הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	הר המוריה. הר הבית. מקום המקדש במסכת מידות ריש פרק ב' : הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה, וכעת לא יש לו תמונת הר כי אם בצד המזרח והדרום, כי שם תכונת נחל קדרון ועמק רפאים. אולם בצד הצפון והמערב לא נראה כהר, כי מרוב החרבות שהיו בעוונותינו הרבים שם כבר הושוה עמק סביבת ההר בב' רוחות אלה. וכעת שם מקום רחב ונקרא "מקום מקדש". תכונת גובהו 2280 רגל 41 [*)] (מפני מי הים הגדול), גובהו
שמג	מנחל קדרון 141 רגל (כי תכונת הנחל 2139 רגל). ארכו (מדרום לצפון) 1489 רגל ורחבו (ממזרח למערב) 995 42 [*)] , וכל רגל בערך חצי אמה יעלה בערך ת"ק על תש"ן, ומוכח שבארכו נכלל גם כן חלק שהיה לצפון הר הבית (מבצר אנטאניא). וכן כתב יוסיפון ששמעון מכב"י כבש אקרא וג' שנים יום ולילה חפרו מהר אקרא וסביבותיה עד שנעשה כמישור. וכן כתב שהיה בתחילה עמק רחב בין הר אקרא ובין הר המוריה, ובזמן שמעון הנזכר מלאוהו יושבי העיר לחבר העיר עם בית המקדש 43 [**)] . חומות המקום הזה (מקום מקדש או הר הבית) בצד המזרח והדרום היא חומת העיר (רוצה לומר מזרחית דרומית), וחומת המערבי של המקום הזה, הוא "כותל המערבי" הידוע שהוא כותל הר הבית, גבהו בערך 60 רגל 44 [***)] , בתחתיתו 9 שורות אבנים כל אחד בערך ג' או ד' אמות אורך וב' אמות רוחב וכן גבהו 45 [****)] , ולמעלה מהם י"ד שורות אבנים קטנים מאלה (כנראה הוא בנין חדש אולי מעומר). באמצע מקום מקדש הנזכר נמצא מקום מרובע שגבהו 14 רגל ובאמצע מרובע זה בנין המפואר הנקרא "אלסאכרא" (רוצה לומר אבן קשה על שם אבן השתיה שנמצא בו) הנבנה שנת 4397 על ידי "עומר בן קטף" (עיין מקומו). ועל כל הבנין כיפה גדולה
שמד	שמכוסה בעופרת שחורים ובהכותלים ואצל החלונות לְבֵנִים רבועים מבוהקים ירוקים אדומים שחורים לְבָנִים. ולבנין זה שמונה זויות 60 רגל ארכו ובד' רוחות נמצאים שערים ופתחים עם אולמים, ובכל רוח ו' חלונות ובד' רוחות אחרים ז'. בפנים הכותלים לבן ויש בו כ"ד עמודים כל אחד גבוה 20 רגל, ט"ז מהם נושאים הכיפה הגדולה שגבהה 90 רגל וקו אלכסון 40 רגל. וחלק הפנימי מהבית הגדול הזה מוקף במסגרת ברזל ועד שם הולכים הישמעאלים להתפלל ופניהם דרומה, וחלק הפנימי המוקף הנזכר מוקף במסגרת עץ, ובתוך מסגרת זאת נמצאת אבן השתיה והוא אבן גדול לבן עגול בהקיפו בערך 30 רגל וחפרו מתחתיו עד שנראה כתלוי באויר בערך ה' אמות (ומוכח שחפרו ונאכל מהר הבית כה' אמות כי בזמן ההוא גבוה מן הארץ ג' אצבעות כנזכר יומא פרק ה' משנה ב' 46 [*)] ), (עיין תשובת רדב"ז חלק ב' סימן תרל"ט), אכן הוא מחובר בתוך הארץ מצד אחד ועשו לו סמיכת עץ שלא יפול. והישמעאלים מכבדים אותו ואומרים שהוא בא מגן עדן ועליו ישב אברהם בעת העקידה ומראים בו ה' אצבעות ידי אברהם. ולמעלה הוא מכוסה בבגד משי אדום, ובכל מקום זה מתחתיו מערות וחלולים לכל רוחות, אכן הם מפחדים לרדת שמה כי אם מחילה אחת יודעים שבה הולכים ממקום זה לבנין "אכסא" הנזכר בסמוך. לדרום בנין זה בקצה הדרומית מקום מקדש נמצא עוד בנין גדול ארוך הנקרא "מדרש שלמה" (שורש שם זה לא מצאתי בשום מקום ולא ידעתיו) ובלשון ערב נקרא "אלאכסא" (רוצה לומר בית התפילה החיצונית והוא הצפונית כי להם ג' בתי תפלה מפורסמים אחד במעקא ואחד במעדינא ואחד בירושלים והיא במדרש שלמה הנזכר, והנה היא הצפונית מכל ג' אלה. ושם "אכסא" כולל גם בנין "סאכרא"). סמוך לבנין זה נמצאת מערה אחת גדולה
שמה	בתוך הארץ ונמצאים בה עמודים גדולים וחרבות הדומים לחרבות בעל ביק ותדמור. גם נמצא שם ארון אחד גדול ועליו מכסה רחב הכל מאבנים גדולים מאוד ולא נודע מה הוא בתוכו, וכנראה הכל מזמן שלמה 47 [*)] . בכל פנות מקום המקדש נמצאים שומרים ביום ובלילה מהישמעאלים בשפודות ברזל בידיהם (והם אנשים מקודשים בלשון ערב "דירוישי") לשמור כי לא יבוא זר בתוך מקדש ה' 48 [**)] . והנה כל המציאות הנזכרת מסכמת עם דברי חכמינו זכרם לברכה כי תכונת בנין הגדול אשר בו היה ההיכל וקודש קדשים כמעט יותר קרוב לקצה המערבי של מקום המקדש (הר הבית), ורחוק מזה לצד הצפוני (כעת נוסף עליו ר"נ אמות והוא רחוק מקצה הצפוני בערך 370 אמות ומוכח שהוא רחוק 120 מקצה הר הבית הצפוני 49 [***)] ורחוק מזה מקצה המזרחי ויותר מכולם 50 [****)] מקצה הדרומי (עיין מדות ריש פרק ב' ותוספות יום טוב בדיבור המתחיל רובו מן הדרום). רוב הישוב בעיר היה בצד דרום ומערב של הר הבית, אולם בצד המזרח לא היה כלל ועיקר, כי כבר כתבתי שחומות הר הבית המזרחי היא חומת העיר 51 [*****)] (עיין יומא ט"ז עמוד א' ברש"י בדיבור המתחיל ומתכוין ורואם) והר הזיתים המזרחי (לא הדרומי הוא הר המשחית 52 [******)] ) היה מחוץ לעיר, ואם כן לא נשאר מקום להיות שם ישוב.
שמו	ולכן דברי רש"י סוכה נ"א עמוד א' בדיבור המתחיל שלא היה מאיר הם על פי אומד הדעת, שמדבריו משמע שגם בצד המזרחי היה ישוב וזה אינו כמו שכתבתי. והאור הגדול מתפשט למעלה מחומת ובניני המקדש גם לצד מערב דרום וצפון אף שלא נראה עצם המאור כי כותלי המקדש הגבוהים מפסיקים עם כל זה היה בכל העיר אור גדול. ממשיך הערות: 41. [עמ' שמב] כבר העירונו למעלה עמוד שכ"ד כי לפי המדידות המדויקות גובה ההר 2230 רגל. 42. [עמ' שמג] ובמדת המתּר (לפי המדידות המדויקות של האדרכל בויראטה דר' צ.שיק) יעלה ארכו במדה המתמצעת ביחד עם עובי החומה 482 ורחבו 302 מתר. 43. [עמ' שמג] הר אקרא הוא בצפון-מערב העיר, והוא מגביל את הר ציון לא את הר המוריה, ורק הר בצעתא הוא בצפון מזרח העיר ומגביל את הר המוריה, ולכן אין ספק שהוא טעות סופר ובמקום אקרא צריך להיות בצעתא. 44. [עמ' שמג] כותל המערבי הידוע, לאמר המקום שאצלו הרשות לאחינו להתפלל הוא רק חלק קטן מחומת המערב של מקום המקדש, וחלק גדול ממנו נכנס בחצרות הישמעאלים וגם מחוץ להחצרים אצל שער הקטן (שער המערבים) של חומת העיר, והחלק היותר גדול נחרב והוא מוקף בבנינים. גובה "כותל המערבי" בדיוק הוא 18 מתר, אך לא כל הכותל יתראה לעינינו, כי חלקו היותר גדול אשר בו סדורים 19 נדבכי אבן גדולים ספון וטמון תחת הקרקע הנוכחית. 45. [עמ' שמג] ארך כל אבן הוא בערך 1.50 מתר וגבהן כמתר ויותר, ושתים מהנה (אחת במקצוע הצפוני ואחת במקצוע הדרומי) ארוכות מארבעה עד חמשה מתר. 46. [עמ' שמד] מלבד שאי אפשר לומר שנאכל מהר הבית כל כך גם המדידות המדויקות מראים לדעת כי אי אפשר לאמר שהמקום הזה לאמר מקום האבן היה בקדש הקדשים. ולכן משער החכם דר' שיק כי האבן הזאת איננו אבן השתיה כי אם אחד מיסודי המזבח, ועל דבר מהות אבן השתיה ראה מאמר "אבן שתיה" בה"ירושלים" כרך ה' חוברת ב' עמוד 111. 47. [עמ' שמה] עמודים גדולים נמצאים בה אך לא חרבות ולא ארון אבן, והעמודים האלה נבנו בעת ישור ההר על ידי הורדוס, ואצל התרים נקראת המערה הזאת "ארות המלך שלמה", על כי בהרבה מהעמודים קבועים טבעות, ויחשבו כי נקבעו לקשירת הסוסים. 48. [עמ' שמה] משנת תרט"ז והלאה אחרי מלחמת קרים הרשתה הממשלה הרוממה ירום הודה לכל איש מאיזה אמונה ודת שהוא לבקר את המקום, וכל הנוסעים והתרים יבקרו אותו ואת מערותיו, ואין מוחה בידם, ורק לבלי יפגעו בהם נערים שובבים נוהגים לקחת עמהם שוטר מבית מועצות הקונסול או הממשלה ירום הודה. 49. [עמ' שמה] רוצה לומר מעצם הר הבית מלבד מבצר אנטוניא שנוסף עליו ונחשב גם כן לחלק ממנו. 50. [עמ' שמה] רוצה לומר מרחקו פחות מקצה הדרומי מלכל יתר הרוחות. 51. [עמ' שמה] החפירות החדשות הראו לדעת כי במרחק ט"ז אמה מחומת המזרח של מקום המקדש עמדה חומה אחרת שהיא הקיפה את העיר, אך בכל זאת נכון הדבר כי בצד מזרח הר הבית כמעט לא היה ישוב. 52. [עמ' שמה] כבר העירונו למעלה עמוד ש"מ על הטעות הזאת. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך