הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	חומות העיר ושעריה ולא נודע לנו תכונת חומות העיר ושעריה בזמן ההוא כי אם שנזכר (מלכים א' ט' ט"ו) וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה
שכז	לבנות וגו' ואת חומת ירושלים. ולא נדע גבולתם לצד צפון ומערב. גם משעריה לא נודע לנו כי אם (מלכים ב' י"ד י"ג) ויפרץ בחומת ירושלים בשער אפרים עד שער הפנה ת' אמה. (ואולי נשארה פרוצה עד זמן חזקיה (דברי הימים ב' ל"ב ה'), עיין דברי הימים ב' כ"ו ט'). וכן שער בין החומתים אשר על גן המלך (מלכים ב' כ"ה ד'). וחוץ מאלה לא נודעים לנו. אולם יש לנו ביאור גדול מחומת ושערי ירושלים בספר נחמיה כשעלו בני הגולה ובנו החומות המפורצות ומגדלים הנהרסים, וכפי הנראה בנו הכל על כנו והמדה הראשונה וכן מספר שעריה כמספר אשר היו בה בבנין הראשון. ועתה נחקור על שמותם ותכונתם ובזה נדע ערך העיר בזמן ההוא. נחמיה ב' י"ג ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת וגו' ואעבר אל שער העין ואל בריכת המלך ואין מקום לבהמה לעבור וגו' ואבוא בשער הגיא ואשוב. הנה כמעט שאין ספק ששער האשפת הוא בצד דרום העיר סמוך לעמק "טעריאפעען" (גי בן הינם 12 [*)] ). וכן כתוב (ירמיה י"ט ב') ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסית. תרגם יונתן בן עוזיאל תרע קיקלתא והוא בלשון חכמינו זכרם לברכה אשפה, אם כן מוכח ששער החרסית הוא שער האשפת 13 [1)] . וידוע שגי בן הנם בצד דרום העיר. ונמצא
שכח	עוד (נחמיה ג' י"ג) ששער הגיא רחוק משער האשפה אלף אמה. ומוכח שתכונת שער הגיא למערב צפונית לשער האשפה, כי למזרחו כמעט לא נמצא גיא במרחק אלף אמה. ולפי דעתי הגיא הוא עמק רפאים שמסבב את הר ציון מצד דרום (וקצת) מערב. ומלשון הנזכרת לעיל מוכח שבין ב' שערים האלה תכונת עין התנין (ולא נודע לי). ולדרומו (דרומית מזרחית) לשער האשפת תכונת שער העין ונקרא כן על שם עין שילוח. וברכת המלך היא הבריכה אשר סמוך לעין שילוח הנזכר (והיא עד היום) ושם תכונת שער בין החומתים אשר על גן המלך (סוף ספר מלכים). ועד היום נמצאים שם גנות אשר משקה אותן עין שילוח ושם המעלות אשר ירדו מעיר דוד (נחמיה ג' ט"ו. דברי הימים ב' כ"ו ט'). והנה אסדר בקיצור סדר השערים הנזכרים שם לפי הנראה לי תכונתם : בדרום : א) שער האשפת (הוא שער בין החומתים). ולמזרחו (מזרחית דרומית) ב) שער העין. במערב : ג) שער הגיא. ד) שער הפינה (מערבית צפונית) ת' אמה מן בצפון : ה) שער אפרים (שער בנימין ירמיה ל"ז י"ג). ו) שער חצר המטרה : ותכונתו ידוע עד היום הזה שמקובל כן ליושבי העיר והוא כמעט בחומת העיר הצפוני (מחוץ 14 [*)] ) אצל שער שכם, ולמזרח לו היו המגדלים מאה וחננאל. במזרח : ז) (מזרחית צפונית) שער הצאן. ח) שער הישנה הוא שער איתון הוא שער התווך (ירמיה ל"ט ג') הוא שער המזרח כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי דעירובין. ט) שער
שכט	המים. רחוב אשר לפני שער המים נחמיה ח' א' דורשין בש"ס הוא בהר הבית. י) שער הדגים (מזרחית דרומית) תרגם רב יוסף (דברי הימים ב' ל"ג י"ד) מזבני כווריא 15 [1)] . ולפי הנראה שהוא סמוך לבריכת השילוח שנמצאים שם דגים 16 [**)] . יא) שׁער הסוסים (ירמיה ל"א ל"ט. מלכים ב' י"א ט"ז. שם כ"ג י"א). העפל. תכונתו בקצה מזרחית דרומית העיר על מקום עין השילוח והיה בנין מבצר מאוד והוא ידוע עד היום הזה. וזה לשון בעל המסבב משנת רפ"ב 17 [***)] . ובראשו (רוצה לומר בראש הסלע וההר שיוצא בתחתיתו עין השילוח) נראה בנין והיה כפר נאה עם כפות אומרים ששם היה עושה המטבע שלמה המלך עליו השלום עד כאן לשונו. וידוע ומקובל שהוא עופל. ורבי בנימין בעל המסעות כתב וזה לשונו ושם מעין גדול מי השילוח בנחל קדרון ועל המעין בנין גדול מימי אבותינו עד כאן לשונו. ירושלמי תענית פרק ג' הלכה י"א שאלו את ר"א מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם אמר להם כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל ומשקשק את רגליו בנחל קדרון אבל בטוחים אנו בבעל הרחמים שאינו מביא מבול לעולם וכו' עיין שם. ובבבלי שם דף כ"ב עמוד ב' אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רגליו במים וכו'.
של	פירש רש"י קרן אפל שן סלע גבוה וכך שמו. ותוספות פרשו שם מקום עד כאן לשונם. במחילת כבוד תורתם אין שם מקום ולא שם שן סלע כי אם הוא בנין העופל הנזכר פעמים ושלש בנחמיה הנזכר לעיל 18 [*)] . והנה מספר ותכונת שערים אלה היה בחומת העיר בזמן נחמיה עד זמן שהוסיפו על חומת העיר כשאזכיר לקמן. ובעת שנבנה העיר אחר החרבן על ידי האדריאן נבנה במדה קטנה ושערים מעטים. ולא נודע לנו תכונת ומספר שעריה עד זמן רבי בנימין בעל המסעות (4930) שכתב וזה לשונו : ויש בירושלים ד' שערים שער שקוראים שער אברהם ושער דוד ושער ציון ושער יהושפט לפני בית המקדש עד כאן לשונו. והנה "שער אברהם" אין ספק שהכונה שיוצאים בו ללכת חברונה עיר אברהם (ועד היום קוראים השער אצל ציון (עיין בסמוך) "באב חאליל" רוצה לומר שער חברון הנקרא "חאליל" אהוב על שם אברהם). "שער דוד" לפי דעתי הכונה שער המערבי אשר סמוך למבצר הנקרא מגדל דוד 19 [**)] . ו"שער ציון" הוא השער הקטן (האשפת) שהוא גם כן בשפולי הר ציון. ו"שער יהושפט" הוא המזרחי כשאכתוב לקמן. ואם כן מוכח מדבריו שבצד צפון לא היה שער בזמנו. בזמן המסבב (5282) שנים מעטים קודם שנבנה חומת העיר על ידי סולטאן סלימאן היו לירושלים ו' שערים, שכתב וזה לשונו : יש בירושלים ו' שערים אחד נקרא "בּאבּ אלשבט" ששם היו נכנסים השבטים בעלותם לרגל. ואחד נקרא "בּאבּ אלעמוך" (טעות סופר וצריך להיות "עמוד"). ואחד נקרא "בּאבּ קוטן" שם מלאכת הצמר גפן. וג' שערים מצד ציון עד כאן לשונו. ועד היום נקרא שער המזרחי (שער יהושפט הנזכר לעיל) "בּאבּ אלסבּאט". ושער הצפוני
שלא	נקרא עד היום "בּאבּ אלעמוד". וג' שמצד ציון הם עד היום "שער ציון" ו"שער המערבי" שגם הוא סמוך ובצד ציון. אולם "בּאבּ אלקוטן" לא ידעתי, אולי הוא שער הסגור במזרח "שער הצפוני" שתכונתו סמוך לשוק החנויות 20 [*)] . והנה לפי הנראה שקודם בנות חומת העיר על ידי סולטאן הנזכר לעיל כבר היו כמעט תכונת ומספר שעריה כמו שהוא בזמן הזה, ומוכח שחומה שבנה נבנה במקום חומה (הנפרצת) הישנה כמו שאכתוב לקמן. ומציאות ותכונת השערים בזמן הזה כך היא : ה' שערים הם. בצד הדרום סמוך להר ולעצם ציון (קבורת מלכי בית דוד) שער הנקרא שער ציון ובלשון ערב "בּאבּ חאליל" 21 [**)] כמו שכתבתי כבר. ולמזרח שער זה בשיפולי ההר שער קטן ותכונתו סמוך למקום שער האשפת הנזכר בדברי נחמיה הנזכרים לעיל, ונקרא בלשון ערב "בּאבּ אלמגרבּא" (שער של המערביים) לפי שיושבים שם הרבה מישמעאלים מארץ המערב (אפריקא). בשנת תקצ"ד סתם אברהים פאשא אותו (כמו שאכתוב במלחמת הפלחין), ובשנת תר"א כשלכד מלך שטאמבול את המלוכה פתחוהו ומביאים מים ממעין שילוח למכרו העירה דרך בו אבל לא מניחים לשאר העם ללכת בו כמו שהיה קודם תקצ"ד. בצד מזרח העיר בקצה צפונית מקום המקדש (הר הבית) שער המזרח הנקרא "בּאבּ אלסבּאט" (שער השבטים). בצד צפון שער שכם בלשון ערב נקרא "בּאבּ אלעמוד" לפי שנמצאים בחומת השער עמודים 22 [***)] , ותכונתו
שלב	במקום שער בנימין (שער אפרים) הנזכר בנחמיה. (למזרח שער זה כמו 300 פסיעות שער קטן סתום ולא נודע למה ואימתי נסתם 23 [*)] ). בצד המערב שער יפו שבו הדרך ליפו ותכונתו במקום שער הגיא הנזכר בנחמיה 24 [**)] . בצד מזרח חומת העיר היא חומת הר הבית (מכוון מול הבנין הגדול שהוא על מקום המקדש) נמצאים ב' שערים סתומים באבנים ואומרים שהם שערי הרחמים שעשה שלמה המלך לגמול חסד אחד לחתנים ואחד לאבלים (עיין מסכת סופרים סוף פרק י"ט). וכן כתב בעל כפתור ופרח 25 [***)] וכן בעל עטרת אליהו. אכן ברור אצלי שאין שערים אלה מזמן ההוא, כי מצאתי בהן ציורים חרותים באבני השערים שהם ציורי דרך מנהגי הישמעאלים, ומוכח שנבנו בזמן ממשלת הישמעאלים בירושלים. ולא נשאר מכל בנינים הראשונים שנבנו בזמן ההוא כי אם "כותל המערבי" וקצה מזרחית דרומית חומת העיר וגם יסודות בנין ומבצר הנקרא מגדל דוד, כי בבנינים אלה נמצאים אבנים שארכם כמעט כערך הנזכר ביוסיפון בְּסַפְּרוֹ מבניני המקדש כו' (ירושלמי סנהדרין אמר ריב"ח אבני י' אמות וח' אמות עיין שם). אכן בנין שערים אלה הוא חדש ונראה לכל
שלג	מכיר ומבין בניני ימי קדם שאין מציאותם יותר מאלף שנה 26 [*)] . ועתה אחקר ואהי שובר בחומות ירושלים, ובידיעת תכונתם נדע תכונת העיר בזמן ההוא בזמן חרבן בית השני (וגם בזמן בנינה על ידי נחמיה). והנה בדברי חכמינו זכרם לברכה לא נזכר כמעט מאומה מידיעה זאת כי אם בדברי יוסיפון לרומיים. ואעתיק איזהו לקוטים מדבריו להגיע לתכלית מבוקשנו. ויספר מתכונת ירושלם בזמנו (בעת החרבן) וזה לשונו : ג' חומות לירושלים, אכן העמקים העמוקים מאוד לא היתה לה כי אם חומה אחת. ובמקום אחר כתב : ד' הרים בירושלם, בצד הדרום הר ציון, במזרח הר המוריה (הר הבית), צפונית מזרחית הר בית צתא 27 [**)] (בית חדתא רוצה לומר חדש), צפונית מערבית הר אקרא (חקרא). ובמקום אחר כתב עמק טעריפעען (עיין לעיל גי בן הנם) מושך מעין שילוח צפונה ומפריד ומחלק בין הר ציון ובין הר המוריה ואקרא. ובמקום אחר : ירושלים נחלק לג' חלקים א' עיר העליון ב' עיר התחתון ג' עיר החדשה. (תוספתא דחולין פרק ג' אנשי שוק העליון של ירושלם. בבבלי חולין דף ס"ב עמוד א' הגרסא אנשי גליל העליון. בתוספתא סוף סנהדרין כחנניה בן עזור שהיה שומע דברים מפי ירמיה הנביא שהיה מתנבא בשוק העליון וחוזר ומתנבא בשוק התחתון. וכן איכה רבתי בפסוק על אלה א"ל והיכן אתון שריין א"ל בשוקא עילאה. מכל זה מוכח שגם בבית הראשון כבר היה שוק העליון והתחתון 28 [1)] . ומחומותיה מספר ואומר ג' חומות היו לירושלים. אחת
שלד	מסבבת ומושכת ממגדל החזק עד מאוד הנקרא "היפיקוס" והולכת למגדל קסיסטוס וכלתה באולם המערבי של בית המקדש. ומצד השני מסבבת ומושכת ממגדל היפיקוס הנזכר לעיל דרך בעטהזא (בית צואה) לשער אנשי עזן ומשם פונה דרומה לעין שילוח ותפן מזרחה לבריכת שלמה ועברה אל המקום הנקרא עפל ותכל באולם המזרחי של בית המקדש והיו בה 60 מגדלים. שניה מסבבת והולכת משער אחד שבחומה הראשונה הנקרא גינאת (גענאטה) ותפן ותסב דרך צפונה את אקרא (עיר התחתית) ועלתה וכלתה במבצר אנטאניא. ויהיו בה 14 מגדלים. שלישית מסבבת והולכת גם כן ממגדל היפיקוס ומושכת צפונה למגדל פסעפינוס והולכת עוד עד סמוך לבנין הילנא דרך מערות המלכים לבנין הכובסים ומגיע לחומה הישנה בנחל קדרון עד כאן לשונו. ויאמר עוד : ויהי כי רב מספר יושבי העיר ויחלו לשבת גם בהר הרביעי שהוא לצפון בית המקדש ולמבצר אנטאניא ויחל הורדוס אגריפס הראשון לבנות החומה השלישית הנזכרת בזמן קיזר קלוידיאוס להחזיק חלק זה החלוש ותכל אחר ימים הרבה, גובהה 25 אמות ועוביה 10 אמות ויהיה בה 90 מגדלים ושם מגדל פסעפינוס אשר בו נראה כל ארץ ערב ויהודה עד ים הגדול עד כאן לשונו. ועתה נחקור על ג' חומות אלה לדעת תכונתם. ומתחלה אחקור על מגדל היפיקוס כי הוא כנקודת המרכז למבוקשנו. והנה זכיתי לדעת ולמצוא בתרגום יונתן בן עוזיאל (זכריה י"ד י' וכן ירמיה ל"א ל"ז) שתרגם מגדל חננאל מגדל פיקוס, וברור כשמש שכונתו על מגדל היפיקוס של יוסיפון. וידע תדע שהמתרגם הזה היה בירושלים בזמן הורדוס שבנה מגדל זה (על
שלה	תכונת מגדל חננאל) וקראו כן על שם אהובו שר צבאו היפיקוס שנהרג במלחמתו. ואם כן ידע בידיעה ברורה שתכונת היפיקוס במקום תכונת חננאל. ולפי שכתבתי לעיל מוכח שתכונת מגדל חננאל למזרח שער חצר המטרה. ולפי דעתי היתה תכונתו על הגבעה גבוה שהיא לצפון חצר המטרה וכמעט שמערה הגדולה הידועה ומקובלת ליושבי הארץ שהיא המערה (בית האסורים) שישב שם ירמיה (ומראים שם עד היום הבור שהושלך בו) היא בתחתית סלעים גבעה הנזכרת ותכונת המקום ההוא נכון מאוד 29 [*)] (וכמעט נראה) שהיה עליו בנין מבצר אחד. בית צואה. לא נודע לכל מחקרי הארץ איה תכונתה. אולם מצאתי בירושלמי סנהדרין פרק כל ישראל הלכה א' וזה לשונו ר"א בשם רבי לעזר וכו' את מוצא בשעה שהיה הנביא בא לקטרגו היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה הדא היא דכתיב ויאמר ה' אל ישעיה צא לקראת אחז וגו' אל קצה תעלת הבריכה העליונה אל מסילת שדה כובס וכו' עד כאן לשונו. מכאן מוכח שמחוז הבריכה העליונה נקרא מקום טומאה. ולפי דעתי שם היתה תכונת בית צואה הנזכרת שירדו בצד עמק ההוא שופכין וצואת חלק העיר ההוא. שער אנשי עזן לא נודע. חומה השניה. לפי דעתי היא היתה לפנים מחומה הראשונה והיא שבנה יונתן מכב"י (החשמונאי) באמצע העיר להפריד אקרא מהשוק שלא יכולו לשוב ולבוא יושבי אקרא (היונים שישבו שם) בעיר כשספר יוסיפון במקום אחר. שער גינת (גינאת). אולי הוא מה שנקרא במסכת מעשרות (פרק ב' משנה ה') גנת ורדים היתה בירושלים ותכונתו למערב הר הבית (מדות פרק א' משנה ג' עיין תוספות יום טוב) וחומה זאת קטנה היתה. חומה השלישׁית. "מגדל פסעפינוס" לא נודע. "בנין
שלו	הילנא" מצאתי בספר יוחסין ק"ז עמוד ב' (דפוס אמשטרדם) וזה לשונו ומונבוז המלך הוליך לירושלים עצמותיה (של הילנא) עם עצמות אחיו יזאטיש ויקברום בכבוד גדול בירושלים בקבר שעשתה היא בהיותה בירושלים הלא הוא קרוב לירושלים ג' פרסאות (צריך להיות מיל, וכן מצאתי בספרים אחרים) עד כאן לשונו. והנה אמר ויקברום בירושלים משמע שקברום שם, ואחר כך אמר הלא הוא קרוב לירושלם ג' מיל מוכח שאינו בירושלים ? וכונתו בימים ההם היה בירושלים רוצה לומר בקצה העיר אכן בזמנו ובזמננו היא קרוב לירושלים ג' מיל. (ומיל הוא שטאטיא ג' דקים ואם כן ג' מיל כחצי תחום שבת) כעת לא נודע 30 [*)] . מערות המלכים. כל המחקרים נלאו מחפש מערות אלה ולדעת תכונתם, ואחוה דעתי בזה. אמרינן במסכת עירובין ס"א עמוד ב' שמערת צדקיה גדולה מאוד (בתנחומא פרשת במדבר נזכר שהיה י"ב מיל, וברבה הגרסא י"ח מיל). ומצאתי בדברי המסבב הנזכר לעיל וזה לשונו (בדברו משערי העיר) ואחד נקרא "בּאבּ אל עמוד" וסמוך לו המערה של צדקיה שהלך עד ירחו כנזכר בדברי חכמינו זכרם לברכה הרבה יהודים ספרו לי שהלכו בה מיל והיא כסוס ורכבו ורומח בידו, עד כאן לשונו. והנה אין ספק אצלי שעל מערה זאת כיון יוסיפון מה שאמר מערות המלכים רוצה לומר צדקיה המלך. וכפי הנראה היא מערת קבורת כלבא שבוע שהיא מכוון לצפון בּאבּ אל עמוד בערך ט"ו דקים 31 [**)] .
שלז	קבר כלבא שבוע 32 [*)] . כחצי תחום שבת לצפון שער הצפוני עיר הקודש הנקרא באב אלעמוד, מעט מזרחה מאם הדרך המושך צפונה, נרד כבתוך עמק ונמצא שם מקום רחב ופנוי (בלא כיפות) מוקפת מארבע רוחות בחומה מסלע ההר. ובצד הדרומי נמצאים כוכים וקברים הרבה מעשה פלא והפלא חדר חדר בתוך חצרים קטנים. ובתוך הכתלים הכוכים וכולם נפסלים וחצובים בתוך הסלעים ובעומקי הארץ. וכעת הרבה מהם ריקנים, ומהם סתומים ומכוסים שנראה שנמצאים קבורים בתוכם. וקבלה ביד אחינו [יושבי] עיר הקודש ששם קבר הצדיק העתיר המפורסם כלבא שבוע וכעת עשר שנים חפרו הישמעאלים על פי סיבה שלא במתכוון אצל מערה אחת שמה ומצאו עצמות גדולות כעצמות ענקים בני הנפילים, עצמות בני אדם. ומלאכת המערה והכוכין אלה הם מלאכת קדמוניות מאלפים שנה ויותר. כנראה וכנודע לכל מבין מלאכת אנטיקי. וידוע שתכונת המקום הזה היה בזמן שירושלם על תילה בזמן הבית בתוך העיר ממש, הכונה בתוך החומה השלישית כשהארכתי לעיל על פי עדות נאמנה ליוסיפון לרומיים עיין שם היטב 33 [**)] . בנין הכובס לא נודע. ומוכח שתכונתו במישור עמק קדרון אשר זכרתי ריש פרק זה שהוא צפונית ירושלם נוטה מזרחה. והגיעה לחומה הישנה בנחל קדרון. יש לדקדק הלא לא
שלח	הזכיר בחומה הראשונה (היא הישנה) שמתפשטת עד נחל קדרון כי אם לאולם המערבי (והמזרחי) של בית המקדש. ונראה לי שכל חלק המזרחי של בית המקדש היתה חוחמה הראשונה, רוצה לומר שחומת בית המקדש בצד המזרח היתה חומת העיר (על דרך שהוא היום הזה) ובניני בית המקדש הגיעו והתפשטו סמוך למגדל חננאל וחצר המטרה (בצירוף מבצר אנטאניא אשר אזכיר לקמן). וכן נזכר ביוסיפון שהכיפות הבנויות מתחת לחומה בצד המזרחי להר הבית המה הסובבים על נחל קדרון אשר היה עובר מתחתיהם. ומה שכתוב בתוספתא דכלים פרק א' (זבחים קי"ו עמוד ב') מפתח ירושלים עד פתח הר הבית מחנה ישראל וכו', הכונה מג' רוחות. אכן מצד המזרח היתה פתח ירושלים פתח הר הבית, כי חומה אחת לשניהם. ואף שלא הזכיר היוסיפון בכאן שהגיעה חומת העיר עד מחוז הר המשחה, אולם מצאתי במקומות אחרים שכתב בספר מלחמות היהודים ו' ז' וזה לשונו וחלק (החומה) שמושכת משילוח מזרחה. ולקמן כתב וזה לשונו לשמעון (הפריץ) היתה עיר העליונה וגם החומה הגדולה עד קדרון. ומחומה הישנה כל מה שמסבה ועולה משילוח מזרחה עד חצר מונבז גם המעין (שילוח) 34 [1)] ואקרא הוא עיר התחתונה עד כאן לשונו. (עד היום מראים לצפון מקום המקדש בנין חרב גדול וקוראים "בנין הילנא המלכה", הוא לפי דעתי חצר מונבז הנזכר שהוא בן הילני כנודע 35 [**)] ). וכן בספר מכבים (חשמונאים) א' י"ב ל"ז וזה לשונו ויהי בהקהל העם ויכל לבנות כי החומה אשר בעבר הנחל מזרחה נפלה ויבן חלק חומה ההיא אשר נקרא קאפנאטא
שלט	עד כאן לשונו. לפי דעתי שם זה מלשון פגי תאנים כפניות דקלים (והוא סמוך לבית פגי אשר אזכיר לקמן שנמצאים שם בהר הזיתים (הדרומי) פגי תאנים וכפניות דקלים 36 [*)] . מכל דברים אלה מוכח וברור שחלק מחומה הגיע עד הר המשחית שהוא למזרח עין שילוח ושם היתה תכונת ב' בצעין הנזכרים במסכת שבועות ט"ז עמוד א' 37 [**)] . ועד היום נראות שם איזהו חרבות מחומה זאת והוא בכפר "סילוואן". אכן הר המשחה שהוא למזרח מקום המקדש ודאי היה מחוץ לחומה. לכן שגגה גדולה היא מה שאמרו שבראש הר זה ציון חולדה הנביאה, הלא אמרינן בירושלמי סוף מסכת נזיר (והביאו הרב משה בן מימון פרק ז' מהלכות בית הבחירה) קברי בני דוד וקבר חולדה היו בירושלים ולא נגע אדם בהם לפנותן מעולם וכו' מחילה היתה שם ומשם היתה טומאה מקדרה ויוצאה לנחל קדרון עד כאן לשונו (ועיין סוף מש"מ). ואי אפשר לומר שמקום זה היה בתוך העיר. וסמך לדבריהם הוא לשון הנזכר לעיל ב' בצעין היו בהר המשחה, שמוכח שגם הר הזיתים היה בתוך חומת העיר. אכן הוא דוקא
שמ	חלק הדרומי של הר הזיתים שהוא למזרח כפר "סילוואן" בצד מעין השילוח, אבל הר הזיתים הצפוני לא היה בתוך העיר ושם עמד חיל הרומים בזמן המלחמה כנזכר ביוסיפון. ובאמת ציון חולדה לא נודע כעת ותכונתו בלתי ספק בצד דרום מקום המקדש סמוך לתכונת בין החומתים (עיין מידות פרק א' משנה ג' בתוספות יום טוב). וכבר עמד הרימ"ט בתשובתו חלק ב' חלק יורה דעה סימן ל"ז על הדבר הזה איך אפשר שציון חולדה שמראין בהר הזתים בתוך העיר עיין שם 38 [*)] . והנה חומה הראשונה שהזכיר היוסיפון בלתי ספק היא הנבנה על ידי נחמיה. ובצד צפון הגיעה עד מקום חומה הנמצאת. וכן נראה עד היום ביסוד החומה למזרח בּאבּ אלעמוד מאבני חומה הראשונה וכן ביסוד חומה המזרחית (בקצה מזרחית צפונית וביותר בקצה מזרחית דרומית) נראים מאבני חומה הישנה. אולם בצד הדרום לא נשאר ממנה, ומוכח שהגיעה עד סמוך לעין השילוח, וכל חלק זה עד קצה מקום המקדש בכלל עופל היה. ופנה (אחר כך מעט מזרחה דרך סילוואן) אחר כך צפונה קצת דרך גי בן הנם ואחר כך מעט מערבה ושם היתה תכונת שער האשפת ואחר כך דרומה עד סמוך מול (מערב) עין שילוח. (והנה נמצאות שם בגי בן הנם ב' חומות המזרחית והמערבית וזה בין החומותים), ואחר כך פונה מערבה ומסבבת את כל הר ציון והולכת בעמק רפאים. ועד היום נמצאות בצד דרום הר ציון חרבות חומה זאת. ועוברת צפונה יותר למערב מחומה הנמצאת. ונראות שם קצת חרבותיה ומושכת ועוברת עד סמוך לשער הצפוני סמוך לחצר המטרה (מעט יותר צפונה). ועד היום נראה ונמצאת חתיכה גדולה מחומה הראשונה לצפון
שמא	חומת העיר בערך 10 אמות. וסמוך לשער הצפוני (בּאבּ אלעמוד) למזרחו מול חצר המטרה נמצאות בתוך חומת העיר חרבות בנין מפואר וחזק עד מאוד והוא סלעים כיסוד לחומה. ולפי דעתי היא חרבת בית המלך שהיה סמוך לחצר המטרה 39 [*)] , כנזכר בירמיה ל"ב ב' נחמיה ג' כ"ה. וכמעט לא יש ספק שתכונת חומת העיר הנמצאת היה תכונת חומה הראשונה כי אם מצד הדרום חסרה. ומגדל אנטאניא שהזכיר היוסיפון שתכונתו לצפונית מערבית בית המקדש ומבצר "אקרא", כל אלה תכונתם לפנים מחומה הראשונה, וכבר היו בזמן נחמיה כי אם שהוסיפו ובנום אחר כך למבצרים ובנינים גדולים, ואולי הם מגדל היוצא, הפנה, המקצוע וגו' עיין שם. ומחומה השניה והשלישית כמעט לא נשאר שריד ופליט כי אם למערב חצר המטרה כּר' אמות, ומכוון לצפון "בּאבּ אלעמוד" נראות על גבעה גבוה כחרבות וכיסודות בנין ומבצר, אולי שם היתה תכונת מגדל פסעפינוס. וכפי שכתבתי מוכח שהגיעה חומת העיר עד סמוך למערת כלבא שבוע 40 [**)] וכן כתב היוסיפון שהיקף ירושלים היה 33 שטאטיען (99 דקים, כשעה וב' שלישית), וכעת הקיפה בערך שעה וי' דקים ונוסף על הקיפה בערך חצי שעה. ויצאתי מגדרי לכתוב דבר שאין נוגע לנו אחינו בני ישראל כי אם לאמונת הנוצרים, אולם כי ידעתי בהם אוהבי חכמה ואמת לא יגורתי להודיע להם כי טעות גדול הוא להאמין שקבר ישו הוא במקום שאומרים בתוך העיר, כי לפי תכונת החומות הנזכרות מוכח וברור כשמש שתכונת המקום ההוא לפנים מחומות העיר, וזה מן הנמנע כידוע מדברי חכמינו זכרם לברכה שהמקום ההוא היה לפחות נ' אמה מחוץ לעיר. והם מציירים ציורים שונים מתכונת וחומות העיר בזמן ההוא כדי שיהיה תכונת המקום ההוא חוצה ואומרים שמגדל היפיקוס של יוסיפון הוא מבצר מגדל דוד שהוא
שמב	למערב העיר, וזה טעות גמור כמו שהבאתי בשם תרגום יונתן בן עוזיאל כי היפיקוס הוא לצפון העיר, ואם כן תכונת קבר ההוא אפילו לפנים מהחומה הראשונה. ומה מאוד תּמוהים דברי הרב רבי יצחק אברבנאל בפירושו סוף זכריה שכתב וזה לשונו אמתת מה שאמרו המספרים הרומיים שטיטוס החריב ירושלים ונתץ חומותיה ושרף את בתיה ושאחר כך אדריאנוס קיסר צוה לבנותה ושלא נבנית באותו מקום שהיתה בראשונה בדיוק אלא קרוב אליו, והאות על זה שהנה ידוע שבארץ ישראל וכל שכן בירושלם הקדושה לא היו מקברים מתים כי אם מחוץ לעיר מפני הטומאה, ולכן היה בהכרח קבר הידוע מחוץ לעיר במקום שהיו קוברים הרוגי בית דין, והנה עתה קבלה ביניהם שקברו אשר נקבר בו הוא בתוך ירושלם באמצע העיר ושם עושים היום הנוצרים בית קדושתם, והוא המוכיח שישוב ירושלם היום אינו באותו מקום עצמו שהיה קודם החרבן ושנתישבה העיר במקום שהיה בתחילה בית הקברות עד כאן לשונו. אלמלא ראה דברי היוסיפון הנזכרים וידע המציאות לא היה אומר כך לדחות המציאות והמפורסמת מפני קבלה שלהם, ונהפוך הוא לדחות קבלה ההיא מפני המציאות. וכבר דברתי עם חכמי העמים בדברי זה והודו לדברי. ויסוד טעות זה הוא מזמן העלענא אם קאנטשאנטין כי היא וכומריה בנו על המקום הזה כנסיה גדולה והראו אותות ומופתים להלהיב בלב העם אמונתם. ממשיך הערות: 12. [עמ' שכז] ראה למעלה עמוד שכ"ד הערה * * *] {הערה 3}. 13. [עמ' שכז] ואמת אגיד שלשון הירושלמי עירובין פ"ה אינו מסכים לדברי יונתן בן עוזיאל וזה לשונו ז' שמות נקרא לו (לשער המזרחי) א' שער סיר ב' שער היסוד ג' שער חרסית ד' שער איתון ה' שער התווך (ירמיה ל"ט ג') ו' שער החדש ז' שער העליון עד כאן לשונו. משמע שתכונת שער חרסית בצד המזרח ובאמת רחוק גי בן הנם משער המזרח וצריך עיון. [השם חריסית שבירושלמי אין לו כל חבור עם השם חרסית שבירמיה (ואולי במכוון קראוהו רבותינו זכרם לברכה חריסית להבדילו מחרסית שבמקרא) והוא רק כינוי להשם מזרח כמו שמפורש שם מיד אחרי זה: "שער חריסית שהוא מכוון כנגד זריחת החמה", ועוד ראיה שניה כי את שמו העקרי שער המזרח שעליו מוסב המאמר הזה לא מנו רבותינו זכרם לברכה במספר שמותיו, והוא היה שער האולם שבהר הבית, ושער החרסית שבירמיה היה אחד משערי העיר.] 14. [עמ' שכח] בימי המחבר היה השער הזה סתום באבנים ורק מבחוץ היה ניכר. אולם זה כחמש עשרה שנה נפתח השער מחדש והוא נקרא בערבית "באב אלזאהרא" (שער הפרחים) בלי ספק על שם בית הקברות של המושלימים שממולו הנקרא כך, והלועזים יקראו לו "שער הורדוס". אולם ראית המחבר כי השער הזה הוא שער המטרה, מאשר כי החצר והמערה שמולו (בערך) נקרא בפי המסרה בשם "חצר המטרה", איננה ראיה כלל, כי המסרה הזאת איננה נזכרת באחד מספרי מסע של אחינו, ורק אצל תרי הנוצרים מהמאה הט"ו והלאה, והמקום האמתי של חצר המטרה לא הוברר עדיין. 15. [עמ' שכט] צפניה א' י' והיה ביום ההוא נאום ה' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הילילו יושבי המכתש וגו' תרגם יונתן בן עוזיאל מן המשנה מן עופא. יושבי המכתש דיתבין בנחל קדרון. פירש רש"י מן המשנה משער העופות שהוא שני לו עד כאן לשונו. לא מצאנו בשום מקום שער העופות בירושלים, ונראה לי שכונת יונתן בן עוזיאל משנה כמו משנה לחם רוצה לומר כפול וכפול תרגומו עיף וזה שכתב מן עופא (לא עוף). ויותר נראה לי שיש השמטה וטעות סופר בדבריו שצריך להיות מן עופלא רוצה לומר עופל. ואחר כך מצאתי כן בנסחאות אחרות [ההשערה האחרונה אמתית ונוסחא זאת בבאור הרב דוד קמחי (הרד"ק)] ונכון דבריו כי תכונת עופל במשנה כמו במשנה הנזכר בחולדה (מלכים ב' כ"ב י"ד) והיא יושבת בירושלים במשנה רוצה לומר מקום בין החומתים (עיין רש"י) אשר אבאר לקמן אם ירצה ה'. שהם בקצה דרומית מזרחית העיר. 16. [עמ' שכט] מזה אין ראיה כלל, כי לא נמצא בשום מקום שבמי השלח (שהוא מעין קטן) או בהברכה הסמוכה לו נמצאו דגים, ויותר נכון לאמר ששער הדגים היה במזרח העיר על כי דרכו הובאו דגי הירדן. 17. [עמ' שכט] הוא הנוסע האלמוני הנדפס בסוף ספר שבחי ירושלם. 18. [עמ' של] באמת צדקו רבותינו בעלי התוספות, כי לא הבנין נקרא עפל כי אם המקום, לאמר זרוע הדרומי של הר המוריה נקרא עפל, הראיה מהכתוב וסבב לעפל (דברי הימים ב' ל"ג י"ד), ועל העפל עמד מבצר חזק. ולכן נקרא גם מבצר חזק בשם עפל כמו עפל ובחן (ישעיה ל"ב י"ד). 19. [עמ' של] לפי זה יהיו שני השערים סמוכים איש לאחיו, ולכן יותר נכון לאמר כי שער דוד עמד אז בדרום העיר במקום השער הנקרא גם היום בשפת ערבית "שער הנביא דוד" על כי הוא סמוך להכנסיה העומדת לפי המסרה על קברי מלכי בית דוד. 20. [עמ' שלא] הוא איננו סמוך לשוק החנויות כי שוק הנקרא בפי ההמון בשם "חנויות" הוא באמצע העיר. וגם תכונתו איננה מכוונת לשוק החנויות כי אם יותר מזרחה, וגם אי אפשר לאמר שבשביל תכונתו זאת יקרא בּאבּ אלכּתּאנין אך הדבר פשוט שנקרא אז בשם אלכּתּאנין על שם המערה הגדולה הקרובה אליו הנקראת בפי אחינו בשם מערת צדקיהו ואצל הערבים בשם "מדרת כּתּנין" (מערת צמר הגפן). 21. [עמ' שלא] טעות סופר וצריך להיות "באב נאבי דאהוד" (שער הנביא דוד). 22. [עמ' שלא] כן חשבו כל החוקרים את טעם שמו. אולם באמת קשה היה, כי בספרי הנוסעים שהיו לפני בנות החומה הנכחית, נקרא השער הזה גם כן בשם "שער העמודים" וכמו שהביא המחבר למעלה את דברי המסבב משנת רפ"ב, וגם אם נאמר שגם בהחומה הקודמת עמדו העמודים הקטנים מעל להשער, בכל זאת כמעט אי אפשר לאמר שעל שם העמודים הקטנים האלו נקרא השער בשם "שער העמודים". אולם במפת המוזאיק שנמצאה ברצפת כנסיה חרבה במדבא (שנעשתה לפי השערת החוקרים בהמאה הד' או ה' לספירת הנוצרים) נראה כי משני עברי הרחב שעבר על פני עמק הטירופיון, לאמר מהשער הזה שבצפון עד השער הקטן שבדרום, עמדו עמודי שיש גבוהים ויפים (ואת הדבר הזה מזכירים גם רבים מהנוסעים הקדומים), ואין ספק כי על שמם נקרא השער הזה בשם "שער העמודים". ראה לוח ארץ ישראל שנה ג' עמוד 133 מאמר "מפת מוזאיק נפלאה". 23. [עמ' שלב] כבר העירונו למעלה עמוד שכ"ח כי השער הזה נפתח לפני חמש עשרה שנה. ושמו בערבית "באב אלזאהרא" (שער הפרחים) ואצל הלועזים "שער הורדוס". 24. [עמ' שלב] מלבד השערים הנזכרים נפתח במקצוע צפונית-מערבית שער חדש והוא נקרא בשם שער עבד אלחמיד על שם השולטאן ירום הודו, ובפי ההמון שער החדש והוא נפתח לפני איזה שנים לבקשת כנסית הצרפתים למען יוכלו עוליהם המתאכסנים בבית הכנסת אורחים הגדול אשר להם מחוץ לעיר, לבא דרכו ישר העירה, ועדיין אין לו דלתות. 25. [עמ' שלב] פרק ששי בתוצאותנו עמוד צ"ו. כבר הוכחנו שם ששערי רחמים הנזכרים במסכת סופרים היו כנראה אצל חומת הדרום, והשם שערי רחמים של השערים הסתומים האלו הוא רק שם שהערבים קראו להם, מאשר כי לפי מסרתם המתפלל בפנים נגד השערים האלו תקובל תפלתו ברחמים. 26. [עמ' שלג] בהשער הזה ( ___צה ופנימה) ישנם שרידים מהתקופה הראשונה היא תקופת הבית הראשון עד התקופה האחרונה של הערבים, כאשר בארנו כל זה בה"ירושלים" שנה ה' חוברת א' עמוד 14- -23. 27. [עמ' שלג] להלן הוכחנו כי "בית צתא" הוא "בצעתא" ומקורו בהבצעים שבדברי רבותינו זכרם לברכה. 28. [עמ' שלג] ולדעתי עליהן כונת הנביא (צפניה א' י') והיה ביום ההוא נאום ה' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הלילו יושבי המכתש. והנה שער הדגים תכונתו היתה במזרח העיר, וכולל מחוז הר הבית וכל חלק מזרח העיר. המשנה, השני, עיר השניה. חלק השני (נחמיה י"א ט') ויהודה בן הסנואה על העיר משנה. וכן (מלכים ב' כ"ב י"ד) והיא יושבת בירושלם במשנה. גם הכונה על החומותים, החומה כפולה, משנה לשון כפול, כמו (שמות ט"ו ה') לחם משנה. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ויללה מן המשנה מן עופלא (עיין נחמיה ג' כ"ז) (בספרינו מן עופא הוא טעות סופר). וכן הביא הרד"ק לשון יונתן בן עוזיאל מן עופלא. לכן לשון ופירוש רש"י "שער עופות" הוא לשון פליאה כמו שכתבתי כבר, והוא חלק דרומי העיר. הגבעות הוא מחוז הר ציון והר אקרא. מכתש הוא חלק הנמוך, כדמות מכתשת. לדעתי הוא מחוז וחלק עיר התחתונה שהזכיר יוסיפון, ויונתן בן עוזיאל מתרגם נחלא דקדרון, והוא חלק צפונית מזרחית העיר. (פרי תבואה דף י"ט עמוד א'). 29. [עמ' שלה] עיין למעלה עמוד שכ"ח בהערה. 30. [עמ' שלו] המערה הזאת נודעת עד היום והיא "מערת המלכים" בפי תרי הארץ, ומערת כלבא שבוע בפי אחינו, ועיין בהערה הסמוכה. 31. [עמ' שלו] המחבר עירבב פה שני מקומות הרחוקים זה מזה. מערת צדקיהו שהזכיר המסבב משנת רפ"ב היא מתחת להחומה הנוכחית ופתחה בתוך החומה מבחוץ סמוך ל"באב אלעמוד", ומסרת היהודים קראה אותה בשם "מערת צדקיהו". וכבר העירונו ב"כפתור ופרח" פרק ו' בתוצאתנו עמוד קט"ז כי אין כל ממש בהמסרה הזאת. ורק מאשר כי היהודים יושבי ירושלם ייראו ללכת בה עד סופה, לכן חשבו כי היא עוברת עד יריחו, אך באמת ארכה רק אלף רגל, וגם אנכי הלכתי בתוכה עד קצה, והיא עוברת מתחת חלק הצפון של העיר הנקרא לפנים בשם "בצעתא" וכעת בשם "באב חאטא", וברור הדבר כי המערה הזאת היא רק מחצב שממנה הוציאו אבנים לבנין הבית. ומערת המלכים שהזכיר היוסיפון היא המערה הנקראה גם בפי ילידי הארץ "קובר אלשאלאטין" ואותה קרא היוסיפון בשם "קברת המלכים", והיא רחוקה מחומת הצפון של העיר בערך ט"ו דקים ועומדת סמוך להדרך העולה שכמה, ואחינו יקראו להמערה הזאת "מערת כלבא שבוע". ובספרנו ה"ירושלים" שנה א' מאמר "קברי ארץ הצבי" עמוד 93 אחדנו את שתי המסרות האלו, רוצה לומר כי העשיר המהולל כלבא שבוע (אשר שמו העצמי לא נזכר בתלמוד) אשר חי בסוף ימי הבית השני הוא אחד מבני הילני המלכה (מלכת אדיאביני) יעויין שם. והמערה הזאת שייכת כעת לממשלת צרפת, והרשות לכל איש לבקרה חנם. 32. [עמ' שלז] הוספה מפרי תבואה דף ל"א עמוד א'. 33. [עמ' שלז] המחבר מוסיף לפלפל בספרו פרי תבואה (שם) איך התירו לקברו בפנים העיר ומסקנתו כי בתוך החומה השלשית שלא נתקדשה על ידי עזרא ובית דינו מותר היה לקיים קברים. אך ללא צרך הוא, כי ברור הדבר שגם החומה השלשית לא הגיעה עד מערת קברי המלכים או כלבא שבוע. 34. [עמ' שלח] וכן מוכח מלשונו שם א' ו' ה'. אכן מלשונו שכתב ד' ט' ה' שם השילוח וכל המעינות היו חוץ לעיר יש סתירה בדבריו. אכן יש לישב שהחומה עברה על פני המעין וסמוך לו ממש אכן המעין בעצם היה חוץ לחומה. [כן הדבר באמת, כי הכניסה למי השלח היה מחוץ לעיר, אולם מה שכתב כי החומה נמשכה משילוח מזרחה, כונתו מעבר השני של השלח (שנזכיר להלן ממנו) ונמשכה לצד מזרח על פני הר העפל עד קצהו המזרחי, ובזה לא יש סתירה בדבריו. וחומת העיר לא נמשכה בשום אופן להלאה מנחל קדרון.] 35. [עמ' שלח] הבנין הזה הוא שריד מבצר אנטוניא, רק ההמון יקרא לו "בנין הילני המלכה". 36. [עמ' שלט] המקום קאפנאטא אין לו כל יד עם בית פגי, כי הראשון היה במורד המזרחי של הר המוריה. והשני היה סמוך לבית היני, שהיא היתה במורד המזרחי של הר הזתים (ונודעת כהיום אצל כל התרים בשם "אלעזריא"), לא בהר הזתים הדרומי כדעת המחבר. 37. [עמ' שלט] השערתו זאת כי חומת מזרחית דרומית של העיר נמשכה על פני חלק הדרומי של הר הזתים הנקרא בשם "הר המשחית" מוטעת ומופרכת, כי לעולם היה נחל קדרון אשר בין הר המוריה והר הזתים מחוץ לעיר, ומלבד הכתובים המעידים על זה מוכיחים גם כן דברי רבותינו זכרם לברכה בתוספתא (בבא בתרא פרק א') אצל הספור שקברי מלכי בית דוד וחולדה הנביאה היו בירושלם, כתוב מפורש כי "מחילות היתה להם והיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון". והיסוד אשר עליו בנה המחבר השערתו זאת יסוד רעוע ומוטעה הוא, כי המלות "בהר המשחה" הוא טעות סופר ובמקומם צריך להיות "בירושלם" כמו שהוא במקורו בתוספתא (סנהדרין פרק ג') וזה לשונה אבא שאול אומר שתי בצעין היו בירושלם וכו'. ואין כל ספק כי הגירסא הזאת היא הנכונה, והשתי בצעין היו בירושלם עצמה לצפון מקום המקדש. (ומרבית החוקרים משערים כי השם "בצעתא" שנקרא בימי הבית השני לחלק צפון מזרח העיר, מקורו בשני בצעין האלו) וכנודע צפון ירושלם הוא כלו מישור, ולכן יצדקו סוף דברי אבא שאול: "ומפני מה לא קדשוה מפני שתורפה של ירושלם ונוחה ליכבש משם". 38. [עמ' שמ] דבריו אדות ציון חולדה הנביאה אמתים ולהלן עמוד שמ"ח הבאנו מאמר מיוחד אדות קבר חולדה מספרו פרי תבואה, אולם מה שאומר כי הר הזתים הדרומי היה גם כן בתוך העיר, זה שגגה וטעות, כי נחל קדרון עובר גם על פני חלק הדרומי של הר הזתים ומתאחד עם גי בן הנם, והוא היה תמיד מחוץ לעיר, ומה שנאמר במסכת שבועות ט"ז עמוד א', ב' בצעין היו בהר המשחה וכו' הוא טעות סופר ובמקומם צריך להיות בירושלם כמו שמפורש בתוספתא דסנהדרין פרק ג', ומעולם לא הגיע ירושלם בצד מזרח אפילו לקצה מורד הר המוריה, רוצה לומר כי סוף המורד המזרחי של הר המוריה היה גם בימי הבית השני מחוץ לחומת העיר. 39. [עמ' שמא] הסלעים האלו הם רק בליטות מסלע ההר, ואינן חרבות מבנין מפואר וחזק, ואם כן אין מזה ראיה כלל. וכבר העירונו למעלה כי המסורה של חצר המטרה בדותא היא. 40. [עמ' שמא] כן האמת, ולא כמו שכתב למעלה כי מערת כלבא שבוע היתה בתוך העיר. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך