הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	ארץ עמון. היא משפת נחל ארנון עד שפת נחל יבוק (דברים ב' ל"ז) רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל ארנון וערי ההר וגו'. לפי דעתי הוא ההר אשר בדרום "הוראן" אשר אבאר בסמוך. רבה היא רבת בני עמון (אשר אבאר לקמן). היא עיר הגדולה בכל ארץ בני עמון. וחוץ מעיר זאת לא נודע לנו מכל מקומות מחוז ההוא. מדין. לא נודעה לנו היטב תכונת מושב עם הזה. הנה מצאנו מדין במחוז שפת ים סוף סמוך למדבר סיני וגו'. וכן מצאתי ביוסיפון שכתב שמשה רבינו בא לעיר מדין בשפת ים סוף שהוא נקרא כן על שם מדן בן אברהם עד כאן לשונו. ועד היום נמצאים על שפת ים המזרחי לדרום עציון גבר (עיין לעיל) עיר הנקרא בלשון ערב "מדיאן". וכן נזכר (שופטים ו' ד') ויחנו עליהם (מדין ועמלק)
רנו	וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה. הנה מוכח שתכונתם בדרום יהודה. אולם מוכח שהתפשטו גם צפונה במחוז ים המלח סמוך לארץ מואב. כמו שנאמר המכה את מדין בשדה מואב (בראשית ל"ו ל"ה), וכן (במדבר כ"ד כ"א) ושים בסלע קינך (עיין בסמוך קני). ותכונת עיר סלע במחוז ים המלח, וכן כזבי בת נשיא מדין בשטים בזנות בנות מואב. ואולי ממלכי מדין אחד שמו רקם, לפי שתכונת ארצו היתה במחוז קדש עין משפט המתורגם רקם "ארקם", עיין לעיל בביאור תחום עולי בבל במתניתין ריש גיטין שכתבתי שארקם הוא פיעטרא 15 [1)] (סלע). וכן מצאנו (יהושע י"ג כ"א) שתכונת מלכי מדין היתה בארץ אמורי במלכות סיחון אשר ישב בחשבון. הקני. יצא ממדין (שופטים ד' י"א) וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה. (דברי הימים א' ב' נ"ה) ומשפחות סופרים וגו' המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב. וכן ירמיה ל"ה, מלכים ב' י' ט"ו. כל אלה הם משפחת יתרו שהתגיירו וישבו בתוך ישראל. (עיין מה שאכתוב לקמן בשם בני רכב). ונמצא עוד משפחת קני שהם בכלל גוי הארץ המדינים. והם הנקראים גם כן שלמאי, וכן תרגום אונקלוס ויונתן בן עוזיאל. (במדבר כ"ד כ"א) וירא את הקני וגו' כי אם יהיה לבער קין וגו'. והם הקני הנזכר בברית בין הבתרים. (ועיין מה שכתבתי לעיל פרק א' בחקירה אם עבר הירדן המזרחי בכלל ארץ ישראל). והקני הנזכר בכלל ערי ארץ יהודה (שמואל א' ל' כ"ט) בשלל דוד, וכן (שם כ"ז י') נגב יהודה ואל נגב הקני הם ודאי הקני שהם בכלל ישראל מבני יתרו. (ועיין מה שכתבתי לעיל בשם ערי הקני בשלל דוד).
רנז	עמלק. מושבו בהר שעיר (כמו שנאמר דברי הימים א' ד' מ"ב) ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר וגו' ויכו את שארית הפלטה לעמלק. וכן (בראשית י"ד ז') וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי. וכן מצאנו עמלק במלחמת שאול המלך בדרום ארץ יהודה במדבר הגדול שור (שמואל א' ט"ו ז'). וכן מוכח שתכונת עמלק בארץ אדום (מלכים א' י"א ט"ז) כי ששת חדשים ישב שם (באדום) יואב ויך כל זכר באדום, לפי דברי חכמינו זכרם לברכה בבבא בתרא דף כ"א עמוד ב' שהכרית את זכר עמלק עיין שם. אכן מצאנו הר עמלק בהר אפרים (עיין פרעתון) בגבול בני יהודה ובנימין. למערב קרית יערים נקרא עד היום מחוז ההוא בלשון ערב "בני אמלק" 16 [*)] (עיין שם) ונמצא שם הר שעיר (יהושע ט"ו י'). במחוז "ג'פני" (גפני, עיין עפנה בערי בנימין) לצפון "ראמאלא" עד היום כפר "עמליק". הנה מוכח שישבו גם במרחקים ואי אפשר להגבילם. בפי כל בני עמינו יושבי המזרח קוראים בני ארמעניא—עמלקים, ואולי נתקבל אצלם שיתר הפלטה ברח לארץ הצפון למדינת ארמעניא כמו שמצאנו מהם בארץ פרס והוא משפחת המן בן המדתא האגגי 17 [1)] . לפי דברי יוסיפון תכונת ארץ עמלק בהר שעיר ובערבי פיעטרא (הוא עיר סלע). בשן. השם הזה כולל מדינות הרבה גשור מעכה ארגב סלכה גולן. דברים ג' ח' ונקח בעת ההיא את ארץ וגו' מנחל ארנון עד הר חרמון וגו' כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן וגו'. שם ג' י"ד יאיר בן
רנח	מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי. וכן מלכים א' ד' י"ג חבל ארגוב אשר בבשן ששים ערים גדולות וגו'. ואזכיר התרגומים שמות אלה. האונקלוס מתרגם בשן מתנן וכן יונתן עוזיאל, וכן יונתן בן עוזיאל (האמתי) ביהושע י"ב ד', ורבינו סעדיה הגאון מתרגם אל בתניה. חבל ארגב תרגם אונקלוס בית פלך טרכונא (ויונתן בן עוזיאל חרגונא טעות סופר וצריך להיות תרגונא), ירושלמי אטרוכנא ורב סעדיה הגאון כט אלמוג'בּ. גשור והמעכה תרגם אונקלוס ואפקירוס (וכן יונתן בן עוזיאל ביהושע ובשופטים), ויונתן בן עוזיאל קורזי ואנטיקירוס, והירושלמי קריית אפיקרס, יונתן בן עוזיאל סלווקיא. ואכתוב מה שמצאתי ביוסיפון משמות אלה ואחר כך אכתוב המציאות הארץ ההיא. בחלק ספרו קדמוניות 13. 15. 3 וגם בחלק מלחמות היהודים 1. 4. 8 הזכיר גוילאן וזילייציא הם במחוז ים סמכו (מי מרום). בספרו קדמוניות 4. 5 כתב שעוג הוא מלך גוילאניטי בגלעד (במקרא נאמר בשן וגלעד) ובמקום אחר כתב שמלך אויגוסטי נתן לבן הורדוס אנטיפאס ארץ פערעא (עבר הירדן המזרחי) וגאלילעא (הגליל), ולבנו השני פיליפוס נתן באתאניא טראכאניא ואוראנטי. ובמקום אחר מצאתי שאמר שמחוז באתאני הוא אצל טראכאניא עד כאן לשונו. ממשיך הערות: 15. [עמ' רנו] ומצאתי ביוסיפון קדמוניות ד' ז' שכתב שעיר רקם במדינת עראבי, והיונים קוראים אותה פיעטרא (סלע) ונקרא כן על שם רקם מלך מדין עד כאן לשונו. 16. [עמ' רנז] כבר העירונו למעלה עמוד קט"ז כי המחוז נקרא "בני מלך", לא בני אמלק, יעויין שם. 17. [עמ' רנז] בתרגום שני אסתר ח' י"ג נזכר בר המדתא מהנדיא (הודו) הוה ומן זרעיה דבית עמלק הוה עד כאן לשונו. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך