ד:יד

כבסי מרעה לבך וגו´

ידוע וגלוי המעשה הרע הצרות והרעות אשר עברו על עם ה´ בגזרות השמד שנת תתנ"ו שנדרו ונדברו הנצרים יושבי ארצות המערב. )אייראפא( לעלות לירושלים להלחם עם הישמעמאלים לקחת ארץ ישראל מידם. והסבה לדבר הזה היתה איש אחד צרפתי שמו פידרו אירימיטה עלה ירושלימה לבקר קבר ההוא. וירא בסבלות ושפלות הערלים אשר נמצאו שם. וישב ויגד ויספר לאחיו. וילך מעיר לעיר וירים קולו להתעורר לב הערלים. לקום ולעלות להתנקם דם הנצרי ודם הנצרים אשר שופכים הישמעאלים שם ארצה ויבא עד לפני שער הפאפא )הפאסט( אורבאן השני. והוא ראש כל יושבי המערב. ויקהל הפאפא כל כומרי וגדולי ארצות המערב להתיעץ עמהם. ויעש אסיפה גדולה עד מאוד. עם אין מספר עד שאין מקום יכיל אותם. ויקבצם מחוץ. תחת אויר הרקיע ויעמוד אורבאן על מקום גבוה. על ההר. ומשמיע להם לשון ודברי האונגליו"ן שלהם. ויאמר שישו הגיד לו לקרוא דרור עונות לכל העם אשר יתנדבו לעלות ירושלימה להלחם עם הישמעאלים להוציא קבר ההוא מידם. ויען כל העם קול גדול כן נעשה. ויהי עת צרה לישראל כל יושבי ארץ המערב. כי אמרו ננקום תחילה מישראל היושבים בארצות האלה. טרם נעלה ההרה לנקום מישמעאלים. ורוב הצרות רח"ל עברו על ראשי עם ה´ היושבים בעיר מגנצ"א ורמיש"א קולוני"א ושפיר"א. אולם בעיר שפיר"א הצילם ה´ ולא הכו מהם )ביום שב"ק ח´ אייר( כי אם עשר נפשות. והנשארים נמלטו על ידי ההגמון. כי חמל עינו עליהם ויצילם מיד אויב. מה שאין כן בשאר המקומות. כמעט לא נשאר מהם. וכולם מסרו נפשם על קדוש השם השי"ת כאשר האריך לספר ר´ יוסף הכהן בספרו עמק הבכא דף י"ד וכו´ ויעלו ירושלמה ויכו שם כל נפש אדם ואין להאריך עוד.

ואמרתי דברים אלה נרמזים בנבואת ירמיהו. כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי. עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך:

כי אבותינו חטאו ונתגלגל מעשה איש הידוע שנתלה ונקבר בירושלים. והמאמינים בו חשבו מחשבות הבל וריק מחשבות און. ונתחבר על האיש הזה ועל מעשיו ספר אונג"ליון וצעק הנביא. ירושלים טהרי לבך למען לא תהיה סיבה. לאמר עד מתי תליו בקרבך מחשבות אונך. מרמז שלא ידרמו עוניך שילין ר"ל שיקבר שם איש מחשובת און )אונג"ליון(.

ומפרש ומבאר איך יתהוה רעות לישראל מזה. ואמר כי קול מגיד מדן. ומשמיע און מהר אפרים:

כי בימים ההם יקום מגיד. וירים קולו לאמר מתנקם דם נצרים וזה מגיד מדן והוא הרשע פידרי הנז"ל. ומשמיע און מהר אפרים מרמז על אסיפת הפאפא אורבאן שהוא ראש ליושבי מערב. ועמד על הר. וקורא ומשמיע להם לשון )אונגליון( למהר הוא אורבאן פאפא ראש יושבי מערב. הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלים נצרים באו מארץ המרחק. ויתנו על ערי יהודה קולם. הזכירו והשמיעו בכל מלכות וארצות המערב )אייראפא( עלו ירושלימה ושם בירושלים נשמע קול נהי. נצרים באו מארץ המרחק. אולם בארץ אשר יצאו משם נאמר ויתנו וי יתנו על ערי יהודה ר"ל על הערים אשר ישבו שם יהודים. והם קולם וביותר על ערים אלה "קולוניא וירמישא" מגנצא. ול´ מורה על שפירא שאות ל´ הוא חלק עשירית של ש: רמז שלא נהרגו שם כי אם עשר נפשות לכן בא שפי"רא רק ברמז חלק עשירית שהוא ל´ לא ברמז ש´. ובא לציון גואל.

ז:כב

כי לא דברתי וגו´ כי אם את הדבר הזה צויתי אתם שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואת תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך וגו´

מרמז על מה שנאמר )שמות יט, ד( אתם ראיתם וגו´ ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי וגו´ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

ט:כב

כה אמר ה´ אל יתהלל חכם בחכמתו וגו´

אמרו חכז"ל אין שכינה שורה כי אם על חכם גבור ועשיר הכונה לקנין הנבואה צריך שלש הכנות אלו. שעדרם מונע להגיע לשלימות ולמדרגה זאת. שיהיה לו גוף בריא. בלא חסרון בלא צער חלי ויסורין. כי דברים אלו מונעין שלא יוכל לעסוק בדברי חכמה ומושכלות. וגורמין ביטול תורה ותפלה. על דרך לא הן ולא שכרן. ועל זה רמזו גבור רצוי לומר שלימות הגוף:

גם הכרח שלא יהיה בכלל לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר. שהעניות והדאגות והעצבות הן מניעות גדולות והן מעבירין אותו על דעתו. וזה שאמרו עשיר ר"ל שלימות צרכי הגוף והוא הכסף:

ובודאי בלב איש בער לא ידע לא תחל נבואה. אם לא קנה כבר חכמה ועל ידה יוכל לעלות ולהגיע למדרגת נבואה. והו´ שלימת השכל ועל זה רמזו חכם. ואף אם כבר קנה ג´ שלימות אלו. אם אין לו שכל לדעת ולהבין ללכת בדרכי ה´ לעשות צדקה חסד ומשפט עם כל איש ואיש לא יועילו לו כל הכונות וקנינים אלו ולא יגיע למעלת ומדרגת השלמים ההמה הנביאים. וזאת כונת הנביא אל יתהלל חכם בחכמתו והגבור בגבורתו ועשיר בעשרו אל יתברך בלבבו לומר ודאי אגיע למדרגת הנבואה ויתהלל כבר בה. לא כן הדבר כי כל זמן שלא יש לו גם כן הקנין לדעת ולהבין ולהודיע לשמור ולעשות ללכת בדרכי ה´ לא יגיע למבוקשו )כמו שנזכר לקמן כ"ב ט"ז דן דין עני ואביון אז טוב הלא היא הדעת אתי נאום ה´(.

לג:כה

כה אמר ה´ אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי

אמרתי בדרך דרוש הנה מצאנו ששבת נקראת ברית. וגם מילה נקראת כן. ושבת מורה על אמונה שהקב"ה קדמון וברא שמים וארץ. וכל מי שמודה בשבת ושמרהו וזכרהו מודה שהקב"ה קדמון. וכל מי שמחלל שבר הרי הוא כאלו מכחיש שהקב"ה ברא שמים וארץ וכל צבאם וטבעם ומשפט וחוקות הטבע:

ויש הפרש בין ברית מילה וברית שבת. כי מצות מילה. ר"ל לקיים המצוה הוא דוקא ביום. ובלילה אינה נוהגת. מה שאין כן במצות שבת שנוהגת יום ולילה. ולפי זה מכונה שבת בשם ברית יומם ולילה אבל מילה היא דוקא ברית יומם. וזה זאמר אם לא בריתי יומם ולילה ר"ל שלא נתקיים מצות שבת שהוא ברית יומם ולילה. שח"ו מחללים שב. חוקות שמים וארץ לא שמתי. הרי בזה מודים ומודיעים חלילה שלעולם קדמון. ואני לא שמתי חוקות שמים וארץ בטבע כי זה בזה תלוי וק"ל.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .