|
א:ג
גלתה יהודה וגו´ היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים
נודע בשערים שבשעת שגלו ישראל ממדינה למדינה באו לפעמים אל מדינה אשר מלכה ושריה נתנו להם מקום לשבת בתנאי שיתנו להם ממון וכסף הרבה ועבור זה ישבו בצלם ולא ימשלו בם ידי אומה אחרת ורודפיהם הנקרא בל"א אין שו"טץ.
שוטציודען. אכן המצילים )מלשון הצלה( והמצלים )מלשון צל שהם תחת צילם( אלה אכלו אותם בכל פה. כי אמרו להם להם כל זמן שבתם הב הב. באין שיעור וערך. ואין להם מנוחה. עד שבסוף אין כח להם לסבול עול נוגשיהם ומוכרחים לחפש אחר מדינה אחרת. אולי ימצאו שם מקום לשבת. והנה כל זמן שהם במדינה ההיא לא ירדפו אותם כי אם שנוגשים אותם. אולם בגופן ובנפשותם לא נגעו:
אכן אחר שיצאו ממדינתם ולא באו עדיין למדינה אחרת לחסות בצל מלכות וממשלה אחרת הם כהפקר כל מי שידבנו לבו ירדף אחריהם להומם ולאבדם: ועל זה מרמז הפסוק היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח. בשעת שהיא יושבת תחת צל הגוים אמת הדבר שאז לא ירדפם לצוד את נפשם. אכן לא מצאו מנוח לא יניחם לשבת בשלוה. כי אמרו להם הב הב. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. אולם אם יצאו משם ועדיין לא באו למדינה אחרת והם בין המצרים. בין מדינה למדינה. אז השיגום כל רודפיה לפי שהם כהפקר.
א:ו
וילכו בלא כח לפני רודף
הצרה כפולה. לפני רודף חיש מהר והם ילכו בלא כח. ודאי ישיגם.
ג:כד
חלקי וגו´ על כן אוחיל לו
הכונה אני חלקי ה´ ממעל וע"ד עמו אנכי בצר´ ע"כ אוחיל לו כביכול בשבילו.
ד:כא
שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ
תר"י חדיאי ובדיחי קושטנטינא דמתבניא בארעא ארמינאה עכ"ל. קצת ראיה מה שמרחים קבר איוב ב? קושטנטינא. גם בארץ ארמינאה מראים קברו. כי איוב היה בארץ עוץ.
ה:יא
נשים בציון ענו וגו´ בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
אמרתי דרך דרוש´ ולצי. מאחר שבעו"ה שעשו כן האיובים לא נמצאו אחר כן בתולות. כי כולן כבר נבעלות. וזה שמקונן הנביא. בחורים טחון נשאו. שדרך הבחור לישא בתולה. אבל לא מצא בתולה ומוכרח לישא שאינה בתולה וכבר נבעלת.וזה טחון בלשון נקיה. כמו ויהי טוחן בבית האסורים. אפילו נערים קטנים שדרכם לישא נערות קטנות ואמרו בדעתן ודאי הם לא נבעלו עדיין. גם הם לא מצאו כן. והם נכשלו בעץ. ר"ל בטענת מוכת עץ היא. ובשביל זה לא מצא לה בתולים. והיא טענת שקר כי אם שכבר נבעלה גם כן. ונכשלו בזה. ר"ל בטענת מוכת עץ היא. ובשביל מזה לא מצא לה בתולים. והיא טענת שקר כי אם שכבר נבעלהה גם כן. ונכשלו בזה. וזה ונערים בעץ כשלו:
)באיכה רבתי שם נבוזראדן צוה לחיילותיו אלההון של אלו שונא זמה הוא וכו´ בר מתלת נשים שנתעצלו ולא עשו כן ונתענו לכך נאמר נשים בציון ענו בתולות בעי"ה בתלת כתיב ע"כ: הכונה נשים מורה על ב´ ובתולה על א´ הרי הן ג´:
ופי´ בעל מתנות כהונה בתלת כתיב חסר ו´ בתלת שלשה דוחק הוא(.
ה:יד
זקנים משער שבתו בחורים מנגנתם
הזקנים שבתו משער שבת תחכמני מסנהדרין ומב"ד. בחורים מנגינתם מקום הלימוד בישיבה שלומדים בטעמים ובניגון.
ה:יז
שם י"ז על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו ענינו
שאמרנו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו וזה היה סיבת ותחילת מעשה העגל ועל אלה אלהיך ישראל חשכו עינינו.
ה:כב
כי מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאוד
הכונה אם ח"ו תאמר שתרחם עלינו לומר לצרתינו די ונשב בשלוה כדרך כל גויי הארץ. אכן תמאסנו להיות לך עם קדש כמו שהיינו מקדם בשכינתך בינינו. הלא בזה קצפת עלינו עד מאוד. אין לנו קצף וצער גדול מזה: בדרך משל בן המלך חטא חטא גדול לאביו עד שגרשהו מביתו. ובסוף רחם ומחל לו אכן בתנאי שלא יקרא עוד שמו עליו שהוא אינו אביו והוא אינו בנו. וצעק הבן אין לך קצף גדול מזה. ומה תועלת יש שרחמת ומחלת לי. וזה שאמר אם מאוס מאסתנו וגו´. הלא זה לנו לצער ולבזיון גדול וקצף עד מאוד. לכן השבינו אליך ונשובה חדש ימינו כקדם שתרחם ותמחול לנו ונגיע למדרגה שהיינו בימי קדם אמן.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
