הרב יהוסף שווארץ

עמוד בספר המודפס	הר הזיתים הוא נקודה הגבוה בכל סביבת העיר, ונחל קדרון מפסיק בינו ובין העיר, ומה שנזכר בספריהם הראשונים (וביוסיפון) שתחום שבת ביניהם, הכונה חלק צפונית הר הזיתים, ושם באמת כמרחק זה ביניהם. ויש לו ג' ראשים חלק דרומית הר הזיתים (למזרח כפר "סילוואן") הוא "הר המשחית" (מלכים ב' כ"ג י"ג). ובראש הר זה מצאתי מקום חרב ושמם והישמעאלים קוראים אותו "בּיתּ אוהאנא" והוא בית הינא הנזכר במסכת פסחים נ"ג עמוד א' פגי בית היני. וסוף כתובות כפר הינו (והנוצרים קוראים לכפר "אצאריא" (עיין אצל) שהוא כשליש שעה לדרומית מזרחית הר המשחית "ביטאניא" רוצה לומר בית הינא. לפי דעתי טעות הוא כי תכונתו במקום שכתבתי) 53 [*)] . סמוך לבית הינא היתה בית פאגי, ולפי משמעות דברי חכמינו זכרם לברכה מסכת פסחים ס"ג עמוד ב', פ"א עמוד א', מנחות צ"ה עמוד ב', סנהדרין י"ד עמוד ב'; ובשאר מקומות מוכח שבית פגי היתה קצת בתוך חומת העיר ואוכלין שם קדשים קלין. וזה ראיה לדברי שכתבתי לעיל שחלק חומת המזרחית מושכת קצת בהר המשחה (המשחית) ושם תכונת ב' בצעין ובית פאגי וכאפנאטא הנזכרים לעיל 54 [**)] . למטה בשיפולי ההר נמצא
שמז	מקום הנקרא בלשון ערב "דיר ציני" אולי על שם ציני הר ברזל הנזכר במסכת סוכה ריש פרק ג'. אכן אינו מדוקדק כל כך כי ציני הר ברזל היה בגי בן הנם ולא בהר הזתים. בשפולי הר הזתים (האמצעי) נמצא כעת בית הקברות מבני עמינו 55 [*)] . ומצאתי שכבר מרומז בדברי חכמינו זכרם לברכה בפסקתא רבתי פרשה ל"א וזה לשונה : הקדוש ברוך הוא עושה להם (למתי חוץ לארץ) מחילות למטן והם הולכים בהם עד שהם באים תחת הר הזתים שבירושלם והקדוש ברוך הוא עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו וכולי עד כאן לשונה. בתחתית ההר בבית הקברות מראים אבן גדול מאוד ואומרים שהוא קבר זכריה הנביא. ואם קבלה נקבל וכולי כי מעשה ציורי אבן זה 56 [1)] נראה לי שהוא מלאכת גאטהי ואינו מזמן בית הראשון, וסמוך לו נמצאה מערה קטנה עם חלונות ארוכים וקוראים "בית החפשית" (או קבר עוזיה) 57 [**)] . וסמוך לה גם כן בנין עם גג משופע ועולה עד שנעשה חד וקוראים "יד אבשלום". אכן לא ידעתי אמיתת הדבר כי הלא מקרא מפורש (שמואל ב' י"ח י"ח) ואבשלום וגו' מצבת אשר בעמק המלך וגו' ויקרא לה יד אבשלום. ונאמר גם כן (בראשית י"ד י"ז) עמק שוה הוא עמק המלך ואמרינן שם במדרש ג' שמות נקראו לו עמק השידים (הוא ים המלח) עמק שוה עמק סוכות עיין שם. אם כן מוכח שעמק המלך סמוך לים המלח הוא לא בסביבת ירושלים 58 [2)] .
שמח	קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים 59 [*)] . כל מבין יתפלא בשמעו אומרים שקבר חולדה הנביאה הוא בראש הר הזיתים. ומקובל ומתוקן הדבר הזה בעיני כל העם, כעם ככהן, והולכים שמה להתפלל על קבר ההוא, והוא במערה אחת בקצה הבנינים אשר בראש ההר בצד דרומית מערבית. והיא בתוך הארץ בערך ט"ז מדרגות כמו חדר קטן. ולפנים חדר קטן זה נמצא חדר גדול מהראשון, ובצד המזרח חדר הראשון הקטן, עצם המערה והקבר, ובכתלי החדר זה ציורים רבים, ובכללם צלם אחד תמונת שתי וערב. --- וחקרתי ודרשתי הרבה על אמיתת הדבר, והלא רחוק הוא מלהאמין שהוא באמת קבר הנבואה ההיא, אשר תכונתו היתה בתוך העיר (כמו שמפורש בתוספתא בבא בתרא סוף פרק א') ומי הוציאה משם והעלהו להר. -- וכבר עמד על התמיהה הזאת הרימ"ט בתשובתו חלק ב' סימן ל"ז; כי האמין באמונה שלימה בדברי העם שקבורת חולדה הנביאה באמת בראש הר הזיתים, הלא מירושלמי (מסכת נזיר) ומהתוספתא הנזכרים מוכח שהיתה בתוך העיר. ובכלל תשובתו ותירוצו כתב שלפי דברי רבי יצחק אברבנאל (שהעתיק מספר יוסיפון לרומים) היתה ירושלם מוקפת משלשה חומות, וחשב הרב המתרץ והמשיב: שג' חומות אלה היו בצד המזרח במחוז הר הזיתים. אם היה מעין בדברי היוסיפון במקומו לדעת תכונות חומות אלה לא היה אומר כן, כי ג' חומות אלה היו דוקא ברוח צפוני. אכן בצד המזרח היתה חומת הר הבית חומת העיר כמו שהיא עד היום הזה, ולא היה בצד זה כי אם חומה אחת. וחלילה לומר ולהאמין שהר הזיתים היה בתוך העיר, הלא כל מעשה הפרה אשר נאמר בה מחוץ למחנה, נעשה בהר הזיתים כנודע. והלא בשעת מלחמת חרבן הבית עמד מחנה טיטוס בראש ההר הזה, ובודאי לא היה לפנים חומות העיר. גם הרב דוד בן זמרה (הרדב"ז) בתשובתו חלק ב' סימן תרל"ג טרח לישב התמיהה הזאת, מה שנמצא קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים עיין שם.
שמט	ודנתי את האומרים כן קצת לכף זכות. כי נמצא לשון אחד במסכת שבועות דף ט"ז עמוד א' שמורה קצת שהר הזיתים היה לפנים חומת ירושלם. וזה לשונו: שני בציעין היו בהר המשחה, תחתונה ועליונה וכו', וחברים אוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני, עיין שם. והרי זה ראיה ברורה שהר הזיתים היה בתוך העיר שאוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני. והרימ"ט הנזכר לקח לשון זה ליסוד תשובתו שקבר חולדה הנביאה בהר הזיתים היה בתוך העיר עיין שם. ולשון ש"ס זה הכרחני לומר שהכונה דוקא על חלק הדרומי של הר הזיתים שהוא למעלה מכפר "סילוואן" בצד מעין השילוח, אבל הר הזיתים הצפוני (אשר שם קבר חולדה הנביאה) ודאי לא היה בתוך העיר, עיין שם. אכן אחרי כן זכיתי לדעת ולמצוא שטעות סופר היא בש"ס שלנו שצריך להיות ב' בצעין היה בירושלם 60 [*)] . וכן הוא הלשון בתוספתא דסנהדרין פרק ג', ובירושלמי שם פרק א' נזכר, ב' בצעין היו שם, ובלתי ספק הכונה על ירושלם ממש לא בהר הזיתים. וחפשתי בספרים המדברים ממקומות וקברים וציונים בארץ הקודש לדעת מי הוא הראשון שאמר שקבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים הוא. והנה בעל המסעות רבי בנימין די טודלו נשמתו עדן שהיה בארץ בשנת 4930 לא זכרהו ולא פקדהו, הזכיר הר הזיתים וקברי ירושלם. אכן שקבר חולדה הנביאה שם הוא לא אמר. ותחת ידי ספר קטן אלה המסעות אשר יצא לאור העולם שנת תר"א בעיר בריסלא. והמחבר היה קדמון קודם בעל כפתור ופרח. ובהקדמת ספר זה העתיק המוציאו לאור מכתיבת יד אשר היה לו מסעות לרבי יעקב שליח רבינו יחיאל מפאריש שהיה בארץ כמעט בזמן כפתור ופרח (5082) איזהו זמן מקודם, ותכלית מסעות אלה להודיע דוקא ציוני וקברות הקדמונים אשר בארץ המה, וכתב וזה לשונו: בירושלם תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן יש בציון קבורת מלכי ישראל (טעות סופר וצריך להיות יהודה שהיה לפניו ראשי תיבות "מ"י" וטעה) עד כאן לשונו. ובספר אלה המסעות הנזכר לעיל נזכר בדף י"ג, וזה לשונו: ומשם עולין להר הזיתים וכו' שם בית הקברות לישראל בתחתית
שנ	הר הבית. והולכים בעמק (עמק יהושפט, נחל קדרון) עד שמגיעים עד האיצטבא אשר בהר הזיתים, מקום אשר שוחטין שם פרה אדומה ועולים בהר עד האיצטבא ההיא שמכוונת נכח פתח ההיכל, ומשם רואין הר הבית וכל הבנין אשר עליו, ועל כן מתפללין שם כנגד בית המקדש. עמק יהושפט הוא הסובב כל מזרחו של הר הבית וכל דרומו. ובדרומו הוא בית הקברות אשר זכרנו ויש בו צדיקים הרבה וכו', למעלה ממעין השילוח בהר שם קברי המלכים וגו' עיין שם. ואף שהזכירו שם כמה קברות מערות וציונים לא זכרו קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים. ומופת שבזמניהם לא נודע זה ולא אמרו החכמים כן. ולא ענו העם אחריהם אמן ואמת. כי בלתי ספק לא הטמינו (המחבר אלה המסעות, ורבי יעקב שליח הנזכר לעיל) ידם בצלחת להזכירו אם היו שומעין כן מיושבי העיר והארץ שמקובל דבר זה בידם. והראשון שכתב כן פעמים ושלש הוא בעל כפתור ופרח והבאים אחריו הלכו בעקבותיו לאמר כן עד היום הזה וילכו אנשים ונשים וטף לעתים ידועים על קבר ההוא ויבאו עד הראש אשר ישתחוו שם, ואין איש שם על לב, הלא קבלה זאת (אם היא ראויה להקרא קבלה) סותרת דברי התוספתא והירושלמי הנזכרים לעיל. וחקרתי ודרשתי היטב לדעת מה זה ועל מה זה. שגם הערלים (הנוצרים) והישמעאלים מכבדים מאד ומבקרים קבר ההוא, והוא בעיניהם מקום מקודש, והבאים מהנוצרים ממרחקים הנה לבקר מקום קדשיהם ולהשתחות שמה, גם בקבר ההוא בראש הר הזיתים משתחוים בכל אות נפשם. ומוכח שלא לכבוד חולדה הנביאה עשו כן, כי לא עושים כן בשארי ציוני וקברי קדושינו. ועתה ישמע השומע ויראה הרואה דבר נפלא, איך שגגה גדולה ושקר וכזב גדול והבל נמצא ביד המון עם מבני עמינו לאמר ולהאמין ששם קבר חולדה הנביאה. וחפשתי בספרי חכמי הנוצרים הראשונים והאחרונים אשר מדברים ממקומות קדשיהם בארץ, ומצאתי כתוב אשר ספרו שיחה לפי תומם אשר נאמנים בהם שבשנת 453 למנינם (היא שנת 4213 לבריאה, ושנת 385 אחר חורבן הבית) היתה בעיר אנטיוכיא קדשה אחת גם היתה
שנא	משוררת ומרקדת בבתי טיאטריאותיהם שם ושמה מארגאריטא פילאגיא Margaritha Pelagia. ובערך בשנה הנזכרת היתה רוח אחרת אתה וקבלה עליה אמונת הנצרת על ידי הכומר (בישוף) נאנוס Nonnus. ועלתה ירושלימה ובנתה לה בהר הזיתים צריף קטן. ולא יצאה משם עוד כל ימי חייה (בערך ג' או ד' שנה) כי אם דרך חלון קטן הביאו לה לחם ומים וישבה שם ועסקה בצומה ובתפלתה, וכשמתה קברוה שם ויבנו עליה בית תפלה גדולה. והאשה הזאת נעשה בעיני עם הנוצרים מקדשה לקדושה. ואחר זמן כשגברה יד הישמעאלים על הנוצרים (בערך בזמן 4397) עשו מבית התפלה הנזכרת מאשעע (בית תפלה לישמעאלים) ולא הניחו לנוצרים להכנס שמה. וכפי הנראה והנשמע בהם קברו גם הישמעאלים אחרי כן קדושה אחת מבני אמונתם, כי הם קוראים כעת מערה וקבר הנזכרים לעיל בראש הר הזיתים "ראהאבאט בּינתּ חאסאן אלמצרי". הכונה: הנזירה בת חאסאן איש מצרי (מעיר מצרים קאירא), יש קורין אותה מרים המצרית Maria Agyptiaca, עד כאן מצאתי בספריהם. אולם בזמן הזה מניחים הישמעאלים לכנוס כל איש אשר יתן להם אגורת כסף (איזהו פרוטות) ולפעמים נמצאים שם ג' מיני אנשים: יהודים, ישמעאלים ונוצרים הבאים להתפלל במקום הזה. ועתה קורא ידידי האין יכאב לב המבין והיודע על הדבר הזה שישראל ילך להתפלל על קבר זר באמרם שהוא מקום קבורת הצדקת חולדה הנביאה זכותה תגן בעדנו. ועל אנשים ההולכים שמה להתפלל אני אומר לשון חכמינו זכרם לברכה, עובדי עבודה זרה בטהרה. לדעתי בזמן כפתור ופרח (שנת 5082) כבר נשכח שם הקדשה אנטיוכיאית שנקברה שם, ובית תפלה של הנוצרים כבר נחרב ולא הלכו שם להתפלל כי אם הישמעאלים (או מטעם שכבר נקברה שם גם הקדושה המצרית הישמעאלית, או מטעם הקדושה האנטיוכיאית, כי הישמעאלים מכבדים גם קדשי הערלים כנודע). וידוע שהישמעאלים מכבדים הרבה קברי צדיקים שלנו הקדמונים וקוראים אותם בשם "צאדיק". דרך משל: צאדיק
שנב	שמעון, צאדיק יוסף, נבּיא דהוד, נבּיא סמואל 61 [*)] . וקראו לקדושה הנזכרת בשם נביאה, והמון עם שבעמנו בשמעם שהישמעאלים קוראים המקום ההוא קבורת הנביאה, חשבו שמקובל ביד גויי העיר והארץ שנביאה ישראלית היא. וידעו שדוקא הנביאה חולדה ישבה בירושלם כנזכר במקראי קדש לא שארי הנביאות (ואביגיל אשת דוד אף שהיתה בכלל ז' נביאות וישבה בירושלם, אינה מכונה במקרא בשם נביאה כמו חולדה) וגם נקברה שם, והאמינו בתומם שבאמת היא נביאה ישראלית, ולא נמצאה אחרת כי אם חולדה, וקראוה מאותו זמן והלאה "קבורת חולדה הנביאה". והחכם והתייר הגדול בעל כפתור ופרח לא שם לבו על הדבר הזה לחקר ולדרש איך קבלה זאת בידם 62 [**)] , והאמין להם, וכל שכן הבאים אחריו שהעתיקו לשונו. (כמו שכתב גם כן ששמואל הנביא נקבר ברמה סמוך לירושלם שהוא דבר שאי אפשר לאמרו כאשר הארכתי במקומו, ומוכח שאין דרכו לחקור על דברי וקבלת העם, וכתב בתומו מה ששמע והגידו לו). לכן כל מי שלא יהיה מגדר האנשים אשר יאמינו לכל דבר, ישמר ללכת ולהתפלל על מקומות אשר לא טהורים המה והבן. ממשיך הערות: 53. [עמ' שמו] כבר העירונו למעלה כי הכפר אלעזריא או ביטאניאה הוא בית היני שבתלמוד, ומסרת הנוצרים איננה מוטעת, ומה שמצא המחבר בחלק הדרומי של הר הזתים "בית אוהאנא" הוא טעות, ושמו האמיתי "ג'בל בטן אלהאוא" (הר בטן הרוח) ואין לו כל שווי עם השם בית היני. 54. [עמ' שמו] למעלה העירונו על הטעיות האלו ועל המקום האמתי של ב' הבצעים וכאפנאטא, ומקום בית פגי לא נודע בבירור, ויש שמשערים שמקומו היה במקום הכפר טור שבראש הר הזתים. 55. [עמ' שמז] בית הקברות נתפשט כבר עד ראשו. 56. [עמ' שמז] תכונת אבן ההיא כמעט מכוון למזרח העזרה וההיכל שהיו בימים ההם, עד כשעשו כבש מהר הבית להר הזתים כמעט עבר הכבש ממעל לאבן ההיא. ואני לא ידעתי אם כנים הדברים האלה, כי לא נמצא גם דיבור קל מענין זה בדברי חכמינו זכרם לברכה. וקשה לומר שמניחין קבר תחת הכבש ההוא, והרי מרחיקין כל מיני הרחקות לענין טומאה במעשה הפרה, ולא חששו לקבר ההוא. ומי יודע אם לא קברו את הנביא הצדיק הנזכר בקבר אביו בעיר דוד (דברי הימים ב' כ"ד ט"ו). ולפי דברי המדרש (איכה רבתי בפתיחתא) היה חתן המלך וכהן גדול ונביא ודיין, וסברה נותנת שקברוהו בעיר דוד בקבר אביו. (פרי תבואה דף כ"ו עמוד ב'). 57. [עמ' שמז] על פי הכתבת שנגלתה מעל להחלונות נודע כי המערה הזאת היא קבורת משפחת הכהנים לבית חֵזיר הנזכר בדברי הימים א' (כ"ד ט"ו). 58. [עמ' שמז] ומצאתי ביוסיפון קדמוניות פרק ז' חלק ט' שכתב שיד אבשלום היה עמוד שיש אחד בעמק המלך רחוק ירושלם 2 (וצריך להיות 200) שטאדי עד כאן, מוכח שהיה עמוד ולא בנין. 59. [עמ' שמח] כל המאמר הזה נוסף מספרו פרי תבואה מדף כ"ח עמוד ב' עד ל"ב עמוד א'. 60. [עמ' שמט] על הטעות הזאת כבר העירונו למעלה עמוד ש"מ. 61. [עמ' שנב] האחד לרבי שמעון בן יוחאי שבמירון אצל צפת, השני ליוסף הצדיק אצל שכם, השלישי לקברי מלכי בית דוד בהר ציון והרביעי לשמואל הנביא שבקרבת ירושלם. 62. [עמ' שנב] כהשערתו זאת העירונו גם אנחנו בכפתור ופרח פרק ו' בתוצאותנו עמוד ק"א. ~~~~~~~~~~~~~~ ממשיך