|
ד:יח
ואורח צדיקים כאור נגה
סה"ת רמ"ח. שמצות מאירים ולהורות להם את הדרך אשר ילכו בה.
יב:כא
לא יאנה לצדיק כל און
ר"ת אכל דוקא בדבר אכילה. כפירש תוספת במסכת חולין )דף ה ע"ב( בענין השתא בהמתן של צדיקים כו´ שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור עד כאן. יאונה לצדיק כל און ר"ת וסה"ת אכילה קלן ר"ל קלון שהיא גנאי לו אם יכשל בה.
טז:יד
תחת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה
ס"ת משה שעל ידי עצץ משה המגפה נעצרה )במדבר יז, יא([.
י"ח ט´ גם מתרפה במלאכתו חבר הוא לאיש משחית:
מי שלא רודף אחר מצות הרי הוא כאלו עובר בלאו על ידי שנתרשל במצות יכשל בדבר האסור. שיש אנשים שאמרו די לנו אם אנחנו מסוג האנשים של סור מרע. אף אם איננו עושי טובן. לכן אמר לא כן הוא. מאחר שאין עושין טוב אי אפשר שיהיו סור מרע כי המתרפה וגו´
יח:ט
איש רעים וגו´ ויש אהב דבק מאח
שם אח במדרגה זאת. דוקא שם מושמאל הוא. כי איך יקראו אח אם שחת רחמיו. שאחר דבק ממנו. אין זה כי אם כאחוות יעקב ועשו. אף מיבטן אחד יצאו. ואב א´ לשניהם. בקש עשו רעת יעקב והיא לו לאויב. ואין ספק שבקל נמצא אהב שהוא שהוא בק באהבתו לזולתו יותר משדבק עשו ליעקב.
ואמרתי רמז לדבר ו"י"ש" א"ה"ב" ד"ב"ק" מ"א"ח" ראשי תבות אדום. אמצע התיבות האיב סה"ת שחבק )וירץ עשו לקראתו ויחבקהו )בראשית ג, ד( נמצא אהב שדבק מאת ר"ל מעשו האויב הוא אדום שחבק את יעקב.
כא:יג
משכיל ציק לבית רשע מסלף רשעים לרע
אולי היו בתחילה שוגגים ולא ידעו שיש במעשיהם ומנהגם דבר איסור חטאת ועון ומאחר שהצדיק משכיל לביתם ויוכיחם. ולא שמעו והם נעשו מזידים. וזה שמסלף כל בני ביתו לרע.
כח:כד
גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע
חבר הוא לאיש משחית:
יש לומר שמקרא זה מרמז על בן סורר ומורה. ע"פ מה שאמרינן במסכת סנהדרין בפרק בן סורר ומורה גנב משל אביו ואכל ברשות אביו וכו´ אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנב משל אביו ויאכל ברשות אחרים ר"י בר"י אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו ע"כ:
הטעם שצריך לאכל ברשות אחרים. לפי ששם לא מתפחד בשעת האכילה. ובה"ג ודאי ממשיך:
וידוע מי שהוא מתפחד בעושה מעשה א´ ודאי יודי ומרגיש בעצמו שהוא עושה שלא כהוגן וכדין. אכן אם לא מתפחד ולא ירא לנפשו. אומר בלבו שלא פעל עון ולא פשע. כי הפחד והמורא אשר עלה על ראשו אות ומופת שלבו יך לו בו ויודע ומודה שחטא מה שאין כן אם לא ירא אומר בלב שלא פשע. וגם אמרו חכז"ל על בן סורר ומורה על אשר אכל בשר ושתה יין יורד מדרכו יהרג אלא נידון על שם סופו. שמבקש למודו ואינו מוצא. ומלסטם והורג את הבריות ימות זכאי ואל ימות חייב:
כל זה מרומז במקרא הנזכר. גוזל אביו ואמו )שצריך לגזול. לגנוב משניהם ע"פ ?.רת ריבר"י( ואמר איך פשע. ר"ל שהוא אוכל ברשות אחרים. כי לא מתפחד וירא שם ברשות אחרים. ובודאי יאמר אין פשע כיון שלא ירא לנפשו אמר בלבו. שלא פשע )והכונה כאלו אמר גוזל אביו ואמו ואוכל ברשות אחרים. כי שם אומר אין פשע( ילד כמו זה הוא בסו"מ ונידון ע"ש סופו. כי חבר הוא לאיש משחית. לגזלנים ורוצחים לכן ימות זכאי.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
