|
פרק
ו
'
עמוד
בספר
המודפס |
בשמותם עלי אדמות.
והוא ביאור השמות הנזכרים בתנ"ך אשר לא זכרתים.
| |
שט
|
ארץ תחתים חדשי.
(שמואל ב' כ"ד ו')
ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסבב אל צידון. והנה מוכח שארץ הזאת היא בין גלעד ובין דן. וכל המפרשים לא פרשוה איה תכונת ארץ הזאת. ורש"י ורד"ק הולכים בדרך דרש. ובתנ"ך ערבי מצאתי שתרגם "אלי ארד אליבושין". (ובהעתקה אחרת מצאתי "אלי ארד חַדְשִי אַשְפַלִי". וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ארעא דרומה). ולפי דעתי היא השפלה שברגלי הר חרמון שקוראין "ג'בּל חייש" רוצה לומר "חיידש" מלשון חדשי. והוא למזרח דן ומשם באו לדן. גם כפר "בית אל ג'אנא" (עיין אמנה), אולי לשון משובשת הוא והכונה "אלחדשאנא" (חדשי) שהוא במחוז ארץ
| |
שי
|
חדשי הנזכרת. ומחוז ההוא כבר נחשב מחלק בשן כמו שכתבתי במקומו. וזה כונת תרגום ערבי "ארד אליבושין" רוצה לומר חבל בשן. במדרש שמואל ואל ארץ תחתים (הוא) בית ירח עד כאן לשונו לא זכיתי לדעתו.
אלקוש
(נחום א' א')
. מצאתי בדברי היראנימוס שבזמנו עיר בארץ הגליל הנקראת "אלקעסי" עד כאן, וכעת לא נודע. וכפי הנראה תכונתו סמוך לתנחום, כי מצאתי כתוב בשם האר"י שקבורת נחום האלקושי בכפר תנחום. והנה מוכח שטעות הוא בפי האנשים (יושבי המזרח ארץ דיארבקיר) שתכונת אלקוש סמוך לננוה ומראים שם קבורת נחום הנביא. ומספרים שבא נינותה והוכיחם (אחר יונה) והרגוהו וקברוהו שם. וכתב רבי בנימין בעל המסעות וזה לשונו ובמדינת אשור (נינוה) כנסת עובדיה וכנסת יונה בן אמיתי וכנסת נחום האלקושי עד כאן לשונו.
נוד
(בראשית ד' ט"ז)
. יש אומרים שהוא ארץ הודו (הינדי) ושורש תיבת הודו הוא נוד.
יוּבל
(שם שם כ"א)
. אי קטן בים סוף המערבי "סויס" (זועץ) בגבול מצרים לדרום הר סיני נוטה מעט מערבה הנקרא "יובּאל" אולי על שם יובל שישב שם.
אררט
(שם ח' ד')
. תרגם אונקלוס וכן יונתן בן עוזיאל וכן רבינו סעדיה הגאון קרדו והא הר אחד מהרי ארמעניא, ולצפון עיר זאחו מהלך ג' ימים הר הנקרא "ג'בּל ג'ודי", והישמעאלים יושבי הארץ ההיא ילכו בכל שנה (בחדש תמוז) להר ההוא ויעבירו עליו משואות גדולות באומרם שם נחה התיבה (והבטיח לי איש אחד מבני עיר זאחו הנזכרת שרואים שם המשואות האלה במרחק ג' ימים כי הרי ג'ודי גבוהים מאוד), ואומרים שקאליף עומר לקחה משם ויבן ממנה בית תפילה. וזה לשון תרגום יונתן בן עוזיאל הנזכר ונחת תיבותא וגו' על טורי דקדרון שום טוורא חד קרדניא ושום טוורא חד ארמיניא וכו' עיין שם.
אכן בדרך מטיפליס לארצערום (לדרום עריוואן) נמצא הר גדול מאוד (על מחוז גבוה) וגובהו בערך 13300 רגל וראשו מכוסה תמיד בשלג ונקרא בלשון טורקי "אגרידאגה" רוצה לומר הר
| |
שיא
|
זקוף, והארמנים קוראין אותו "מאקיס", ואומרים הוא הר אררט שנחה עליו תיבת נח. והוא נראה גם בעיר "עריוואן" (לוח אחד מתיבה זאת נמצא בעיר "עטשמיאצין") גובהו מפני מי ים קאספיא 16254 רגל. למזרחו נמצא גם כן הר גבוה הנקרא אררט הקטן. ברגלי הר מאקיס הנזכר לעיל נמצא בעבר הנהר אראקזעס (היורד בין ארגהורי ובין עטשמיאצין) כפר הנקרא "ארגהורי", בלשון ארמעני "ארגה" נֹטע, "אורי" זמורה, רוצה לומר נטע כרם על שם נח
1 [1)]
.
כשדים
(שם י"א ל"א)
. לפי הנראה יצאו מבני נחור כמו שנאמר (בראשית כ"ב כ"ב) ואת כשד ואת חזו. ונקראת אור כשדים על שם עתיד (כמו כוש ואשור הנזכרים בנהר היוצא מעדן) ונקראת בלשון העמים "קאלדעאי" (ובדברי חכמינו זכרם לברכה כלדאי) לפי דברי ספרי היונים (הומירוס) מושב עם קאלדעא בארץ הצפון (סמוך לשפת ים השחור) ואחד ממלכי אשור הביאם והושיבם במדינת מוסיפיטאמיא (ארץ בבל בין נהר פרת וחדקל) שהוא ארץ בצעי מים ואגמי רפש לתקן ולרפא המחוז ההוא ויפרו וירבו מאוד עד שבאורך הזמן הכחידו והשביתו מלכות אשור והם מלכו בארץ עד כאן
2 [2)]
.
אוּר
(בראשית י"א כ"ח)
. נקרא כעת "אורפא" והיא בעבר הנהר פרת במדינת דיארבקיר ומראים שם בית אברהם ומקום כבשן האש אשר הושלך בו אברהם אבינו. וכעת במקום הכבשן בריכה אחת ובה דגים הרבה אין מספר ולא מניחים הישמעאלים לצוד מהם לכבוד אברהם אבינו.
| |
שיב
|
חרן
(שם י"א ל"א)
. בערך מהלך ט' שעות דרומית מזרחית לאורפא במדבר נמצא כפר חואראן (היא חרן) ושם מגדל נמרוד. ונחל המים של אורפא יורד על פני כפר חואראן. ומראים שם קבורת תרח אבי אברהם.
אלסר
(שם י"ד א')
. מדינה זאת לא נודעת. אכן לפי דברי ספר יהודית א' ו' מוכח שהיתה סמוך למדינת מדי במחוז עיר הגדולה המפורסמת בימי קדם היא עקבאטענא היא הנקראת כעת "האמדאן" (עיין מקומו).
גוים
(שם)
. לפי הנראה תכונתו בחלק צפון הארץ. שמצאנו חרשת הגוים (שופטים ד' ב') סמוך לחצור (עיין מקומו). גליל הגוים דרך הים עבר הירדן (ישעיה ח' כ"ג). ואולי התפשטו גם מעט דרומה, כי מצאנו מלך גוים לגלגל שהוא לדרום אנטיפטרס (עיין מקומו).
הזוזים בהם
(שם ה')
. לפי הנראה זוזים הם זמזומים (וכן פירש רש"י), כי רבינו סעדיה הגאון מתרגם זמזומים [דברים ב' כ'] "דוי אלהַמַם". ומוכח שתכונתם בהמם היא הם הנזכר בזוזים. ועד היום נמצא לצפון קיר מואב היא "אלקערק" (עיין מקומו) כחצי היום הכפר הומיימות. ואולי על שם "המם".
שוה קריתים
עיין קריתים בחלק ראובן.
חצצון תמר
(בראשית י"ד ז'.
היא עין גדי דברי הימים ב' כ' ב'
3 [*)]
).
| |
שיג
|
וידוע תדע שנמצאים ב' מקומות שנקראים עין גדי, אחד סמוך לשפת צפונית מערבית ים המלח כמו שכתבתי לעיל בערי יהודה, ואחד כעת חורבות "עין ג'ידי" על שפת ים המלח לצפון חרבות צוארי (היא צוער), ונמצא שם מעין גדול שמימיו חמים ונראות סביבותיהם בהר כמו מדרגות כדרך הכרמים, ולכן סברא לומר שהוא בכרמי עין גדי (שיר השירים א' י"ד). האויר שם חם מאוד כבמקומות שגדלים תמרים, ובלתי ספק בימי קדם נמצאו שם תמרים הרבה, ולכן נקרא גם כן חצצון תמר. ולא זכיתי לדעת על איזהו הכונה (ביהושע ט"ו ס"ב) אם על הצפונית או על הדרומית
4 [*)]
.
חובה
(בראשית י"ד ט"ו)
. עד היום לצפון דמשק בערך שעה וחצי הכפר "חובּא" (וכן תרגם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל והירושלמי משמאל רוצה לומר מצפון). ומה שהביא רש"י אין מקום ששמו חובה רוצה לומר שלא נמצא עוד בשום מקום במקרא עוד שם עיר חובה. אבל לא שיחליט שאין חובה שם מקום הלא ידוע עד היום הזה
5 [**)]
.
ישבק
(שם כ"ה ב')
. אולי תכונתו בהרי שעיר (ג'בּל), כי עד היום לצפון סלע ביעטרא בערך 4 שעות הר שובּק (עיין ארץ אדום).
שוח
(שם)
. במדבר ערבי למזרח "בּאטאניא" (עיין בשן) נמצא מחוז "סאחאי" הוא שוח.
פתוֹר
(במדבר כ"ב ה')
. לפי דברי רבי בנימין בעל המסעות היא עיר "באליץ" על נהר פרת ועד היום ההוא נמצא שם מגדל
| |
שיד
|
בלעם בן בעור שבנה על ענין שעות היום עד כאן. וכעת נקרא באליס גם באליץ למזרח חלב (אלעפפא).
ארץ צידון.
(צידונים יהושע י"ג ד')
. נקרא בימים ההם פיניציא ובלשון חכמינו זכרם לברכה פניקיא (ק' נחלף בצ' כנודע) בראשית רבה פרשה צ'. והוא חבל הארץ מעיר צור עד מחוז "טראבלוס אלשאם".
שמות הערים אשר לא זכרתי עדיין הם.
ארפד
(מלכים ב' י"ח ל"ד.
וישעיה ל"ו י"ט)
. היא ארודי שזכרתי לעיל (פ' נחלף בו') וגם היא בכלל מלכות צור. וצור נקרא גם כן ארד כמו שנמצא במטבעות הישנות של צור כתב חרות עליהן "מלך אלארד" רוצה לומר מלך של מדינת ארוד.
גם נמצא כעת עיר גדולה ומרכולת לצפון צידון בערך 6 שעות ונקרא "בירותי" ושם מבני עמינו בערך ד' מנינים
6 [*)]
ויש להם בית הכנסת נושנת. יש אומרים שהיא עיר בירותי ערי הדרעזר (שמואל ב' ח' ח'), אכן הוא טעות כמו שאכתוב לקמן בסמוך. ולא נזכרת עיר הנזכרת לא במקרא ולא בדברי חכמינו זכרם לברכה, ומוכח שאינה מזמן ההוא, בתרגום יונתן בן עוזיאל פרשת מסעי [ל"ד ט'] נזכר בירא (והיא ברותי שביחזקאל מ"ז ט"ז, עיין לעיל עמוד ל"ג), משמע שהכונה על עיר "בירותי"
7 [*)]
.
ברתי ובטח
(שמואל ב' ח' ח'.
בדברי הימים [א' י"ח ח'] טבחת) היא עיר "בירי" על נהר פרת בעבר המזרחי בדרך עיר "חלב" הנקראת ארם צובה. והנה בטח וברתי הם ערי מלך צובה, וכבר כתבתי שתכונת ארץ צובה היא מחוז עיר חלב הנזכרת, ובמחוז ההוא נמצא נחושת הרבה. ולמערב עיר חלב בערך שליש שעה נמצא הר אחד הנקרא "ג'בּל אנחש" רוצה לומר הר נחשת, ומוכח שממנו הוציאו נחשת.
בטח
(שם)
. חקרתי הרבה על שם זה. ושמעתי שלמערב עיר חלב בערך ז' שעות עיר "מַטַח". ולפי דעתי אין ספק שהוא שיבוש הלשון והכונה בטח והיא מערי הדרעזר. והנה ראיה שאין
| |
שטו
|
ברתי עיר "בירותי" הנזכר לעיל לצפון צידון וכן בטח אינו עיר בטחון שנמצא עד היום בהר הלבנון במחוז "ג'ורד". כי לא הגיעה ארץ ארם צובה עד הר הלבנון בגבול בירותי ובטחון הנזכרים.
חלבון
(יחזקאל כ"ז י"ח
ביין חלבון). בזמן היונים נקראת "חאליבון" ותכונתה לדרום עיר חלב בערך מהלך יום אחד וכעת שם עיר "קצראין"
8 [*)]
.
תדמור במדבר
(מלכים א' ט' י"ח)
. בדרך דמשק לצד נהר פרת בערך מהלך ב' ימים נמצאות "חרבות תדמור" והם גדולות מאוד בנינים מפוארים ונפלאים עד מאוד והם כחרבות "בעל ביק" בבקעת הלבנון (ששניהם מעשה שלמה), ונמצא בתוך חרבות תדמור הנזכרות כמו בנין בית הכנסת מאבני שיש ואומרים שהיתה כנסת שלמה. בלשון רומי נקראת "תדמור" פאלמירא. (בראשית רבה פרשה נ"ו וירש זרעך את שער שנאיו זו תדמור. במסכת שבת ל"א עמוד א' בני תדמור דרין בין חול
9 [**)]
).
כרכמיש
(ירמיה מ"ו ב'.
דברי הימים ב' ל"ה כ'). עד היום עיר על שפת נהר פרת בקצה גבול ארם נהרים במקום שנופל נהר כבר בפּרת. ונקרא "קארקאסיא"
10 [***)]
, והוא שנזכר באיכה רבתי בפסוק צדיק הוא ה' בכרכמיש על פרת (הוא) בקרקסיון דעל פרת עד כאן לשונו.
תפסח
(מלכים א' ה' ד')
. לצפון עיר "קארקאסיא" ועל שפת הנהר פרת המערבי עד היום עיר "תאפסאקי". ועד שם הגיע ממשלת איברהים פאשא בארץ הזאת.
נהר כבר
(יחזקאל א' א')
. הוא הנהר הנקרא כעת "חאבור" יוצא במדינת "ארמעניא" סמוך לים "וואן". ונופל בחדקל לצפון עיר מוצל כמהלך יום אחד.
כותה
(מלכים ב' י"ז כ"ד)
. וזה לשון הרב משה בן נחמן (הרמב"ן) סוף פרשת נח ועוד חקרנו וידענו על פי תלמידים רבים שהיו יושבי הארץ
| |
שטז
|
ההיא, כי כותה עיר גדולה בין חרן ובין אשור (מוצל) רחוקה ממדינת בבל, ובינה ובין חרן כמו ו' ימים, אבל היא נכללת בעבר הנהר בעבור היותה בין ארם נהרים ובין נהר פרת גבול ארץ ישראל ובין חדקל ההולך קדמת אשור וכו' כמו שכתב הרב משה בן מימון (הרמב"ם) במורה הנבוכים וכו' כי אברהם אשר נולד בכותה חלק על דעת ההמון שהיו עובדים השמש עד כאן לשונו. וכןם אמרינן במסכת בתרא דף צ"א עמוד א' י' שנים נחבש אברהם אבינו, ג' שנים הכותה וז' שנים בקרדו (אררט) עד כאן לשונו עיין שם. וכעת לא נודעה לנו עיר כותה בעבר הנהר. ויש אומרים שעיר כותה היתה במחוז צידון כי השומרנים (הכותיים) אומרים שהם צידונים, עיין ביוסיפון קדמוניות 6.11.8. 12.5.
עוא
(שם)
. מצאתי בספריהם שהוא מדינת "אואדיא" בארץ מדי.
ספרוים
(שם)
. עיר "סיפּפּארא" הנהר פרת בארץ מעזאפאטמאיס.
מלכים ב' י"ח י"א. וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי.
חלח
. היא המדינה הנקראת כעת "חאלא" בארץ "דיארבקיר" סמוך לנחל כבר.
חבור
. אמרינן במסכת קידושין דף ע"ב עמוד א' חבור זה חדיב. וכבר כתבתי לעיל שהוא "אַדְיַבּיענע"
11 [*)]
.
נהר גוזן
. שם במסכת קידושין זו גינזק. עד היום עיר "גאנצאקיא" מזרחית צפונית לים אורמי, ומדינה ההיא נקראת "אדיר בייזאן" (כמו "גייזאן" היא גוזן), וכל מדינה ההיא קוראים בלשון העם - פרס הקטן או מדי. וזה שאמר בבראשית רבה פרשה ל"ג גינזק של מדי, לפי שתכונת עיר גינזק וים אורמי במדינת מדי הנזכרת לעיל. ואולי נהר גוזן לפי הפשט נהר גאנגיז בארץ אינדיא המזרחי. ובספריהם מצאתי שהוא נהר אחד שיוצא מהרי אררט ויוצא אל ים הכספי, והארץ אשר סביבותיה נקראה גויצאניטיס (היא גוזן).
ערי מדי
(שם)
. זו חמדן. היא מדינת "האמעדיאן" בין ים
| |
שיז
|
כספיא ובין לשון הים הגדול הנקרא ים פרסי ושם היתה עיר הגדולה והמפוארה "עקבאטאנא". וכעת נקראת "האמדאן" כמו שכתבתי לעיל בפרק תולדות בני נח בשם מדי (עיין בספר יהודית א' א'). והיא עיר הנזכרת בעזרא ו' ב' אחמתא, עיין שם.
שם במסכת קידושין ואמרו לה זה נהונד וחברותיה מאי חברותיה אמר שמואל כרך מושכי וכו' עד כאן לשונו, אולי כונת נהונד על מחוז ואן ושם עיר מוש וזה כרך מושכי. (ובחדש טבת שנת תר"ה הובאו כבשים הרבה פה עיר הקדושה מארץ המזרחי. ועל ידי חקירתי ודרישתי שמעתי שהם ממדינת כּורד ובעליהם הוא מעיר מוש הנזכרת שבמדינת כּור"ד היא כּורדיסטאן), והוא כמהלך ה' חדשים.
ובדברי הימים א' ה' כ"ו הוסיף הרא ותרגם רב יוסף טורי קבלא רוצה לומר הרי חושך (תרגום חשך קבלא), ועיין מה שכתבתי כבר לעיל בשם אפריקי והרי חשך, ויש אומרים שהוא אריא ובשם זה תקרא לפעמים לסופרים הקדומים מדינות מדי.
רצף
(מלכים ב' י"ט י"ב)
. למזרח עיר חלב (אלעפפא) נוטה מעט דרומה כמהלך ב' ימים סמוך לנהר פרת עד היום הכפר "רצאפא" והוא בלתי ספק רצף הנזכר
12 [*)]
.
תלאשר
(שם)
. מוכח שהוא במחוז עדן כמו שנזכר ובני עדן אשר בתלאשר. ואכתוב בסמוך שלפי דברי חכמינו זכרם לברכה עדן הוא "אדאביענע" ואולי היא עיר בנויה על הר או תל אחד והיא במדינת אשור ולכן שמה תל אשר (כמו אשור). וכעת לא נודעת.
הנע
(שם שם י"ג)
. עד היום עיר "אנא" על שפת נהר פרת המזרחי
13 [**)]
לצפון מערבית עיר "היט" (יושבי "היט" כולם המכונים שם "בני ישראל" הם קראים (צדוקים) ולא נמצא אחד מבני ישראל).
| |
שיח
|
עדן
(יחזקאל כ"ז כ"ג)
. תרגם יונתן בן עוזיאל הדיב. וכבר כתבתי לעיל שהדיב הוא "אדאביענע".
קיר
(מלכים ב' ט"ז ט')
. נהר גדול בין ים קאספיא ובין ים השחור (ועיר טיפליס על נהר זה) הנקרא קירוס. וכנראה שם הנהר על שם מדינה ההיא הנקרא כן בימי קדם (וכך אמר לי שכני אשר הוא ממדינה ההיא ועבר על נהר קירוס הנזכר
14 [*)]
).
חילם
(שמואל ב' י' ט"ז)
. מצאתי בשם תלמי המצרי שהיא עיר "אלאמחא" בעבר הירדן במחוז ארגב. ולפי דעתי היא עיר והמבצר "אולאמא" הנזכר בספר מכב"י (חשמונאים) ממבצרי גלעד.
כלמד
(יחזקאל כ"ז כ"ג)
. תרגם יונתן בן עוזיאל מדי. וראיתי בספריהם שהיא מדינת "כּארמאנדא" בארץ מדי
15 [**)]
(ר' נחלף בל' כנודע וכמו שכתבתי כבר לעיל).
חתלון
(שם מ"ז ט"ו)
. לדרום צרפת בערך שעה וחצי על שפת הים חרבות "אתלון"
16 [1)]
(כמו חתלון), אכן קשה לומר שלא מתפשט גבול העתידי לצפון צידון והר ההר
17 [***)]
.
אפרסתכיא
(עזרא ד' ט')
היא שם מדינת "פארעטעצעני" Paraetaceni בארץ פרס (במחוז מעדיא).
בית ארבאל
(הושע י' י"ד)
. תכונתו למזרח נינוה ב' ימים ונמצאים שם מבני עמינו ולהם בית הכנסת גדולה ישן נושן
18 [****)]
.
שמות הנזכרים בדברי חכמינו זכרם לברכה הנודעים לי.
לודקיא
(במסכת שבת דף קי"ט עמוד א'.
מנחות דף פ"ה
| |
שיט
|
עמוד ב'. פסיקתא רבתי פרשה כ"ג לודקיא היא בכלל סוריה). לדרום מערבית אנטיוכיא כמהלך יום אחד על שפת הים "לַאדַקִיַא" עיר קטנה וישבו בה מבני עמינו עד בערך שש שנים שעברו [תקצ"ט] שנתבטל הישוב שם והלכו להם, וכעת לא נמצא בה אף אחד מהם ונמצא שם בית הכנסת נושנת.
כוחלית שבמדבר
(קידושין דף ס"ו עמוד א'.
ולפי דעתי היא מדינת כלקים הנזכרת בירושלמי מגילה פרק א' [הלכה ו']). עד היום ידוע מדבר קאלכים במחוז אנטיוכיא. ואולי היא מדינת עיר קאלאציאס (ק' במקום צ') על שפת נחל ליקוס במדינת פריגיא בארץ אנאטאל שזכרתי כבר בפרק ה'
19 [1)]
.
בית בלתין זו בירם
(ראש השנה דף כ"ג עמוד א')
. ובמסכת סנהדרין דף ק"ח עמוד א' ג' מעינות חמים נשתארו : בלועה דגדר, חמי טבריא ועיני רבתי דבירם עד כאן לשונו. וחקרתי ודרשתי הרבה על תכונת מעין חמים דבירם. ושמעתי מעוברי דרך ההוא שסמוך לעיר "היט" על שפת נהר פרת בדרך האורחות מדמשק לבגדד נמצא מעין אחד פלא והפלא מאוד. המעין ההוא נחלק לג' ראשים, ראש אחד מוציא מים מלוחים ונתיבשו שם ומקבצים ממנו מלח הרבה. וראש הב' מוציא מים חמים (כחמי טבריא). וראש הג' מוציא נפט וזפת ומקבצים שם הזפת ומשלחים לכל הארץ. וכל בתי עיר היט וכל בתי ערי מחוז ההוא נבנו בזפת הנזכר. ולפי דעתי הוא והחמר היה להם לחמר (בראשית י"א ג'). וכן מתרגם רבינו סעדיה הגאון והחמר "ואל קפר". ולעיל [שם ו' י"ד] וכפרת אתם מבית ומחוץ בכפר מתרגם "באל קפר". ומוכח שהחמר הוא מין זפת הנזכר לעיל.
אסתרקנית
. (ביצה דף ל"ט עמוד א'.
מלח אסתרקנית. וכן בתרא דף כ' ב'. מנחות דף כ"א א'). נראה שהיא עיר "אסטראכאן" על שפת ים כספיא, ושם נמצא מלח הרבה.
גליא.
(ראש השנה דף כ"ו עמוד א'
אמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא). יש
| |
שכ
|
אומרים שהוא מדינת גאליען צרפת, אכן הדבר רחוק שהלכו בימים ההם כל כך למרחקים עד מדינת "פראנציא". ונראה לי שגליא היא מדינת "גאלאטיא" מחוז בארץ אנאטאל סמוך לנהר "האליס" ועיר "אנקירא" היתה מטרפולין של מדינה ההיא. (שמעתי שלשון מדינה ההיא דומה קצת להברת לשון גרמאניא, לכן יש אומרים שמיושבי מדינה ההיא נתישב ארץ גרמאניא, וכבר כתבתי לעיל שנמצא בארץ אנאטאל עיר "גארמאניא". ואם כן כונת הפסוק בשם אשכנז על עיר גארמאניא בארץ אנאטאל, אכן באורך הזמן יצאו אנשים משם לארץ גרמאניא וישבו שם, וזה הטעם שמורגל בפי כל האנשים שאשכנז הנזכר בפסוק הוא דייטשלאנד).
וסמוך למדינת "גאלאטיא" הנזכרת מחוז "טעפריקא". וזה שנזכר שם במסכת ראש השנה שאמר רבי עקיבא כשהלכתי לאפריקא. וכן סמוך לה מדינת "אכוליא קורצא" (שזכרתי לעיל בשם "אפריקא"). והנה מוכח שבשלשה מדינות אלה הלך ושב רבי עקיבא אבל לא לארץ "פראנציא". אכן אמת אגיד מלשון יבמות דף ס"ג עמוד א' אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא עד כאן, משמע שגליא היא "פראנציא" שסמוך לאספמיא היא "שפאניא".
כסיפא.
(ויקרא רבה פרשה ה'
ארץ רחבת ידים זו כסיפא). בין מחוז "חמס" ובין נהר פרת מישור גדול ובו הר "כסאפיא" ושם מעינות חמים. ולפי דעתי שמחוז ההוא הוא "כסיפא" הנזכר
20 [1)]
.
פיסקא.
(ירושלמי סוף ביכורים
רבי יונה היה בפיסקא
21 [*)]
). לפי דעתי הוא מחוז "פיסידיא" (כמו "פיסיציא") והיא במדינת "גאלאטיא" הנזכרת לעיל. ובמחוז "פיסידיא" היתה עיר "אנטיוכיא" (לא עיר אנטיוכא הנזכרת כבר בארץ סוריא) וכעת חרבותיה אצל עיר הקטנה "יאלאבאטץ".
כתפי
22 [**)]
(סנהדרין ד' עמוד ב'). לדעתי הוא המחוז הנקרא
| |
שכא
|
כעת בלשון טורקי "קאטאפענקיאר" בארץ אנאטאל הצפוני בגבול עיר ברוזע.
בגריס
23 [*)]
(במגילת אנטיוכוס). בדרך מעיר חלב לעיר אנטאקיא (אנטיוכיא) נמצא מבצר חרב ושמם הנקרא עד היום באגריס.
קפדקאי
(סוף מסכת כתובות [ק"י ב'])
. אף שכתבתי לעיל שהוא כפתור (דימיאט) אכן מצאנו גם מדינת "קאפאדאציא" במדינת אנאטאל והיא מדינה גדולה וישבו בה הרבה מבני עמינו בזמן בית שני ולאחר החרבן. ואולי עליה הכונה קפדקאי הנזכר פעמים הרבה בש"ס ובמדרשים. ולפעמים משמע שהיא רחוקה מארץ יותר מדמיאט שהוא כמעט בגבול הארץ.
איטאליא של יון
(בראשית רבה פרשה ס"ז.
והביאו רש"י בפסוק משמני הארץ יהיה מושבך [בראשית כ"ז ל"ט]). לפי דעתי היא מדינת קאלאבריא בארץ איטליא במחוז שכעת שם תכונת עיר טארענט. שמצאתי בספריהם שמדינת "קאלאבריא" נקראת "ארץ יון הגדולה" והיא ארץ שמנה מאוד. (משפחת איש אלקי מורינו הרב רבי חיים ויטאל זכר צדיק וקדוש לברכה היתה ממדינה ההיא לכן נקרא הרב רבי חיים קאלאברי).
אתונא
(סבי דבי אתונא בכורות דף ח' עמוד ב'. איכה רבתי בפסוק רבתי בגוים). היא היתה בימי קדם עיר מפורסמת בחכמה ומלאכת מחשבת בכל ארץ יון ונקראת "אטהען". וכעת עיר "אטהען" חדשה ונבנה על חרבות אטהען הראשונה והיא עיר מלכות היונים ומושב המלך אטטא בן מלך באיערן.
טיריא
(רבי אושיע איש טיריא. וכן שיר השירים בפסוק מים רבים. ויקרא רבה פרשה ל'. מדרש שמואל פרשה ח'). היא עיר הגדולה והמפורסמת בימי קדם הנקרא "טראיאס" על שפת ים הגדול באנאטאל במדינת "מיזיא". וכעת היא עיר קטנה ונקראת "טיריא" ונמצאים שם הרבה מבני עמינו.
קרטיגנא
(מנחות דף ק"י עמוד א'.
ירושלמי שבת פרק ז' רבי בא
| |
שכב
|
קרטיגניא. וכן ירושלמי סנהדרין פרק י"ב. ירושלמי כלאים פרק א'). היא עיר המפורסמת בימים ההם הנקראת "קארטאגא" בארץ "אפריקא" על שפת הים הגדול, וכעת במקום ההוא תכונת עיר טוניס.
קריה
(תוספתא מעשר שני פרק ד'
אבא חלקיה מן קרויה). לפי דעתי היא עיר ציריני (קיריני) במדינת אפריקא במחוז קארטגא הנזכר לעיל, וכעת נקרא מחוז ההוא בלשון ערב "אלבּארקא", ושם עד היום כפר קרין. ומצאתי בספריהם שבזמן הבית ישבו שם הרבה מבני עמינו.
פרנדיסון
(ערובין פרק ד' משנה א')
. עיר במדינת איטאליא ושמה ברינדיסי במחוז קאלאבריא (עיין בסמוך).
קלברי
(בראשית רבה סוף פרשה כ"ג)
. היא "קאלאבריען" (עיין לעיל בשם איטליא של יון).
פלטילום
(סוף מסכת מכות
24 [*)]
. ובאיכה רבתי בפסוק על הר ציון הגרסא פיטלילום). רחוק מעיר רומי ק"כ מיל. עד היום נמצא פיטולייאנו בלשון איטליא Puzzuala לדרום רומי כמהלך ב' ימים וחצי וכחצי שעה מעיר נעאפאל ונמצאים שם מבני עמינו
25 [1)]
.
טרבנת
(ירושלמי מגילה פרק ד' [הלכה ה']
רבי שמעון ספרא דטרבנת). עד היום עיר גדולה בשפת ים כספי המערבית ושם בנינים גדולים חומות ובריח מימי קדם, ואומרים שהם מזמן אלכסנדר מוקדון (וקוראים המגילה (מגילת אסתר) בי"ד ובט"ו). בשנת תר"ב חפרו בה מצד חרבה אחת ומצאו בארץ מנעול רגל בן אדם, ישן ובלוי שארכו יותר משלשה רביעית אמה (ובו נדע ערך גדלות בני האנשים בימים ההם).
בולי
(ירושלמי שקלים פרק ז' הלכה ד'
כנשתי דבולי. וכן בירושלמי עבודה זרה דף מ"ג עמוד ב' [פרק ג' הלכה י"ג] צלמא דבולי). בלשון יונית נקרא קושטא בולי (סטאמבול).
בגדת
(קדושין דף ע"א עמוד ב'
בגדת. כתובות דף ז' עמוד ב' רב חנה בגדתאה). עיר גדולה בשפת נהר חדקל (עיין רש"י) הנבנה בשנת 4523 (עיין חלק ב') מקאליף אלמאנזור. אבל מציאתה היתה מקודם ונמצאים שם הרבה מבני עמינו.
| |
שכג
|
סרדיא
(בראשית רבה פרשה ל"ד)
. הוא אי סארדיניא בים אדריאטיקיא.
בריטאניא
(פסיקתא רבתי פרשה ט"ו)
. היא מדינת ענגלאטערא (ענגלאנד) הידוע.
קנטיר
(זוהר בראשית נ"ז עמוד ב'
בגולפא דקנטיר). שם מקום מעבר לים טבריא. וגולפא מלשון גאלפא (זעעהאפען). (מעריך של ר"מ די לונזאנו).
נשלם פרק ו' בשמותם עלי אדמות.
אשירה למנצח לבני קרח על עלמות.
הערות:
1. [עמ' שיא] עיין יוסיפון קדמוניות א' ד' שכתב שהמקום ההוא שיצא שם נח מהתבה נקרא בלשון ארמעני "אפאבאטעריא" רוצה לומר מקום היציאה, ושם נמצאים מלוחות התיבה עד כאן לשונו. ובקדמוניות כ' ב' כתב שבמדינת קערון נמצאים מלוחות התבה עד כאן.
2. [עמ' שיא] ואולי זה כונת הפסוק (ישעיה כ"ג י"ג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחוניו וגו' שמה למפלה. הכונה שבתחילה לא ישבו הכשדים בארץ כי אם אשור יסדה לציים רוצה לומר שמלך אשור הביאם והושיבם לתקן ארץ ציה ושממה. הקימו בחוניו שמה למפלה רוצה לומר אחר כך קמו והתעוררו על אשור ושמו ארצו (רוצה לומר ממשלתו) למפלה כי הם משלו אחר כך בארץ והשביתו ממלכת אשור אף שהיו בתחילה גרים בארץ, וזה שאמר מתחילה מארץ כתים נגלו למו : תרגם יונתן בן עוזיאל מארעא כיתאי אתי עליהון. אף שכיתים יצאו מצור ומצידון החריבו ארצם (עיין רבי דוד קמחי (רד"ק)), והכונה שאל יפלא בעיניך הדבר הזה, כי כן מצאנו בכשדיים שהיו גרים בארץ אשור ועם כל זה החריבו ארצם. כן יעשו הכתיים לארץ צור וצידון.
3. [עמ' שיב] מהכתוב הזה נראה מפורש כי חצצון תמר הוא השם המקורי של עין גדי, והשם חצצון נשאר להנחל הסמוך לעין גדי אשר הערבים יקראו לו "ואדי חאצ'אצ'א" ואפשר כי הוא נקרא גם בשם מעלה חציץ (דברי הימים ב' כ' מ"ז).
4. [עמ' שיג] אין כל הוכחה כי שני מקומות נקראו בשם עין גדי, רק מקום אחד הנקרא גם כעת בשם עין ג'ידי והוא במערב ים המלח ושם יש מעין וחרבות רבות. וגם למעלה (עמוד ק"ל) בחלק יהודא הזכיר חרבת עין גדי בצפונית מערבית ים המלח.
5. [עמ' שיג] באמת צדקו דברי רש"י שבימיהם (וגם עד היום) לא נמצא מקום אצל דמשק ששמו חוֹבה או חוּבּה רק לפי קבלת היהודים יושבי דמשק הכפר ג'ובּאר הסמוך לה לצד צפון הוא חובה שבכתבי הקודש. ומסרת הישמעאלים תספר כי אברהם אבינו התחבא במלחמתו זאת במעלה הסלעים שבבצרה שהנהו יותר צפוני מדמשק ולמערב הכפר ג'ובאר.
6. [עמ' שיד] כעת יש בה קהלה נכבדה מאחינו הספרדים וגם קהלה קטנה מאחינו האשכנזים.
7. [עמ' שיד] וכן נזכר ביריטא ביוסיפון מלחמת היהודים ז' י"ג, ובעוד מקומות רבים, והכונה על בירוטי הנזכרת.
8. [עמ' שטו] שם העיר הזאת חלבון נשאר עד היום, והכפר חֶלְבּוֹן הוא בין ההרים ורחוק 13 פרסאות אנגליות לצפון דמשק.
9. [עמ' שטו] לפנינו במדרש וכן בגמרא הגרסא "תרמוד".
10. [עמ' שטו] החקירות החדשות יאבו לאחדה עם העיר גֶ'יראבלוס או מֶימבינ'.
11. [עמ' שטז] נהר בשם "חַבּוּר" נמצא עד היום, והוא שופך את מימיו לנהר פרת, ובלי ספק נקראת המדינה שאצלו בשם "חַבּוּר".
12. [עמ' שיז] ערים רבות ישנן בארם נהרים שנקראים בשם זה האחד למערב פרת בהדרך שבין ראקא לחומס, והב' למזרח פרת סמוך לבגדד, ואי אפשר להוכיח מי משתי אלו מכוונת לעיר רצף שבכתבי הקודש.
13. [עמ' שיז] בזה מסכימים כל החוקרים והיא סמוכה למיסאיב.
14. [עמ' שיח] דברי הבאי, כי לפי הכתובים מקום העיר הזאת בחלק התחתון של ארם נהרים וזהותה לא נודע.
15. [עמ' שיח] החקירות החדשות תאחדנה אותה עם העמק קאלוואדהא.
16. [עמ' שיח] אולי היא היתלו (נדה ט' ב') ובירושלמי שם הגירסא עייתלו.
17. [עמ' שיח] השערת החוקרים לקבע את מקומה בהדרך אשר בקצה הצפוני של הלבנון הנמשך מים הגדול עד המישור הגדול שלפני חמת, ולפי זה יהיה אחד עם לבא חמת.
18. [עמ' שיח] החקירות החדשות ישערו לקבוע את מקומה ב"חרבת אירביד" שבמחוז אג'לון מעבר לירדן מזרחה.
19. [עמ' שיט] לדעתי הוא שנזכר במגלת תענית פרק י"ב והלכו להם לסוריא ושרו במדינת קורליקוס עד כאן. כי אנטוכיא הוא בארץ סוריא ונראה כוחלות קוכליקוס וכלקים שם אחד הוא.
20. [עמ' שכ] אולי הוא "כספיא המקום" הנזכר בעזרא ח' י"ז.
21. [עמ' שכ] בירושלמי דפוס וויניציא הגרסא "בפיתקא".
22. [עמ' שכ] מההוספות שבספר פרי תבואה.
23. [עמ' שכא] מההוספות שבסוף הספר פרי תבואה.
24. [עמ' שכב] לפנינו בגמרא הגירסא "פלטיה" ובנוסחא אחרת "פטיליס" ובאיכה רבתי הגירסא "פוטליילוס".
25. [עמ' שכב] אולי הוא פוטיאליז שהזכיר יוסיפון קדמוניות י"ח ח' ובשאר מקומות.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
