נדה לח.

אמר שמואל אין האשה מתעברת ויולדת אלא לרע"א יום לרע"ב יום או לרע"ג

)א( פירש רש"י דהוו להו תשעה חדשים שלמים של שלשים וביום ראשון של עשירי יולדת. או לרע"ב כלומר אם לא קלט הזרע יום א´ קולט בשני ומיום קולטתו הוי התחלת העיבור או לרע"ג שאם לא קלט בשני קולט בשלישי אבל אם לא קלט בשלישי שוב אינו קולט דקי"ל דעד השלישי הוי ראוי להזריע מעאן ואילך מסריח עכ"ל. )וברש"י כתיבת יד נושן מצאתי וז"ל והאמר שמואל וכו´ או דהוו להו כל תשעה החדשים שלמים של שלשים יום. וביום א´ עשירי יולדת או לרע"ב מתשמיש כגון אם לא קלט וכו´ או לרע"ג מתשמיש להו כגון שלא קלט בשני וקלט בשלישי. אבל לא לרע"ד דאם לא קלט וכו´(

יש לדקדק על פירוש רש"י דקדוק גדול וחזק. איך נוכל לפרש שחילוק רע"א רע"ב רע"ג תולי בימי הקליטה הלא אין כונת שמואל כי אם על העיבור ממש. שאמר אין האשה מתעברת ויולדת ובודאי התחלת העיבור היא עת הקליטה וכאלו אמר אין האשה מתעברת שנקלט הזרע ויולדת אלא וכו´. ואיך שייך באופן זה לומר שינוים פעמים כן ופעמים כן. הלא החשבון הוא מעת קליטת הזרע.

ואם היה שמואל אומר אין האשה משמשת ויולדת אלא וכו´ נכון לפרש פעמים כן ופעמים כן. כי לא נדע זמן הקליטה אם הוא בליל א´ או ב´ או ג´. אכן לשונו מתעברת ויולדת. מוכח שמעת הקליטה חשב. ונמצא השינויים אלה רע"א רע"ב רע"ג אף בקליטה אחת ר"ל בקליטות השוות.

ועוד מה יענה רש"י על לשון הירושלמי יבמות )פ"ד הי"א( וכן נדה )פ"א ה"ד( ר´ ברכי´ בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת או לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לרע"ד ע"כ ואם הימים שהם יותר מן ר"ע הם ימי ספק קליטה. איך שייך קליטה ליום רביעי הלא כבר נסרח. ואיך נמצא רע"ד.

וכן נזכר שם. עד כמה הכרת הולד )ג´ חדשים( ר´ זעירא רבב"ז אמר ר"ח בשם ר´ חזקיה רבה אפילו רובו של ראשון ורובו של אחרון והאמצעי שלם. ר´ אסי אמר צ´ יום שלימין שמואל אמר הן ועיבוריהן ובבראשית רבה פ´ ק´ ר"ב בשם ר´ שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או לרע"א או לרע"ב או לרע"ג הן ועיבוריהן ע"כ.

ויש לפרש כונת הן ועיבוריהן. הבעל מכ"ה פירש שהן ימי הקליטה. כמו שפירש רש"י במסכת נדה הנזכר ונעלם ממנו גם כן לשון הירושלמי הנ"ל שאמר גם רע"ד. ועוד לשון עיבור עיבוריהן אין סובל פירוש וכונה זאת. כי בכל מקום כונת עיבור על ימי החדש או השנה לענין מלא וחסר להשוות זמן גלגל ותקופת השמש והירח. לא ענין ימי קליטת הזרע.

לדעתי כונה אחרת בלשון הן ועיבוריהן. וכן ברע"א רע"ב רע"ג רע"ד: בשלושה מקומות הנזכרים נאמר ענין זה מעיבור האשה בשם שמואל ירחנאי. אסייא דרבי שהיה בקי בשבילי דקיע בידיעת מהלך השמש והירח. וכן בשבילי חדרי בן האשה וידע חשבונות אלה עד תכלית הדבר. שבשתי ידיעות אלה לא נמצא בזמנו גדול ממנו )וכן אמו שם בירושלמי אב´בר ווא פליג על שמואל בריה. לשון תמיה הלא אין גדול ממנו בחכמה זאת. ודאי דבריו ברורים ואמתים ומי פליג על דבריו(.

והנה לדיני תוה"ק כבר כתב הרמב"ם )פ"ב הי"ב מהלכות אישות( וז"ל כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינן לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור שהן פשוטות ומעוברות ע"פ בית דין כמו שהם קובעין אותן כמו שבארנו בהלכות קדה"ח ובאותן השנים מונין לכל דברי הדת עכ"ל.

ועתה אחקור איך נחשב הזמן בענין דרך וכח הטבע. כמו על דבר הריון בעלי חיים. ע"ד זמן משך גידול פרי אילנות וצמחים וכדומה. אם ע"פ מהלך השמש. שנות החמה או ע"פ מהלך הלבנה. חדשי הלבנה.

ידוע שתקופת הלבנה היא כ"ט יום שש שעות מ"ד מינוטי וחלק ח"י )תשצ"ג( חלקים(. ויעלה לשנים עשר חדשים שנ"ד יום שמונה שעות מ"ח מינוטי ושני שליש. אכן תקופת השנה ע"פ סברת ר´ אדא שס"ה יום חמש שעות תתקצ"ז חלקים מ"ה רגעים. וע"פ סברת מר שמואל הוא שס"ה יום שש שעות. ונמצא תקופת השמש למר שמואל לחדש ערך שלשים יום וחצי )עשר שעות וחצי(. ובשלשה חדשים הוא צ"א יום שבע שעה וחצי. ובתשעה חדשים הוא רע"ג יום עשרים ושתים שעה וחצי. וזה טעם פלוגתם ר´ אסי אמר תשעים יום. שמואל אמר הן ועיבוריהן. ר"ל אם מחלקין שלשה חדשים ע"פ מהלך תקופת השמש יעלו יותר מתשעים יום והוא עוד יום אחד שבע שעה וחצי והזמן שהוא יותר מתשעים יום נקרא עיבור ל שלשה חדשים )כמו ערכין דף ל"א ע"א ר´ אומר יתן לו שנה ועיבורה(. וזה שאמר הן ועיבוריהן. וכן מה שאמר אין אשה יולדת אלא לרע"א וכו´ הן תשעה חדשים ועיבוריהן. שעולים באמת רע"ג יום וכ"ב שעה וחצי. ולכן הוסיף הירושלמי ואמר גם לרע"ד יום. )שחסר דוקא שעה וחצי לרע"ד ימים שלמים( ואולי לא חשב בבבלי רע"ד לפי שאינם שלמים שחסר שעה וחצי. והכונה שתשעה חדשים שלמים הם בדקדוק ובצימצום. שעולה משך זמן ימי החדש. ע"פ מהלך השמש שלשים יום עשר שעה וחצי.

ויש לבאר ולפרש מאיזהו סיבה השינוים אלה עד ארבעה ימים רע"א רע"ב רע"ג רע"ד הלא לא נשלמו עד תשעה חדשים ועיבוריהן כי אם עד רע"ד )פחות שעה וחצי( כי כבר הראתי לדעת שאי אפשר לומר שהסיבה היא קדימת או אחירת קליטת הזרע כפירש רש"י.

לדעתי הסבה כמו שהביא הירושלמי המדרש הנזכרים מעשה בבקרות של בית רבי שנתעברו בעת אחת ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו לאחר זמן. וכן נזכר שם בחמרה )אתון( אינה פוחתת מימות הלבנה ואינה מוספת על ימות החמה ע"כ ע"ש. ואין ספק ששמואל המופלג בחכמות ובידיעות אלה. ובקי בטבע חדרי בטן אשה ידע שאשה גם כן פעמים פוחתת ופעמים מוספת. כי אין כל טבע הגופים שוה. וידע שאין אשה פוחתת מר"ע ואין מוספת על רע"ד: וכן אמר שמואל )שם במדרש ובירושלמי( כל שהוא בה"רבה הוא בארבה. ר"ל שהוא ברי"ב כמנין הר"בה. ר"ל שהוא ברי"ב יום הוא חי. והכונה שבעה חדשים שלמים כחשבון הנזכר. ואמת לשמואל יעלו שבעה חדשים רי"ג יום ושעה וחצי. והוא יותר מרי"ב כמנין הר"בה. אכן לא מחליט שפחות או יותר אינו חי )כי ודאי אם תשעה חדשים ר"ע ימים הם. שבעה חדשים ר"י יעלו. וא"כ לשמואל כל שהוא בן ר"י חי. וכן אם תשעה חדשים כרע"ד ימים הם. ז´ חדשים רי"ג ימים )מעט יותר( ומוכח שלשמואל גם כן רי"ג חי( כי אם שכונתו שבן רי"ב ודאי חי שהוא ממוצע בין ר"י ובין רי"ג. ועל דרך שאמרו שלפעמים פוחתת ולפעמים מוספת. ודבר זה דוקא דרך רמז ודרוש הוא שתיבת הרב"ה עולה דוקא רי"ב.

וכל דברים אלה הן ע"פ סברת שמואל. אמת שהיה מושלם בכל מדע וחכמה. עם כל זה אין הלכה לחשב בדיני תוה"ק כן. כמו שכתב הרמב"ם שהבאתי לעיל. וחשבון עת הלידה ועת גדלות. לפי דברי חכז"ל ענין פליאה וענין השגחה והסכמה פרטית היא. עד אמרם בירושלמי נדרים )פ"ז הי"ג( א"ר אבון אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. בת שלש שנים ויום אחד, נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין, ואם לאו אינן חוזרין ע"כ. וכן אמרינן במסכת נדה )הנזכרת לעיל( שיפורא גורם. ר"ל קול שופר של בית דין שמקדשין ומעברין את החדש. עיין אבן העזר )סימן קנ"ו ס"ד([.

)א( א"ש אין האשה מתעברת וכו´ שנאמר ויהי לתקופות הימים וגו´ מעוט תקופות שנים מיעוט ימים שנים ע"כ: כתב המהרש"א בחדושי אגדות וז"ל לפי פשוטו לתקופ´ לא משמע לשון רבי אלא שהוא דבוק ולשון יחיד וכו´ ודרשו לתקופת כמו לתקופות וכו´ ע"ש במכ"ת הלא בכל ספרינו לתקופות כתיב לשון רבים. והוא דבוק בלשון רבים. כמו בנות הארץ. משפחות האדמה. וכן מוכח מלשון הש"ס באר היטב. מיעוט תקופות שתים. ומה לנו לדחוק ולומר שדרשו לתקופת כמו לתקופות וצ"ע:*

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .