יומא עה.

והנשיאים הביאו את אבני השהם: תנא נשיאים ממש. וכן הוא אומר ורוח וגו´

ואף שמאמר זה נראה כלשון הפלגה וגוזמא. לדעתי ברור שהוא כפשוטו ממש. ממה שראיתי דוגמתו בעיני.

אור ליום ד´ י´ לחדש שבט שנת תרי"ז ירד גשם רב. ורוח מערבי חזק היה כל הלילה. וכשהאיר היום ראינו ומצאנו כל הגגות וחצרות ורחובות העיר מלאים מים וטיט עב ממש. וכל המים שנקוו בכלים בלילה מצאנום נשחת כי כולם מעורבים בטיט. ומוכח שהרוח החזק הגביה במרחקים באויר הרקיע אדמת הארץ הרבה בעב הענן )לא עפר ואבק )שטויב( הארץ( וירד בלילה בתוך הגשם. כי זה כששת הימים שהתמיד הגשם בכל גבולתנו. וכמעט בכל הארץ. ולא נמצא בחוץ עפר או אבק. כי אם רפש וטיט ממש מרוב הגשמים. ומוכח שהרוח הגביה והרים גוף וגוש זה. לא עפר ואבק. והפלא הזה היה מחלק דרומית יהודה עד סוף הצפוני א"י. כי היה בעה"ק חברון וגם עד מחוז ועיר ביר"ותי: וכנראה רפש וטיט ההוא נשאו הרוח משפת ים הגדול כי מראהו וגופו דומה בכל דבריו לרפש וטיט אשר נמצא על שפת הים ההוא. ומוכח שנשאו הרוח מהלך רב כמלך יום )אולי יותר ויותר( באויר הרקיע. כי ירושלים וחברון תו"ב הם כמהלך יום משפת הים.

ושמעתי אומרים שבגבול עיר בגדד בארץ בבל רואים לפעמים ענן גדול כבד ועב באויר הרקיע. ופתאום הוריד רפש וטיט בלא גשם ומטנף ומגעל הכל. וכדבר הזה היה בימות החמה בשנה זאת )תרי"ז( עד שכמעט היה חשך ואפלה במחוז ההוא שהיה העבים כל כך עב וכבד: והסיבה שהרוח הרים במדבר הסמוך לארץ בבל. אבק ועפר למעלה ונתחבר עם האדים הלחים אשר למעלה באויר הרקיע. וירדו רפש וטיט. והנה מצינו ארץ חוילה בואך אשר על פני מצרים תכונת עמלק )שמואל א´ טו, ז( והוא בגבול ערב במחוז הר סיני אשר שם ישבו אז בני ישראל. ומצינו גם כן )בראשית ב, יא( פישון הוא הסובב את כל ארץ החחוילה וגו´ שם הבדולח ואבן השוהם. ופירש הגאון רבינו סעדיה וכן פירש רש"י ואבע"ז שפישון הוא ניל. יאור מצרים )א( וא"כ מוכח שארץ החוילה אשר שם אבן השהם.

[*****33

)א( עיין בספרי תבוה"א דף קל"ג ע"א שכתבתי שיש סברא לומר ששתי מדינות נמצאים ששמותן חוילה. א´ המזרחי בגבול הודו והב´ מערבי על פני אץ מצרים הנזכרים לעיל: ועל דבר הפלא הגדול שלא נודע לנו איה תכונת עדן על פי גבולי ארבעה נהרות הידועים. ואיך בגדר האפשרי שנילוס )הוא הפישון( היורד בחלק אפריקה. היה לו חיבור עם הנהר היוצא מעדן אשר ממנו יצא פרת וחדקל שהם בחלק אזיא הלא ים הגדול וים סוף מפסיק בין אזיא לאפריקא: לדעתי יש להשיב. שכבר ידוע וכתבתי לעיל במקומו ד´ ע"א שהסבר´ נותנת שבתחילת הבריאה היה דוקא יבשה וים האוקינוס הסובב את כל כדור הארץ ולא היה ולא נברא אז ים הגדול וים סוף וים השחור וכו´ וג´ חלקי ארץ אירופה אסיה ואפריקה היו מחוברין ממש. כי אם על ידי המבול או סיבה אחרת יצא ים האוקינוס מגבולו ונכנס ביבשה ונתהוו על ידי זה הימים האחרים וא"כ בתחילת הבריאה בנטוע גן עדן ודאי בקל אפשר שנילוס שאף הוא כעת בחלק אפריקה היה מחובר עם הנהר היוצא מעדן בחלק אסיה. מה שאין כן עתה אחר שנתהוו הימים האלה המפסיקים ומפרידים.

ובאמת לא נודע בבירור מה הם הגיחון והפישון. כבר כתבתי דעת האומרים שפישון הוא הניל. וגיחון לא מפרשי´ ולא מבאירים. אולם יש סברה לומר שגיחון הוא הניל. לפי שיושבי ארץ כוש )חאב"ש( קוראין לניל גאאחא"ן. וכן כתב היוספין בספרו חלק קדמניות פרק א´ ספר א´. ופישון כתב שהוא נהר גאעע"ס )נהר גיחון(. ועד היום נמצא גאחו"ן בחלק פרס הצפוני. ההולך צפונה לים אוראל )אוראל זעע(. ומי יעמוד בסוד ה´.

והורידם בתוך מחנה ישראל.

כמו שראינו בעינינו שרוח? והנשיאים הורידו לנו אדמת שפת ים הגדול ממרחק רב.

יומא עג:

ריש פרק יה"כ אסור באכילה וכו´. אסור ענוש כרת הוא אמר ר"א ואיתימא ר"י לא נצרכים אלא לחצי שיעור

יש לדקדק למה לא תנא רבה"ק כן גם בשאר דברים האסורים אשר באכלם חיוב כרת. והיה לו לומר גם כן חג המצות אסור באכילת חמץ. דם חלב נותר )נבלה וטרפה( אסור באכילה והיינו דייקינין אסור ענוש כרת הוא. ונוכל גם כן לתרץ לא לנצרכים אלא לחצי שיעור. ולמה תנא כן דוקא ביום הכיפורים.

ונראה שאין סברא שרבה"ק התנה לנו דבר שהוא מקרא מפורש בתורה שבחג המצות אסור לאכול חמץ ושאור ואוכלו בכרת. וכן איסור אכילת חלב ודם נבלה וטרפה וכדומה.

אכן באיסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים חידוש השמיע לנו שאין נזכר בתורה איסור אכילה ושתייה וכו´ ביום הכיפורים כי אם תענו את נפשותיכם. ולא נדע מן המקרא מה היא ענוי. עד שהקשה הש"ס )דף עד ע"ב( ת"ר תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה או בצינה כדי שיצטער ת"ל וכל מלאכה לא תעשו וכו´ ע"ש. ושפיר השמיע לנו דבר חידוש שעינוי הנזכר בתורה היא אכילה ושתיה וכו´. אולם יש לדקדק למה הזכיר לשון איסור דוקא הלא ענוש כרת הוא. והל"ל האוכל ושותה ביום הכיפורים חייב כרת. הלא ענוש כרת הוא. ולמה טפס דוקא לשון איסור. ומתר. ר"א לא נצרכה אלא לחצי שיעור. מה שאין כן בשאר איסורים שאין צריך התנא להזכיר´ כי מקרא מפורש הוא. ולא יש מקום לדקדק ולדייק להשמיע לנו איסור חצי שיעור: וראיה לדברי שכונת התנא במתניתן לפרש לנו דוקא כונת עינוי ולא מה שאסור ביום הכיפורים. למה לא הזכיר גם כן איסור מלאככה. שהיא גם כן בכרת. אלא ודאי שאין דרך התנא להשמיענו מה שהוא מקרא מפורש כי איסור מלאכה ביום הכיפורים נזכר מפורש במקרא. והכל יודעים מה היאהמלאכה )המפורש בשבת( מה שאין כן בעינוי זה לא נדע מפשטות המקרא והכרח הוא להשמיע לו. ושנה לשונו ותפס לשון איסור להודיע לנו גם כן דין חצי שאסור. אכן בשאר איסורים הם מפורשים ומבוארים בתורה אינו דרך התנא להזכיר וזה פשוט.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .