הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	תולדות בני נח.
רפא	והוא ביאורי השמות בראשית י' על פי התרגומים אונקלוס, יונתן בן עוזיאל, הירושלמי 1 [1)] ורבינו סעדיה הגאון. ועל פי המדרשים, בבלי וירושלמי וכו'. בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס. יונתן בן עוזיאל ושום אפרכיותהון אפריקי וגרמניא והמדיי ומקדוניא ויתיניא ואוסיא ותרקי (ושינוים מעטים בתרגום הירושלמי), ובתרגום רב יוסף על דברי הימים (א' א' ה') נמצא על פי נוסחאות ספרים אחרים גרמנייא גיתייא והמדן ואוביסוס ויתיניא ומוסייא ותרקי. אפריקי. יש לדקדק הלא שמענו וגם ידענו שארץ אפריקי (שבה מצרים וכוש וכו') הוא מבני חם כשנזכר לקמן ואיך מתרגם גמר שהוא מבני יפת – אפריקי ? ועוד אמרינן במסכת תמיד [ל"ב א'] במעשה אלכסנדר מוקדון ששאל את זקני הנגב ואמר להון בעינא דאזיל למדינת אפריקי אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חשך וכו'. וכבר כתבתי שארץ הנגב הוא חלק יהודא (ובירושלמי נזכר שזקני הנגב הם חכמי לוד 2 [2)] ), והלא ידוע שיש דרך סלולה מארץ ישראל למצרים ולאפריקי ולא שמענו ולא ראינו שמפסיקים הרי
רפב	חושך ? וכבר כבש אז אלכסנדר כל ארץ מצרים טרם בואו לארץ ישראל וכבר ידע אפריקי ולמה התייעץ עם חכמינו זכרם לברכה בדבר הזה ? והנה הכרח לומר שלא על אפריקא הידוע הכונה כי אם מדינה אחרת שהוא במרחקים. ועתה אחקור על תכונת המדינה ההיא, וכונתי להראות העמים כי כנים ואמתים דברי חכמינו זכרם לברכה, כי שמעתי אומרים שלא נמצאה מדינה אחרת ששמה אפריקי ולא נמצאים הרי חשך, ודברי חכמינו זכרם לברכה אלה הם משלים (להבין במשל ומליצה). ואעתיק מעשה אחד מספר יוסיפון (הקצר שהוא בלשון הקדש ואף שספקתי הרבה בקיצור זה כי נמצאים בו שינויים הרבה מספרי יוסיפון האמתיים 3 [1)] ואין כאן מקומו להאריך בזה) סוף פרק י"ב וזה לשונו ומשם (ממדינת מלכות הנשים) הלך (אלכסנדר) מהלך ג' ימים ויבוא אל מקום חושך, ומשם הלך לארץ כרש וקריקסם שהוא ממדינת פרס וכו' עד כאן לשונו. ובפרק צ"ו כתב 4 [2)] וזה לשונו ויהי בימים ההם ויהי עם אחד במדינת הרי אררט ושם העם ההוא אלאן ומושבם בתוך ההרים וכו' ויהי רעב במדינה ההיא וכו' ויפנו אל ההרים אשר במדינת מדי ויצא ללחום עמהם מלך אררט וכו' כי אין בינינו ובינך כי אם הרי אררט. והמלך אלכסנדר הסגירנו בין ההרים האלה. וישמע טיטוס וישם פניו ללכת ללחום עם העם האלאן אלה וכו' עד כאן לשונו, עיין שם. והנה לפי דברי יוסיפון אלה ידענו שמדינת הנשים היתה במחוז אנאטאל (אסיה הקטנה) סמוך למחוז כארס וקירקאסיא. ומושב האלאנים היה בתוך הרי אררט וגם הרי טוירוס הנודעים בספרי חכמי העמים מימי קדם לצפון נהר פרת. ומצאתי בספריהם שבעבר הרי טוירוס הנזכרים עיר גדולה
רפג	ושמה בלשונם "טאפראקי" ותכונתה בקצה מחוז קאפאטאציא 5 [1)] , ואין ספק אצלי שכונת התלמוד והתרגומים בשם אפריקי על מחוז הארץ אשר בעבר הרי טויריס והם הרים גדולים ונוראים וכמעט אי אפשר לעבור עליהם כי אם דרך המעבר הצר אשר ביניהם והם בדרך חשך ואפלה כי גובה ההרים והסלעים מונע האור ולכן נקראים הרי טוירוס הרי חשך, ומשם בא למדינת מלכות הנשים ולארץ אפריקי הנזכר 6 [2)] . (בזוהר פרשת בהעלותך דף קמ"ח עמוד א' טורי קרדו (הרי אררט) הם הרי חשך עד כאן לשונו 7 [3)] ) והרי טוירוס סמוכים (ומחוברים קצת) להרי אררט 8 [4)] . (עיין לקמן הרי אררט). ובירושלמי מציעא פרק ב' [הלכה ו'] וכן בבראשית רבה פרשה ל"ג בסדר ופרשת נח וכן בויקרא רבה פרשה כ"ז אלכסנדר מוקדון סליק לגבי מלכא קיציא, (וגרסת הילקוט תהלים ל"ו הוסיף לבתר הרי חשך). ומצאתי עוד בספריהם שלצפון הרי טוירוס במדינת פאנטוס (סמוך לים השחור) עיר גדולה הנקראת בלשונם "קיציניא" והיא בלתי ספק עיר קיציא הנזכרת 9 [5)] . ובמדרש ויקרא רבה הנזכר לעיל נזכר שבמלכות קרטגינא מלכות הנשים. הוא טעות סופר וצריך להיות קראגינא שהוא מחוז אחד גם כן בצפון להרי טוירוס כמו שנזכר בספריהם קאראכינע Charachine במדינת פיזידיא. ולצפון מזרחית למחוז טאפראק הנזכר מתחיל מחוז קירקאסיא, ואפשר הוא מה שאמרו חכמינו זכרם לברכה גרגשי פנה והלך לו אל ארץ אפריקי. ששם "קירקאסיא" יצא משם "גרגשי" (עיין ירושלמי שבעית פרק ו' [הלכה א']). וזה שאמרינן במסכת סנהדרין דף
רפד	צ"ד עמוד א' להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר לאפריקא 10 [1)] . וכן אמרינן באיכה רבתי בפסוק ממרום שלח אש דף ס"ו עמוד ב' ישראל גלו דרך ארמעניא עד כאן לשונו. ובאמת הדרך למחוז הרי טוירוס וטאפראקי הנזכר לעיל הוא דרך ארץ ארמעניא כנודע. גם מצאתי בספריהם שסמוך למדינות הנזכרות נמצא מחוז אחד הנקרא "כארצאן" (אולי הוא כרס שהזכיר יוסיפון הנזכר לעיל בפרק י"ב) ושם עיר "כאלכיאן" והיא על נהר אוזיז עד כאן לשונו. ולפי דעתי הוא מה שנזכר באבות דרבי נתן פרק ט"ז רבי עקיבא הלך לארץ אוכילא קורצא. וידוע תדע שכל אלה השמות נודעים בימים ההם בזמן ההוא בזמן ממשלת היונים (אלכסנדר מוקדון) והרומיים שהיתה ארץ נושבת מאוד מאוד. אכן כעת כמעט כל ארץ אנאטאל (אסיא הקטנה) חרב ושמם וכבר אבד זכרון כל שמות אלה מן הארץ. והנה מוכח שיש ב' מדינות ששמם אפריקי. אחד אפריקי הידוע מצרים כוש וכו' ןכן במסכת סנהדרין דף צ"א עמוד א' אפריקא מבני כנען הוא (וכנען הוא מבני חם). ואחד במדינת הצפון והוא מבני יפת. והיא נזכרת גם בירושלמי שביעית פרק ט' [הלכה ב'] במעשה דקליטיאנוס אעיק לבני פנייס וגו' ושלחון לאפריקי ובסוף תלתין שנין חזרון לאתריהון עד כאן לשונו עיין שם. וגם אפריקי הנזכר בתרגומים אלה היא אפריקי הצפוני. גם מצאתי בספריהם שיש בארץ אנאטאל הנזכר מדינה אחת הנקרא "פריגיא" Phrygia. ובמדינה זאת נמצא מחוז פריציא פאראריוס איזאאוריא דיאללוס. ואולי עליה כונו התרגומים אפריקי כמו פריגיא. (ומה שכתבתי בתחילה יותר נראה לי).
רפה	בבלי וירושלמי גומר זו גרממיא, גרמניא עיין לקמן בסמוך. גרמניא. בערי טוירוס הנזכרים נמצאת בימים ההם עיר גדולה הנקראת גארמאניא ותכונתה היתה למערב נהר פרת, ועליה כיון התרגום. ויש אומרים שהוא גארמאני אשכנז (דייטשלאנד). עיין מה שכתבתי בדבר הזה לקמן בשם גליא. גם מצאתי בספריהם מחוז כאראמאניא על שפת ים הגדול בארץ אנאטאל למערב עיר טארסוס (עיין תרשיש) ואולי היא גרמניא הנזכר. הנה יונתן בן עוזיאל תרגם גרמניא על מגוג 11 [1)] והבבלי והירושלמי ורב יוסף כולם מפרשים ומתרגמין גרממיא או גרמניא על גומר, ודבריהם נראים יותר. בבלי יומא דף י' עמוד א' מגוג זו קנדיא. ולפי דעתי הוא טעות סופר כי אי קנדיא היא במדינת יון ושם קנדיא הוא שם חדש כי בימי קדם שמה קריטא או טעלכיניא, ושם קנדיא לא נודע בזמן התלמוד, ונראה לי שצריך להיות קודיא, ובירושלמי מגילה פרק א' [הלכה י"א] גותייא, וכן בתרגום רב יוסף הנזכר לעיל. והוא כמו קודיא בהברה אחרת, והכונה היא ארץ כינא. ובלשון רוסיא עד היום קוראים ארץ כינא קידיא (קיטאיי). והמין אריגה הבאה ממדינת כינא מעיר "נאנקין" ונקראת על שם העיר ההיא נאנקין, נקראת בלשון רוסיא קיטיי על שם ארץ קידיי שיצאה משם. (לפי דעתי על שם Katcheou קאטכעאו שהוא שם מדינה (מחוזי גליל) אחת בּארץ כינא. קידיי כמו קידכיי רוצה לומר קיטכיי). ובלתי ספק זאת כוונת הבבלי והירושלמי בשם קודיא או גותיא. המדיי. היא מדינת מדי. ושמעתי מאנשי פרס שעד היום עיר גדולה במדינת מדי הנקראת "האמדאן" ומקובל אצלם שהיא שושן הבירה, שם עד היום קבורת מרדכי ואסתר בבנין מפואר, והוא כמו בית הכנסת, ומתקבצים שם ומתפללין המקום ההוא (עיין לקמן ערי מדי זו חמדן). בבבלי הנזכר לעיל מדי זו מקדונא. לפי דעתי אין כונת הש"ס שארץ מוקדונא בארץ יון היא מדי, כי אם שהכונה
רפו	על מדינת מיקדוניא במחוז מאזאפאטאמיא (עיין מקומו) והיא סמוכה לגבול פרס ומדי 12 [1)] . מוקדוניא. לפי סדר תרגומו תרגם כן על יון וכונתו על מוקדון הידוע "מאצאדאניען" שהוא סמוך למחוז "מארעא" וארץ היונים כאשר אבאר במקום אחר. בבבלי הנזכר לעיל יון כמשמעו. ירושלמי מגילה אוסס. ותרגום רב יוסף אוביסוס. נראה לי שהוא Ephesus עפייסוס (אוביסוס, אוסס) במחוז יאניא באנאטאל. ועיר עפייסוס עיר גדולה מאוד בימים ההם. וכעת חרבותיה לדרום אזמיר (זמירנא) כמהלך יום אחד. ויתיניא. ובתרגום ירושלמי וותנייא וכן הוא בירושלמי מגילה ובתרגום רב יוסף. נראה לי שהיא מדינת "ביתיניא" Bithinia (ו' במקום ב') בארץ אנאטאל 13 [2)] ובמדינה ההיא מחוז פאנטוקא מאריאנדיא קויקאנעס. ובבבלי הנזכר לעיל זו בית אונייקא רוצה לומר Bithinicia "בית יניצא" (ק' נחלף בצ' כנודע) ומדינה הנזכרת, נקראת בב' שמות אלה כנודע מספריהם 14 [3)] . אוסיא. בבלי וירושלמי הנזכרים לעיל מוסיא וכן תרגום רב יוסף. נראה לי היא מדינת Mysia מיסיא בארץ אנאטאל, ובמדינת מיסיא הנזכרת לעיל מחוז אזיא ועל שמה נקרא כל חלק הארץ ההיא "אזיא" כנודע (עיין לעיל פרק א' מעבר הירדן המזרחי בהגה"ה ב'). תרקי. היא מדינת "טורקומאניא" למזרח ים "כספיא", ועל שמה נקראת מדינת ישמעאל ארץ טורקיא (טירקייא), כי משם יצא העם טורקוס לשבת בארץ הזאת. או תרקי היא מדינת "טראציא" בארץ אנאטאל (ק' נחלף בצ'). ובבבלי ובירושלמי וכן
רפז	ברבה יש מחלוקת בתירס יש אומרים שהוא פרס ויש אומרים שהוא תרקי הנזכר לעיל. ורבינו סעדיה הגאון מתרגם גומר "אלתרך" בכ' דגושה (רוצה לומר טורקיא), מגוג "אג'וג'", מדי "מאהאת", יון "אליונאני" רוצה לומר אלוני 15 [*)] (העלעניא) כנודע (עיין ירושלמי סוטה ריש פרק אלו נאמרין רבי לוי בר חיתה אזל לקיסרין שמע קלון קריין שמע אלוניסתין וכו' רוצה לומר שקראו קריאת שמע לשון יונית עיין שם). תובל "ואלצין" (רוצה לומר כינא שנקרא גם צין), משך "כראסאן". ואמרתי בתחילה שהכונה על עיר "כארסאן" על שפת ים השחור הצפוני על נהר דניבר. אכן שמעתי מאנשי פרס שעד היום עיר "כראסאן" בקצה מדינת פרס והיא עיר גדולה ויושביה הרבה מבני עמינו מהם עשירים גדולים. וזה עשרים שנה קמו רשעי הארץ והעלילו עליהם שהרגו פרסי אחד ויהרגו הרבה מהם והנשארים גורשו מהעיר. תירס "פארס" רוצה לומר פרס עד כאן לשונו. יש אומרים גמר היא מדינת "קרים" על שפת ים השחור הצפוני. ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה. בתרגום הירושלמי ושום אפרכיותהון אסייא ופרכוון וברבריא. אסייא. הוא אוסיא (מוסיא) אשר נזכר כבר בפסוק א'. ופרכוון. לפי דעתי הוא פרגיון רוצה לומר פריגיא אשר זכרתי לעיל בשם אפריקי עיין שם. ברבריא. ידוע הוא חלק הצפוני שבארץ אפריקא (טוניס ברבריא ומורטניא שהולכים ערומים בשוק. ספרי פרשת האזינו). אכן מצאתי בספריהם שנמצא עיר (ומחוז) ברברים בעבר נהר פרת סמוך לעיר רסן (עיין מקומו) ואולי עליה כיון התרגום. במדרש רבה סדר נח פרשה ל"ז אסייא והדייף וגרמניא. רבי ברכיה אמר גרמניקייא. ובירושלמי מגילה [פרק א' הלכה י"א] הדיית. לפי דעתי הוא טעות סופר וצריך להיות הדייף. וכן (ירמיה נ"א כ"ז) אררט מני ואשכנז, תרגום יונתן בן עוזיאל ארעא קרדו חורמיני (אורמיניו ארמעניען) והדייב. במסכת קדושין דף ע"ב עמוד א' חבור זו הדייב. היא מדינת אדיביני 16 [1)]
רפח	(Adiabene) בעבר נהר חדקל שם העיר הגדולה "ארבאלא" (הושע י' י"ד בית ארבאל) והיא נודעת ומפורסמת על ידי מלחמת אלכסנדר מוקדון עם דריוש מלך פרס (ובספר רבי בנימין בעל המסעות וזה לשונו ומנינוה מהלך פרסה עד עיר ארבאל) עיין לקמן. גירמניא. עיין לעיל בשם גרממיאי ולקמן בשם גליא. ורב יוסף תרגם איסיא ופרסווי (רוצה לומר פרס) וברבריא. ורבינו סעדיה הגאון מתרגם אשכנז "אלצקאלבה" (רוצה לומר הסלאווען) ריפת "ופרנג'ה" (רוצה לומר הפראנקען) ותגרמא "ואלברג'אן" (רוצה לומר בורגונד). ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים. תרגום יונתן בן עוזיאל אלם וטרסס אכזיא ודורדניא וכן הוא בתרגום ירושלמי כי אם אלסוטרוס הוא שם אחד אבל הוא טעות המעתיק והמדפיס. וטעות זה גם בירושלמי מגילה [פרק א' הלכה י"א] וברבה. אלם. נראה לי שהוא אי הים (וכן שם עיר אשר באי) "אלוסא" במחוז "לאמאטיס" בארץ אנאטאל על שפת ים הגדול למערב דרומית "טרסוס" היא תרשיש (עיין בסמוך). במסכת סנהדרין ס"ד עמוד א' מעשה בסבטי בן אלם. פירש רש"י בסמ"ך ושם מקום [הוא], ולפי דעתי היא אלם הנזכר (ובספריהם מצאתי עיר אלם במחוז יפו וגת) ולא יש הכרח להגיה ולאמר אלס בסמ"ך, כי בירושלמי ובספרי הגרסא אלם והיא אולמא רבתי הנזכרת בתחום עולי בבל עיין שם. טרסוס היא תרשיש. עד היום על שפת הים הגדול בדרום אנאטאל במחוז הנקרא בימי קדם "ציליציא" הוא קיליקיא הנזכר פעמים הרבה בדברי חכמינו זכרם לברכה (ירושלמי סוף מסכת חלה שתה יין בעכו הבא מקיליקיא) עיר גדולה הנקראת בלשון ערב טרסוס ושם חרבות גדולות מימים הקדמונים. וכעת נמצאים בעיר הנזכרת מבני עמינו בערך מנין אנשים אשר באו מעיר חלב (אלעפפא) והתישבו שם. היא תרשיש הנזכרת ביונה לברוח תרשישה כי יפו ותרשיש שניהם על שפת ים הגדול. אכן יש לדקדק מה שנאמר (מלכים א' כ"ב מ"ט) יהושפט
רפט	עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברו אניות בעציון גבר. וידוע לכל יושבי הארץ כי כמעט אי אפשר ללכת מים עציון גבר (הוא ים סוף) לים תרשיש הנזכר, כי אם עד שיקיף כל חלק אפריקי ועד שיבא דרך ים אקיוניס לים הגדול (ים-התיכון), וזה ודאי מן הנמנע שישלח דרך רחוק זה ולא דרך יפו עכו וכו' שהם על שפת ים הגדול ומשם יגיע בזמן מעט לתרשיש, ואם תשיב שנקראים דוקא אניות-תרשיש אבל לא שהלכו לתרשיש, הלא מקרא מפורש הוא בדברי הימים ב' כ' ל"ו ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר. והנה מוכח שהלכו לתרשיש דרך עציון גבר, ואם כן אי אפשר שהוא תרשיש הנזכר לעיל באנאטאל. לכן נראה לי שמוכח ששני מקומות הם הנקראים תרשיש. אחד הנזכר שהוא מבני יון ואחד שהוא במחוז בּני יקטן. ותרשיש ואופיר או מדינה אחת הם או לפחות סמוכים זה לזה, ולכן נזכר במעשה יהושפט הנזכר לעיל בספר מלכים ללכת אופירה, ובדברי הימים נזכר ללכת תרשיש. וראיה ברורה לדברי אלה שבכל מקום שנזכר במקרא תרשיש הצפוני היוני בארץ אנאטאל מתרגם יונתן בן עוזיאל מדינת ימא, כמו (ישעיה ס"ו י"ט) תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון. וכן (שם כ"ג א') אניות תרשיש וגו' מארץ כתים נגלה למו, ושם מדבר מתרשיש היוני שהיא ממלכות צור. וכן (יחזקאל כ"ז י"ב) שמדבר על תרשיש היוני. וכן (שם ל"ח י"ג), וכן ביונה [א' ג'] לברוח תרשישה, והוא תרשיש היוני. בכל מקומות אלה תרגם מדינת ימא. אולם (מלכים א' כ"ב מ"ט) באניות תרשיש ללכת אופירה מתרגם ספינות אפריקא. וכן (ירמיה י' ט') כסף מרוקע מתרשיש יובא וגו' (וידוע שגם שלמה הביא כסף משם) מתרגם כספא דמחפן מאפריקא. וכן (מלכים א' י' כ"ב) כי אני תרשיש וגו' ארי ספנתא אפריקא. ועתה נחפשה ונחקורה לדעת תכונת תרשיש במדינת אפריקא :
רצ	ולפי הנראה תכונתו במחוז בני יקטן (עיין מקומו) שהוא בחלק ערב הדרומי (יעמען או ערב המאושרה), ובאורך הזמן התפשטו גם כן מעבר לים סוף עד שהגיעו לארץ אפריקא הידוע הסמוך לו. כי דוקא הים סוף מפסיק בין מדינת בני יקטן ובין ארץ אפריקא 17 [1)] . ושמעתי שבמדינת מאנאמאטאפא שהיא מול אי הים מאדאגאזקאר הר אחד שחופרין ממנו זהב הרבה ושמו אפורא (אופיר), וכל מחוז ההוא הנקרא זאפאלא מוציא זהב הרבה. וכן נמצא בארץ ההיא פילים (שנהבים) וקופים ותוכיים כמו שנזכר מלכים א' י' כ"ב. ובלתי ספק במחוז ההוא עיר תרשיש ואופיר. ודרך המלך לארץ ההיא הוא על ים סוף בעציון גבר. ומה שהתעכבו ג' שנים לא יש לדקדק, כי בזמן ההוא יורדי הים באניות הלכו לאט לאט ולא התרחקו משפת הים ולא הלכו באמצע הים, ועל ידי זה התעכבו הרבה בדרך לסבוב כל ההרים והסלעים אשר נכנסים דרך שפת הים. וגם לא ידענו אם עיכוב הזמן ג' שנים הוא מהמרחק הרב או מסיבות אחרות עד שיקבצו הזהב וכל הדברים שהביאו משם. וראיתי בספריהם שתרשיש היא מדינת היספאניא (ספרד), כי בימי קדם נקראה "טארטעזוז" על שם עיר גדולה ורוכלת שהיתה שמה על שפת הים. ואומרים שנקראת כן על שם תרשיש. ורחוק הדבר מאוד בעיני. כי למה ילכו דרך ים סוף ולא דרך הים הגדול למדינת "היספאניא" הנזכרת לעיל כמו שכתבתי לעיל ? ועוד לא שמענו שנמצאים פילים (שנהבים) במדינת שפאניא וגם תוכיים הרבה לא נמצאים שם 18 [*)] .
רצא	אכזיא. לא נודע לי. ולפי דעתי הוא טעות סופר וצריך להיות אבויא כמו שהוא בירושלמי מגילה [פרק א' הלכה י"א] אביה (כמו אבויא), והוא לפי דעתי אפיי (Appii) עיר במדינת איטליא רחוק 7 פרסאות מעיר המפורסמת רומי, והיא נקראת בלשון רומי פארום אפיי. (ספרי פרשת בלק ומלכות זו (הרומיים) אין לה אלא ד' מדינות שראויות למלכות : אביא, אלכסנדריא, קרטינגא, ואנטיוכיא) 19 [1)] . וכן הוא במדרש רבה הנזכר לעיל [פרשה ל"ז] כיתים איטליא וכן בתרגום רב יוסף [דברי הימיםא' א' ז'] איטליון וכונתם ארץ איטליא. ובארץ הזאת במחוז עיר לאטינוס נמצאת עיר קיטיא Citia על שם כיתים הנזכר לעיל. (ורחוק בעיני הדבר לאמר שכונתם בשם איטליא איטליון על שם אטליא בארץ אנאטאל במדינת פאמפיליא עיר גדולה על שפת ים הגדול, כי אם על ארץ איטאליא הידועה), וכן תרגם אונקלוס בפרשה בלק כיתים רומאי 20 [*)] רוצה לומר רומי בארץ איטאליא. אכן ביחזקאל כ"ז ו' כתיים מתרגם יונתן בן עוזיאל אפיליא, והוא לפי דעתי אפולוניא בארץ מוקדון (מאצעדאניא). ובספר מכב"י (חשמונאים) א' א' ב' נזכר שאלכסנדר מלך מוקדון הוא מארץ כתיים עד כאן לשונו. ומוכח שמוקדון בכלל כתיים. וזה ראיה לדברי בכונת יונתן בן עוזיאל בשם אפיליא. דורדניא. וכן הוא בירושלמי מגילה [פרק א' הלכה י"א] וכן תרגום ירושלמי. על שפת [ים] פרסי סמוך לים סוף בחלק הדרומי מדינת ערב עד היום עיר דאדאן. ובישעיה כ"א י"ג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים. מוכח שתכונת ארץ דדן בערב היא. אכן נמצא עוד עד היום במדינת עפירוס במחוז מוקדון עיר ומחוז "דאדאנא". (ואולי היא הנזכרת יחזקאל כ"ז י"ט ודן ויון
רצב	מאוזל דן במקום דדן הנזכר עם יון שהיא במדינת עפירוס הנזכרת לעיל 21 [1)] . ורבינו סעדיה הגאון מתרגם אלישה "אלמציצה" (לא ידעתיו). תרשיש "וטרסוס". כתים "קברוס" 22 [2)] , רוצה לומר אי ציפריס, ובאמת עד היום נמצא באי הנזכר עיר קיטטים, ומוכח שנתישב אי זה מבני כיתים. דדנים "ואדנה", ועד היום בקצה דרומית מזרחית ארץ ערב על שפת הים הגדול סמוך לקצה ים סוף (הנקרא בלשון ערב "בּאבּ אלמנדבּ") עיר "עדן" (אדן), וזה מסכים לדברי הנזכרים לעיל כי עיר "אדן" במחוז עיר "דאדאן" שזכרתי לעיל. בתרגום רב יוסף נוסחא אחרת אלם תרסס אכזווייה ודרדניא רדום וחמין ואנטיוך עד כאן לשונו. רדום הוא "רואד" (עיין לקמן הארודי) חמין הוא חמת ואנטיוך הוא אנטיוכיא, עיין במקומם. ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. תרגום יונתן בן עוזיאל ושום אפרכיותהום ערביא ומצרים ואליחרוק וכנען, וכן תרגום רב יוסף. ערביא. הוא ערב. הנה מוכח שמבאר כוש ערביא, וכבר ידוע ומפורסם שכוש הוא בארץ אפריקא (עטיאביעא, אבאסיניא), ולמה פרש ערביא ? אכן ידוע תדע שמוכח שתכונת כוש בב' מדינות. אחד במדינת אפריקא הנזכרת והוא הנזכרת מלכים ב' י"ט ט'. ישעיה י"ח א'. שם כ' ג'. תהלים ס"ח ל"ב. אכן
רצג	מצאנו גם כוש בארץ תימן (יעמען) הוא ערב ועליו כיון המתרגם הנזכר פה 23 [1)] . והוא שנמצא צפורה אשת משה המדינית נקראת אשה כושית. הנה מוכח שמדין בכלל כוש הוא, וכן חבקוק ג' ז' אהלי כושן וגו' ארץ מדין. וכן ירמיה י"ג כ"ג היהפך כושי עורו מתרגם יונתן בן עוזיאל האיפשר דישני הידואי (כמו הינדואי, רוצה לומר אינדיא). (תרנגול הודו נקרא בלשון ערב "אלדיק הינד", גם קוראין "אלדיק חבש" רוצה לומר כוש, ומוכח שאינדיא נקרא גם כן כוש). וכן ישעיה י"א [י"א] ומפתרוס ומכוש תרגם יונתן בן עוזיאל ומפתרוס ומהודו. והכוונה על כוש שבארץ תימן הנזכר שהתפשטו עד הודו 24 [2)] . וכן דברי הימים ב' כ"א ט"ז
רצד	והערביים אשר על יד כוש, הוא כוש שבמדינת תימן ערב. (אכן לפי תרגום רב יוסף הוא כוש שבארץ אפריקא שכתב וערבאי די על תחומי אפריקאי). וזה כונת יונתן בן עוזיאל בתרגומו שלפעמים יניח כוש בלא תרגום ואז הכונה על כוש באפריקא שהוא ידוע, שסתם כוש הוא הנזכר. ולפעמים מתרגם הודו והכונה על כוש שסמוך ליעמען. (והנה נמצאים פה בירושלם אנשים שהם ממדינת פרס קטן (מדי) סמוך לים כספיא והבטיחו לי שירוואן שהוא על שפת ים כספיא המערבי נקרא מבני עמינו כוש. ואולי כך מקובל אצלם). ואם כן מוכח שגם בארץ המזרח תכונת מדינת כוש. מצרים. עיין לקמן מקומו. אליחרוק. עד היום בחלק מצרים הצפוני סמוך לנהר נילוס נמצאת העיר "אלג'ריג'א" [רוצה לומר הערבים יקראו לה גם אלג'ירג'י אבל שמה האמתי הוא אלקארגא. וכן הוא בספרו האשכנזי צד 257. מההשמטות.], ואולי הוא על שם "אלחרקא". ביחזקאל ל' ה' הוסיף כוב. ובשמות רבה פרשת בא נאמר שישראל הלכו מ' שנה במדבר כוב. ושם פרשת כ"ד מדבר שור הוא מדבר כוב. ורבינו סעדיה הגאון מתרגם כוש "אלחבּשה" היא המדינה שהיא לדרום מצרים ונקראת עד היום "אלחבש" והוא "אבעסיניא" כנודע (עיין לעיל כוש), ולפי מה שנודע לי לא נמצאים במדינה ההיא הרבה מבני עמינו 25 [**)] (ואין כאן המקום להאריך ואם יגזור ה'
רצה	בחיים אאריך בו בחלק ד'), בשמות רבה פרשת י' וי"ג נזכר שמחלוקת היתה בין בני כוש ובין בני מצרים בענין הגבול עד שבא הצפרדע והארבה ועשו שלום ביניהם עד כאן לשונו, רוצה לומר כי המכות היו דוקא בארץ מצרים ובזה ידעו גבול מצרים, ומוכח שמגבילים זה לזה. מצרים תרגם "מצ'ר", ועד היום קוראים הישמעאלים מצרים "אלמצר". פוט מתרגם "תפת", עד היום בארץ "נוביא" המפסיק בין "חאבש" ובין מצרים נמצא עמק גדול הנקרא "ואדי תּופויותּ" ואולי כונתו על ארץ נוביא הנזכר. כנען מתרגם "כנעאן". ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן. תרגום יונתן בן עוזיאל ושום אפרכיותהום סיניראי והנדקי וסמדאי ולבאי וזינגאי ובנוי דמוריטי זמרגד ומזג. ובשינוים מעטים בתרגום רב יוסף סינידאי בד' וכן דמרגד במקום זמרגד. סיניראי. אולי כונתו על סיניר (זענאר) בארץ תימן (עיין לקמן הדורם) או כונתו על מדינת "סינאר" בגבול "עטהיאפיא" בארץ אפריקא. הנדקי. תרגום חוילה. ולקמן נזכר גם חוילה מבני יקטן עם אופיר שתכונתה במדינת תימן, והיא נזכּרת גם בבני ישמעאל וישכנו מחוילה עד שור (בראשית כ"ה י"ח). והנה נזכרת גם חוילה בתחום נהר פישון כמו שנאמר [שם ב' י"א] הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, ומוכח שנמצאות ב' מדינות ששמותם חוילה. אחד סמוך לים פרסי למזרח תימן (יעמען, ערב) וכן נמצא בדברי שטראבא הסופר שנקראים יושבי מזרח ארץ ערב קרוב לים פרסי "חוילאטאיי" (רוצה לומר על שם חוילה). ותכונת מדינה זאת סמוך לגבול הודו וזה כונת התרגום שתרגם חוילה הנדקי, רוצה לומר הודו והיא חוילה הנזכרת בעדן. ואחד בדרום ערב. וכפי מה ששמעתי נקראת עד היום בלשון ערב "הולאן" והוא מבני יקטן שתכונתו במדינת ערב כאשר אכתוב במקומו.
רצו	סמדאי. לפי דעתי הוא מה שבחלק "נוביא" נמצא עד היום חבל אחד הנקרא "סנדי" (כמו סמדי) וגם שם עיר הנקראת כן ותכונתו סמוך לנהר נילוס. אכן נמצא עד היום במדינת "יעמען" על שפת ים סוף עיר סאבאטא. וכפי הנראה נקרא כן על שם סבתה שתכונתה במדינה ההיא. לבאי. היא מדינת "ליביא" למערב מצרים (ירושלמי כלאים פרק ח' [הלכה ג'] "לוב" הוא מצרים). זינגאי. הוא מחוז "צינק" (זינג) "צאנגובאר" בארץ אפריקא. מוריטי. (עיין לקמן ענמים). זמרגד. (וכן מתורגם מלכת שבא מלכות זמרגד). ונראה לי שתרגם כן על שם אבן טוב זמרגד שנמצא במדינת שבא, ועד היום נמצא במדינת מצרים הגבוה סמוך לחבש (אבעסיניא) הרבה אבני זמרגד. וכן נזכר אצל מלכת שבא ואבן יקרה שהביאה למלך והוא אבן זמרגד הנזכר. מזג. הוא לפי דעתי מחוז "מוזאמביג" (מוצאמביק) במדינת אפריקא לדרום זינג הנזכר לעיל. בבלי יומא הנזכר לעיל [י' א'] סבתה ורעמה וסבתכא תני רב יוסף סקיסתן גוייתא וסקיסתן ברייתא בין חדא לחד מאה פרסי והקיפה אלפי פרסי עד כאן לשונו, לא זכיתי לדעתם. אולי הכונה על מחוז עם סקיתי Scyten שתכונתם לצפון ים שחור וים כספיא. רבינו סעדיה הגאון סבא "סבא". חוילה "זוילה", לפי דעתי כונתו על מחוז זאפאליא שבמדינת "מאנמאטאפא" שמוציא זהב הרבה כמו שכתבתי לעיל בשם תרשיש עיין שם. סבתה "וזגאוה", לפי דעתי הוא צינג הנזכר לעיל שהוא בחבל ארץ "זאפאלא" הנזכר, וכעת קוראים "זאגואה". רעמה "אלקאקו" 26 [1)] , עד היום למערבית צפונית מחוז "צינג" הנזכר המחוז הנקרא בלשון ערב "אל מיקוקו", ולפי דעתי עליה כיון.
רצז	סבתכא "אלדמס", לא ידעתיו. ובני רעמה שבא "אלסנד", עיין מה שכתבתי לעיל בשם סמדאי. ודדן "אלהנד", הודו הנקרא בלשון ערב "אלהינד". ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער. תרגום יונתן בן עוזיאל בבל רבתי והדס ונציבין וקטספון בארעא דפונטוס. בבל רבתי. אספר בקיצור נמרץ מהות עיר המפורסמת הזאת לפי מה שנודע לי מספרי חכמי העמים. תכונת עיר הנזכרת היתה על שפת נהר פרת (המזרחי והמערבי), והנה עבר הנהר תוך העיר לדרום בגדד בערך י' פרסאות. הקיפה היה שנים עשר פרסאות (24 שעות), גובה חומותיה בערך 300 רגל ועוביה 87. ובתוך העיר בית האליל בל (ירמיהו נ"א מ"ד) אשר גבהו 600 רגל. ויש אומרים שהוא המגדל אשר בנו בני אדם (בראשית י"א ה'). גם היו בתוכה בניני גנות התלוים שתכונתם על גגי בית חצר המלך שגובהם 300 רגל. והם מלאכת פלא והפלא עד שנחשבים בכלל ז' דברים מעשה יקירי הערך ומעשה פלא בעולם. ובאמצע העיר תכונת חצר המלך נבוכדנצר והוא כעיר מיוחדת הקיפו ב' פרסאות ונכנסים בו דרך מאה שערים דלתים ובריח. גם מעשה הפלא היו בה בניני הבריכות ושפתות (דעממע) נהר פרת שהם ימנעו מי פרת להשטיף העיר בהתגברו, וגם שלא יחסר להם מים אף בעת שישפילו ויתנמכו מי הנהר. המלך כורש כבשה תחת ידו אכן לא החריבה ועודנה בגדולתה עד זמן ממשלת ארתחשסתא כי הוא החריבה ויהרס מבניניה. אלכסנדר מוקדון שם על לבו להציבה על מעלה הראשונה אשר היה לה מימי קדם ויחל לבנות שפתות נהר פרת ויבנו בהן עשרת אלפים איש, אכן לא נגמר הדבר כי מת אלכסנדר. בזמן חרבן הבית (על ידי טיטוס) עודנה על תּילה אך לא במעלה הראשונה. ותּרד פלאים מטה מטה. ובזמן קאנשטאנטין
רצח	(בשנת 4072) כבר היתה בלי יושב ועדיין קצת חומותיה עומדות אשר בתוכן הניחו חיות לשחוק למלכי פרס. וכעת היא תל עולם וחרבותיה גדולות מאוד והם מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב (ירמיה נ"א ל"ז) ורבצו שם ציים וגו' ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם וגו' ותנים בהיכלי עונג (ישעיה י"ג כ"א). באמצע חרבות אלה נמצא כהר לבנה זכוכית (פערגלאסטע בארגשטיינע), ברגלו היקפו 2280 רגל וגבהו 198 רגל. בראש הר זה נראה יסוד הבנין גבהו 37 רגל, ובצדו המערבית נמצא בנין חרב ארכו 500 רגל. ונראים בו ב' עליות, העליה התחתונה גבהה 60 רגל והעליונה יותר ממאה (גם התחתונה גבוה כעליונה כי אם שכמעט טמונה בעפר הארץ עד חציה) ועל העליונה נראה יסוד לעליה השלשית ואומרים הם חרבות המגדל הנזכר לעיל 27 [*)] . הדס. היא הנקרא בזמן הרומיים "עדעססא" Edessa (הוא הדס) ונקראת גם כן אורפא (עיין לקמן אור) ובעזרא ד' ט' ארכוי הכונה מעיר ארך הנזכר. נציבין. עד היום עיר זאת על תילה בארץ דיארבקיר לדרום עיר "מארדין" בערך י"ב שעות ושם נמצאים הרבה מבני עמינו ושם מראים קבר רבי יהודה בן בתירא, וכן כתב רבי פתחיה הסובב, ושם בית הכנסת של רבי יהודה בן בתירא. (פסחים דף ג' עמוד ב'. סנהדרין דף ל"ב עמוד ב'). קטספון. (ויקרא רבה פרשת ה'. גיטין ו' עמוד א' מארדשיר לאקטיספון). עד היום בארץ דיארבקיר הנזכרת לעיל העיר כיסיפטיון 28 [**)] . פונטוס. תרגום ירושלמי בארעא דבבל הוא הנכון, כי פנטוס הוא מחוז ים השחור והוא בסוף הצפון כל מדינות הנזכרות ורחוק מערים הנזכרים. תורת הכהנים פרשת בהר שהוציא עקילס לעבדיו בפנדוס עד כאן לשונו. וידוע שעקילס הגר המתרגם
רצט	התורה בלשון יון נולד במדינת פונטוס ונקרא בלשון העמים אקווילה (Aquila), וכתבו שנולד בארץ פאנטוס וישב בעיר רומי וברח משם בעת שצוה המלך קלודיוס לגרש כל היהודים מרומי. והיה גם בזמן רבי אליעזר ורבי יהושע כנזכר בירושלמי מגילה פרק א' [הלכה י"א] ובזמן האדריאן כנזכר בירושלמי חגיגה פרק ב' [הלכה א'] אדריינוס שאל לעקילס הגר וכו'. ריש מדרש איכה רבתי דף נ"ח עמוד ב' תרגם אונקלוס צריך להיות עקילס. בבלי יומא [י' א'] ארך זה אוריכות (נוסחא אחרת ארכש ואין נראה לי) במסעות של רבי בנימין וזה לשונו רכיא היא כלנה עד כאן לשונו. ומוכח שבזמנו על תילה והיא לפי דעתי אוריכות הנזכרת לעיל ביומא. אכד זו בשכר (עיין מה שכתבתי לעיל בשם בשכר, וידוע תדע ששם ארץ גלעד וארץ ערב הוא שם הכולל כל חבל הארץ עד נהר פרת). כלנה זו גופר (נוסחא אחרת נופר, נינפי). לפי דעתי צריך להיות גיפר, והוא שקוראין אלג'ובר על שפת פרת (ורבי בנימין בעל המסעות קוראה איליוביד היא פומבדיתא) ונינפי נראה לי שהוא בדרך דרוש שדורש כלנה כמו כלה נאה כמו שאמרינן במסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד א' אמר רשב"ל כשהלכתי לתחום קן נשרייא (עיר בארץ בבל) היו קוראים לכלה נינפי עד כאן לשונו. והכונה נימפפע כמו שידוע בספרי הבלי היונים (ביחזקאל כ"ז כ"ג כנה במקום כלנה חסר ל'). רבינו סעדיה הגאון הניח בבל ואכד וכלנה בלא ביאור כי אם ארך מתרגם "ואלברס", ולא נודע לי. ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן. תרגום יונתן בן עוזיאל ית נינוה וית פלטיאת קרתה וית פריות (תרגום ירושלמי חרית) וית תלסר (תלאסר) וכן הוא בראשית רבה פרשה ל"ז. נינוה. חרבותיה הם על שפת חדקל המזרחי מול עיר מוצ'ל (מאסול. עיין תרגום רבינו סעדיה הגאון בסמוך) ועיר מוצל נקראת מבני עמינו אשור. עיר נינוה היתה בימי קדם עיר גדולה מאד במדרגת ובמעלת עיר בבל רבתי. סמוך לחרבות נינוה על גבעה אחת בנין גדול ונקרא בלשון ערב נאבּי יוניס (נביא יונה) וגויי הארץ אומרים כי שם קבורת יונה הנביא. אכן טעות הוא בידם כי קבורתו בגליל כמו
ש	שכתבתי במקומו (עיין גת חפר). ירושלמי ברכות פרק ה' בנינוה צריכין למעבר. פלטיא קרתא וגו'. כאן סר מהפשט והלך בדרך דרוש, כלח כמו קלח (קלחי אילן) וזה שתרגם פריות חרית (כמו חריות של דקל). וכן רחובות עיר מתרגם מלשון סרטיא ופלטיא גדולה רוצה לומר רחוב העיר. תלשר עיין לקמן בערי מלך אשור (ישעיה ל"ז י"ב). בבלי יומא [י' א'] נינוה כמשמעו, רחובות עיר זו פרת דמישן, כלח זו פרת דבורסיף, רסן זה אקטיספון עד כאן לשונו. חלק הדרומי של מעזאפאטאמיע (עיין מקומו) במחוז שמחובר פרת וחדקל לצפון עיר בצרא (באסארא, באלסארא) נקרא בימי קדם מעסא (Mesa), והכונה מישון. וזה פרת דמישן, ורוצה לומר עיר על שפת פרת במחוז מישן. וכן פרת דבורסיף רוצה לומר עיר על שפת הנהר אצל בורסיף, והוא סמוך לעיר בבל הישנה אשר בלל ה' שם שפתם. במדרש רבה שם וזה לשונו לא תאמר בורסיף אלא בול סיף. (סנהדרין דף ק"ט עמוד א' בבל ובורסיף סימן רע לתורה. עיין רש"י). רבינו סעדיה הגאון מתרגם אשור "אלמוצל", עיין לעיל נינוה. רחובת עיר "ורחבה אלקריה", והיא עיר רחבת (Rahabet) שתכונתה על שפת פרת בין "אנא" ובין "צרקוזיאום". ואת כלח "ואלאכלה", לא ידעתיו. ואת רסן "אלמדאין". עד היום בארץ "דיארבקיר" העיר "אמאדיא" והיא עיר גדולה ושם מושב מלך דיארבקיר 29 [*)] ונמצאים שם הרבה מבני עמינו. בבלי יומא [שם] אשור זו סילוק. לפי דעתי הוא סעליקיא Seleucia במדינת מעזאפאטאמיא במחוז בגדד. ומצאתי בספריהם הראשונים כלח היא "חאלואן" עיר בין "איראק ערבי" ובין פרס עד כאן לשונם, וכעת לא נודעה. ומצרים הוליד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתוחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים. אונקלוס תרגם כפתרים קפטקאי. הוא "דמיאט" (עיין לקמן
שא	בלשון רבינו סעדיה הגאון). תוספתא מקאות פרק ו' מעשה בדמיו נראה לי צריך להיות בדימט 30 [*)] . יונתן בן עוזיאל ומצרים אוליד ית גיווטאי מריוטאי ליווקאי פנטסכינאי נסיוטאי פנטסולוטי וגו' קפטקאי. ותרגום ירושלמי ומצרים אוליד ית מריוטאי פנטפוליסאי לוסטאי פלוסאי פנטסכנאי. גיווטאי. נראה לי שהוא ריבטיג וממנו יצא השם עגיפטי, ואומה ומשפחה אחת מיושבי מצרים אשר מתפשטים כמעט בכל הארץ ונמצאים גם בארץ הזאת הם "ציגאני" (ציגיינער) נקראים בלשון עם ארץ המזרח בשם "עגיפטי" (במסכת שבת ריש פרק כל כתבי היתה כתובה גיפטית. במסכת מגילה דף י"ח עמוד א' גפתית לגפתים). ולפי התרגום הנזכר הם הלודים, (עיין לקמן בפירוש רבינו סעדיה הגאון מה שכתבתי מאומה זאת). מריוטאי. בספרי פרשת האזינו טוניס ברבריא מורטניא שהולכים ערומים בשוק. וכן במסכת יבמות דף ס"ג עמוד ב'. היא מרינת "מויריטאניא". לפי דברי היוסיפון מדינת פוט ששם נהר פוט. ליווקאי. לא נודע לי. פנטסכינאי. הוא המחוז בין עזה ובין פילוסי (רעמסס) הנקרא בימי קדם "קאזיאטי קאדזאי". נסיוטא. אולי צריך להיות וסיוטא, ועד היום קוראים חלק מצרים האמצעי "וסטאני", כי נחלק לג' חלקים מצרים הגבוה נקרא "אלצ'עידי" (עיין לקמן בלשון הגאון), האמצעי "אלוַסְטַאנִי", התחתון שהוא על שפת הים "אלבאחרי". וכן לוסטאי בתרגום ירושלמי נראה לי שכונתו על נסיוטא הנזכר. פנטפולוטי. לפי דעתי הוא מורכב משם פול ולוד (לוט). פלוסאי. הוא רעמסס (עיין במקומו) וכן תרגם יונתן בן עוזיאל (שמות י"ב ל"ז) מרעמסס סכותה מן פלוסין. ורבינו סעדיה הגאון מפרש לודים "אלתניסיין" 31 [1)] , היא צוען מצרים כמו
שב	שתרגם גם כן האונקלוס פרשת שלח לך [במדבר י"ג כ"ב] צוען מצרים תניס דמצרים 32 [1)] . ענמים "ואלאסכנדראניין", הוא אלכסנדרי של מצרים, עיין בסמוך במקומו. להבים "אלבהנאסיין". נפתוחים "אלפרמיין", עד היום 33 [*)] נמצא עיר באנהא במשיכת הנילוס המזרחי 18 פרסאות לצפון קאירא, וכן הכפר פרמין 5 פרסאות למערב נילוס 18 פרסאות לדרום פיתום (פיאום). פתרסים "אלבימיין", אולי הוא כמו פיומיין (עיין פתום). כסלחים "אלצעידיין", כבר כתבתי חלק מצרים הגבוה (הדרומי) נקרא עד היום "אלצ'עיד". כפתורים "אלדמיאטיין", והוא דמיאט סמוך לים הגדול על יד נילוס המזרחי, עיר קטנה ויושביה מבני עמינו מעטים. ומדי דברי מארץ מצרים אזכר עוד שמות ערי הארץ הזאת הנזכרים במקומות אחרים. גיחון (בראשית ב' י"א). פירש רש"י פישון זה נילוס. וגיחון לא פירש. ולפי הנשמע מוכח שגיחון הוא הנילוס. לפי מה ששמעתי שיושבי חבש (אבעסיניא) קוראים לנילוס "גוחאן", ופישון 33 [*)] הוא נהר גוזן (גאנגיס) בארץ הודו וכן כתב יוסיפון קדמוניות חלק א' פרק א' שגיחון הוא הנילוס ופישון הוא הגאנגיס, אכן נמצא
שג	עוד עד היום נהר גאחון בארץ פרס הצפוני ומושך צפונה ונופל בים אוראל. אולי הוא גיחון הנזכר. און (כהן און בראשית מ"א מ"ה, יחזקאל ל' י"ז אָוֶן). זה לשון פסיקתא רבתי פרשת י"ז מצרים ה' ערים מדברות שפת כנען ואלו הן : עיר החרס עיר השמש נוון אלכסנדרי נוף מנפוח תחפנס חופיינס ועיר החרס סרק אני ועיר שמש אילו פילוס עד כאן לשונה. נראה לי להגיה ולפרש לשון זה כי יש בו בלבול ועירוב. וכך צריך להיות עיר החרס עיר השמש נא נוף תחפנחס (אלה הן ה' ערים) ואחר כך מבארם עיר החרס היא "סרקאני" (ולא זכיתי לדעת תכונת עיר זאת כי עיר סיראקוס היא באי "סיציליא" ואין לה שייכות לארץ מצרים). עיר השמש היא העליפוליס (בלשון יונית "העליאס" שמש, "פאליס" עיר) והיא בית שמש (ירמיה מ"ג י"ג), נא היא אלכסנדריא. וכן (ירמיה מ"ו כ"ה) אל אמון מנא תרגם יונתן בן עוזיאל אלכסנדריא. וכן (נחום ג' ח') התיטבי מנא אמון תרגם יונתן בן עוזיאל אלכסנדריא. (בראשית מ"א מ"ה) כהן און מתרגם רבינו סעדיה הגאון "אמאם אלאסכנדריה" (ומוכח און היא נא) 34 [*)] . נוף היא מנפוס, (מנפוח הוא טעות סופר). הוא הנקרא בלשון יונית "מעמפיס" וכן תרגם יונתן בן עוזיאל (ירמיה מ"ד א') נוף מפס רוצה לומר מימפיס הנזכר (ישעיה י"ט י"ג שרי נוף בתרגום יונתן בן עוזיאל אינש מכים טעות המדפיס וצריך להיות מפיס). תחפנס היא דופייניס 35 [**)] (חופיינס טעות סופר) היא הנקראת "דאפני". (יונתן בן עוזיאל כהן און רבא דטניס רוצה לומר צוען). תכונת "דאפני" היתה בחלק הדילטא (עיין בסמוך) הוא חלק מצרים הצפוני במחוז הים. "מימפיס" תכונתה סמוך לעיר "קאירא" (עיין צוען על פי פירוש הגאון). תכונת העליפוליס היתה בשפת המזרח של הנילוס המזרחי, כי הנילוס יפרד לב' ראשים המזרחי והמערבי, עיין רעמסס.
שד	גשן (בראשית מ"ה י') מתרגם הגאון "אלסדיר". עד היום בחלק מצרים הגבוה של שפת הנילוס המזרחי עיר "דיר" וממולה בצד המערבי עיר "גאשן" רוצה לומר גושן. ובלתי ספק על זה כיון הגאון, אכן תכונה זאת רחוקה מצוען ושאר העירות הנזכרים פה. ולפי משמעות הפסוקים ארץ גשן סמוך לעיר מושב יוסף ופרעה שהוא צוען. ועד היום נמצא כפר "גישן" לצפונית מזרחית מצרים הישנה (אלקאירא) בערך י"ב שעות. פיתום (שמות א' י"א), הגאון מתרגם "אלפיום". ועד היום לדרום עיר "קאירא" (נוטה מעט מערבה) כמהלך יום אחד עיר "פיום" (והיא עיר מולדת הגאון לכן נקרא רבינו סעדיה הגאון "אלפיומי"). ובדברי סופרי היונים הקדמונים (העראדאטוס) נקרא "פאטאמוס" סמוך לעיר פי בסת (עיין מקומו). ולפי דבריהם תכונתה לצפון פיום יותר ממהלך יום אחד 36 [*)] (יונתן בן עוזיאל תרגם ית טאניס וצריך עיון). רעמסס (שם). בלשון קופטי Rem Schoss איש רועה. רעם בלשונם איש שאס רועה, על שם שישבו שם בני יעקב שהם אנשים רועים רועי צאן. הגאון מתרגם "עין אלשמס" (רוצה לומר עין אל שמש) והוא עיר השמש או בית שמש (עיין לעיל העליפוליס). ויונתן בן עוזיאל תרגם ית פלוסין, ותכונתה בחלק המזרחי ארץ מצרים סמוך למדבר. צוען (במדבר י"ג כ"ב). תרגם אונקלוס תנס וכן יונתן בן עוזיאל טאניס וכן (ישעיה י"ט י"ג) שרי צוען תרגם יונתן בן עוזיאל רברבי טאניס. והגאון מתרגם "פַסטַאט מַצְר" 37 [**)] , ועד היום למערב "קאירא" (היא נקראת בלשון ערבי "מצר" רוצה לומר מצרים - בגט כותבין אלקאהרה דסמיכה לפסטאט מצרים - ופירוש השם "קאירא" אכתוב לקמן בחלק ב' בשנת 4400 במעשה מלך עומר בן קטף אשר בנה עיר הנזכרת) בערך שעה אחת על שפת הניל עיר גדולה הנקראת "אלפאסטאט
שה	מצר", ומקובל ליושבי ארץ מצרים שהא צוען. ומבני עמינו יושבי עיר קאירא הולכים בחדש אלול שם להתפלל במקומות הידועים להם שהם מזמן יעקב אבינו ומראים שם בנין אוצרות יוסף וכו', ומקובל אצלם ששם מושב יוסף הצדיק. כעת לא יושבים בה מבני עמינו. וזמן לא כביר שנתבטל שם הישוב (אני ראיתי גט הנכתב והניתן בעיר פאסטאט וכתוב בו בפסטאט מצרים דקרו לה מצרים הישנה דעל נהר נילוס וכו' 38 [*)] . סְוֵנה (יחזקאל ל' ו'). היא עיר הדרומית בכל ארץ מצרים ונקראת "סיענע", וכעת עיר "סינא" על שפת הנילוס בסוף גבול ארץ מצרים בתחילת מדינת נוביא. ותכונתה לצפון מזרחית עיר "סיענע" בימי קדם 39 [**)] . פי בסת (שם שם י"ז). בספרי העמים נקראת "בובאסטוס", ותכונתה היתה בחלקי נחל נילוס במקום שיחלק לב' ראשים. והוא בערך במרחק 20 שעות משפת הים 40 [***)] . לצפון "קאירא" בערך מהלך יום אחד נחלק הניל לב' ראשים. המזרחי נופל בים סמוך לעיר "דומיאט" (כפתור, קפודקאי), והמערבי נופל בים סמוך לעיר "ראשיד" (ראזעטטא) ותמונתו שם כתמונת אות היונית ? "דלתא" (הנהפך), ולכן נקרא מחוז ההוא "דלתא" על שם האות הנזכר 41 [1)] . סין (שם ט"ז). הוא הנקרא בימי קדם פיליסיאום (עיין רעמסס). פתרוס (שם כ"ט י"ד). מצאתי בספריהם בחלק מצרים הגבוה עיר "פאטהוריס" ועל שמה נקרא חבל הארץ ההוא "פאטהיריטיס". ותכונת עיר "פאטהוריס" סמוך לעיר "טהעבי" חרבות
שו	טהעבי שהם גדולים ופלאים בערך חרבות "בעל ביק". ולפי דבריהם עיר "טהעבי" הנזכרת היא נא אמון לפי שנמצא שם בית אליל אמון. בית חוניו. מנחות דף ק"ט עמוד ב' הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח וכו'. ראיתי בספריהם שלא היה המזבח בעיר אלכסנדרי ממש כי אם סמוך לה בעיר הנקראת בלשון יונית "ליאנטיפוליס" וכעת לא נודע. נשלם ביאור ערי ארץ מצרים. פרץ ה' את אויבי לפני כפרץ מים. ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני. תרגם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל הסיני אנתוסאי. היא העיר הנקראת "אורתוסא" לצפון ערקי בערך 6 שעות. ערקי זכרתי כבר בערי הר הלבנון, [והוא 42 [*)] עד היום כפר הנקרא בלשון ערב ערקא לצפון טראבלוס (נוטה מעט מזרחה) בערך ג' שעות]. תרגום ירושלמי וית טריפולאי 43 [**)] , הוא "טראבלוס" אשר זכרתי לעיל, כפרוסאי הוא אי כפרוס (ציפערן). במדרש רבה 44 [1)] : ערקי "ארקם דליבנון", ובאמת ערקי כמעט תכונתה בקצה הלבנון הצפוני, סיני ארתוסאי. וגרסא זאת יותר מדוקדקת מאנתוסאי הנזכרת, כי עד היום קוראין "ארתוסא" בר' ולא בנ'. רבינו סעדיה הגאון הסיני "ואלטראבלסיין", רוצה לומר יושבי עיר "טראבלוס", עיין מקומו. ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי. תרגום יונתן בן עוזיאל לוטסאי חמצאי אנטוכאי. לוטסאי היא "לאאטיסעא" שנקרא גם כן "דוזזי אלדעטטע", היא צדד, עיין מקומו.
שז	חמצאי היא "חמאס" (חמס, חמץ), עיין לעיל במקומו. אנטוכאי (בראשית רבה פרשה ס"ג מעכו עד אנטיוכיא). נקרא בלשון ערב "אנטאקיא" סמוך לשפת הים בערך 4 שעות על נהר "אלעזי" כמו שכתבתי בנהרי הר הלבנון. וכעת היא עיר בינוני והיתה בימי קדם עיר גדולה עד מאוד. ומבני עמינו נמצאים בה בערך ארבעים בתים, וכבר כתבתי לעיל בפרק א' בשם דפני שהיתה עוד עיר אחת גדולה אנטיוכיא בארץ אנאטאל במחוז "פריגיא" עיין שם. בתרגום ירושלמי וית אנטיוכיא מן בבל, לא ידעתי פירושו. ברבה הנזכר לעיל הצמרי חמץ. כבר כתבתיו. החמתי פיפני, היא העיר הנקרא בזמן היונים עפיפאניא. וכן נזכרת במסכת פסחים דף מ"ב עמוד א' דרש רב מתנה בפפוניא. והיא עיר חמה שזכרתי כבר לעיל בפרק א' בשם לבוא חמת. ירושלמי מגילה הנזכר לעיל [פרק א' הלכה י"א] ארודי רודוס (Rodus). אל תאמר שכונתו על האי רודוס בים יון (והיא נזכרת במקום אחר בירושלמי עבודה זרה פרק ג' צלמא דרודוס וכן ירושלמי יבמות פרק ח' הלכה ב', וכן במדרש שמואל פרשה י"ט. והוא הגולם (קאלאס) של רודוס שעמד על שפת אי הנזכר והספנים עברו בין רגליו ומעשה זה אחד משבעה דברים מעשה יקירי ערך ומעשה הפלא שבעולם), רק כונתו על האי הקטן הנקרא עד היום "רואדוס" והוא מול עיר "אראדוס" (עיין לעיל אנתוסאי) לצפון המקום שנופל נחל "אלית" (אלייטהערוס) בים הגדול. רבינו סעדיה הגאון הארודי "ואלארודיין". הצמרי "ואלחמציין". החמתי "ואלחמאתיין". כבר פרשתים. ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה וגו' עד לשע. תרגום יונתן בן עוזיאל מצידון מן בותניים. לא ידעתי פירושו עד שזכיתי למצוא בתרגום רב יוסף דברי הימים א' א' י"ג וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת. וזה לשונו וכנען אוליד ית בותניאס הוא דבנא ית צידון הוא בוכריה דכנען וית חת עד כאן לשונו. הנה מוכח שעיר צידון נקראת גם בותנים על שם בונה. לשע מתרגם קלדהי צריך להיות קלרהי
שח	כמו שכתבתי בשמות ערי חלק ראובן, וכן הוא בירושלמי מגילה [פרק א' הלכה י"א]. רבינו סעדיה הגאון גררה "אלי כלוץ". עיין מה שכתבתי בשם גרר 45 [*)] . בני שם עילם ואשור וגו'. רבינו סעדיה הגאון עילם "כּוזסתּאן". לפי דעתי "כּורדסתּאן" (קורדי) שהוא על יד גבול פרס ומדי, ובּמחוז קורד עיר "האמאדאן" שהיא עיר שושן כמו שכתבתי. וכמו שנאמר (דניאל ח' ב') ואני בשוּשן הבירה אשר בעילם המדינה 46 [**)] . אשור "אלמוצל", כבר זכרתיו. ארם "ארמין" (ארמעניא). עוץ "אלגוטה", עיין בשן, (במדרש איכה רבתי דף פ' עמוד ב' עוץ זו פרס). חול "ואלחולה", כבר כתבתי לעיל שהוא חאלאזיריא בין לבנון ובין מול הלבנון. גתר "אלגראמקה", לא ידעתיו. יקטן "קַחְטַאן", בספרי הישמעאלים נזכרות משפחות ישמעאל ומהם "עָד תמוד ג'רהם מידיאן עמליק קחטאן" 47 [***)] עד כאן לשונם. ומוכח שכונת הגאון על משפחה הנזכרת. חצרמות. עד היום במדינת "יעמען" (תימן) על שפת ים הגדול (ים פרסי) למזרח עיר "אדן" בערך מהלך ב' ימים עיר אצרמוּתּ היא חצר מות. הדורם. היא עיר "זונאר", שם מושב מלך ארץ "יעמען" 48 [****)] . אוזל. היא עיר "זאנאן", ובמדינת יעמען נמצאים הרבה מבני עמינו (ויש מהם חכמים גדולים ובפרט בחכמת הקבלה), הם מכונים בשם מזרחיים. (ואני דברתי עם איש מעיר הדורם הנזכרת) ויש אומרים שבמדינה ההיא נמצאים בני רכב (פסקתא רבתי פרשה ל"א מארץ סינים [אלו] בני יונדב בן רכב עד כאן לשונה, ובבראשית רבה פרשה נ"ב סינים ארץ הנגב, וידוע שארץ "יעמען" (תימן) הוא ארץ הנגב).
שט	ויהי מושׁבם ממשׁא באכה ספרה הר הקדם. רבינו סעדיה הגאון : ממשא "מן מֶכַּה" 49 [*)] . ספרה "אלי אלמֶדִינַה" עד כאן לשונו. ב' עירות אלה ידועות הם שילכו בכל שנה אלפים ורבבות ישמעאלים על קבר נביאם הקבור בעיר מעקא והנולד בעיר מעדינא, ואין להאריך. בתרגום הפרסי מצאתי הר הקדם "כּוּה אהל' ערב". רוצה לומר הר עם וקיבוץ ("אהל" בלשון פרסי כמו קהל) ערב הם הערביים. נשלם פרק ה' ביאור תולדות בני נח גלתה יהודה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח. ממשיך הערות: 1. [עמ' רפא] הירושלמי הנזכר הוא תרגום יונתן בן עוזיאל (לא האמיתי שתרגם הנביאים), כי אם בנוסחאות אשר מצאו בספרי ירושלים נמצאים שינוים וכתבום בגליון וזה הוא הירושלמי (כך שמעתי מפי המדקדק הגדול מהו"כ וואלף הידנהיים זכרו לברכה). 2. [עמ' רפא] בירושלמי פסחים פרק ה' ואת נהרדעי ודר בדרום, ובבבלי שם ואת מלוד ומושבך בנהרדעי (חילוף הלשון) ועל כל פנים יכנה הירושלמי לוד בשם דרום. 3. [עמ' רפב] אולם בהקדמה לספרו לרומיים [מלחמות היהודים] כתב הוא בעצמו שחבר גם כן ספרו בלשון עברי (כנודע נאבד מאתנו הספר שכתב בלשון עברי, והיוסיפון העברי הוא רק קובץ של ספורים והגדות מזמן מאוחר ממחבר לא נודע. העורך.). 4. [עמ' רפב] המעשה הזה נזכר גם כן במלחמות היהודים ד' כ"ט. 5. [עמ' רפג] ועד היום במחוז אראבקיר Arabkir עיר קטנה ושמה טעפריקי Tevriki בלשון טורקי והוא על שם אפריקי. 6. [עמ' רפג] ומצאתי ביוסיפון קדמוניות א' ז' ש"גמר" היא ארץ גאלאטיא עד כאן לשונו. וזה מסכים עם דברי שאפריקי (תרגם גמר) היא בארץ אנאטאל. 7. [עמ' רפג] בזוהר בלק בפסוק ותרא האתון וזה לשונו טורי חשוכא הררי קדם אקרון עד כאן לשונו. 8. [עמ' רפג] עיין יוסיפון י"ח ו' ותמצא כדברי. 9. [עמ' רפג] וביוסיפון קראה קיציקא. 10. [עמ' רפד] ובדרך דרוש אמרתי כי סנחריב אמר (על ידי רבשקה) עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש וגומר (מלכים ב' י"ח ל"ב) ואמרינן במדרש גרגשי פנה לפיכך נתנה לו ארץ יפה כארצו וזהו אפריקא (עיין ירושלמי שביעית פרק ו'). והנה מוכח שהגלם לאפריקי שהיא כארץ ישראל כמו שאמר סנחריב להביאם אל ארץ כארצם. 11. [עמ' רפה] ביוסיפון א' ז' מגוג הם עם הזקיטים Scyten. 12. [עמ' רפו] ומצאתי ביוסיפון קדמוניות חלק כ' פרק ב' שבמחוז נציבין היתה בימי קדם עיר אנטיוכי הנקראת גם כן מוקדוניא על שם שבנו אותה וישבו בה המוקדונים. 13. [עמ' רפו] יוסיפון קדמוניות א' ז' תובל הנקראים איבערר Iberer בארץ אנאטאל. 14. [עמ' רפו] יש אומרים עיר Tobolsk במדינת רוסיא הצפוני נקראה כן על שם תובל. 15. [עמ' רפז] טעות, כי תרגום יון הוא יונאן, ואין לו כל שייכות עם השם העלעניא, רק שהרב סעדיה הגאון הוסיף בראשו מלת "אל" שהוא ה' הידיעה בערבית. 16. [עמ' רפז] היא ארץ מלכות הילנה המלכה ומונבז המלך שנתגירו כנודע. 17. [עמ' רצ] ויש אומרים ששם אפריקי יצא משם אופיר (אפיר), הנה מוכח שתכונת אופיר בארץ אפריקי, וזה מסכים עם דברי. 18. [עמ' רצ] לפי החקירות האחרונות של התייר הגדול ד"ר קרל פטר באפריקא, ארץ אופיר, היא על שפת נהר מואירה כחמשה עשר מיל נגבה מזמבז בין סנה ותתה. ילידי הארץ קוראים עתה למקום הזה פורה, אבל הערבים לפנים קראו לו אפוּר, היא הצורה הערבית או הסבאית של השם העברי אופיר. בלשון העם יושבי המקום, הוראת פורה הוא מחפרת, מחצב. ילידי הארץ קוראים לעצמם מקלננא לאמר עם השמש, והם עובדים לחמה ולאש עד היום. במראה פניהם אינם דומים כלל להאפריקים האחרים, ופרצופם הוא פרצוף יהודי בכל, ולפי דעת דר' פטר הם תערובות מילידי הארץ הקדומים עם העברים שנתישבו בארץ בימי שלמה. וזהב נמצא בארץ גם עתה, ויושבי הארץ עושים בזה משא ומתן גדול. 19. [עמ' רצא] כתב היוסיפון ג' ג' אנטיוכי עיר גדולה במעלת השלישי ערי מלכות הרומיים עד כאן לשונו. 20. [עמ' רצא] נוסחאות אחדות "כיתאי". 21. [עמ' רצב] אכן אם נעיין בלשון הפסוק קשה לומר שכונת הנביא על יון הידוע כי כבר הזכירו לעיל [פסוק י"ג] יון תובל ומשך. וגם לא נמצא בארץ היון קדה וקנה וגו'. ושמעתי מאנשים הבאים מהודו שעד היום למזרח עיר אדאן כמהלך יום אחד עיר דואן על שפת הים הגדול בחלק דרומית ארץ ערב וגם נמצא צפונה לה עיר יואן. ושניהם במדינת תימן (רוצה לומר יעמען עיין במקומו) ובלתי ספק ב' עירות אלה הם דן ויון ועליהן כיון הנביא. 22. [עמ' רצב] אולי הכונה בסנהדרין ק"ו עמוד א' : וצים מיד כתים אמר רב לגיון (וכן הוא בילקוט, עיין ערוך ערך אספר) אספיר, עד כאן. רוצה לומר מחנה וחיל אי ספר רוצה לומר צפר ציפרוס (ס' תמורת צ', עיין ערוך ערך אספרי). 23. [עמ' רצג] בתרגום שני במגלת אסתר : מהודו ועד כוש, מהודו דמערבי ועד כוש דמדינחא עד כאן לשונו. לא ידעתי כונתו, הלא הודו במזרח, וקשה לומר שהכונה על הודו המערבית במדינת אמעריקא, אכן בתרגום ראשון (במקראות גדולות) מצאתי "דמן מדינחא דהינדיא רבא ועד מערבא דכוש", והוא הנכון. 24. [עמ' רצג] ובזה נראה לי לישב התמיה שיש בפלוגתא דרב ושמואל במסכת מגילה דף י"א עמוד א' בענין מהודו ועד כוש חד אמר הודו וכוש סמוכים זה לזה וחד אמר הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם וכו'. וקשה לומר שיש פלוגתא ביניהם בענין המציאות זה אמר המציאות היא כן וזה אמר כן ולא מצאנו שיש פלוגתא במציאות כי המציאות אחת היא ואין להסתפק באמת. ונראה לי שזה כוונת מחלוקתם, כי מאחר שמצאנו שתי מדינות ששמותם כוש אחד בחלק אפריקא ואחד בחלק אזיא במחוז יעמען הנזכר, ומחוז זה אינו כל כך רחוק מארץ הודו וכמעט הוא חלק ממנו (כמו שנראה מתרגום יונתן בן עוזיאל הנזכר לעיל שמפרש ומתרגם כוש הינדאי ומוכח שאחד הוא או לפחות סמוך ממש כוש להודו), והנה חולקים על כונת כוש הנזכר עם הודו, אם הוא הסמוך (ביעמען) או הרחוק (באפריקא), ובזמן ההוא כוש הרחוק בסוף העולם רוצה לומר עולם הנושב והנודע. חד אמר הודו וכוש סמוכים שכונת הפסוק כוש שבחלק אזיא. וחד אמר שכוש בסוף העולם. ואין חולקים במציאות כי אם בכונת הפסוק. ועל זה הדרך מצאתי כתוב בשם הגאון רבי אליהו מווילנא זכר צדיק וקדוש לברכה גם כן שפירש המחלוקת שביניהם בענין מתפסח ועד עזה חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו קיימי כשם שמלך וכו'. והנה מצאנו עיר תפסח סמוך לעיר תרצה (מלכים ב' ט"ו ט"ז) (שנמצאת עד היום למזרח שומרון כשלשה שעות (עיין מקומה), אכן עיר תפסח בעצמה לא זכיתי למצוא תכונתה) (עד היום נמצאת חורבה הנקראת "חירבּתּ תאפסאח" והיא לדרום מערב שכם. העורך.). וגם עד היום בשפת נהר פרת עיר תאפסאחוס (עיין מקומו) היא תפסח, והנה חולקים על כונת תפסח אם היא הסמוכה לעזה או שהיא על שפת הנהר שהוא רחוק הרבה שהוא בסוף העולם עולם הנושב והנודע, כי לצפון תפסח כבר מתחילים הרי טוירוס (הרי חשך) שהם בימים ההם בסוף העולם (עיין לעיל אפריקי). 25. [עמ' רצד] כונתו על היהודים שנטמעו בין הכושים הנודעים בשם פאלאשת. 26. [עמ' רצו] בספר אלדד הדני מצאתי בשמות המדינות שנגלו השבטים בעבר לנהר כוש שהזכיר ארץ לודים וקאקא אולי הכונה על מדינת בני רעמה על פי תרגום הגאון. 27. [עמ' רצח] רוצה לומר מגדל דור הפלגה שהזכיר בעמוד הקודם. 28. [עמ' רצח] העיר הזאת המהוללה בימי קדם עמדה על חוף המזרח של נהר תינריס (חדקל) וממנה נשארו כהיום רק חרבות מעטות הנקראים אצל ילידי הארץ טאק קיסרי, והשם קטספון ניתן לה מהמלך הפרסי פאקורוס. 29. [עמ' ש] גם המחוז הזה הוא אחד ממחוזות ממשלתנו ירום הודה. 30. [עמ' שא] בתוספתא הנדפס על פי כתב יד וויען וערפורט הגרסא ב"רמון", ומשם נראה שהמקום הזה הוא בארץ ישראל ולפי זה הגהת המחבר מוטעת. 31. [עמ' שא] וידוע תדע שנמצא עוד מדינה לודים (הנזכרת ישעיה ס"ו י"ט תרשיש פול ולוד) לפי דעתי תכונתה בארץ הצפון והיא מדינת לידיא שהיא לדרום מדינת מיסיא (עיין לעיל עמוד רפ"ו) ועיר הגדולה היתה זארדעס ושם היה מושב המלך העשיר המפורסם קרעזוס הידוע, וכן פול אולי היא מדינת פאמפיליא סמוך למחוז קיליקיא ושם עיר תרשיש הנזכרת לעיל, או מדינת פאפלאגאניא סמוך למדינת פאנטוס. 32. [עמ' שב] הנה לפי דעתי שם ציגאני שזכרתי לעיל בשם גיווטאי יצא משם צוען (ע' נחלף בגעין, צוען גוען), וכתבתי לעיל שגיווטאי הם הציגאני (הצוענים). והוא פירוש וביאור הלודים, ורבינו הגאון מתרגם לודים אלתניסיין והוא צוען כמו שכתבתי כבר. ויונתן בן עוזיאל מתרגם לודים גיווטאי שהם הציגאני שיצאו מצוען. ומוכח ששניהם לדבר אחד נתכונו שהלודים הם הציגאני. ומי שמכיר אומה הנכבדת והיקרה הזאת יודע ומבין דברי חכמינו זכרם לברכה ממנהגה (שאוכלין בשר אדם) ירושלמי תרומות פרק ח'. 33. [עמ' שב] הבאור הזה הוא מההוספות שבסוף ספר פרי תבואה. 34. [עמ' שג] לפי החקירות החדשות היא און היא העליאופוליס והיא היתה רחוקה 10 פרסאות לצפון מזרח קאירא. 35. [עמ' שג] בהפסקתא תוצאות הרב החשוב כבוד מורינו הרב רבי מאיר איש שלום (וויען תר"מ) הוגהו מרבית ההגהות האלו יעויין שם. 36. [עמ' שד] לפי החקירות החדשות עמדה בהמקום הנקרא "תל מאחוטא" במצרים התחתונה אצל מסה"ב (מסילת הברזל) שבין איסמאילא לצַנְצִג. 37. [עמ' שד] בנוסחאות אחרות של תרגום רבינו סעדיה הגאון "צוען מנבר מצר", ובפ' (ובפירוש) חסר מלת "צוען". 38. [עמ' שה] החקירות החדשות מאחדות אותה עם חורבות צ'אן הסמוכות לנהר מֶנצאלֶח, ויש מהחוקרים שאומרים שצוען ורעמסס אחת היא. 39. [עמ' שה] החקירות החדשות קובעות אותה בהמקום הנקרא "אסואן". 40. [עמ' שה] כעת נקראת "תל באסטא" סמוך לצאנציג במצרים התחתונה. 41. [עמ' שה] וביוסיפון קדמוניות י"ג ו' נזכר שבית חוניו (הנזכר סוף מסכת מנחות) היה בעיר ליאנטיפאליס הנקרא בלשון המון עם "בובאסיטי" עד כאן לשונו, (עיין בסמוך "בית חוניו"). ובמלחמות היהודים ז' ל"ז נזכר שהיתה 180 שטאדי (9 שעמה) מעיר מימפיס, וכתב שעמד על תילו ש"ג שנים. 42. [עמ' שו] מההוספות שבסוף ספר פרי תבואה. 43. [עמ' שו] הוא תרגום של "החוי", וכפרוסאי תרגום של "הסיני", ואת הערקי גם הוא איננו מתרגם. 44. [עמ' שו] גם במסכת בכורות דף נ"ז עמוד ב' נמצא : העיד ריב"ס מערקה לבנה, הכונה מעיר ערקה בהר הלבנון, (ונזכרת בסמיכות ובחיבור תמורת ערקה הלבנה [של] הלבנון, ערקת לבנה). (פרי תבואה מאמר ערקי דף נ"ג עמוד א'). 45. [עמ' שח] כבר העירונו למעלה עמוד ק"ל כי השם גרר נשאר עד היום לחרבת אום גֶ'ראר הרחוקה 6 פרסאות אנגליות לדרום עזה. 46. [עמ' שח] העיר האמדאן הנקראת בפי אחינו יושב פרס בשם "שושן" היא בפרס עצמה לא במחוז כורדיסתאן, ועל ידי זה בטלה השערתו בדברי הגאון כי כוזיסתאן היא כורדיסתאן. ובאמת השם עילם הונח למדינת פרס שהיתה בידי היונים. והעיר שושן שבכתבי הקודש איננה העיר האמדאן כמו שחשבו לפנים, כי כעת נגלה שמה העתיק בחרבות סיסא אצל הנהר שאפור. 47. [עמ' שח] הם שבטי הערבים שכבר נאבדו מן הארץ. אך השם מדין לא נודע אצלם. 48. [עמ' שח] ארץ תימן היא כעת תחת ממשלתנו הרוממה ירום הודה. 49. [עמ' שט] יש מהחוקרים שחושבים לקבוע את מקומה בהעיר מוסא אצל ים האדום. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך