|
ד:יב
ויגידו למרדכי את דברי אסתר
מה שנזכר לשון רבים ומקודם נזכר לשון יחיד ויצא התך וגו´ ויגד לו וגו. הטעם שבאו נערותיו להעיד שאמת הדבר שלא נקראה לבא אל המלך זה שלשים יום.
ד:טו
וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו וגו´
כתב הרב אבע"ז )בפירושו על מגילת אסתר שנמצא כ"י ויצא מחדש לעולם בעיר לאנדן( שמצה בחו"ל הוא דרבנן. לכן היה כח ביד מרדכי ואסתר לגזור לצום שלשת ימים לילה ויום ולדחות מצות אכילת מצה ע"ש. ובודאי דברים אלה אינם ע"פ הש"ס שלנו. ועל כל פנים צריך ישוב איך כח ביד מרדכי ואסתר לדחות אכילת מצה שהיא מדאורייתא. ואשים שהיה להם כח זה משני טעמים:
אחד על ידי איסור כולל. כמו שנזכר באו"ח )סי´ תפ"ה( אמר שבועה שלא אוכל מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח. והטעם מאחר ששבועה חלה על מצות דרשות חלה גם כן על מצות דמצוה. וכן בנידון דידן. מאחר שאיסור אכילה חל קודם שהגיע זמן אכילת מצה. חל גם כן בשעת ובזמן אכילת מצה או מאחר שאיסור חל על שארי דברים חל גם כן על מצה. מטעם איסור כולל. ואסורים לאכול אפילו מצה. ב´. ידוע אם אמר קונם אכילת מצה עלי בליל פסח אסור. דנדר חל על דבר מצוה )ע"ש במגן אברהם(. וכ"ש אם אדם אסר על עצמו אכילה סתם בנדר שחל על דבר מצוה:
והנה אסתר אמרה וצומו עלי הוא לשון נדר. והכונה שמרדכי יצוה ויגזור על כל היהודים הנמצאים שבלשון הזה יקבלו עליהם התענית ההוא. וחל על דבר מצוה ואסורי´ לאכול אפילו מצה.
ומה שגזרו לכתחילה כן. אף שהיה כח בידם שעל פי הדין חל גזרתם באופנים הנזכרים. הטעם שהם הבינו וידעו ששעה צריכה לכך שתתבטל הגזרה דוקא על ידי צומות וזעקות ופיקוח נפש הוא ומותר לדחות מצות עשה א´. ובקשו אופנים איך תחול הגזר´ ע"פ הדין. והוא באופן כשאמרתי.
ט:כח
והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה משפחה מדינה ומדינה עיר ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם
הלשון כפול ומכופל:
לדעתי נראה לישב. שידוע שמי שנעשה לו נס נכון לעשות מידי שנה בשנה לזכרון הצלתו וחסדי ה´ עליו ביום ההוא פורים. הכונה יום צום. ואחר כך משתה ושמחה ומתנות לאביונים. וכן הדבר אם אירע כן לכל הדור ההוא. או לכל בני משפחה או בני מדינה או בני עיר אחת נכון הדבר וכמעט מחויבים הם לעשות לזכר הצלתם מידי שנה בשנה יום פורים וכן הביאו הפוסקים. יכולין בני עיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס ע"כ:
ובאמת נודעה עד היום יום פורים וינ"ץ האנ"ץ בעיר פראנקפורט דמיין מעשה טרח שנעשה ליהודים בעיר זאת שנת שע"ז. וכן יום פורים שראגאשנו"ש. ועד היום נמצאים פה עה"ק יהודים יוצאי חלצי יושבי עיר שראג"ושה בארץ שפאניא. שעושים מידי שנה בשנה ביום שבע עשרה לחדש שבט יום פורים בתענית. וקוראין מגילה הנקראת מגילת שראגאשאנו"ש. ושם נזכר תוכן כל המעשה הנורא והנס הגדול שנעשה להם ביום ההוא בשנת ה"א ק"ף לבריאה. ובלילה ולמחרתו עושים ימי שמחה ומשתה ומתנות לאביונים. ורבים כאלה. וכולם נקראים בשם פורים על שם פורים האמתי´ של המן. שהיתה כל עדת ישראל בסכנה גדולה. ובשעה קלה נצלו בנס על ידי חסדי ה´ כי לא תמו.
אולם יש הפרש בין פורים הנקראים על שם פורים המן. ובין פורים האמתים של המן. כי פורים שעושין דוקא יחידים. בני דור. בני משפחה. בני מדינה. בני עיר א´ אפשר שיבטלו. אם בדרך משל באורך הזמן ח"ו יכלו בני המשפחה בני הדור ההוא. או שנתבטל הישוב. ישוב העיר והמדינה ההיא. ויושביה נתפזרו הנה והנה ונשכח המעשה והנס. אכן ימי הפורים שקבלו עליהם כל ישראל מעולם לא נתבטל. כי אני ה´ לא שניתי. ואתם בני ישראל לא כליתם.
ועל כל האמור מרמזים המקראות הנזכרים. על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האיגרת הזאת. ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם )ומתורגם בגין כן קראו ליומיא האילין פוריא על שם פייסא בגין כן נטרין ליה זמן למהויהון ידעין מה חזו למקבע יומי פוריא האילין בגין כן דאתעביד בהון ניסא למרדכי ואסתר וידעון פורקנא דמטת להון. הכונה שתכלית הדבר הוא לפרסם הנס הנעשה להם( קימו וקבלו היהודים עליהם וגו´ שכל ישראל קבלו עליהם לדור דורים לעשות ימי הפורים. והיימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר. הכונה לזכר שם פורים נזכר ונעשה אם אירע נס לבני דור או משפחה או מדינה או עיר מחוייבים לעשות לזכר הצלתם והנס שאירע להם יום פורים. ונקרא פורים. על שם פורים המן. וזה שאמר נזכרים. ר"ל נקראים גם כן פורים. ונעשים בצום ואחר כך בשמחה ובמשתה ובמתנות לאביונים. היא הצדקה. כמו פורים של המן:
וכבר אמרתי שפורים הנזכרים שהם נעשו מיחידים מבני מדינה ועיר א´ דוקא. אלה ודאי אינם לדור דורים. כי לפעמים נתבטלו אכן וימי הפורים האלה. הנזכרים מקודם על כך קראו לימים האלה פורים שהם פורי המן אשר קבלו עליהם כל ישראל ועל זרעם. אלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. כי ודאי לדור דורים נעשו ולא נשתכחים מזרעם.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
