|
פרק
ד
'
עמוד
בספר
המודפס |
| |
רסט |
גד.
(יהושע י"ג כ"ה)
ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וגו' עד ערוער וגו' ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וגו' עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה.
יעזר
. מצאתי בדברי אייזעביוס שיעזר לצפון חשבון 15 מיל (6 שעות) וגם בזמן בעל כפתור ופרח, היתה על תילה
43 [*)]
. וכעת חרב
44 [**)]
. וסמוך לחרבותיה יורד מעין "עין חאציר" ל"ואדי נימרין". ולפי דעתי על מעין זה מרמז ירמיה (מ"ח ל"ב) עד ים יעזר נגעו, אולי היה בימים ההם בריכה וקיבוץ מים רבים ממעין הנזכר ונקרא ים על דרך ים של שלמה (מלכים א' ז' מ"ד).
רבה
. היא רבת בני עמון (דברים ג' י"א). (ובלשון הרומיים פילאדעלפיא). לפי דברי אייזיביוס 10 מיל (4 שעות) לצפון מזרחית יעזר הנזכר. וכעת נמצא שם הכפר אמאן וסמוך לו חרבות גדולות עד מאד.
לצפון מערבית רבה בערך 3 שעות נמצאות חרבות זאפיט ותכונתן בהרי הגלעד. ומצאתי ביוסיפון שכתב שיפתח נקבר בעיר צאפעא (נוסחא אחרת זיביא. שופטים י"ב ז' ויקבר בערי הגלעד). ואולי היא יקב זאב הנזכר במלחמת גדעון (שם ז' כ"ה).
ערוער
. סמוך לאמאן הנזכר הכפר אירא והוא ערוער אשר על פני רבה
45 [***)]
.
רמת מצפה
. היא נקראת גם כן (שופטים י"א כ"ט) מצפה
| |
רע |
גלעד
46 [*)]
, כעת שמה בלשון ערב "צאלט" עיר גדולה ובה מבצר גדול והיא עיר נושבת לבדה בכל חבל הארץ באלקא. תכונתה על הר גבוה והרים סביב לה ובתיה בשפולי ההר זה למעלה מזה כמו מדרגות. בתוך העיר מעין גדול ובתחתית הארץ דרך ומעבר מהמבצר להמעין, ובסביבות העיר נמצאים חטים הרבה אשר יובאו מהם פה עיר הקדושה והם בכלל חטים הטובים הנמצאים בארץ. יש אומרים שהיא ראמת או רמת גלעד עיר המקלט, ולפי דעתי טעות הוא, כי לפי דברי חכמינו זכרם לברכה תכונת עיר המקלט רמת גלעד מול שכם בהר אפרים, וצאלט הנזכר הוא מול שילה שהוא לדרום שכם כה' שעות
47 [**)]
, ומוכח שתכונת רמת גלעד לצפון "סאלט" (עיין בסמוך רמת גלעד).
מחנים
. מכוון למזרח בית שאן בערך חצי יום עיר מאחנא היא מחנים
48 [1)]
, כעת לא נודע
49 [****)]
.
העיר לִדביר הנזכרת אצל מחנים ביהושע (י"ג כ"ו) אחת היא עם העיר לו-דבר או לא-דבר הנזכר בשמואל א' ט' ד' וה' ושם י"ז כ"ז (מספרו האשכנזי Das heiling Land עמוד 359). ולפי החקירות החדשות יש האפשריות לאחדה עם המקום "איבדיר" הרחוק ששה וחצי פרסות אנגליות למזרח "צפון", ולדרום ירמוך.
| |
רעא |
בית הרים
. (ירושלמי שביעית פרק ו' בית הרים (היא) בית רמתא. ובמסכת שבת כ"ו עמוד א' מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא. ומצאתי שבלשון רומיים בעטהארמאטטא. והורדוס קוראה ליפאיס). תכונתה היתה במקום תוצאות נחל יבוק אל נהר הירדן והוא מול שכם. ויש אומרים שתכונתה היתה יותר דרומה. והוא שעה אחת לצפון חרבות בּיתּ נימרא (עיין בסמוך).
בית נמרה
. מהרי "סאלט" יורד נחל אחד הנקרא "ואדי נימרין" ונופל בירדן במחוז צפון ירחו בערך שעה אחת. ועל שפתו בעמק הירדן נמצאות חרבות "בית נימרא"
50 [*)]
. ובעל כפתור ופרח
51 [**)]
כתב וזה לשונו בית נמרה קוראין לה נאמר והוא לדרום יעזר כמו שעה אחת עד כאן לשונו. ולא ידעתי כונתו בזה אם על חרבות עיר "בית נימרא" דבר הלא הם רחוקים הרבה מיעזר. ולפי לשון הפסוק תכונתה בעמק (עמק הירדן), ולפי דבריו (שעה אחת לדרום יעזר) תכונתה בהרים (פאה פרק ד' משנה ה' בית נמר).
סוכות
. למזרח דרומית בית שאן (בעבר המזרחי) סמוך לירדן חורבות סוכות. אכן גם לדרומית בית שאן כשעה אחת בעבר הירדן המערבי מראים חרבות סוכות וזה ודאי טעות כי סוכות בעבר הירדן המזרחי.
צפון
. בירושלמי שביעית פרק ו' צפון (היא) עמתו עד כאן לשונו. היא "אמאטהא" הנזכר פעמים הרבה בדברי יוסיפון. [לדעת החכם בורקהארד יש לאחד את העיר "אמאטהא" הנזכר ביוסיפון עם הכפר "אמתּא" הסמוך להמקום אשר נחל היבק ישפך את מימיו להירדן.] ולפי דבריו תכונתו במחוז רמות גלעד על יד הירדן. כעת לא נודע
52 [***)]
.
בטנים
. בדברי אייזעביוס נזכר שבזמנו עיר באטהאניא בחלק גד ולא הזכיר תכונתה
53 [****)]
.
| |
רעב |
שמות הנזכרים במקום אחר.
רמות גלעד
(דברים ד' מ"ג)
. נקראת גם כן רמה (מלכים ב' ה' כ"ט). לפי דעתי הוא המבצר הנקרא בלשון ערב "קאלאתּ אלראבּאתּ" על ראש הר גבוה הנראה למרחקים והיא אחת מנקודות הגבוהות הר גלעד והוא סמוך לעיר "אג'לון" (עיין עגלון) לצפון "ואדי זארקי" הוא נחל יבוק בערך שעה וחצי מול עיר שכם
54 [*)]
(עיין מסכת מכות ט' עמוד ב'). בהרי "כפר טאיבּי" (עיין מקומו) בערי חלק בני יוסף נראה מבצר הנזכר לעיל בצד צפונית מזרחית.
קמון
(שופטים י' ה')
. למזרח הירדן על פני בית שאן כמו ה' שעות מעט דרומי וקוראין לו "קומימא" (כפתור ופרח
55 [**)]
).
אבל כרמים
(שם י"א ל"ג)
. בזמן אייזעביוס כפר 6 מיל (ב' שעות וב' חומש) מפילאדעלפיא (היא רבת בני עמון) וסביבותיה כרמים הרבה לכן שמו כרמים, עד כאן. וכעת לא נודע. וכבר כתבתי לעיל שלדרום "חספיא" נמצא כפר אחד הנקרא "אבּיל קרום" ואומרים שהוא אבל כרמים, וטעות הוא, כי אבל כרמים בארץ גלעד תכונתה לא בהר הלבנון. וידוע שכל חלק עבר הירדן נקרא ונכלל בימי קדם בשם ארץ ערב (אראביא), ולפי דעתי היא היא אבל ערב הנזכר במסכת פסחים דף ע"ב עמוד א'. (עיין בסמוך ארץ טוב בהג"ה).
ארץ טוב
(שם י"א ג')
. ירושלמי שביעית פרק ו' [הלכה א'] זו סוסיתא. וכבר כתבתי לעיל בשם סוסיתא שהיא עיר חיפוס. ומצאתי בספריהם שתכונתה היתה על שפת דרומית מזרחית ים כנרת ורחוק מטבריא בערך ב' שעות. וכל מחוז ההוא נקרא ארץ טוב (ויושביה קורא היוסיפון "טובאני", מכב"י (חשמונאים) א' ה' י"ג) והיא אחת מערי דעצאפאליס
56 [1)]
.
| |
רעג |
יבש גלעד
(שם כ"א ח')
. מול בית שאן ד' שעות מירדן הכפר יאבּיס על שפת ואדי יאבּיס הנופל בירדן למזרח מחוז ג'ינין (עין גנים) והוא לצפון אג'לון (עיין עגלון).
בתרון
(שמואל ב' ב' כ"ט)
. קוראין לו אלאתּרון לדרום מחנים (כפתור ופרח
57 [*)]
). כעת לא נודע.
שמות הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה.
גדר
(ראש השנה דף כ"ג עמוד ב'
. סנהדרין דף ק"ח עמוד א' בלועה דגדר. עירובין דף ס"א עמוד א' בני גדר ובני חמתן. בתוספתא דטהרות סוף פרק ח' חצר בית גדי וחמתן צריך להיות בית גדר). כעת חרב וקוראים לו בלשון ערב "אוּמקיש"
58 [**)]
, סמוך לשפת נחל ירמוך, וחרבות גדולות סביבותיה אשר משם יצאו מים חמים. וזה לשון כפתור ופרח
59 [***)]
גדר על ההרים הגבוהים, ואם תרצה לרדת אל הערבה תרד אל בקעת המים החמים ופניך לים כנרת והיא בקעה עמוקה כתחום שבת וחמתן
| |
רעד |
למטה סמוך אל החמים וקוראים לה "אלחמי" והיא עשויה כעין אכסדרה עגולה כלומר אותה בקעה כאלפים אמה פתוחה למערב, והירמוך נכנס לתוכה לדרומה מן המזרח, ובא מן הגולן בין ההרים והבקעה היא לצפוֹן גדר תחת החומה ובריכות החמים הם לצפון הבקעה, וכמטחוי קשת למערב נפגשים עם ירמוך, יורדים אל הירדן לכמו שעה ודומה זה אל שער או אל פתח וגדר שם בנין וענין מופלא מאוד, אומרים שהוא היה עיר עוג ומשם יצא לישראל למלחמה עד כאן לשונו. הארכתי בזה לפי שכעת לא נשאר שם כי אם החרבות לדעת המציאות שהיתה בימי קדם (ירושלמי ערלה פרק א' [הלכה ב'] חרוב גדודה צריך להיות גדרה).
כפר עקביה
(ירושלמי סוף נזיר [הלכה ג'])
. עד היום למזרח דרומית ים כנרת בדרך דמשק "עין עקבּי" ו"חאן עקבּי".
גם נמצא כפר עקביה לדרום צפת ושם סמוך להכפר קבור אדמון ועקביה בן מהללאל.
רגב
(מנחות דף פ"ה עמוד ב')
. כעת לא נודעת עיר זאת כי אם "ואדי רג'בּ" (רגב) במחוז עגלון. ומצאתי בדברי אייזעביוס שעיר רגב 15 מיל (6 שעות) למערב (רוצה לומר מערבית צפונית) "גראזא" עד כאן לשונו (עיין לעיל בסמוך בשם דעצאפאליס). שמעתי שבספרי הכותיים הם השומרונים בעיר שכם במקום חבל ארגב כתוב רגב בלא א'.
מגדל גדר
.
תענית דף כ' עמוד א'
מעשה שבא ר"א בר"ש ממגדל גדוד (ובנוסחא אחרת מצאתי עדר ושניהם אינם נכונים וצריך להיות גדר
60 [*)]
) מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הנהר (ובנוסחא אחרת מצאתי שפת הים וכן הוא במסכת דרך ארץ ושניהם נכונים או על שפת ים כנרת או על שפת הירדן או הירמוך כי שלשתם סמוכים). ובלתי ספק תכונת מגדל גדר סמוך לעיר גדר הנזכר וכעת לא נודע.
עגלון
. עיין מהריט"ץ (רבי יום טוב צהלון) סימן רי"ו. ומוכח מדבריו שבזמנו שנת ש"ל (עיין בחלק ב' מעיר צפת תבנה ותכונן) ישבו בה מבני עמינו. כעת היא עיר קטנה ברגלי הר
| |
רעה |
"קאלאתּ אלראבּאתּ" הנזכר לעיל וקוראין לו "אג'לון" (עגלון). ושם נחל אחד הנקרא "ואדי אג'לוּן" גם "ואדי רג'יבּ" (רגב) הנופל לירדן.
מכוור
(תרגום יעזר). אולי עיר מכוערוס (לשע) שהזכיר יוסיפון נקראת על שם מכוור, שתכונת קלרעא סמוך להרי יעזר.
תכונת חלק גד.
הנה מצאנו ראינו תכונת ערי גד עד סמוך לים כנרת. ולפי דעתי הנחל ירמוך הוא המגביל בין גד ובין מנשה, וכפי הנראה שגם בצד המזרח שכל מה שהוא כנגד חלק זה דהיינו מנחל היורד לדרום יעזר (שהוא מגביל בין ראובן ובין גד כמו שכתבתי לעיל) עד נחל ירמוך היה לגד, כי כן כתוב בדברי הימים א' ה' י"א ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה. וכן הביא הילקוט בפרשת וזאת הברכה בפסוק ברוך מרחיב גד, מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח עד כאן לשונו (עיין רש"י). והנה הרי גלעד (ארץ גלעד) מתפשטים לצד מזרח עד מישור חוראן, וחלק זה הוא בנחלת מנשה כמו שכתוב (הדברים ג' י"ג) ויתר הגלעד וגו' נתתי לחצי שבט המנשה.
נשלם ביאור חלק גד
הלא תשמעו הלא הוגד.
הערות:
43. [עמ' רסט] פרק י"א בתוצאתנו עמוד ש"י. אך שם לא מוכח כלל כי היתה על תילה כי הוא אומר רק כי יעזר קוראין לו זרעה.
44. [עמ' רסט] המחבר לא הזכיר את שם החורבה המתאחדת לפי דעתו עם יעזר. והנה בראשית המאה התשע עשרה מצא החוקר זיטצין שתי חרבות שיכולות להתאחד עם יעזר, והן חרבת זאר וחרבת זיר, הראשונה רחוקה 6 פרסאות אנגליות וחצי למערב עמון ועשרה פרסאות וחצי לצפון חשבון, והאחרונה רחוקה 9 פרסאות למערב עמון ותשע פרסאות וחצי בדרך ישרה או 14 פרסאות בהדרך הנכחי (המתעקמת) לצפון חשבון. והקאפטאן קאנדאר משער לקבוע את מקום יעזר בחרבות בית צירא הרחוקה 3 פרסאות לצפון חשבון ועשר פרסאות לדרום עמון.
45. [עמ' רסט] מקום העיר הזאת לא נודע עד היום.
46. [עמ' רע] מהכתוב שם נראה כי היא עיר אחרת, ולפי הנראה היתה במקום גַלְעֵד של יעקב ולבן, והמקום היותר נכון לאחדו הוא "סוף" אשר בצפון נחל יבוק וקרוב לג'רש. ושם נמצא עד היום גלים גדולים של אבנים לא מסותתות, ורמת גלעד אפשר לאחד עם "חורבת רימתא" אשר בצפון גבול גד ובאמצע הדרך (בערך) שבין בצרה להירדן.
47. [עמ' רע] אי משום הא לא איריא כי יוכל להיות שחכמינו זכרם לברכה לא דקדקו על מרחק קטן כזה, כאשר הוכיח המחבר בעצמו למעלה עמוד רמ"ד אצל המרחקים של העלאת כרם רבעי לירושלם, ובאמת מכוונת עיר סאלט במרחקה עם רמת גלעד כפי המרחק שהגביל איזיוביס אך בכל זאת יאבו אחדים מהחוקרים לאחד את ראמת גלעד עם המקום "רימון".
48. [עמ' רע] הוא לשון כפתור ופרח ובפרק י"א [בתוצאתנו עמוד שי"א]. אולם בפרק י' [בתוצאתנו עמוד רמ"א] כתב וזה לשונו נראה לפי הענין שיעקב אבינו עליו השלום לא בא מחרן דרך הישוב וכו' אבל הוא עליו השלום הלך דרך המדבר מצפון לדרום נוטה למערב עד הגיע לגבול בני עמון ומשם בא אל ירדן ירחו ועלה שכם עד כאן לשונו. כשגגה היוצאת מהשליט. לא בא דרך ירדן ירחו. כי אם דרך פנואל. מחנים. סכות. שלם. שכם. כל אלה מקומות צפוניות המה ורחוקים מהערבה. ירדן ירחו. אולי תיבת ירחו יש למחוק, וצריך להיות ומשם בא אל הירדן ועלה שכם [לא צריך למחוק כלל, כי אין כונתו כי עבר את הירדן ובא לירחו, כי אם את חלקו הדרומי הוא קורא בשם "ירדן-ירחו", כמו שנקרא גם כן בתורה (במדבר ל"ד ט"ו) שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה, וגם ביהושע [כ' ח'] ומעבר לירדן ירחו מזרחה נתנו את בצר וכו'. ובאמת עבר אותו אצל שלם ושכם.]. (פרי תבואה נ"ג א').
49. [עמ' רע] לפי החקירות החדשות אפשר לאחד את המקום הזה עם צבור החרבות הנקרא עד היום "מחנה" הרחוק 14 פרסאות אנגליות לדרום מזרח בית שאן וסמוך ליבש גלעד.
50. [עמ' רעא] החורבה נקראת "תל נימרין", ובזה מסכימים כל החוקרים, והיא רחוקה 10 פרסאות אנגליות מצפון ים המלח.
51. [עמ' רעא] פרק י"א בתוצאתנו עמוד שי"א.
52. [עמ' רעא] החקירות החדשות יאחדו את המקום הזה (לפי באור רבותינו זכרם לברכה) עם המקום החרב הנקרא כעת אלהאממֶע אשר על חוף הירמוך ומכוון מול דרום מזרח ים כנרת.
53. [עמ' רעא] בשם באטהאנא נקרא כהיום צבור של חרבות הרחוק 3 פרסאות אנגליות וחצי לדרום סאלט, אך בכל זאת לא נקבע בבירור מקום העיר הזאת.
54. [עמ' רעב] כבר העירונו למעלה עמוד ר"ע כי יש מהחוקרים שמאחדים אותה עם העיר סאלט, עיין שם. וגם אפשר לאחדה עם המקום הנקרא רֵימון.
55. [עמ' רעב] פרק י"א בתוצאותנו עמוד ש"י.
56. [עמ' רעב] בזמן ממשלת הרומיים בארץ (מזמן הורדוס ואילך) נמצאים י' ערים בארץ אשר רוב יושביה אינם מבני ישראל המה כי אם רומיים יונים ושאר גויי הארצות. ואף שרחוקים זה מזה כל יושביה בקשר אחד בחוקותיהם ומשפטיהם כעיר אחת והם נקראים דעצאפאליס רוצה לומר עשרה עיירות. ואלו הן : דמשק. פילאדעלפיא. ראפאנא (תכונתו סמוך לעשתרות קרנים, עיין מכב"י (חשמונאים) א' ה' ל"ז). בית שאן. גדר. חיפוס (סוסיתא), דיאן (לא נודע). פעללאם (סמוך לגדר). גאראזאם (נקרא בלשון ערב "ג'עראש" למזרח "קאלאת אלראבאת" כששה שעות ונמצאות שם חרבות גדולות עד מאוד כחרבות תדמור ובעל ביק). קאנאטהאם (קנת). ויש חושבים ליש (קיסאריא פיליפי). בית גוברין. כפר צמח. כפר קרנים. אבילא. באתאנעא (כעת אביל וחרבותיה על שפת נחל ירמוך צפונית מזרחית בערך ג' שעות, ואולי הוא אבל ערב הנזכר במסכת פסחים דף ע"ב עמוד א' כי גם תכונת זאת בארץ ערב). והנה מצאנו שבמקומות אלה ישבו גוים הרבה וזה שנקרא בירושלמי ארץ טוב שפטורה ממעשר. רבי התיר בית שאן בית גוברין כפר צמח לפי שהחזיקו בהם הגוים כמו שכתבתי לעיל.
57. [עמ' רעג] בפרק י"א בתוצאותנו עמוד שי"א.
58. [עמ' רעג] שמה העתיק לא נשכח כליל, והרועים שבסביבותיה קוראים אותה גם בשמה העתיק "ג'דר".
59. [עמ' רעג] פרק י' בתוצאתנו עמוד קצ"ב וקצ"ג, והמחבר דלג על המאמרים שאינם נוגעים להענין.
60. [עמ' רעד] בהשסי"ם החדשים כבר תוקן זה.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
