|
פרק
ד
'
עמוד
בספר
המודפס |
מ"ח ערי הלוים (יהושע כ"א).
ליהודה ושמעון
ט' ואלה שמותן חברון לבנה יתיר אשתמוע חלון דביר עין יוטה בית שמש (ובדברי הימים א' ו' הוסיף עשן וחסר עין ויוטה).
ונחקור איזהו מהם בחלק יהודה ואיזהו בחלק שמעון.
לפי מה שכתבתי לעיל במקומו הלך חוט הגבול של חלק שמעון מצפון עיר מולדה צפונה דרך יתיר ואתשמוע (ולבנה) ומשם מערבה (קצת צפונה), עד הכפר בעילין שהוא בעלת באר או בעל. והנה לפי זה נמצא יתיר ואשתמוע ולבנה חלון ודביר (ואדי דיבּיר) בחלק שמעון. ועין ועשן הם נזכרים מפורש בערי שמעון. ואם כן לא נשארו לבני יהודה כי אם חברון ויוטה ובית שמש
65 [1)]
.
| |
רעט |
ובספר הישר (דברי הימים) סוף ספר יהושע נזכר שנקבר שמעון בעיר "מנדא" אשר נתנה לבני שמעון ויהי מגרש העיר לבני לוי עד כאן לשונו. ולא זכיתי לדעת איזהו מערי הלויים חלק שמעון מכונה בשם מנדא.
לבנימין
ד' : גבעון, גבע, ענתות, עלמון. כבר בארתים במקומם.
לאפרים
ד' : שכם, גזר, קבצים, (ובדברי הימים [א' ו' נ"ג] נקראת יקמעם) ולא נודע תכונת קבצים
66 [*)]
או יקמעם לאפרים. בית חורון, לא ידענו אם הוא העליון או התחתון.
לדן
ד' : אלתקא, גבתון, אילון, גת רימון. מצאתי בדברי אייזעביוס שגת רימון 12 מיל (4 שעות וד' חומש) מבית גוברין בדרך לוד. וכעת לא נודע.
למנשה
ד' : תענך, גת רימון (בדברי הימים [שם שם נ"ה] ענר ובלעם) וכבר כתבתי במקומו שלפי דעתי גת רמון היא הדר רימון עיין שם. גלן, בעשתרה (בדברי הימים [שם שם נ"ו] עשתרות) היא עשתרות קרנים.
| |
רפ |
ליששכר
ד' : קישון (בדברי הימים [שם שם נ"ז] קדש), דברת, ירמות (בדברי הימים [שם שם נ"ח] ראמות) עיין במקומו שלפי דעתי ירמות רמות הוא רמה רמתים צופים בהר אפרים שמתפשט גם בחלק יששכר, עין גנים (בדברי הימים [שם] ענם).
לאשר
ד' : משאל, עבדון, חלקת, רחוב, (ובדברי הימים [שם שם נ"ט וס'] משל עבדון חוקק רחוב). כבר כתבתי עבדון היא עברון עיר אשר. וחוקק (חלקת) אינו חקק עיר גבול נפתלי כמו שכתבתי לעיל. ורחוב לא ידענו איזהו הוא כי באשר נמצאים ב' רחוב.
לנפתלי
ג' [ד'] : קדש, חמת, דאר, היא עיר חמתן (טבריא) הנזכרת במסכת מגילה דף ו' עמוד א', עיין שם, (ובדברי הימים [שם שם ס"א] חמון), קרתן (ובדברי הימים [שם שם] קריתים) לא זכיתי לדעת).
לזבולון
ד' : יקנעם, קרתה, דמנה, נהלל, (ובדברי הימים [שם שם ס"ב] רימונו ותבור ב' לבד). כבר כתבתי שנראה לי שרימון המתואר עיר זבולון היא רימונו היא דמנה (ויקנעם ונהלל ידוע תכונתם כמו שכתבתי במקומם). אם כן מוכח שקרתה היא עיר תבור שנזכר בערי יששכר, וידוע שהר תבור נחשב לשניהם ליששכר ולזבולון. ובספרי מלחמת הנצרים בארץ מצאתי שעיר "קריתא" 8 מיל (3 שעה וחומש) מקיסרין פאליסטיניא. ואין זאת עיר קרתה הנזכרת.
לראובן
ד' : בצר (תרגום יונתן בן עוזיאל כותירין עיין מקומו),יהצה, קדמות, מיפעת
67 [1)]
. מיפעת לא נודע.
לגד
ד' : רמות בגלעד, מחנים, חשבון, יעזר. גם זה ראיה שתחומי השבטים נכנסים זה בזה, והערים אשר על הגבול נמנים ונחשבים פעם לזה ופעם לזה כי חשבון עיר בני ראובן וכאן נמנה בכלל ערי גד.
נשלם פרק ד' עבר הירדן המזרחי
משכיל להימן האזרחי.
הערות:
65. [עמ' רעח] ובזה נראה לי לפרש לשון מדרש רבה פרשה צ"ח בסדר ויחי שהוא כמאמר מוסגר וכמעט בלא הבנה וזה לשונו בפסוק ואפיצם בישראל זה שבטו של שמעון הדא אמרה רובן של עניים משבט שמעון היו אמר ר"ת אף על גב דאנו מפרשין ואומרין והערים אשר תתנו מאחוזת בני ישראל ששה עיר ואת מגרשהן כולם (נוסחא אחרת רובם) משל שמעון היו עד כאן לשונו. הלא לשון זה פלא והפלא חלילה לומר שכונת המדרש שערי המקלט היו רובם או כולם בחלק שמעון. הלא ידענו שאף גם אחד לא היה לשמעון כנודע לכל קורא, ואין אאריך בראיות מהפסוקים. ועוד לשון הפסוקים שהביא המדרש לא נמצא כן. לכן נראה לי שהמדרש לא הביא כי אם ראשית הפסוק שצריך לענינו. והנה מתחיל בפסוק והערים אשר תתנו מאחוזת בני ישראל וצריך להיות וגו' והוא סוף הפסוק מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו. אכן הלשון שהביא אחר כך ששה עיר ואת מגרשיהם זה ודאי טעות המעתיק כי לא נמצא פסוק זה וצריך להיות ארבעים ושמונה עיר ואת מגרשיהם.
והנה כונת המדרש היא מאחר שצוה ה' מאת הרב תרבו וגו' ואם כן יהיה מערי
הלוים (שהם מ"ח בצירוף ו' ערי המקלט) מעטים בחלק שמעון ויותר מכולן בחלק יהודה
שהוא הגדול שבכל השבטים, ולפי הנראה נהפוך הוא שמצאנו ו' (או ז') בחלק שמעון וב'
(או ג') בחלק יהודה. ואם כן מצאנו רובם משל שמעון (לא רובם של מ"ח שהוא כ"ה)
רוצה לומר על פי חלוקת השבטים יגיע לשמעון רוב ויותר ממה שהגיע לכל אחד ואחד
כי לא לקח גם אחד מכל השבטים ו' או ז' ערי לויים כי אם שמעון וכונת רובם רוצה
לומר יותר מכל אחד ואחד. ובזה ידענו כונת המדרש.
66. [עמ' רעט] החקירות החדשות יחפצו לקבוע את מקומה בהמקום הנקרא כהיום תל אלקבוס
אשר בין מכמש וירושלם.
67. [עמ' רפ] בספרים הישנים לא נזכרים בספר יהושע ד' אלה כי אם בדברי הימים.
ובספרים שלנו החדשים כבר הוסיפום. (בתנ"ך הקטן אשר לפני דפוס אנוירישה משנת
של"ג מצאתי ארבע אלה. אכן במקראות גדולות אשר לפני משנת שע"ז לא נזכרים). עיין
ברבי דוד קמחי (רד"ק) שם.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
