|
בשם ערביים. ותכונתם היתה מנהר פרס עד ים המלח (גם נקרא עיר סלע עיר הגדולה בארץ נביות). בספר מכב"י (חשמונאים) א' ה' כ"ד כ"ה ט' ל"ה נקראים הנביותים יושבי עבר הירדן המזרחי. וכבר ידוע שאי אפשר להגביל תחום ותכונת הארץ יושבי אהלים כי ילכו ומתפשטים מקצה אל הקצה.
קדר
(שם). גם אלה בכלל יושבי אהלים ולא נודע בצימצום תכונת ארצם. וכפי הנראה הם סמוכים לנביות במדבר ערבי המזרחי גם למזרח ים המלח, גם הגיעו עד עיר בבל.
משרקה
(שם ל"ו ל"ו). אולי הוא עיר עין מַפְרַק לדרום עיר סלע הנזכרת לעיל (נוטה מעט מזרחה) כשלשה שעות.
ישבק
(שם כ"ה ב'). אולי הוא מחוז הר שובאק לצפון עיר סלע.
הערות:
2. [עמ' רמו] איננו מבצר כי אם כפר קטן אשר בו יושבים כחמשים משפחות.
3. [עמ' רמז] השערתו זאת נכונה, (כי בשם תימן תכונה כל ארץ אדום על שם שהיא בנגב ארץ ישראל) ובזה מסכימים כל החוקרים.
4. [עמ' רמז] איננה עיר כי אם חורבות ונמצאות במשור שבהרים לדרום מזרח ים המלח.
5. [עמ' רמז] העיר עציון גבר סמוכה לעקבה ומקומה לא נודע בבירור לדעת החוקרים.
6. [עמ' רמח] הבית שמעל הקבר הוא קדוש להישמעלים ובו עומד ציון קבר, אך הציון והבנין איננו קדום מאד, והכתובות שעל כותלי המערה מכילים רק זכרונות משמות הנוסעים שבקרו את המקום ומרביתם בשפה ערבית.
7. [עמ' רמח] וכמעט הר ההר הנזכר שהוא חלק מהרי הר שעיר מחובר עם כל הרי ארץ מואב כי לא נפסק משך ההרים. ואולי זה כונת הספרי פרשת וזאת הברכה ד' שמות לו הר העברים הר נבו הר ההר ראש הפסגה עד כאן לשונו. ואין הכונה שהר העברים הוא הר ההר ממש כי אם שמחובר משך ההרי מהר ההר עד הר העברים.
וזה לשון הזהר פרשת חוקת דף קפ"ג עמוד א' ר"ש אמר הני תלתא אחין
עלאין קדישין אמאי לא אתקברו באתר חד ושייפון אתבדרו חד הכא וחד אכא וחד באתר אחרא וכו' מרים בקדש בין צפון לדרום אהרן לסטר ימינה משה כדקא חזי לי אחיד ההוא טורא לטורא דאהרן וכניש לקבורתא דמרים לגבי ההוא טורא אחיד לתרי סטרי ועל דא אתקרי הר העברים וגו' עד כאן לשונו.
8. [עמ' רמט] שגה בהשערתו, כי שם המדבר איננו אֶתּתּיא כי אם תּיא ומלת אתּ היא במקום
ה' הידיעה והשם תּיא הוא שם כולל להמדבר הגדול שבו עברו בני ישראל והוראתו משורש תעה
9. [עמ' רנ] מרבית החוקרים מסכימים כי אצל המעין הזה הרחוק 16 שעה מ"עין מוסא" או אצל
אחד מיתר המעינות שבקרבתו וביחוד בהנחל הנקרא "ואדי גורונדול", היתה תחנת בני ישראל
שנקראה אז בשם "מרה" אולי הראיה שהמחבר מביא על עין חוארא כי מימיו מרים עד היום,
היא לדעתנו ראיה לסתור, כי בלי ספק אחרי שנמתקו המים על ידי משה רבינו עליו השלום נשארו
מתוקים לעולם. ואת התחנה אילים אי אפשר לקבוע בבירור. אך לפי מסקנת החוקרים היתה
ב"ואדי גורונדול" בהדרך אשר בין סואיץ לג'בל מוסא. אך השערותיו אדות בעל צפון פי החירות
וכו' הן רק השערות פורחות, ומקומם לא נודעים עד היום.
10. [עמ' רנ] מרבית החוקרים מסכימים שהר סיני הוא הנקרא כהיום "ג'בל מוסא" (הר משה) והוא הפסגה השניה שבהרי גראניט שבמחוז פענינסולא.
11. [עמ' רנ] החקירות החדשות יאחדוהו עם המדבר הנקרא אתּתּיא אשר בין קדש והר סיני.
12. [עמ' רנא] ספרי ריש פרשת הדברים אמר ליה ר"י בן דורמוסקוס בר' יהודא ברבי למה אתה מעות עלינו את הכתובים מעידני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות שבתורה ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע עד כאן.
הלשון הזה קשה לפרשו. אין ספק שנמצאים מקומות בתורה שלא נקראים על
שם המאורע. והילקוט הביא לשון אחר. חזרנו על כל המקומות ואינן מקומות אלא
שנקראו על שם המאורע עד כאן. הכונה על כל המקומות שנזכרים כאן בעבר הירדן
במדבר בערבה מול סוף פארן תפל לבן חצרות די זהב.
אכן פליאה עצומה הלא נודעים עד היום הזה משמות מקומות אלה ואיך נוכל
להכחיש המציאות. וזמן זמנים היה מאמר זה דבר פלא בעיני.
עד שזכיתי למצא הגרסא הנכונה והאמיתית בפסיקתא זוטרתא בפרשה הנזכרת
וזה לשונה אמר רבי שמעון בן יוחאי חזרתי בכל המקומות שנסעו ישראל לידע אם נסעו
ישראל מתפל ולבן ולא מצאנו אלא דברים של תפלות שהוציאו על המן שהוא לבן עד
כאן. מוכח מלשון הזה שמה שנזכר בספרי שחזרנו על כל המקומות שבתורה, הכונה
המקומות שנסעו ישראל. ובאמת לא נזכר שם לא תפל ולא לבן ולא די זהב ואף שבאמת
הם מקומות הנודעים עד היום הזה, עם כל זה כנים דבריו שלא מצאם במקומות שנסעו
ישראל, ומוכח שכונת המקרא שהוכיחם על הדברים המרומזים בשם תפל ולבן ודי זהב.
וראיה לדבר שמקומות אלה הנודעים עד היום הזה באמת אינם על דרך מסעות בני
ישראל כי לא באו למקומות אלה.
ואולי נוכל גם כן לפרש כן נוסחת הספרי חזרנו על כל המקומות שבתורה, רוצה
לומר מקומות מסעי בני ישראל שבתורה הנזכרים במקומות מפוזרים בפרשת בהעלותך.
חקת. מסעי. עקב. ולא נמצאו שמות אלה. ולא שהכונה שחזר ונסע בארץ ההיא לחקור
אולי ימצא מקום שנקרא כן, כי ודאי היה מוצא שנודעים עד היום הזה וזה תשובה
לאפיקורסים שמקשים מלשון הזה שלחכמינו זכרם לברכה לא נודע המציאות.
(פרי תבואה דף נ"ח עמוד א').
13. [עמ' רנב] מרבית החוקרים משערים לאחד את חצרות עם המקום "עין אלחודירא" הרחוק כב'
או ג' ימים לצפון מזרח הר סיני.
14. [עמ' רנג] והנה ידענו שקדש עין משפט סמוך להר ההר כמו שנאמר ויסעו מקדש ויבאו וגו' הר ההר (במדבר כ' כ"ב). ואם כן לא יעלה על הדעת לומר שקדש עין משפט הוא קדש ברנע. כי מרחק רב בין עין אלסדאקא ובין ואדי גאעין (עיין מקומו). וראיתי במפרשים שכתבו כן, ואם היו רואים המציאות ודאי לא היו אומרים כן. ואמת אגיד שגם מלשון רש"י משמע כן שקדש ברנע היא קדש עין משפט (דברים א' מ"ו) שהביא בשם סדר עולם י"ט שנה הולכים ומטרפים וחזרו לקדש עד כאן לשונו. ופלא בעיני ב' תיבות וחזרו לקדש שמשמע שבסוף מ' שנה היו בקדש ברנע וזה אי אפשר לומר כן. ובאמת ב' תיבות אלה לא נמצאים בסדר עולם ומוכח שרש"י הוסיפם מדעתו. אכן מצאתי ברש"י במדבר ל"ב ח' וזה לשונו מקדש ברנע כך שמה וב' קדש היה עד כאן לשונו. והנה יש סתירה בדבריו וצריך עיון ודבריו אלה הם עיקר.
~~~~~~~~~~~~~~
| 
