ב.

מאמתי קוראין שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול לתרומתן

יש לדקדק וכי דרך התנא להשיב כן תשובה אשר עליה גם כן נוכל לשאול השאלה הראשונה מאמתי נכנסין הכהנים לאכול בתרומה. וכי השואל ידע זמן אכילת תרומה ולא ידע זמן קריאת שמע של ערבית. ולמה לא השיב תשובה מבוררת כמו שמשיב מאימתי קורין שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. ולא השיב בדרך מילתא אגב אורחא קמשמע לן בשעה שלובשין טלית ותפילין: לדעתי בדרך הפשט כונת התנא להשיב כן ולתת ולהגביל גבול הלילה בזמן אכילת תרומה. הטעם לפי שלא מצינו בכל דיני ומשפטי התורה אימתי גבול היום. כי אם בפרשת אמור ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא. והוא תרומה כנודע. והנה מוכח שביאת השמש הוא סוף תחום וגבול היום. ואחרי כן מתחיל הלילה )כי בתוה"ק לא יש בין השמשות. שהוא ספק יום וספק לילה. חסרון ידיעה דוקא. כי אם יום ממש או לילה ממש( ואמת בכונת ובפירוש בוא השמש יש כמה משמעות. או ביאת השמש תחת האופק שהוא שקיעה ממש ברגע שנעלם מעינינו או זמן מה אחרי כן וכבר תחשך עין הארץ ונוכל לראות הכוכבים )כאשר הארכתי בספרי תבואת השמש במאמר דרך מבוא השמש( ומה שנזכר בפרשת ראה תזבח את הפסח כבוא השמש. לשון זה אינו מורה שביאת השמש היא תחום סוף היום. כמו שמורה לשון המקרא ובא השמש וטהר וגו´ כי שם כונה אחרת. כי ודאי אין הכונה בבוא השמש: שקיעת השמש. וכל שכן וקל וחומר זמן ראית וצאת הכוכבים כי אסור לשחוט הפסח בשעת ביאת השמש שכבר עבר היום )עיין שם רש"י( גם נאמר כבוא השמש כ´ הדמיון. ודאי אין מבואר ומפורש היטב שביאת השמש הוא גבול היום כמו במקרא ובא השמש וטהר וגו´ כי שם מבואר וברור שהשקיעה הוא גבול היום.

והנה במסכת שבת פרק במה מדליקין. ובירושלמי ריש מסכת ברכות. מחלוקות גדולות ורבו הדעות על כונת ביאת השמש. ר"ל אימתי סוף גבול היום ותחילת זמן הלילה. וערך זמן הספק הממוצע שביניהם והוא בין השמשות. עד שהש"ס בעצמו לא יוכל להכריע. הדין והלכה עם מי מכל הדעות האלה ופסק לחומרא דוקא מכל צד מכח ספק. במקום שנוכל להחמיר כמו בהקדמת זמן הלילה של ערב שבת. או באיחור זמן הלילה של מוצאי שבת. שתיכף ומיד אחר שקיעת החמה בערב שבת מתחיל הלילה ר"ל ספק לילה. בין השמשות. ובמוצאי שבת זמן רב אחרי השקיעה תחילת הלילה. ובמקום שלא נוכל להחמיר נפסק הלכה כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה. הכל מספק שלא נדע באמת הלכה בזה כאשר הארכתי בעז"ה בספרי הנ"ל ביאור באר היטב ע"ש: גם רבינו התנא ר´ יהודה הנשיא לא רצה להכריע במחלוקת התנאים בפירוש ובכונת בוא השמש. שקיעת החמה בין השמשות לילה. לכן השיב לשואל מאימתי קריאת שמע בערבית. בשעה שהכהנים נכנסין לאכל בתרומתן. שהוא בשעת בוא השמש שקיעת החמה. כמו שאמרנו שנאמר ובא השמש וטהר וגו´ וכונתו שאין בזה הלכה פסוקה. כי אם דין זמן קריאת שמע כדין זמן אכילת תרומה השנויה במחלוקת לר´ יהודה זמן הכסיף התחתון כבר בין השמשות ולר´ יוסי כהרף עין. ולר´ נחמיה חצי מיל. ועוד רבו הדעות בזה וכאלו השיב. זמן קריאת שמע ש"ע היא ברגע שמתחיל הלילה לכל דיני תורתנו אשר גבולו )תחילתו( נזכר בתורה המצות זמן אכילת תרומה. ובא השמש וטהר וגו´. אכן יש דעות הרבה בפירוש וכונת בוא השמש. ואין כאן המקום להזכיר כל המחלוקות והדעות ולהכריע ביניהם לפסוק הלכה. לכן תדרשנו משם. ואם תמצא וידעת זמן אכילת תרומה ידעת גם כן זמן קריאת שמע של ערבית.

ואם היה משיב לשואל מאימתי וכו´ בזמן צאת הכוכבים היה נראה מדבריו שמכריע. שגבול היום ותחילת הלילה היא בצאת הכוכבים. וזה ודאי אינו. כי מן התורה אין מוגבל היום והלילה בערך צאת הכוכבים. כי הם דוקא רמז וסימן בעלמא לדבר. ויש כמה דעות אף קודם שנראין הכוכבים הוא לילה. כנודע במציאות ע"פ דברי הש"ס הנ"ל. לכן השיב כן סתם בטוב טעם ודעת.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .