|
פרק
ד
'
עמוד
בספר
המודפס |
ראובן.
תכונתו בחלק הדרומי הארץ הזאת כמו שנאמר (יהושע י"ג ט"ז) ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון וגו' ותחומו עד לצפון חשבון (כמו שאכתוב לקמן) ויתן משה למטה בני ראובן למשפחותם. ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר וגו' חשבון וכל עריה וגו' ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול.
כבר כתבתי לעיל שארנון הוא ואדי מוג'בּ המפסיק בין ישראל ובין מואב, וכעת מפסיק בין מחוז אלקארק הדרומי ובין מחוז אלבאלקא הצפוני
27 [1)]
.
| |
רסד |
ערער. על שפת מוג'בּ הנזכר הצפוני נמצאות חרבות הנקראות בלשון ערב אַרַאיר (והן מכוונות למזרח חברון).
מדבא. לצפון חרבות הנזכרות כמהלך 7 שעות לדרוֹם חשבון (נוטה מעט מזרחה) בערך 2 שעה חרבות מיידאבּא ולהם חצי שעה בהיקפם
28 [*)]
(ומצאתי בדברי היראנימוס מדבא עיר בחלק ערב מול חשבון).
חשבון. למזרח קצה הצפוני ים המלח במרחק 5 שעות הכפר "חֶאסְבַּאן"
29 [**)]
, וסמוך לו חרבות גדולות והם על גבעה גבוה. ועד היום נמצא שם מקום הבריכות כמו שנאמר (שיר השירים ז' ה') עיניך ברכות בחשבון וגו'. ותכונת חשבון במישור שהוא בין הרי יעזר ובין ההרים שביניהם ירד "ואדי צֶ'ירקא" (וג'בּל אטארא הנזכר לעיל בכלל הרים אלה). ומישור זה מושך עד סמוך למחוז ים המלח. והוא המישור הנזכר חשבון וכל עריה אשר במישור של "ואדי צירקא". ואף שתכונתה במישור רואים בחרבותיה בגבעה הנזכר במרחק רב מאוד. בצד ימה רואים עמק "ואדי חאסבאן" ועמק הירדן וים המלח גם עיר הקודש ירושלים וביותר בית לחם. בצד צפון נראה מבצר רמות מצפה (עיין מקומו) ובצד הדרום כל מישור ארץ מואב.
דיבון. לצפון חרבות "אראר" הנזכר לעיל בערך שעה אחת הכפר "דיבּאן" (ואולי היא נקראת גם כן דימון ישעיה ט"ו ט').
| |
רסה |
בית בעל מעון. לדרום חשבון (נוטה מעט מערבה) בערך ג' רביעית שעה נמצא הכפר "מאין"
30 [*)]
הוא בעל מעון (ובדברי היראנימוס מצאתי שכתב שבזמנו נקרא בעל מאום במחוז חשבון עד כאן לשונו, וזה מסכים עם דברי).
יהצה. לדרום מערבית "דיבּאן" הכפר "יאצאצא". לפי דעתי היא יהצה
31 [**)]
.
קדמות. לא נודע. אכן (הדברים ב' כ"ו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות תרגם יונתן בן עוזיאל ושדרית אזגדין מנהרדעא דסמוך למדבר קדמות עד כאן לשונו. כל רואה ישתומם על המראה הזה, הלא נהרדעא בארץ בבל בעבר הנהר ? אכן על ידי חקירתי ודרישתי ידעתי בעזר האל כי למזרח הר גרופינא (עיין מקומו) בערך 2 שעות נמצא נחל קטן הנקרא "ואדי נאהאדי". ואם כן צריך להיות בתרגום הנזכר לעיל מנהאדעא. ולפי זה מוכח קצת שעיר קדמות במחוז הזה, אכן לא נראה לי שתכונת קדמות כל כך צפונה בחלק גד, הלא ממקרא מוכח שתכונתו לדרום נחל ארנון או לפחות סמוך לו
32 [***)]
.
קריתים. לדרום הר "אטארא" בערך חצי שעה חרבות קירִיאַתּ היא קריתים
33 [****)]
, (היא שוה קריתים בראשית י"ד ה').
שבמה. לצפון מזרח יעזר (עיין מקומו) כמו יום הוא שבמה וקוראים לו "שאהבה" (כפתור ופרח
34 [*****)]
). ואין נראה לי, כי תכונת "שאהבה" הנזכר בחלק גד היא
35 [******)]
.
צרת השחר. בירושלמי ברכות פרק ח' רבי יוחנן דקרציון,
| |
רסו |
אולי שהיה מעיר צרת השחר, כי שחר בלשון הירושלמי קרציה קרצתיה, וכעת לא נודעה.
בית הישמות. מול ירחו למזרחו סמוך לשפת הירדן הכפר "בּיתּ יסימותּ"
36 [*)]
.
שמות הנזכרים במקום אחר.
לשע. (בראשית י' י"ט) תרגום יונתן בן עוזיאל קלדהא. וכן במדרש רבה שם וכן בירושלמי מגילה פרק א' [הלכה י"א]. מצאתי ביוסיפון שהורדוס הגדול בנה עיר לשע וקראה "קאלירהא" (ומוכח שטעות סופר הוא בתרגום וצריך להיות קלרהא בר') ותכונתה היתה סמוך לשפת הים ברגלי הרי (אשדות) הפסגה והיו שם מעינות חמים ומימיהם נופלים לים המלח, עד כאן. וכעת נמצאות חרבות במקום ההוא לדרום "ואדי צירקא" סמוך לשפת הים, ונמצא שם מעין חם.
מתנה (במדבר כ"א י"ט). מצאתי בדברי אייזעביוס שבזמנו עודנה על תילה למזרח מידבא 12 מיל (5 שעה וד' חמשית) וכעת לא נודעה
37 [**)]
.
שיטים (במדבר כ"ה א'). כתב היוסיפון ש"אבּילא" (אבל השיטים) 60 ריס (בערך 3 שעות) רחוק מהירדן
38 [1)]
. והירונימוס כתב שתכונתו בהר פוגור (פעור) שהוא לצפון "ליפיאס" (בית חורן) עד כאן לשונו
39 [***)]
.
אלעלא (שם ל"ב ל"ז). לצפון חשבון כחצי שעה על הר חרבות "אלאעל".
| |
רסז |
בצר (הדברים ד' מ"ג) את בצר במדבר בארץ המישור לראובני תרגום יונתן בן עוזיאל כותירין. ומי יודע כונתו בזה. עד שזכני ה' לדעת שלדרום מזרחית ערער בהרים שהם לדרום שפת מוג'בּ הר יחידי גבוה שקוראים בלשון ערב "ג'בּל קיותּיא" והוא מול חברון. ואין ספק שעל ההר ההוא תכונת בצר עיר המקלט שהיתה מול מקלט חברון כמו שנזכר במסכת מכות. וזאת כונת התרגום
40 [*)]
.
נבו (הדברים ל"ב מ"ט). הנה מוכח שתכונתו על ראש הר גבוה הנשקף על פני הירדן וגו' וארץ הגלעד וגו' וכעת לא נודע. וזה לשון במסכת סוטה דף י"ג עמוד ב' :
תני אמר ר"י אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו היכן מת משה בחלקו של ראובן שנאמר ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ונבו בחלקו של ראובן קיימא דכתיב ובני ראובן בנו את נבו ואת בעל מעון והיכן משה קבור בחלקו של גד שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון מחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוו ד' מילין וגו' עד כאן לשונו
41 [1)]
. וידענו שנבו מהרי העברים הוא כמו שנאמר [דברים ל"ב מ"ט] עלה אל הר העברים הזה הר נבו וגו' על פני ירחו עד כאן לשונו, מכל הדברים האלה מוכח שתכונת נבו היתה בהרים שהם לצפון מישור חשבון שכתבתי לעיל (עיין חשבון) שהם לצפון מערבית חשבון ובהם יורד ואדי חשבון והם כמעט מכוון לירחו. (ובדברי היראנימוס מצאתי נבו למערב (רוצה לומר מערבית צפונית) חשבון 6 מיל (2 שעה וחצי) עד כאן לשונו, וזה מסכים לדברי. וכעת כל עוברים ושבים מחכמי העמים לחקור את הארץ אמרו שהר אטארא הוא הר נבו לפי שבצדו המערבי לצד
| |
רסח |
עמק הירדן נראה כהר גבוה מאוד (אף שבצדו המזרחי נראה כהר קטן) אכן טעות היא בידם, כי לפי לשון המקרא ודברי חכמינו זכרם לברכה מוכח שנבו יוצר צפונה מהר אטארא (על פני ירחו וסמוך לגבול גד) והוא לדרום הרים הנזכרים שהם לפי דעתי הרי העברים יותר מארבע שעות (עיין מה שכתבתי בסמוך בתכונת חלק ראובן
42 [*)]
.
מינית (שופטים י"א ל"ג). בערך ב' שעות למזרח חשבון הכפר "מינג'א" היא מינית. בספר מכב"י (חשמונאים) א' ה' כ"ו "כאסבאן מאגעט", לפי דעתי הוא חשבון מינית ונחלף להמעתיק מלשון ומכתב אשורי ג' בנ' וכתב "מאגעט" במקום מאנעט היא מינית.
תכונת חלק ראובן.
הנה בצד הדרום נחל ארנון תחומו, כי עד ארנון ממלכת סיחון מלך חשבון. ולדרום ארנון היא ארץ מואב (דברים ב' כ"ד) ולא ינתן להם מארץ מואב. ולמזרח תחומו ארץ עמון כמו שנאמר (שם ב' ל"ז) רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבוק וערי ההר. ונמצא שורות הרים מושכים מצפון דרומה מרבת בני עמון עד למזרח "אלקארק" ובהם דרך אורחות הישמעאלים מדמשק למיקא, ובלתי ספק הרים אלה (שהם למזרח מישור מואב) הם מגבילים בין מואב ובין עמון, והם תחום וגבול המזרחי לבני ראובן. ותחומו הצפוני הוא לפי דעתי הנחל אשר לצפון החרי שהם במישור חשבון אשר זכרתי כבר ששם תכונת נבו והוא יוצא לדרום יעזר והולך מערבה ונופל בים המלח סמוך למקום שנופל הירדן בו. והוא רחוק מהרים הנזכרים בערך שעה אחת והוא מסכים לדברי חכמינו זכרם לברכה הנזכרים לעיל שנבו רחוק מחלק גד ד' מיל.
נשלם ביאור חלק ראובן
לא ישיא אויב בו ובן.
הערות:
27. [עמ' רסג] והערביים קוראים מחוז אלבאלקא גם בשם בלד אלכאפר לפי שישבו שם נצרים הרבה בזמן שעלו לארץ כמו שאזכור בחלק ב'. וידוע שהישמעאלים קוראים לנצרים ולכל מי שאינו מאמין בדתם בשם אלכאפר רוצה לומר כופר. וכן שמעתי על בנינים וחרבות מימי קדם שאומרים הישמעאלים "הדא מן זמן אלכאפר" זה מהזמן אלכאפר, וכונתם מזמן שישבו הנצרים בארץ. והבנינים והמבצרים מזמן ממשלת היונים קוראין רום קאלע רוצה לומר מבצר הרום והם קוראין לארץ יון רום.
28. [עמ' רסד] כעת היא עיר מיושבת מישמעאלים ונוצרים, ובזמן האחרון נודעה על ידי מפת המוזאיק הנפלאה שנמצאה ברצפת אחת מחרבותיה (ראה בלוח ארץ ישראל שנה ג' לשנת תרנ"ח עמוד 133).
29. [עמ' רסד] איננו כפר כי אם חורבה.
30. [עמ' רסה] איננו כפר כי אם תל וחורבות.
31. [עמ' רסה] גם אייזיביוס אומד כי בימיו נודעה העיר הזאת בין מדבא ודיבון, אולם התכונה הזאת איננה נכונה, ולכן יחפץ הח' קאנדאר לאחדה עם המקום הנקרא כעת "רוג'ם אלמאקסיא".
32. [עמ' רסה] מהמקראות נראה שהוא במזרח ים המלח.
33. [עמ' רסה] בההשערה הזאת מסכימות גם החקירות החדשות והיא בין מדבא ודיבון.
34. [עמ' רסה] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"י.
35. [עמ' רסה] החקירות החדשות חפצים לאחדה עם המקום הנודע בשם "סימִיַא" הרחוק 2 פרסאות וחצי למערב חשבון.
36. [עמ' רסו] כפר בּיתּ יְסִימוֹתּ לא נמצא, רק אצל מקצוע צפונית מזרחית של ים המלח נמצא הר קטן ומעין הנקרא "עין סובימה", ואצלו חרבות, ואותן נוכל לאחד עם בית הישמות
.
37. [עמ' רסו] בבירור לא נתאחד המקום הזה אבל השערות החוקרים לאחדו עם המקום הנקרא ואדי וַאלֶה.
38. [עמ' רסו] ביומא ה' ב' מובא שמבית הישימון עד אבל השיטים ג' פרסא וזה מסכים עם דברי יוסיפון.
39. [עמ' רסו] לפי החקירות החדשות תתאחד שיטים עם המקום הנקרא "ג'ור (ערבת) אֶססייסַאבַאן", ואת אבל השיטים יאחדו עם המקום הנקרא כעת כאפריין בקצה הצפוני של הערבה הנזכרת.
40. [עמ' רסז] לפי החקירות החדשות אפשר לקבוע את מקומה בהמקום הנקרא כעת "קוסר אלבושייר" הנמצא בקרבת דיבון.
41. [עמ' רסז] ומה שאמרו מחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוו ד' מילין. הכונה מנבו שהוא בחלקו של ראובן עד תחילת גבול גד כי גבולות שניהם נוגעים זה בזה ולא הוו שום מרחק ביניהם כדרך כל המגבילים.
42. [עמ' רסח] החקירות החדשות הראו לדעת כי שם ההר הזה נשאר עד היום ג'בּל נבּא בארץ מואב והוא נשקף על פני ערבות הירדן.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
