|
יט.
אמ"ר שב"ל רשעים אפילו על פתחי של גיהנם אינם חוזרין בתשובה. שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו´
הכונה אמרינן בסוף מסכת קדושין ? הגמלין רובן כשרים והספנין רובן חסידים. והטעם כמו שפירש רש"י הגמלין שפורשין למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים. ויראים לנפשם ומשברים לבן למקום. הספנין שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלים עד כאן. לפי שדרך
לב בן האדם אם רואה עצמו במקום סכנה ירא וישא עיניו השמימה בתפילתו שיצילו ולא יחשוב לו עון. ומהרהר בתובה.
והנה הסברא נותנת שגם עיר הקדש ירושלים תחשב למקום הסכנה כי מקדש ה´ היא. ביתו וחצרותיו. וכל היושב בה יחשב בלבו כאלו הוא בחצר המלך פנימה הוא עומד לפני המלך אשר ראהו ואין ספק שירא לנפשו שלא יעשה איזהו תנועה. ולא ידבר דיבור קל אשר בו יוכל לחטוא בכבוד המלך. ויחייב ראשו לו. ואינו דומה אם הוא עומד מחוץ לחצר המלך. אף שגם שם ממשלתו ויגיע שבטו בכל מלכותו. לא יזהר בכל אלה כמו שכתב המורה )הביא הרמ"א ריש א"ח( כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו. והוא לפני מלך גדול וכו´ במושב המלך וכו´. וירושלים שהיא חצר המלך ממש )כביכול( מלכות ארץ אשר ה´ דורש אותה. עיני ה´ בה וגו´. מה שאין כן בשאר מקומות ובחוץ לארץ הקדושה שהם כמבחוץ מחצר המלך. ולא ירא יושב שמה ולא מדקדק במעשיו בדברו ובתנועותיו שיהיו במדהה ובמשקל בצדק ובמשפט כמו בירושלים חצר המלך:
ואם כן הדעת נותנת היושב בירושללים יהיה לפחות בערך הגמלין או הספנין שהולכין במקום סכנה והם כשרים וחחסידים. גם הוא יהיה בכלל הכשרים והחסידים:
כן הדרך הכלל בני האדם אכן הרשעים שלבם כבד כאבן לא משגיחים על מעמדם. והם רעים מפרעה מלך מצרים שלפחות בעת צרה ובשעת סכנה היה ירא ה´ ומהרהר בתשובה. ואמר שלא להוסיף לחטוא. ולשלח ישראל. וענינו רואות גמלין וספנין ויושבי ירושלים שהם ברשעתם. ולא יראים לנפשם. לאמר הלא במקום סכנה הם נשובה אל ה´. לא כן הם עושים כל רע. כאלו הם בביתם במקום השקט ובטח. אף שרואים בעיניהם שגמלין נטרפו וספנין נטבעו ויושבי ירושלים נדונין ונענשו בעונש מר. עם כל זה אמרו בלבם אליהם לא תגיע הרעה. ולא ישובו אל ה´.
ואמרינן שם ואר"י בר"א שלשה פתחים יש לגיהנם. אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. והכונה המקום המסוכן מכונה בשם פתח גהינם. ר"ל ברגע אחד יפול ברע. ובתנועה קטנה תמצאנו הרעה ההיא ואיננו ונאבד מן העולם כמו העומד בפתחו של גיהנם בקל יגיע וירד שמה. וכן דרך הש"ס לכנות מקום מסוכן בשם גיהנם. כאלו גיהנם פתוח מתחתיו: וכבר אמרנו שהגמלין והספנין ויושבי ירושלים הם במקום סכנה והם כעל פתחו של גיהנם. והם השלשה הפתחים שיש לגיהנם. אחד במדבר מורה על סכנת הגמלין שפורשין למדברות במקום חיות ולסטות. אחד בים מורה על הספנין שיום ולילה הם בגלי הים. ואחד בירושלים. שמורה שיושביה הם בחצר המלך פנימה במקום סכנה.
וידענו שנמצאים אנשים רעים וחטאים אף שהם שלשה מיני אנשים אלה. גמלין וספנין ויושבי ירושלים. הם ברשעם ולא ישובו אל ה´. אף שהם במקום מסוכן. המכונה פתחו של גיהנם. ושפיר אמר רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזרין בתשובה. והביא קצת ראיה וסמך על זה מפסוק ויצאו וראו בפגרי האנשים. אף ששלשה אנשים אלה יצאו וראו פגרי האנשים שבמקום הסכנה ההוא והיה ראוי ונכון שייראו פן תדבקם הרעה ומתו. עם כל זה נאמר הפושעים בי עודנו פושעים הם. ולא ישובו אל ה´.
|