|
פרק
ז
'
עמוד
בספר
המודפס |
חצר הפנימית
- ירושלים
| |
שכג
|
והוא ביאור תכונת עיר הקדושה ירושלים, הריה, עמקיה, נחליה, חומותיה, שעריה, יושביה וכו' מיום הוסדה ועד עתה.
תכונתה בדרך כללי.
למזרחה הר הגבוה הר הזתים (גבהו מפני מי הים הגדול 2555 רגל) ומגיע עד לצפון לה. ובינה ובינו עמק עמוק הנקרא עמק קדרון, ועמק זה מתחיל למזרחית צפונית לה ושם מישור קטן. ובצד הדרום מושך עמק זה עד לדרום מעין "עין רוגל" שהוא לדרום "מקום המקדש" (קצה דרומית מזרחית העיר) בערך כחצי תחום שבת. ושם גם כן מישור קטן.
למערבה ולדרומה (הר ציון בכלל) מושך גם כן עמק גדול ועמוק הנקרא עמק נהר גיחון ויותר דרומה) לדרום הר ציון נקרא עמק רפאים. ומושך עד מישור הקטן הנזכר שהוא לדרום מעין עין רוגל ושם מחוברים ונוגעים עמק קדרון עם עמק גיחון הוא עמק רפאים
1 [1)]
.
| |
שכד
|
והנה מסובבה העיר מג' רוחות מעמקים גדולים ועמוקים דהיינו מזרח (כולו) דרום (כולו) מערב (חצי).
לצפונה ולצפונית מערבית הוא מישור שהוא בקצה הר הזתים ובקצה עמק גיחון
2 [**)]
.
בין עמק קדרון ובין עמק רפאים מושך עמק קטן צפונה (ובסופו צפונית מערבית) והוא לשמאל מעין עין שילוח (עיין מקומו), והוא גיא בן הנם, וביוסיפון נקרא בלשון יונית טעריפעען רוצה לומר עמק עושי גבינה
3 [***)]
והוא מפריד ומפסיק בין הר מקום המקדש שהוא למזרחו ובין הר ציון שהוא למערבו ולמערבית דרומית.
הר המוריה הוא הר מקום המקדש
(גבהו 2280 רגל
4 [****)]
),
| |
שכה
|
למזרחו עמק קדרון ולמערבו חלק עמק גיא בן הנם הצפוני (ונקרא דוקא גי בן הנם החלק הדרומי עמק זה אצל מישור עין שילוח
5 [*)]
.
הר ציון
(גבהו 2381 רגל) הוא לדרומית מערבית הר המוריה לדרום ירושלם
6 [1)]
, ועמק הקטן הנזכר לעיל (חלק עמק גי בן הנם
7 [***)])
מפסיק בין ב' הרים אלה.
וזה לשון הפסוק בגבול חלק יהודה (יהושע ט"ו ז' ח') : והיו תצאותיו אל עין רוגל ועלה הגבול גיא בן הינם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלים ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה.
לפי דעתי
עין רוגל
הוא הבאר העמוק (עומקו 122 רגל) הנקרא בלשון ערב "בּיר איוּבּ" (וכן מצאתי בתנ"ך הערבי שמתרגם עין רוגל בּיר יואבּ) שתכונתו בסוף עמק קדרון וסביבו מקום רחב מוכן לכבס בגדים (וזה שתרגם יונתן בן עוזיאל לעין קצרא רוצה לומר כובס הבגדים). והנה עלה חוט הגבול ממישור הקטן אשר אצל עין רוגל הנזכר ועלה בעמק קטן גי בן הנם אשר זכרתי לעיל והוא לדרום ירושלים היא היבוסי. ואחר כך פונה הגבול מערבה ועלה על ראש ההר אשר על פני גי בן הנם ימה הוא הר ציון (כי בזמן ההוא לא נקרא עדיין הר ציון כי אם בזמן דוד המלך) ותכונת הר זה הוא לצפון עמק רפאים כמו שכתבתי. ודרשתי על שם עמק זה מהישמעאלים וקוראים לו בלשונם ואדי ראפאתּ (הוא בלשון ערב הריבוי ראפה ראפאת רפא רפאים) ומי שאמר שהוא גי בן הנם טועה.
| |
שכו
|
ואף שיהושע בן נון כבש מלכה, לא נכבשה העיר עד אחר מות יהושע. אכן היבוסים לא יכלו להורישם עד זמן דוד שלכד (יואב) את מצודת ציון היא עיר דוד.
ולפי הנראה לא היתה תכונת מצודת ציון בראש הר ציון כי אם בצד עמק גי בן הנם כמו שנאמר (שמואל ב' ה' י"ז) וירד אל המצודה וגו' האעלה אל פלשתים וגו' ויאמר ה' אל דוד עלה וגו'. וכן נאמר (שם ה' ט') וישב דוד במצודה וגו' ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה. ותכונת מלוא בשיפוע הר ציון לצד מזרח (מזרחית דרומית), למעין
8 [*)]
עין שילוח, כמו שנאמר (מלכים ב' י"ב כ"א) ויכו את יואש בית מלא היורד סלא. לפי דעתי הכונה בית מלוא בירושלים שהוא בשפולי הר ציון היורד למעין שילוח (סלא כמו סלח היא שילוח). ודוד בנה חומה סביב המלוא (דברי הימים א' י"א ח') ושלמה בנה את מלוא רוצה לומר שמלא אותו בתים ובנינים (מלכים א' ט' כ"ד) וכמו שדרשו חכמינו זכרם לברכה [סנהדרין ק"א ב'] בפסוק (שם י"א כ"ז) וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא וגו'
9 [**)]
(עיין רש"י).
ויצא לנו מכל דברי אלה שתכונת עיר דוד ובית שלמה (בית בת פרעה) (היתה לדרום (נוטה מעט מערבה) הר המוריה
10 [***)]
. ושם היה כבש אחד שעולה מביתו לבית המקדש
11 [****)]
, והוא הנזכר מלכים א' י' ה'. וכן בדברי הימים ב' ט' ד'. וכן נחמיה ג' ח'.
הערות:
1. [עמ' שכג] לפי דעתי בעמק זה ירד הגיחון (היוצא אצל בריכה העליונה אשר אזכיר במקום אחר) למטה עד עמק קדרון אצל עין רוגל שהוא שדה כובס. ולכן נקרא עמק זה גם מסילת שדה כובס רוצה לומר מסילת ודרך מי הגיחון לשדה כובס כמו שנאמר (ישעיה ז' ג') אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסילת שדה כובס (עיין בסמוך). [עמק גיחון לא נמצא בכתבי הקודש ואף לא בדברי רבותינו זכרם לברכה ובספרי יוסף בן מתתיהו הכהן, והעמק שהמחבר קורא אותו בשם גיחון נקרא רק בשם עמק רפאים, ובקצהו המזרחי (בסוף הר ציון) מתאחד עם גי בן הנם והוא יתאחד במזרחו עם נחל קדרון כאשר נבאר להלן. והגיחון (מעין) לא היה במערב העיר אצל הברכה העליונה (בפי התרים) כאשר חשבו החוקרים הראשונים, כי אם הגיחון הוא השלח (כתרגום יונתן בן עוזיאל מלכים א' א' ל"ג) היוצא מזרוע הדרומי של הר המוריה הנודע בשם "עופל". ומה שכתוב בדברי הימים ב' (ל"ג י"ד) "ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דוד מערבה לגיחון בנחל" אין הכונה בנחל גיחון, כי אם בהנחל שהוא ממערב להגיחון. והוא הנחל המפסיק בין הר ציון והר המוריה שנקרא בימי הבית השני בשם "טירופיון" ועל יתר דבריו נעיר להלן במקומם.]
2. [עמ' שכד] ולפי הערתנו הקודמת הוא בעמק רפאים אך לא בקצהו כי הוא מתפשט הלאה לדרום עד גי בן הנם.
3. [עמ' שכד] גי בן הנם ועמק הטירופיון הם שני עמקים רק שמחוברים יחד. גי בן הנם היה תמיד חוץ לירושלם והוא נמנה בסימני הגבולים שבין יהודה ובנימין ובו היתה במת התפת (מלכים ב' כ"ג י') ובירמיהו י"ט ב' כתוב מפורש "אשר פתח שער החרסית". ומקומו אמנם במקום שהגביל המחבר, לאמר בין עמק רפאים הגובל אותו במערב ונחל קדרון הגובל אותו במזרח, והוא קטן מאד ותבנית משולש לו, ובחלק ממנו נמצאים גינות הירק אשר מי השלוח ישקום (והוא היה שייך בלי ספק לאיש ששמו בן-הנם ולכן נקרא על שמו). אולם הטירופיון עובר את כל העיר מצפון לדרום, והתחלתו בצפון העיר (אצל כנסית הדומיניקנים) בהדרך העולה שכמה, ובקצהו הדרומי מתאחד הוא עם גי בן הנם.
4. [עמ' שכד] לפי המדידות המדויקות פחות גבהו 50 רגל.
5. [עמ' שכה] פה מודה המחבר שרק חלק העמק שאצל השלח נקרא גי בן הנם והוא כדברינו בעמוד הקודם.
6. [עמ' שכה] ומה שנאמר (תהלים מ"ח ג') הר ציון ירכתי צפון [באור נכון על הפסוק הזה ראה במאמרנו טוב מראה עינים מהלך נפש בה"ירושלים" שנה ד' עמוד 121, 122.] הכונה כמו הר ציון וירכתי צפון והוא עיר עליונה ותחתונה אשר אבאר לקמן. (עיין פסיקתא רבתי פרשה מ"א. וכן בזוהר פרשת ויגש דף ר"ו עמוד א' שמתרצין פסוק זה בדרך דרוש).
7. [עמ' שכה] ולפי הערותינו -- עמק הטירופיון.
8. [עמ' שכו] טעות סופר וצריך להיות למערב.
9. [עמ' שכו] תכונת המלוא אי אפשר לקבוע עדיין בבירור.
10. [עמ' שכו] רוצה לומר עצם הר המוריה, מלבד חלקו הדרומי שנקרא בשם "עפל".
11. [עמ' שכו] שריד מהגשר שהיה בימי הבית הראשון, והעמודים שבעבר השני שעליהם נבנה הגשר נגלו עוד לעיני החוקרים בעת חפירתם. ושריד קשת הגשר של הבית השני נראה עד היום אצל מקצוע מערבית דרומית של חומת הר הבית. והוא נודע אצל התרים בשם "קשת ראבינזאן" יען כי החוקר ראבינזאן גילה אותו. ואדות ארכו רחבו וזמנו ראה בה"ירושלים" שנה ה' חוברת א' עמוד 41.
~~~~~~~~~~~~~~
|
|
