ב"ה
דברי יוסף - לקוטי הפרדס
חידושי תורה שבכתב ובע"פ - בד' חלקי הפרדס
מפת המחבר של מיקום המקדש הרב יהוסף שווארץ

דיוקן עצמי של המחבר
מחבר הספר
"תבואות הארץ"

חלק הדרוש והרמז
ספר רות

א:ח

ותאמר נעמי שבנה בנתי וגו´ אשה לבית אמה

אבל בבנות ישראל נאמר ושבה אל בית אביה. כידוע.


ג:טו

ויאמר הבי המטפחת וגו´

אמרינן במדרש מלמד שחגרה מתניה כזכר ע"כ:

וקשה לפרש כונתתו. ונראה לי שידוע שמטפחת הוא ענין צעיף כמו שכתב הרד"ק בישעיה י´. ואין דרך לקחת ולהשתמש בצעיף לשום בתוכו תבואה. וביותר שהוא דק וחלוש מאוד כדרך כל הארץ לעשות הצעיפים והצניפות מדבר דק ויקר לא עב וגוש כדמות שק. וידוע מנהג בני קדם הזכרים לובשים חגורה גדולה על מתניהם. והוא מלבוש ארוך חתיכה אחת. ולעת מצוא ולעת הצורך מניחים וכורכים בו כמה דברים כנודע לכל יושבי הארץ ההיא:

והנה נאמר ויאמר הבי המטפחת ואחזי בה ותאחז בה וגו´ וקשה לבעל המדרש. איך אפשר להשתמש במטפחת של נשים אשר על פי הרוב על הראש ודק וחלוש. שימוש גדול וגס כזה להניח בו משא תבואה. לכן משיב מלמד שחגרה מתניה כזכר. שלבשה חגורה כדרך הזכרים כדי שלא תודע. ובה נתן השעורים.

ובדרך רמז אמרתי מה היא הכונה שאמרה נעמי לרות ורחצת וגו´ וירדת הגרן אל תודע לאיש עד כלתו לאכול ולשתות. בלתי ספק בשעת שיעצה לה לעשות כן אמרה נעמי בדעתה אפשר שהיא מבינה שאמרתי לה שתלך לגרן להזדווג לו שם תיכף ומיד ר"ל שהוא יקדשנה בביאה. כי לולי כן למה אני מצוה לה לרחוץ ולסוך וללבוש בגדים נאים. ודאי על הכונה הנזכרת:

)וכן נזכר במדרש כל אותו הלילה היה יצרו מקטרגו ואומר אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש. עמוד ובועלה ותהי לך לאשה עכ"ל:

ר"ל שיקדשנה בביאה שהוא בהיתר. ומצאתי גרסת הילקוט עמוד ובועלה ותקנה אותה בביאה וכו´( לכן אמרה לה והוסיפה על דבריה. אל תודעי לאיש עד כלתו לאכול ולשתות. אמרינן במסכת כלה. כלה בלא ברכה אסורה כנדה וידוע שבשבע ברכות האיש יעשה משתה לכל קרוביו וקרואיו לאכול ולשתות. וזה הכונה אל תודעי לאיש )מלשון ואדם ידע את חוה אשתו( ר"ל אל תזדוג לשום אדם עד שיברך עליה שבע ברכות ואכלו ושתו במשתת הנישואין אבל לא שתתקדש בביאה. ונראה לי מה שאמרה לה ורחצת הכונה לטבול מטומאתה. כמו שנזכר גם כן במדרש ששאל אותה פנויה את או אשת איש. אמרה לו פנויה. טמאה או טהורה את אמרה לו טהורה. והטעם בשאלות אלו. כי ידוע יחוד אשת איש אסורה מן התורה. וכן יחוד עם נדה. שהוא בכלל כל עריות. לכן שאל אותה על כן. ולולי שהיתה פנויה וטהורה את אמרה לו טהורה. והטעם בשאלות אלו. כי ידוע יחוד אשת איש אסורה מן התורה. וכן יחוד עם נדה. שהוא בכלל כל עריות. לכן שאל אותה על כן. ולולי שהיתה פנויה וטהורה אסורה לו ליחד עמה בלילה במקום מוצנע. ועל זה צותה לה חמותה לרחוץ. ר"ל לטבול כדי שלא יעברו על איסור יחוד נדה. )ואיסור יחוד פנויה זמן הרבה אחר כן גזרו במעשה אמנון ותמר. כנודע(.


ג:טז

מי את בתי

ר"ל אשת בועז או אלמנת מחלון )או כליון(.



לקודם תוכן ממשיך
לכל ספרי רב יהוסף שוורץ
למאגר תורני - צל הרים
למאגר תורני - שערי שכם


בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
הממשיכים בדרכו של זקנינו .

בני המשפחה :
· מיכל רוזנמן .
· ישראל שורץ .
· עופרה אדלשטיין .
· נעמי טויבר .
.... · שולמית קרויזר .
· אליעזר שורץ .
· יוסף שורץ .


לאתר צל הרים
עיצוב וביצוע על ידי
צל הרים
לאתר שערי שכם