|
א:א
אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד וגו´
מה ששינה בלשונו בעצת רשעים אמר לא הלך ובדרך חטאים אמר לא עמד. וראוי לומר אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים. הלא יותר נכון לומר בדרך לשון הליכה מלשון עמידה: ונראה לי שחטא הוא לשון שגגה. ואין צדיק בארץ וגו´ ולא יחטא. כי אם לא יתמיד ולא יתעכב בדרך ההוא לכן אמר ובדרך חטאים לא עמד. מלשון ואני עמדתי בהר לשון עכבה זמן מה זמן רב. ולא אמר בדרך חטאים לא הלך כי זה לא נמצא שלא יכשל לפעמים בחטא: אולם בדרך )ואמר בעצת הכונה עצת היצר הרע( רשעים לא הלך כלל וכלל. לכן הזכיר דוקא הליכה שאפילו בדרך הליכת עצת רשעים לא הגיע וכ"ש וק"ו שלא עמד בה.
יד:א
אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב
השחיתו והתעיבו לשון רבים אין עושה טוב לשון יחיד פירושו שידוע שרשעים ונבלים אומרים אין אלהים והסיבה שאמרו )לפי אולתם( עינינו רואות חסרונות ועולות בטבע וההשגחה וכמעט נשחת ונתעב מעשה ההוא. ואיך אפשר שנמצא שפועל ומשגיח לעשות כן. והכל מקרה הוא הטבע ומקרה בני האדם )אין קץ לדברי רוח רע אשר מבעתם(. וזה שאמר המשורר האלהי. אמרו הנבלים אין אלהים. השחיתו והתעיבו עלילה מעשה והשגחת אלהים. על דרך "נורא עלילה על בני אדם" )תהלים סו, ה( "ורב העליליה" )ירמיה לב, יט( רצונו לומר שאמרו שנשחתה ונתעבה העלילה. אין עושה טוב. הטבע אינו בשלימות והפועל ההוא אינו עושה טוב ובשלימות )רח"ל(. לכן אמרו אין אלהים והכל מקרה: וכן )במזמור נג, ב(?? "השחיתו והתעיבו עול". כן הוא בספרינו. אולם בתנ"ך KENNICOTT הביא ספרים הרבה שבהם והתעיבו עלילה.
צז:יא
אור זרוע לצדיק וגו´
מצינו פעמים הרבה ע´ תמורת ח´ כמו פוסחים במקום פוסעים. העוים במקום החוים. עתירה במקום חתירה )עיין ברמב"ן בפסוק והעוים היושבים בחצרים(. אור זרוע תמורת זרוח כמו שנאמר )לקמן קיב, ד(: "זרח בחשך אור לישרים". ובתנ"ך הנ"ל הביא ספרים שנאמר אור זרח בחי"ת.
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם: קו, יז. לשון זה ראיה לדברי מה שכתבתי לעיל דף כ"ד ע"א שגם ר"ן אנשים מקטירי קטרת נבלעו אחרי שנשרפו נשמתן כבני אהרן. ואלה הם עדת אבירם הלא אין עדה פחות מעשר´ והם עדת קרח שאינה עתידה לעלו´ שנזכר במסכת סנהדרין בפר´ חלק.
|