|
א:יב
כי זקנתי מהיות לאיש
פי´ רש"י שאנשא לו ואוליד בנים ותנשאו להם שאינם אסורים לכם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו שאינה זקוקה ליבם לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בהן שנכריות היו וכו´ ע"ש: ידוע מה שמקשין בזה הלא אין שייך יבום כי אם באחים מן האב. והבנים אשר תלד נעמי יהיו דוקא אחים מן האם לא שייך בהם יבום לרות )עיין אבע"ז שם(: ולפי דעתי הענין דוקא שגגת המעתיק. ולשון רש"י שייך לפסוק המוקדם העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים וע"ז פירש רש"י שאינם אסורים לכם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והכונה שיש לה עדיין בנים במעים שהם מזרע אלימלך והם אחים מן האב ואסורים דוקא לרות מטעם אשת אחיו שלא היה בעולמו לכן מפרש רש"י שמותרים היו מטעם זה לפי שלא היה למחלון וכליון קדושין בהן. וראיה מצאתי במדרש רות רבתי בפסוק )יא?( שובנה למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים וכי יש אדם מיבם אשת אחיו שלא היה בעולמו עכ"ל: הנה מוכח שענין של יבום שייך דוקא אם כבר היו לה בנים מזרע בעלה הראשון אלימלך. מה שאין כן אם הבנים הם מאיש אשר תהיה לו הלילה. וכונת המדרש שדוקא דרך דחי´ בעלמא אמרה כן לרות. כי באמת מטעם אשת אחיו שלא היה בעולמו היו מותרים לה כמו שפי´ רש"י. וגירסת הילקוט מבולבלת שהביא לשון המדרש הנ"ל בפסוק השני כמו שהביא רש"י בדפוס שלנו ואינו נכון. כי אם כמו שכתבתי.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
