ח:יד

ויבא אותי אל פתח שער בית ה´ אשר אל הצפונה והנה שם אנשים יושבות מבכות את התמוז

בדרך רמז נראה לי. שמרמז פסוק זה על זמן החרבן בעו"ה שמצפון תפתח הרעה. שהוא ארץ בבל וארץ כשדים ובשעה עשר לחודש תמוז נבקע העיר ועלו כל אנשי המלחמה והתחיל החרבן:

ועל זה רמז הפסוק פתח שער בית ה´ אשר אל הצפונה. שהראה לו מצד זה תבוא הרעה והחרבן על העיר ועל הארץ. לכן והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז שנשים יושבות ובוכות על מעשה שאירע בחדש התמוז. שהתחיל בעו"ה חרבן הבית:

ואמרתי שלא נמצא שורש בכה בלשון זה בבנין הכבד. שמורה בכיה גולה עצומה מעוררת. ע שגם אחרים בוכים לקול המבכה. כי אם הנשים יושבות מבכות את התמוז. ורחל מבכה על בניה )ירמיהו לא, טו( שמרמז גם כן ע"ז. למה הנשים מבכות את התמוז. שעבדו עבודה זרה ועל זה נגזר חורבן הבית לכן היא מבכה על בניה. וה´ ינחמינו אמן.

מד:לא

וכל נבלה וטרפה מין העוף ומין הבהמה לא יאכלו הכהנים

מקשה הש"ס )מנחות מה, עא( כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי אר"י פרשה זו אליהו עתיד לדורשה ע"כ.

יש לבאר למה לא הקשו כן מלשון התורה )ויקרא כד, ח( נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה. וכל הפרשה לכהנים נאמרה. נשאל גם כן כהן הוא דלא יאכל הא ישראל יאכל: לדעתי יש לחלק:

שהתורה אמרה שאם הקריב הכהן בטומאה. או אכל קדש שחייב כרת. והזכיר כל מיני טומאה. טומאת הצרעת. זיבה. טומאת המת. בעל קרי. מגע שרץ. וכל טומאות אלה לא יש איסור אחר בדבר כשנטמא בהן. והזכיר עוד טומאה אחת שאי אפשר לטמא בה בהיתר. כי אם שיעשה איסור. וזה נבלה וטרפה לא יאכל לטמא בה )ועיין רש"י( שהכונה שאם אכל נבלת עוף טהור שמטמאה בבית הבליעה שאסור לאכול בקדשים. ונפרש לשון המקרא כאלו נאמר או איש אשר יאכל נבלה וטרפה נטמא בה. מה שאין כן בפסוק כל נבלה וטרפה מן העוף וגו´ שאין לו המשך עם המקראות המוקדמים בענין הזה. ודאי נוכל לדקדק כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי.

בני המשפחה :

· מיכל רוזנמן . · ישראל שורץ . · עופרה אדלשטיין . · נעמי טויבר .

....

· שולמית קרויזר . · אליעזר שורץ . · יוסף שורץ .