ב"ה
מפת ארץ ישראל של המחבר תבואות הארץ

מספרי היסוד של
לימודי ארץ ישראל

הרב יהוסף שווארץ

לתוכן

דבר המוציאים לאור
המקליד מפענח הכתוב והמעלה לרשת

מספר דברים על דרך העבודה :

§ ההקלדה של הספר "תבואות הארץ" נעשתה מתוך המהדורה המצולמת של הספר שהופיע לראשונה ב-1845 ונדפס מחדש עם הערות על ידי אברהם משה לונץ ב-1900. בידינו היה ספר מההוצאה החמישית שנעשתה על ידי משפחת מאיר שוורץ ונדפסה בירושלים בשנת תשנ"ח.

§ ראשי הפרקים, ההדגשות, סימוני המרכאות ושאר חלקי הפיסוק נעשו בדרך כלל כמו שהם במקור.

§ במקומות במקור בהם באו מילה או ביטוי באותיות מפוזרות לשם ההדגשה, אנו בהקלדה הדגשנו את המילה או הביטוי ללא פיזור האותיות להקלה על הקריאה.

§ פתחנו ראשי תיבות שידענו בוודאות את משמעותן.

§ כאשר שם פרשן מקראי או תלמודי בא ברצף כמה פעמים וכן בהמשך הספר, לרוב הסתפקנו לפתוח את ראשי התיבות של שמו רק בפעמים הראשונות עם ציון בסוגריים עגולים ( ) של ראשי התיבות של שם הפרשן. לדוגמא: רבי שלמה יצחקי (רש"י).

§ ראשי תיבות שציינו מקור, מהתנ"ך או מחז"ל, והדפוס לא היה ברור בהם, פתחנו את המקור ווידאנו מהו המקור הנכון ועל פי זה הוקלד המקור המדויק.

§ את ציון העמוד המקורי שבספר, ציינו בשוליים הימניים של הטקסט בשורה בה מתחיל הטקסט בעמוד כפי שהוא במקור.

§ את ההערות שבתחתית עמודי הספר ריכזנו בסוף כל פרק על מנת להקל על רצף קריאת הספר עצמו.

§ מִספור ההערות נעשה מחדש ברצף עולה, לכל פרק בנפרד, כאשר ציון ההערה במספר נמצא בדיוק באותו המקום בו נמצא הציון להערה בתוך הטקסט המקורי שממנו הקלדנו. את ציון ההערות המקורי הותרנו בסוגריים עגולים ( ) בצד המספר החדש של ההערות.

§ פעמים שההערות משלימות את הכתוב בגוף הספר ועל כן יש באפשרות הקורא לעבור גם תוך כדי הקריאה מציון ההערה להערה עצמה על ידי לחיצה על מספר ההערה.

§ ההערות מחולקות לשני סוגים :
א) הערות של מחבר הספר, הרב שווארץ בעצמו, אשר נכתבו בכתב רש"י, הקלדנו באות נטויה.
ב) הערות של לונץ שנכתבו בספר באות עברית קטנה, הקלדנו באות רגילה - על מנת להבדיל מעט בין הערות העורך- לונץ להערות המחבר- הרב שווארץ. [זה תרם בוצע]

§ יש מקומות שבהערות מופיע סימון של הערה אך היא הערה על ההערה הקודמת לה (בדרך כלל הערה של לונץ על הערת הרב שווארץ) - הערה כזו לא ציינו בסימון מיוחד אלא היא נכתבה בגוף ההערה בסוגריים מרובעות [ ]. (לפעמים בסוף הערה כזו בא ציון של כותב ההערה - "העורך" - ופעמים לא וזה על פי הכתוב במקור שממנו הקלדנו).

§ במקומות בטקסט בהם המילים היו מנוקדות ניקדנו גם אנחנו, אך לא בדקנו את דיוקו של הניקוד ונכונותו על פי כללי הניקוד.

מנחם ברודי       editor@tevuot.org
משה סימן-טוב

אלון מורה-שכם
ט"ו בשבט ה'תשס"ו



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם