ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר תבואות הארץ

מספרי היסוד של
לימודי ארץ ישראל

הרב יהוסף שווארץ

לתוכן

פרק ז '
חצר הפנימית - ירושלים
עין שילוח

פרק ז '

עמוד
בספר
המודפס
עין שילוח

עין שילוח. הוא הגיחון הנזכר מלכים א' א' ל"ג (וכן תרגם יונתן בן עוזיאל) וכעת נמצא מעין זה למערב כפר "סילוואן" במערה בתוך הסלעים שהם בתחתית העפל אשר זכרתי לעיל. ויורד דרך הסלעים מתחת הארץ מערבית דרומית לעפל ויוצא ומשקה גנות כפר "סילוואן" שהם בעמק קדרון ויכלה שמה. ולפי דעתי כבר היה בזמן דוד המלך שנאמר (שם שם) והורדתם אותו אל גיחון וגו' ועליתם וגו'. ומוכח שתכונתו בעמק (קדרון) והוא גיחון התחתון. אולם נמצא (דברי הימים ב' ל"ב ל') והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון, ומוכח

שנג שתכונתו במקום גבוה לא בעמק, והוא בצד בריכה העליונה (שאזכיר לקמן) שהיה מחוץ לעיר במערבה.

אולם יש לבאר כונת הפסוק הנזכר לעיל וישרם למטה מערבה לעיר דוד, הלא אמר שסתם את המעין, ואיך יוכל לישר המים אם המעין סתום יכלו המים ? ועוד הלא מציאות גיחון התחתון כבר היה בימי דוד, ואם כן אינו מעשה יחזקיהו, ומפסוק זה משמע שישרם למטה מערבה לעיר דוד והוא בעמק קדרון שהוא תכונת גיחון התחתון הנזכר לעיל ? ועוד הלא נאמר (מלכים ב' כ' כ') ויביא את המים העירה, וכאן נאמר שישרם מערבה וגו', מוכח שהוא מחוץ לעיר ? ועוד מה הועיל בזה הלא ימצאו גם שם מלכי אשור מים רבים בארץ, כי מחוץ לעיר ישרם ? ונראה לי שאין הכונה שיחזקיהו ישר המים למטה כי אם הכונה שמוצא גיחון העליון ישר למטה רוצה לומר דרך מי גיחון לרדת בעמק רפאים שהוא למערב (ולדרום) עיר דוד (היא מסילת שדה כובס כמו שכתבתי לעיל) שהוא חוץ לעיר, ומוצא ההוא סתם. ולא נזכר כאן שהביא המים העירה ונזכר במקום אחר.

ומצאתי בורות הרבה בעיר שטעם מימיהם כטעם מי שילוח מלוחים וכבדים וסרת טעם וטבעם לשלשל, ומוכח שתחתית בורות אלה מחוברת עם גידי מעין זה (ובכל בורות אלה לא יפסיק ולא יכלה המים גם אם לא ירד גשם). גם סמוך לבניני וחורבות מקום המקדש בצד המערבי נמצא בור אחד אצל מרחץ הנקרא בלשון ערב "חמם אלשפע" (וכעת ביתי וישיבתי סמוך למרחץ זה כעשרים אמה) שהוא עמוק הרבה ומימיו גם כן כטעם מי השילוח. והנה מוכח שכל משיכת ומרוצת המים אלה תחת הארץ הם מלאכת יחזקיהו שהביא מי השילוח העירה. ובזמן ההוא ירד עין זה בתוך העיר, אולם כעת הזאת לא נראה כי הוא מתחת לארץ 63 [1)] . (וזה לשון שם הגדולים דף ל' עמוד ב' וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל (קאללע שהוא במערב העיר) שומע

שנד קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ עד כאן לשונו. וזה מסכים לדברי 64 [*)] ,
שנה כי תכונת המגדל סמוך לבריכה העליונה ושם היה מוצא מי גיחון העליון ודרך מגדל זה הביא מים העירה. ערכין י' עמוד ב' שילוח היה מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבוהו כו' אולי הוא יחזקיהו המלך.


הערות:

63. [עמ' שנג] ירושלמי חגיגה פרק א' ושילוח היה באמצע המדינה עד כאן לשונו.
64. [עמ' שנד] דברי המחבר בענין גיחון ושלח מעורבבים וסתומים, כאשר כבר העירונו למעלה עמוד שכ"ד ולמען יהיה להקוראים מושג אמתי מהגיחון והשלח לא נעיר על כל דבור ודבור של המחבר, רק בקצרה נבאר את תכונתם כמו שנודעו כעת בלי כל ספקות וממילא יתורצו הרבה מקושיותיו, ואת הנשארות נתרץ ונישב בהמשך הביאור. הגיחון איננו עמק אי נחל כדעת המחבר ומרבית החוקרים, ורק גיחון אחד היה בירושלם לא עליון ותחתון, והגיחון הוא מעין השלח, (כתרגום יונתן בן עוזיאל במלכים א, א' ל"ג ל"ח מ"ה), והוא יוצא - כמו שמובא בפנים - ממערה אחת בקצה העפל (שהיא הזרוע הדרומי של הר המוריה), ומימיו יוצאים וגוחים מתחת להמדרגה התחתונה שבהמערה, (ועל שם זה נקרא גיחון), והוא נקרא בשפת ערבית "עין אום אלדרג' " (מעין אם המדרגות) ובפי אחינו בשם "מקוה של רבי ישמעאל כהן גדול" או "טבילת אהרן הכהן", והוא מכוון כמעט מול הכפר סילוואן. מוצא השלח היה גם בימי המלך יחזקיהו מחוץ לחומת ירושלם, וכאשר הקריב חיל סנחרב לבוא ירושלמה צוה המלך חזקיה לחצב תעלה ממערת הגיחון דרך הר העפל, (והתעלה הזאת נמצאת עד היום וארכה 533 מטר) למען יצאו מימיו להעמק שבין העפל (שהוא חלק מהר המוריה) ובין הר ציון, שהוא היה בימיו בתוך העיר, ושם נבנתה ברכה גדולה (אשר שרידיה נראים עד היום) למען יהיה ליושבי העיר מים לשתות, (ולפי דעתנו נקרא הגיחון אז בשם שילוח על כי התחיל לשלח את מימיו לעבר השני של ההר) ואת המוצא העליון של הגיחון, לאמר מוצא המעין (שאליו יורדים במדרגות) שהוא בצד מזרח העפל והיה מחוץ לעיר, את המבוא אליו סתם בעפר ואבנים למען לא יהיה ניכר כלל, ולא יהיה לחיל האויב מים לשתות. וזה כונת הכתוב (דברי הימים ב' ל"ב ל') והוא סתם את מוצא מימי גיחון העליון (התואר "העליון" נזכר רק פעם אחת בכתבי הקודש) ויישרם למטה מערבה לעיר דוד, רוצה לומר שסתם את המוצא העליון המוביל להגיחון, ואת מימיו ישר דרך התעלה שאמרנו, מערבה, רוצה לומר בהמישור (כמו שתרגם רב יוסף במישרא) שלפני עיר דוד שבהר ציון. (בכותל התעלה הזאת נגלתה בשנת תר"מ כתובת בשפת עברית ובכתב צור שממנה נראה שהחוצבים עבדו בחציבתה משני צדדי ההר, ובאחרונה נפגשו יחד והמים שטפו עברו דרך התעלה). ולפני חציבת התעלה בימי המלך דוד היו מוכרחים יושבי הר ציון לרדת להעמק המפסיק בינו ובין הר המוריה ולסבב את קצה העפל עד בואם להגיחון, ולכן כתוב (מלכים א' א' ל"ג) והורדתם אותו, ועליתם אחריו, ומה שכתוב פעם אחת בדברי הימים ב' (ל"ג י"ד) ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דוד מערבה לגיחון בנחל, אין הכונה שהנחל נקרא גיחון, כי אם שבנה החומה בהנחל שבמערב הגיחון, לאמר קצהו השני ששם יצאו מי התעלה להברכה, והוא הנחל שבין הר המוריה והר ציון, וכמובן היתה חצונה לעיר דוד. ומה שמביא המחבר כי אצל המרחץ חמם אלשפע ובמקומות אחרים ישנם בורות מים מלוחים מעט, הוא רק מצד חמרי האדמה שבהם נחצבו, אך אין להם כל חבור עם השילוח. וראיתו מבעל שם הגדולים מקול קשקוש המים שאצל המגדל, אם שמע באמת איש קול קשקוש, הוא רק קול המים שעברו דרך צנורות מברכות שלמה שדרך חברון לפנים העיר, כמו שמזכיר המחבר בעצמו להלן.

~~~~~~~~~~~~~~



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


ספרי ארץ ישראל
לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם