הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	ועתה אודיע מציאות הארץ הרחבה הזאת, ואחלקה לחמשה חלקים. א' גולן. נקרא כעת בלשון ערב "ג'ולאן" (גולן) תכונתו מדרום ים כנרת עד למזרח עין ירדן (במחוז באניאס), ובארץ גולן הנזכר תכונת חבל ארגוב, בו ששים עיר בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח, ועד היום נמצאות שם חרבות הרבה עד אין מספר חרבות ערים גדולים מבצרים מגדלים כפרים בנינים בתי תפלה בתי תיאטראות (ושמעתי שהם יותר משלוש מאות חרבות) והם מזמן שבני ישראל על אדמתם ומזמן שמשלו מלכי הרומיים בארץ. ובכל מחוז ההוא לא נמצא עצים, כי אם אבני "באזאלט" שהם קשים
רנט	עד מאוד יותר מאבני חול ואבני סיד 18 [1)] . ולא נראה בכל בתי הארץ ההיא מאומה ממלאכת עץ. גם הבריחים והמסמרות הם מאבנים. יושבי הארץ מעטים הם והם יושבים בתוך ערים אלה שהם מימי קדם. וזה שנאמר בגבול נפתלי [יהושע י"ט ל"ד] וביהודה הירדן שהם חות יאיר (ששים עיר חבל ארגב) כמו שכתבתי במקומו, ושם גולן עיר המקלט, ועל שמה נקרא כל מחוז ההוא גולן, ולפי דברי חכמינו זכרם לברכה במסכת מכות תכונת עיר גולן מול קדש בהר נפתלי וכעת לא נודע 19 [*)] . ב' יטור. נקרא כעת בלשון ערב ג'דור (ובלשון העמים "איטורעא"), ותכונתו למזרח רגלי הר חרמון (עיין מקומו), ולמזרח מחוז גולן הנזכר עד סמוך למחוז דרום דמשק. ונקרא כן על שם יטור בן ישמעאל (בראשית כ"ה ט"ו). ולפי דעתי שם ג'דור גם על שם גשור שהוא במחוז ההוא, וכן מעכה, כי אבל (היא אבל בית המעכה) עד היום לצפון ים סמכו וברגלי הר חרמון כמו שכתבתי במקומו. והנה תכונתו במחוז "ג'דור" הנזכר. ובצד מזרח מחוז זה נמצא כפר הנקרא בלשון ערב "מעכאג'", ואולי על שם מעכה, וסמוך לו בצד הדרום הכפר "סֶקַארַא" גם הכפר "קעארט" גם הכפר "קיריא". ומי יודע אם אין שמות אלה על שם אפיקרוס קורז 20 [**)] תרגום גשור והמעכה. ג' עוץ. נקרא בלשון ערב לֶגַ'א (אלגא). ולפי דעתי הוא לשון משובשת וכונתם "אלגוט" כמו שתרגם רב סעדיה הגאון עוץ אלגוטה. והוא מחוז דרומית (נוטה מעט מזרחה) לדמשק עד הרי חוראן אשר אבאר בסמוך. והרומיים קראוהו בלשונם "טראכאניטיס" (וכן
רס	יוסיפון). ומוכח שחבל ארגב מתפשט עד מחוז ההוא כי תרגום חבל ארגב טרכונא כמו שכתבתי. ובנקודת המזרחית מחוז "לֶגַ'א" הנזכר סמוך להרי חוראן עד היום עיר קטנה בלשון ערב ג'ובּא ואולי עליה כיון הגאון בתרגומו ארגב "מוג'וב". במחוז הזה היתה בשנת תקצ"ג מלחמה גדולה של איברהים פאשא עם הדורסי (דרוזען) יושבי הארץ ההיא. והם נגפו במחנהו מגפה גדולה כי הם ידעו הדרך לצאת ולבוא ולברוח ולהסתר במקומות אלה ולא אנשי חילו והוכרח להשלים עמהם. ד' הרי חוראן (מלשון חורים לפי שנמצאות שם מערות הרבה). נקרא בלשון ערב "ג'בּל חוראן". והוא הנזכר יחזקאל מ"ז ט"ז גבול חורן. וכן במסכת ראש השנה דף כ"ב עמוד ב' כמו שכתבתי לעיל בהרי הארץ. והוא "בּאתּאניא" (באטאנעא) דיוסיפון, וכן בירושלמי דעבודה זרה בפרק כל הצלמים [הלכה א'] כד דמך רבי חנינא דברת חוורן. יושביה מעטים והם "דורסי" (דרוזען) אשר זכרתי בהר הלבנון. וחבל הארץ ההיא קצת מבורכת והוא סוף הגבול ארץ נושבת, כי למזרח הרים אלה מתחיל המדבר הגדול עד יד פרת. ה' מישור חוראן. בלשון ערב "סאכל חוראן". והוא "אוראנטיס" דיוסיפון, והוא מערבית דרומית הרי חוראן הנזכרים, והוא מישור מבורך ופריה בתנובת השדה (תבואה וירקות) אבל לא עצים. וביותר נמצא שם צמר עץ. ומשור זה הוא הנזכר כל ערי המישור וגו' עד סלכה ואדרעי (הדברים ג' י'). ועתה אבאר שמות המקומות הנמצאים בארץ הזאת הנזכרים במקרא קדש ובדברי חכמינו זכרם לברכה. סלכה (הדברים ג' י' . ויקרא רבה פרשה ה' חד בר נש מן בני דסילכא רוצה לומר חד מן בני עיר סלכה). ברגלי הרי חוראן דהיינו בצד מזרחית דרומית עיר ומבצר שקוראין בלשון ערב "צאלכאתּ", כעת חרב ולא ישבו בו אנשים 21[*)] . וכפי הנראה היא מזמן שישבו בני ישראל בארץ ההיא כי חרבתיה בניני ימי קדם אינם מלאכת הרומיים והדורות אשר קמו אחריהם.
רסא	קנת נבח (במדבר ל"ב מ"ב) . נקרא כעת "קאנואתּ" ותכונתו לצפון מערבית הרי חוראן הנזכרים והם חרבות גדולות בניני מלאכת הרומיים. אדרעי (הדברים ג' א') . נקרא בלשון ערב "דֶרַאַא" במישור "חוראן" לצפון מזרחית 22 [*)] המבצר הגדול מֶיצַרִיבּ (עיין בסמוך), וחרבותיה הרבה וגדולים ולא יושבים בהם אנשים. רבי תנחום אדרעי ירושלמי ברכות פרק ה'. קרקר (שופטים ח' י') . לדרום "אלחראק" אשר אזכיר בסמוך בערך ב' שעות הכפר "אלקרק" והוא לפי דעתי קרקר הנזכר 23 [**)] . עשתרות קרנים. (בראשית י"ד ה'. יהושע י"ב ד'. ובמסכת סוכה דף ב' עמוד א' מוכח שתכונתה בין שני הרים גבוהים). למזרח המבצר "מיצריבּ" בערך מהלך חצי יום עיר הנקרא בלשון ערב "אלחראק" ואומרים שהיא עיר עשתרות קרנים 24 [***)] (וכן כתב בעל כפתור ופרח 25 [****)] ). אכן שמעתי אומרים שהוא המבצר "מיצריב" הנזכר שהוא על הדרך אורחות הישמעאלים מדמשק למעקא. וסמוך למבצר זה יוצא הנחל "ירמוק" (ירמוך) לכן קוראים לירמוך "ואדי מצריב". ועיין מה שכתבתי לקמן בשם רב סעדיה הגאון בשם עשתרות קרנים. בצרה (מסכת עבודה זרה דף נ"ח עמוד ב' ר"ל איקלע לבצרה. וכן בירושלמי שביעית פרק ו' [הלכה א'] שמע שאמו באה לבצרה. והוא הדרך מבבל לארץ ישראל. וכן שם בתחום עולי בבל ותרכונה דמתחם לבצרה. וכן בירושלמי בכורים פרק אחרון [הלכה ג'] דבלה בצרית. מדרש שמואל פרק כ"ה רבי יונתן בוצרייה ויקרא רבה פרשה ח' רבי יונה בוצרי. ולפי דעתי היא הנזכרת בספר מכב"י (חשמונאים) א' ה' כ"ו באזאר עיין שם). ונקראת בלשון ערב "בוסטרא" ותכונתה במישור "חוראן" בצד
רסב	דרומית מזרחית. ובזמן מלכי הרומיים היתה עיר הגדולה בכל ערי עבר הירדן. חרבותיה גדולים מאוד ויושבים בהם אנשים מעטים והוא המקום האחרון הנושב בצד דרומית מזרחית, ומשם ואילך לא נמצאות כי אם חרבות בלא ישוב ואחר כך מתחיל המדבר הגדול עד הנהר פרת. ובעל כפתור ופרח כתב 26 [*)] וזה לשונו ובצר במדבר למזרח אדרעי כחצי יום וקוראין לו בצרה עד כאן לשונו. שגה ברואה כי מקרא מפורש בצר במדבר לראובני ועיר בוסטרא הנזכר למזרח אדרעי תכונתה בחלק מנשה, והיא מכוונת מול הרי שומרון. ובמסכת מכות דף ט' עמוד א' מוכח שבצר במדבר לראובני מול חברון. וראמות גלעד מול שכם בהרי שומרון. ועיין מה שכתבתי לקמן בשם בצר. צהר (ברמב"ם פרק א' מהלכות תרומות הלכה ט' וצהר הרי היא כסוריה). לצפון עיר סלכה בערך מהלך יום אחד כפר הנקרא אל-צוהארא (וכן ביוסיפון קדמוניות 13. 15. 4 קוראה צאהארא). היא היתה בימי קדם עיר גדולה ומפורסמת. וכעת יושביה בערך 200 וחרבותיה בהיקפן בערך פרסא אחת. ולפי דעתי עליה כיון הרב משה בן מימון. חלוקת ארץ עבר הירדן לשבטיה. טרם שאבאר חלוקה זאת אדבר בקיצור נמרץ מהרי גלעד. כבר כתבתי לעיל ששם ארץ גלעד מושאל על כל עבר הירדן המזרחי. ומוכח שתכונת גלעד בכל חלק שבטי עבר הירדן. ואכתוב תכונת הרי גלעד. הרי גלעד מתפשטים לד' הרוחות, בצד המזרח מגיעים עד מישור חוראן. בצד המערב עד סמוך לעמק ומישור הירדן. בצד הצפון עד נחל ירמוך. בצד הדרום עד מחוז "באלקא" שהוא לדרום נחל יבוק. ואם כן היה לראובן וגד ומנשה חלק ונחלה בהרי גלעד (כאשר מבואר לקמן גבול נחלת השבטים אלה). וזה
רסג	שאמר (דברים ג' י"ב) וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד וגו' נתתי לחצי שבט המנשה (עיין גרופנא בהרי הארץ). ונקודות הגבוהות בהרי גלעד הן "ג'בּל ג'ולוד" (רוצה לומר הר גלעד) לדרום נחל יבוק ו"ג'בּל אוסא" לצפון "צאלט" (עיין רמת מצפה) בערך חצי שעה (והישמעאלים מראים בהר הזה קבר הושע ועל שמו קוראים ההר "אוסא". ועיין מה שכתבתי לעיל בקבר נח בעיר "זאכלא" בהר הלבנון). והרי גלעד מבורכים הם ונמצאים עליהם יערות נחמדים עצי אלונים (פיכטען אונד אייכען) גם עץ עושה פרי למיניהם. וגבוהים מהרי גלעד הם הרי עברים שהם בחלק הדרום מחוז "באלקא" והרי מכור (הרי יעזר) ולא שבעצם הם גבוהים מהרי הגלעד לא כן כי אם תכונתם גבוה מהם כי מחוז דרום "באלקא" אשר שם הרי עברים והרי יעזר הוא ארץ הררי גבוה יותר ממחוז הרי גלעד. ג'בּל אטארא שלשה שעות וחצי דרומית מזרחית לעיר חשבון הוא הנקודה הגבוה בארץ הזאת. (עיין לקמן בשם נבו). ועתה אבאר שמות הערים לשבטיהם. ממשיך הערות: 18. [עמ' רנט] ופה חלק יעשה מדחה (משלי כ"ו כ"ח) תרגם יונתן בן עוזיאל יעביד תרכנותא (ובנוסחאות ישנות טרכנותא) אולי על שם דחיה שיש במלאכת אבני באזאלט הקשים כברזל ומדיחים ידי העוסק לחצוב ולפסול מהם נקרא כל מחוז ההוא טרכונא. 19. [עמ' רנט] לפי החקירות החדשות אפשר לאחדה עם חורבות סאחים אלג'ולאן. 20. [עמ' רנט] כונתו להתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בדברים ג' ה' שמתרגם קרוי ואנטיקירוס, ובנוסחת הירושלמי קרית אפיקרס. 21. [עמ' רס] כעת היא עיר גדולה. 22. [עמ' רסא] צריך להיות לדרום מזרח. 23. [עמ' רסא] לפי החקירות החדשות אי אפשר לאחדה עם אחת מהמקומות הידועים. 24. [עמ' רסא] לפי החקירות החדשות יותר נכון לאחדה עם "תל אשתארא" אשר בדרך הגבוה ההולכת לדמשק. 25. [עמ' רסא] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"י. 26. [עמ' רסב] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"י. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך