תמיד לב.

ואלא חמה באמצע רקיע מאי טעמא אין הכל מסתכלין בה. משום דקאי להדיא ולא כסי לי´ מידי ע"כ

ופירש המפרש בד"ה ולא כסי לפי שעומד בגובהי של רקיע ואין שום דבר מאפיל. אבל בערבית ושחרית עומד בשפולי של רקיע ויש הרים גבוהים שמאפילין בין השמש והרואים בו ע"כ. לשון זה אינו מובן. וברור שכונת הש"ס על האידים העולים תמיד מן הארץ ומחשיכים קצת אור השמש. עד שבערבית ושחרית יש כח בעיני האדם לראות בשמש. וכן מצאתי בדברי התשב"ץ ובהקדמת ספרו היקר מגן אבות. אכן יש לבאר מאחר שאידים עולים מכל צד שבכדור הארץ )ועליתם בערך נ"ב מיל לגבהי אויר הרקע. כשהארכתי בספרי תבואות השמש במאמר אילת השחר דף כי אם ע"א( וא"כ גם כשהשמש בגבהי הרקיע האידים מפסיקים בינו ובין עינינו כמו בערבית ושחרית. ולמה לא נוכל להסתכל בו.

לדעתי יש הפרש גדול בין הזמנים האלה. ידוע שאידים יעלו למעלה לאויר הרקיע כמעט בקוים ישרים. וכל מה שיעלו ויתרחקו מגוף הארץ יתדקקו ויתזככו ויקלו. וא"כ בחצות היום שהשמש כמעט מכוון ממעל לראשנו וקו ראית עינינו לשמש הוא גם כן בקו היושר מלמטה למעלה. יתנוצץ כח השמש לעינינו בין קוי האדים העולים בקוים ישרים. ואף אם אינם כולם בקוים ישרים. אין כח בהם להפסיק ולהחשיך אור השמש. כי לא יפסיקו אז כי אם האידים אשר יעלו דוקא משטת הקטן אשר עומד עליו האיש הרואה ההוא. בדרך משל שטח של אמה על אמה מה שאין כן בשחרית ובערבית שהשמש בשפולי הרקיע. וקו ראיה עינינו לשמש הוא בקו היושר מזרחה או מערבה דרך כל האידים שיעלו מהארץ. וביותר שאידים כל זמן שהם סמוכים לארץ הם עבים וכבדים. והכרח שבשני זמנים אלה קוי ראות עינינו דרך כל האידים העבים והכבדים. ודאי כח בעינינו להסתכל בו: )עיין הציור(.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .