|
ד:א
ומרדכי ידע את כל אשר נעשה
יל"פ הלא כל העיר ידע שנאמר והדת נתנה בשושן הבירה והעיר שושן נבוכה )ואב"עז כ´ ומרדכי ידע. כאשר ידע זה הדבר ע"כ. ולפי דבריו הל"ל ויהי כאשר ידע מרדכי( ועוד למה לא ישתמש המקרא כדרכו בלשון ספור וידע מרדכי את כל אשר נעשה: לדעתי הכונה על דרך והאדם ידע את חוה אשתו. פירש רש"י כבר קודם ענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מג"ע. וכונתו שהיה לו לומר וידע אדם וגו´. וכן ה´ פקד את שרה וגו´ שפקדה כבר קודם שרפא את אבימלך. שלא נאמר ויפקוד ה´ את שרה. וכן אל משה אמר עלה אל ה´. ואל הזקנים אמר וגו´ שפירושו כבר ומקודם שהל"ל ויאמר אל משה. ויאמר אל הזקנים ורבים כמותם. כן הדבר במקרא הנזכר שהל"ל וידע מרדכי. ומלשון ומרדכי ידע מוכח שקודם וטרם שנכתבה ונחתמה הגזרה ידע מרדכי הדבר. בדרך פשט. שראה גדולת המן וידע שנאתו לישראל הבין וידע שתצא עי"ז רעה רח"ל לישראל. ובדרך דרוש ראה בחלומו כן. אכן ראה וידע שלא נחתם מלמעלה. והדבר תלוי בתשובה. לכן עשה מה שעשה כדי לבטל הגזרה. וזה ומרדכי ידע. רצונו לומר מקודם ומכבר.
ו:ח
יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך. וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו
לדעתי ו´ של ואשר היא תמורת כ´ רצונו לומר כאשר נתן. הכונה הסוס אשר רכב עליו המלך בשעה שהומלך על העם ונתנו כתר מלכות בראשו. וכן מתורגם וסוסא די רכב עלוי מלכא ביומא דעל למלכותא ודי איתיהב כלילא דמלכותא ברישיה ע"כ.
ו:יג
אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו
יש לפרש כונת אם מזרע וגו´ הלא כולם ידעו כי יהודי הוא. ומכונה מרדכי היהודי. מה ספק נתחדש עכשיו בעיני חכמיו ואשתו על זה עד שאמרו אם מזרע היהודים מרדכי.
אולי נפרש כונת הפסוק כן כאלו נאמר. אם החלות לנפול לפני )לפניו( מרדכי אשר מזרע היהודים. לא תוכל לו וגו´ או מרדכי אשר מזרע היהודים אם החלות לנפול לפניו לא תוכל לו וגו´. והכונה אם כבר החלת לנפל. שכבר התחיל´ מפלה שלך. לא תוכל לו. לא תרים עוד ראשך כי נפול תפול לפניו עוד. על דרך שדרשו חכמינו ז"ל כשהם יורדים וכו´ וכשהם עולים עולים עד הרקיע. רצונו לומר מאחר שהתחיל קרנם להגבה ומזלם לצמוח. יעלו מעלה מעלה. ולא יחזור.
ט:כג
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות. ואת אשר כתב מרדכי אליהם
הכונה שקודם נאמר על כן היהודים הפרזים וגו´ עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו. ולא נתנו מתנות לאביונים. אכן מרדכי כתב וישלח ספרים שמותרים לעשות בימי פורים מלאכה שאינם יום טוב. וגם מצוה לשלח מתנות לאביונים. כמו שנאמר ויכתב מרדכי את הדברים האלה וגו´ לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. שלא צוה להם לעשות יום טוב. שאסור במלאכה. כמו שהחלו לעשות. גם הוסיף להם לשלוח מתנות לאביונים. וזה שנאמר וקבל היהודים את אשר החלו לעשות. רצונו לומר לעשות שמחה ומשתה ומשלוח מנות איש לרעהו. ואת אשר כתב מרדכי אליהם רצונו לומר לשלוח גם מתנות לאביונים. ולעשות מלאכה שאינו י"ט.
ט:לב
ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר
אמרינן במסכת מגילה )דף ז ע"א( שלחה להם אסתר לחכמי´ קבעוני לדורות וכו´ שלחה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות וכו´ עד שמצא לו מקרא כתוב וכו´ בספר מה שכתוב במגילה ע"כ. מוכח אם לא היתה השתדלות ומאמר אסתר לא היו קובעים פורים לדורות ולא היו כותבים המגילה בכלל כתבי קדש.
ואמרתי זה כונת הפסוק הנזכר שמאמר אסתר קים דברי הפורים. כי בתחילה לא היו מסכימין החכמים לקבוע פורים לדורות וגם לא לצרף ולחבר מגילה זאת עם כתבי קודש. ודבריה ואמריה פעלו ששמעו חכמים להסככים על ככה. לקבוע ולקיים ימי הפורים. וגם לקבוע המגילה בתוך מספר ספרי קדש: ועוד יש לומר שתי תיבות ונכתב בספר הן ביאור. מה הוא מאמר אסתר אשר גרם ופעל זאת. על דבר שבקשה לקבוע לדורות. ועשו כן מטעם שאמרה שכבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. ועל דבר שבקשה לכתבה במספר כתבי קדשנו והסכימו מטעם שמצאו מקרא בספר מה שכתוב במגילה. ועל זה מרמזים ב´ תיבות ונכתב בספר. זה היה מאמר אסתר שקים דברי הפורים האלה. כאמור.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
