפארת הלשון, כן הדבר בשם עיר אלייתרפוליס היא עיר אילת).
רמד	ובאמת אינה דרומה ממש כי נוטה מעט מערבה. וחקרתי ומצאתי שתכונתה במעלת אורך אחד עם לוד, כי אם שלוד צפונה לה בערך מהלך יום אחד. ומוכח שאין כונת המתניתן שהם לד' רוחות מדוקדק כי אם עקרבי לצפון ממש (בנטיה קטנה מאוד לצד מזרח), לוד מערבי נוטה הרבה צפונה וכמעט הוא מערבית צפונית. וכן אילת דרומה נוטה הרבה למערב כמו שלוד נוטה צפונה ואילת כמעט דרומית מערבית. גם מרחקם מירושלים אינו על מדה אחת ומהלך יום אחד מדוקדק, כי עקרבי במרחק 13 שעות, הירדן בערך 10 שעות, לוד בערך 9 שעות, וכן כמעט מצומצם אילת 9 שעות מירושלים. נשלם פרק ג' חלוקת הארץ ולא נותר בה פרץ. ממשיך הערות: 357. [עמ' רמ] ופלא בעיני תרגום רב יוסף בפסוק זה שתרגם וית אבל ממערבא ומוכח שהיה לפניו מִיָם ולא מַיִם. 358. [עמ' רמא] [המאמר הזה מוסב על מבשרי איוב]. דברי רבי אבין בר כהנא אשר בשמו נאמר הדרוש הזה הם על פי דעת וסברת רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו (בבא בתרא ט"ו א') איוב מעולי גולה היה ומדרשו בטבריא היה. (פרי תבואה דף מ"ח עמוד ב'). 359. [עמ' רמא] בשסי"ן החדשים כבר תוקן זה. 360. [עמ' רמב] בפרק י"א בתוצאתנו עמוד רפ"ב. 361. [עמ' רמג] שם עמוד רצ"ד. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך