הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס

ארץ מואב. היא לצפון ארץ אדום ומתחיל מן "ואדי אלאהזא" עד נחל ארנון. וכעת נקרא "בּלד קארק" והוא עד היום ארץ מבורכת ביותר (ישעיה ט"ז ט' י'), והחיטים אשר נמצאים שם טובים מאוד ומביאים ממנו פה עיר הקודש והיא הטובים מכל חטי הארץ. ושמות הערים הנודעים עד היום הם : ער מואב ( במדבר כ"א כ"ח . הדברים ב' כ"ט) והוא נקרא גם כן רבת מואב ובלשון העמים נקרא "ארעפאליס" כעת שמו "ראבבא" לצפון "קארק" בערך 6 שעות ונמצאות שם חרבות אשר הקיפם כחצי שעה. קיר מואב (ישעיה ט"ו א') . הוא נקרא בלשון ערב "קארק" והיא עיר הגדולה בכל מחוז ההוא "בּלד קארק" הנקרא כן על שם העיר. היא בנויה על הר סלעים גבוהים על פני עמק עמוק וצר. ויש אומרים שהוא עמק נחל זרד שנופל לים המלח. ובצדה מבצר גדול וחזק עד מאוד, (ואולי הוא מצפה מואב הנזכר בדוד שמואל א' כ"ב ג'). ואיברהים פאשא כשמרדו יושביה בו בשנת תקצ"ד והרגו כל אנשי חילו אשר במבצר ובעיר (עיין חלק ב'), בחרון אפו בקש כשכבש את יושבי הארץ להרוס ולהחריב

רנה

המבצר הזה ולא יכול כי כמעט כל המבצר בסלעים. והוא נראה למרחקים עד שביום צח נראה פה עיר הקודש באמצעות כלי הבטה בגגות שהם בחלק הגבוה שבעיר. וכפי הנראה ישבו פה מקדם גם מבני עמינו, כי באבני הבית בעיר הזאת נמצא כתב אשורית, אולם בעת הזאת לא נמצא יהודי אחד בכל עבר הירדן. לצפון "אלקארק" יורד "ואדי צפצאף" ונופל לים המלח. לפי דעתי בלתי ספק הוא נחל הערבה הנזכר עמוס ו' י"ד מלבוא חמת עד נחל הערבה. כי ערבי נחל (ויקרא כ"ג מ') נקראים בלשון ערב "אלצפצאף". סלע (ישעיה ט"ז א') . לצפון "ואדי אלאהזא" נמצאת עיר קטנה נקרא בלשון ערב "ביטרא", ושם זה מזמן הרומיים שקוראים סלע פיעטרא כמו שכתבתי לעיל, ונשאר כן גם בפי הערביים עד היום הזה והוא סלע שבארץ מואב. אגלים (שם ט"ו ח') . כעת שמו "אגאלא" 3 שעות לדרום ער הנזכר (ושאר השמות אזכיר לקמן בגבול ראובן וגד). ממשיך הערות: =================== ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך