מועד קטן טו:

מנודה מהו בנעילת הסנדל אמר רב יהודה אמר שמואל וכו´ תיקו

יש לפרש למה לא מביא ראיה שמותר מפסוק )דברים כט, ד( ונעלך לא בלתה מעל רגלך. שמוכח שהיה להם מנעלים ברגליהם אף שהיו מנודין כמו שהוכיח הש"ס לקמן שמנודה מותר בתשמיש המטה. מישראל שהיו מנודין במדבר ושמשו מטותיהן. וכן שמנודה מותר לשלח קרבנותיו הוכיח הש"ס מישראל ששלחו קרבנותיהן אף שהיו מנודין.

ונראה לי לישב. כי לכאורה יש עוד לדקדק הלא נמצא סתירה ברורה בפסוק מענין זה. מקרא אחד אמר ונעלך לא בלתה מעל רגלך. מוכח שלבשו נעלים. ומקרא אחד אמר )שם ח, ד( שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה וגו´ ופירש רש"י לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות ע"כ. א"כ מוכח שלא היו נעלים ברגליהם.

אלא ודאי יש לומר שהכונה כשהלכו ונסעו בדרך ממקום למקום ודאי היה נעליהם ברגליהם אולם כשחנו הלכו יחפים בלא מנעלים. וזה מה שאמרינן בש"ס ת"ש כשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר. הא כיצד יצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ ע"כ: ואמרינן במסכת תענית )דף כג ע"ב( במעשה דאבא חלקיה כולה אורח´ לא סיים מסאני כי מטי למיא סיים מסאני. והשיב כולה אורחא חזינא במיא לא קא חזינא.

והנה יש סברא לומר כשהלכו ישראל במדבר ודאי לא הלכו יחפים. כי לא הלכו שם כבר מתמול שלשום. ובמקום נחשים ועקרבים. והוא בערך במים לאבא חלקי´ הנזכר. כי לא קא חזינא. אולם בעיר במקום תחנותם ודאי הלכו יחפים כי זה הוא בערך כולה אורחא דאבא חלקי´ כי קא חזינא.

ולא נדע לנו הטעם בבירור מה שהלכו ישראל יחפים במקום חנותם. ובדרך בנעלים. או מטעם שהיו מנודים שאסורים בנעילת הסנדל בעיר כי אם בדרך. או מטעם דרך ארץ ומוסר כמו שעשה אבא חלקיה. במקום שיוכל לראות ונודע לו הדרך הלך יחף. ובמים הלך בנעליו. ולכן לא נוכל להביא ראיה ולהוכיח מהפסוקים הנ"ל. כי פן ואולי המנודה מותר בנעילת הסנדל. ועם כל זה הלכו יחפים בעיר מדרך מוסר כמו שהלך אבא חלקיה. או באמת מנודה. אסור בנעילת הסנדל לכן לא היו להם נעלים ברגליהם בשעת תחנותם כאמור.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .