עבודה זרה ח.

וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודה זרה. ושאין בה שריפה אין בה עבודה זרה. ובירושלמי הקשה וז"ל וכתיב בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים וגו´ כי מתנינא כל מיתה שיש בה עישון ושריפה יש בה עבודה זרה. שאין בה עישון ושריפה אין בה עבודה זרה ע"כ

והרמב"ם )פ"ט ה"ה מהלכות עכו"ם( כתב וכל מיתה ששורפין בה כלים ומקטרים קטרת בידוע שיש בה עכו"ם ע"כ: אין ספק שמפרש לשון הירושלמי עישון ושריפה שמקטרים קטרת: ולא נדע מה זה עישון. ומה זה מקטרים קטרת.

ולדעתי ברור שכונה אחרת בדברי הירושלמי: ואעתיק מה שמצאתי בדברי הימים למלכי רומי מלה במלה וזה לשונו. אלס דיא אשע דעס קאיזערס MARCI AURELI דער אין וויען שטארב. פאן דארט נאך ראם געקאממען. זא וואורדע איהם דאזעלבסט דיא לעטצטע עהרע אנגעקאממען. אונד נעבסט דעס. דאס זיא זיינע אשע אלס איין הייליגטהום עמפפאנגען וכו´. עס וואר אבער ניכטס אנדערס אלס איין בעזאנדערער זאלעננר אקטום. דא מאן נאך רא"מיש היידנישר וויזע דיא קאיזר נאך איהרעם טאדע געהייליגט. אדער פערגא"טטערט אונד זיא אין צאהל דער גא"טטר איינפערלייבט האטטע. דיעזע צערמאניע נעננטען זיא איינע פערגא"טטערונג אונד בייא איינעס דערגלייכען אנגעשטללטען פעסט. אונד גא"טטר דיענסט פערמערקטע מאן אלסדאן אין דער גאנצען שטאדט ראס איינע אללגעמיינע טרויער )והזכיר כל מעשה השרפה באריכות שאין נוגע לעניננו. כי אם שמספר שנבנה בנין גבוה מיוחד מעצים אשר בו נעשה מעשה השריפה ואמר( זא דאן פלאג אויס דעס גיפפעל דעס אבערסטן שטאקווערקס איין אדלער הערפאר. דען מאן פארזא"טצליך היניין געטהאן. אונד נון אויס ליעס. דער זיך זאגלייך מינו דעס רויך אונד פייערפלאממען געגען דען היממעל אויפשוואנג דא גלויבטען נון דיא רא"מער. דאס דערזעלבע דיא זעעלע דעס פערשטאארבענען קאיזערס פאן דער ערדע אין דען היממעל טראגע. אונד פאן זעלבער צייט אן ווארד איין זאלכר פירסט וויא דיא אנדערן גא"טטער פערעהרט אונד אנגעבעטעט GIT HERODAN L 4: C 2: עכ"ל.

ואין ספק בלבי שמה שכתב הירושלמי עישון ושרפה. כונתו על מעשה נשר הנזכר שברח ויפרח למעלה באויר הרקיע בעת שיעלה העשן והלפידים מתוך השרפה. כנזכר בסיפור האמור והוא עבודה זרה ממש שמרגע ההיא קוראים ועושים למלך ההוא לאלקות. ובלא מעשה נשר אין בשרפה שום עבודה זרה כי אם שנעשה הדבר לכבוד המלך. ולא שעשוהו לאלקות.

גם מוכח מסיפור זה. ששריפה זאת לאו שריפת כלי המלך היה כי אם שריפת גופם ממש עד שנעשה לאפר ועפר. וא"כ שריפת כלי המלך מותרת והיא נוהגת גם בישראל. אכן שריפת גופי המלך עם מעשה נשר. שהוא עישון ושריפה. עבודה זרה ממש היא. אבל לא שמקטירין קטרת בשעת השרפה.

ונמצא עוד בספרי דברי הימים של רומי. שלא בלבד אחר מות מלכיהם עשאום לאלקות. כי מהם גם בעודנו חיים עמהם. אחר שעשו מעשים גדולים ונפלאים. ונלחמו מלחמות רבות והם אהובים הרבה להמון העם כבדוהו ועשוהו לאלקות.

ובזה נראה לפרש לשון תנחומא פרשת בראשית אנרינוס מלך אדום )רומי( כיון שכבש את העולם עולו הלך לו לרומי אמר לבני פלטרין שלו מבקש אני מכם שתעשו אותי אלוה שהרי כבשתי את כל העולם אמרו לו עדיין לא שלטת בעירו ולביתו. הלך והספיקו בידו והחריב בית המקדש והגלה את ישראל וחזר לרומי א"ל כבר החרבתי ביתו ושרפתי היכלו והגליתי עמו עשו אותי אלוה. אמר ר´ ברכי שלשה פילוסופין היו לו הראשון א"ל וכו´ ע"ש: הוא הדבר אשר בקש אנדרינוס מגדולי רומי שגם בחייו יקראוהו ויעשוהו אלקות כדרך המלכים המפורסמים והתפאר להם בכל גדולות שעשה כבר. אכן הם ידעו שלא הגיע עודנו למדרגה ולמעלה זאת ולא יכלו להשיב לו כן. לכן השיבו לו שלשה פילוסופין שלו בדרך דעת ומוסר. אבל באמת דחיה בעלמא דחוהו. דוקא להשתיקו. כי לא השיבו כן לכל מלכיהם אשר עשאום אלקות: ומה שאמר להם שכבש את כל העולם. הכונה שכבש אז מדינת בריטאני"א על ידי שר צבאו יולאוס סעפערוס )עיין בספרי מעשה הארץ דף כ"ה ע"א( ומדינה ההיא היתה להם קצה וסוף העולם מה שנזכר שהחריב את בית המקדש ושרף ההיכל. לא הוא החריב ירושלים ושרף את בית המקדש. כי אם החריב עיר המפוארה ביתר. אכן הוא השבית אז יתר הפלטה מירושלים ומכל הארץ. ובזמנו נחרש ההיכל והרי הוא כאלו החריב ירושלים ושרף ההיכל.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .