|
לג.
רבי חייא הוי יתיב בי מסחותא וחלף ואזיל ר´ שמעון בר רבי ולא קם מקמיה ואיקפד ואתא א"ל לאבוה ב´ חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני ע"כ
אמרתי למה נתן ר´ שמעון הסיבה שהקפיד על אשר לא קם מקמי´ בשביל ששנה לו ב´ חומשים בסת"ם. משמע לולי כן לא היה כל כך מקפיד ומה לו לבאר כל כך בדקדוק ב´ חומשים ואפילו אם הוא ספר וחומש א´ יש להקפיד לקפדן על שלא יקום מפניו משמע שב´ חומשים הם עיקר הסיבה ותכלית הקפדה:
לדעתי שכבר תוספות שם. ב´ חומשין פירושו שני ספרים. שיש בתהלים חמשה ספרים כמו בתורה:
והנה סוף פרק ב´ הוא מזמור ע"ב "לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך". ושם נאמר לפניו יכרעו ציים וגו´ וישתחוו לו כל מלכים. כל גויים יעבדוהו. ור"ש חשב את עצמו בגדר בן מלך. כי אביו נשיא. שהוא כמלך. ושפיר מחויב רבי חייא לקום מקמיה. אף אם לא שנה לו. כי כמו בן מלך הוא. וכל שכן ששנה לו והוא כתלמידו וביותר ששניתי לו מקרא זה שמוכח שחיוב הוא לקום מקמי´ בן מלך כמש"נ לפניו יכרעו וגו´ וישתחוו לו וגו´.
ועל דרך זה פרשתי עוד מה שנזכר שם עוד. ותו בר קפרא ואמרי לה רשב"ר הוה יתיב בי´ מסחותא וכו´ א"ל לאבוה שני שליש שליש לו בתורת כהנים ולא עמד מפני כי חלק שני שליש שליש הוה חלק ב´תשיעיו´ מהכל וספר ויקרא הוא תהלים נחלק לכ´ פרשיות כאשר נרשמים במקראות הגדולות )עיין שם בהקדמה וברשימות( וידבר וגו´ צו את אהרן ואת בניו וגו´ עד וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו:
ובת"כ נדרש בפסוק המוקדם לכהן המקריב אותה הא כיצד זה בית אב המקריבים אותה עכ"ל:
והנה מצאנו לשון כהנים. הכונה גדולה. כמו ובני דוד כהנים. מתורגם רברבין היו. ואמרינן במסכת כתובות )דף קג ע"ב( אף על פי ששמעון בני חכם. גמליאל בני נשיא ע"כ. מוכח ששמעון לא יהיה נשיא אחר מות רבינו הקדוש. כי אם אחיו הגדול ממנו ר´ גמליאל. ולו שייך הגדולה והתפארת כדין מלך. אכן אחיו הקטן ממנו יש סברא לומר שאין מחויבים לכבדו כל כך. וכל שכן בחיי אביהם רבינו הקדוש. שהיה אז נשיא. אולם ממקראות הנזכרים מוכח שלא כן הדין כי התורה צותה כל מנחה תהיה לכל בני אהרן איש כאחיו ר"ל. בין גדול ובין קטן שלא חלקה התורה אם בדרך משל בן אחד היה מוכן להיות מלך במות אביו המלך. שיהיה לו אז מעלה על אחיו הקטן ממנו. כמו שנדרש גם כן בתה"כ יכול לו לבדו. דהיינו הכהן המקריב שהוא בבחינה ובמדרגה יותר גדולה משאר הכהנים שאינם מקריבים ת"ל לכל בני אהרן הא כיצד זה בית אב. ר"ל שכל הבנים שווים הם בענין מעלותיהם שבאה להם על ידי אביהם. ועל זה מרמז הלשון זה בית אב.
וזה כונת הש"ס א"ל לאבוה שני שלישי שליש שניתי לו בת"כ ולא עמד מפני:
ר"ל הלא קראתיושניתי לו בספר ויקרא בת"כ בפסוקים הנ"ל שהם בחלק שני שלישי שליש )כי הפסוק וכל מנחה בלולה בשמן וגו´. הוא פסוק האחרון שבפרשת ו´. ע"פ הרשימה הנרשמת במקראות הגדולות שהוא חלק שתי תשיעיות מכל ספר ויקרא שבו כ"ז פרשיות( ומשם מוכח שאף אחי גדול ממני. והוא מוכן להיות נשיא. אף על פי כן מחויבים כל בני גילי וחברי וכל שכן תלמידי. גם לכבדני ולקום מפני. כמו שנאמר ולכל בני אהרן תהיה איש כאחיו. גם נשנה שם בת"כ ששייך המנחה לכל בית אב. לא דוקא לכהן המקריב לבדו. וכל אחד ואחד הוא במדרגת ובערך המקריב. כן הדבר המעלה של רבנות )כמו הכהונה( יש לי חלק בה( כמו אחי הגדול ר"ג. ושפיר ונכון הוא שיקומו. אף שלאחר זמן לא אהיה נשיא ומלך עליהם כמו אחי.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
