|
ז:
חייב אדם לבסומא בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי
אמרתי בדרך דרוש. כבר ידוע פלא הדבר שעינינו ראות שצדיק ורע לו רשע וטוב לו. ועל זה התפלאו וצעקו כבר הנביאים והחכמים ואולם הדבר נראה כפלא דוקא בעינינו הבשר שהוא מוסגר בגשם עכור ואין בו כח לראות מה שהוא למעלה מגדר הטבע. אכן מי שהוא במדרגה יותר גבוה לא יתפלא על זה ויותר מזה כי אינו מרגיש בדבר. ולא נודע לו נחת זה מזה כי הוא בערך שמבחין דוקא בין אמת ושקר אבל לא בין טוב ורע )עיין במורה תחלת פרק א´. בענין חטא אדם הראשון(. ומה שצעקו הנביאים על כך. לא על עצמם דברו כן כי אם עבור רוב העולם הצדיקים שאינם במדרגתם. שהם ר"ל האחרים בערך המבחינים בין טוב ובין רע וקשה להם הרע. ואין להאריך. וכבר ידוע שמי המתפתה ביין לבו שמח ולא ידע בין טוב לרע מרוב שמחתו כמו שכתבתי במקום אחר מה שאמרו חכז"ל כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ע"ש:
ועל זה רמזו חכז"ל בלשונם הצל שחייב אדם להיות כל כך בלב שמח בשתיית היין. עד שלא נודע לו בין ארור המן לברוך מרדכי ר"ל שכבר הגיע למדרגה שאין מרגיש בין טוב לרע: בין ארור לברוך. דהיינו שאין לו פלא על צדיק וטוב לו ורשע לו או להיפוך צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. שלבו ושכלו דבק כל כך במושכלות עד שלא ירגיש ויבחין בגשמיות. והוא קצת דומה למדרגת הנביאים בעת דבקתם במושכלות כנודע )בלא דעתו ובלא מתכוין( ח"ו בהיפוך ארור מרדכי וברוך המן. והכונה כמו שאמרתי. לרמז על צדיק ורע לו רשע וטוב לו( וק"ל.
ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ור´ עקיבא וכו´. בן עזאי הציץ ומת. עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה´ המותה לחסידיו )א( בן זומא הציץ ונפגע וכו´ אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום עד כאן ]חגיגה יד ע"ב? ?[.
נוכל לפרש מאמר זה בדרך חקירה. ידענו מצינו ראינו באנשים המתפלספים והמחקרים בדברים אשר למעלה מדעתנו וכחנו בדבר מציאות השם ב"ה. בבריאה. ובטבע. ובמצות ה´ וכו´ ארבע מדרגות בהם.
המין אחד שיש לו כל כך אמונה שלימה בה´ יתברך ובתורתו הן בכתב והן בעל פה להאמין אף אם יגיע בחקירתו לדברי´ שהם סותרים דברי האמונה אשר בלבו. האיש כזה ראוי ונכון לחקור ולדרוש ולכנס לפרדס. ובודאי יכנס ויצא בשלום ועל זה מרמז והיה לנו למשל ר´ עקיבא שיראתו קודמת לחכמתו:
המין השני שאין לו אמונה כלל ועיקר. ובתחלה יבקש לחקר ואח"כ יאמין כפי חקירתו ושכלו. לאיש הזה ודאי סכנה היא לו לכנוס ולדרוש בפרדס. כי ודאי לא יצא בשלום כי אם לתרבות רעה ועל מין זה מרמז אלישע אחר.
המין השלישי והרביעי הם אנשים שיש להם אמונה אכן אין כח בהם לעמוד כנגד יצר המחקר שדרכו לאמר הלא האמונה בלב דוקא בלא חכמה ובינה ודעת. אכן החקירה היא במוח אבר השכל ובודאי במדרגה יותר גבוה. ואין ספק שנדחה האמונה מפני החקירה:
ומאחר שיש לאנשים אלה קצת אמונה יבלבל דעתם עד מאוד. ולא ידעו ואין כח בידם להטות לצד א´. ר"ל להיות ממין המאמינים בשלימות. כי על ידי חקירתיו נולדו לו ספקות הרבה באמונתו. וגם אינו בשלמות ממין המכחשים ממש כי חלק האמונה אשר לו לא יניחנו )ותמיד בלבו THEISMUS GEGENDEN ATHEISMUS(: והם מבולבלים בדעתם עד מאוד. ויש מהם שיצאו מדעתם מרוב הספקות והמחלוקות אשר בדעתם ובלבם עד שיגיעו למדרגות שגעון ממש. ויש מהם יגיעו למדרגה נואש )פערצווייפלונג( שיחלה )קראנק"ט הארמ"ט זיך( וימות מרוב כעסו וצערו. או עד שישלח יד בעצמו )בבשרו. לאב לדעת כי קץ בחייו רח"ל. ועל ב´ מינים אלה מרמז בן עזאי ובן זומא. שאחד יצא מדעתו ואחד מת וכונת הלשון הציץ ומת הציץ ונפגע. הכונה ראיה שאינה ברורה ושלימה כי אם כדרך העברה בעלמא נקראת הציצה. והכונה שלא חקרו ולא הבינו הדבר באמת לאמתו. כי אין ספק שהחקירה והאמונה והאמת מדובק זה בזה. והבן.
)א( אולי הוא מה שאמרו בפרק הרואה. הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות. שמצינו שבן עזאי מכונה בשם חסיד.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
