|
עה.
דיתיב ר´ יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן שערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד. השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן וכו´ א"ל ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות
יש לדקדק. כעין מעשה זה נמצא במסכת שבת )דף ל ע"?( דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש. א"ל בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידין אילנות שמוציאין פירות בכל יום וכו´ לגלג עליו אותו תלמיד והכתיב אין כל חדש וכו´ ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכו´ לגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש וגו´:
והנה תלמיד דרבן גמליאל לגלג שלש פעמים ולא ירע בעיני רבן גמליאל ולא קראו רשע ולא ענשו כמעשה תלמיד רבי יוחנן. ומה הפרש ביניהן וכל פעם השתמש אותו תלמיד בלשון ובדיבור אחד אין כל חדש וגו´ ותלמיד דרבי יוחנן לא הקשה כן מלשון המקרא כי אם השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן וכו´.
ידוע השינוי בערך גדלות וקטנות הוא בגדר הטבע. ובגדר סדר מעשה בראשית. שנמצא בדרך משל במדינה אחת תוצאות ותנובות ופרי הארץ בערך מדרגה ומדה קטנה עד מאוד. ומדינה אחרת המינים אלה גדולים עד מאוד. כל זה בדרך האפשרי ובדרך הטבע. ואם יספר אדם שראה מרחקים הדבורים גדולים כל כך כתרנגולי ארצנו. לא נוכל להחליט ששקר דבר וראוי ללגלג על דבריו. כי הדבר הזה בגדר האפשרי הוא. אולם אם יספר ששמע במרחקים במדינה פלונית אלמונית התרנגולים מדברים לשון צחות ודרשו לעם מוסר השכל. וראו אילנות שעליהן גדלים ומוציאין בני אדם או אבני השדה ודאי ראוי ללגלג עליו ועל דבריו. כי שקר ענה. כי אין זה בגדר הטבע שנאמר שנשתנו שם במדינה ההיא סדרי מערכות בראשית. שחי נשתנה למדבר. וצומח לחי או לדומם.
כן הדבר בשני´ תלמידים אלה. תלמיד רבי יוחנן שמע ממנו דבר שהוא בגדר הטבע ובסדרי מעשה בראשית שהקב"ה עתיד להביא אבנים טובים ומרגליות גדולים עד מאוד. כל זה בגדר האפשרי אף שבמדינתנו לא נמצאים כי אם כערך ביצה קטנה. אולי במדינות הרחוקות נמצאים בערך גדלות ההוא. ואין זה לנו כי אם חסרון הידיעה. שלא נודע לנו מדינה ההיא. וא"כ דברי ר"י אמתיים הם. וחס ללגלג עליהם. ותלמיד ההוא ראוי להיקרא רשע. ומלגלג על דברי חכמים. כי באמת נמצאים בערך ובמדרגה ההוא כאשר ראה כן בעיניו אחר זמן. והיה ראוי לו להאמין הדבר ששמע מפי רבו השלם. אף טרם שראה הדבר בעיניו. כי אין חוץ מגדר הטבע והאפשר הוא וכ"ש שלא ילגלג עליהם. וראוי לעונש: מה שאין כן בתלמיד רבן גמליאל ששמע מפי רבו דבר שאינו בגדר הטבע. והכרח לומר שלעתיד ישתנו סדרי מעשה בראשית. כי אין בגדר הטבע שאשה תלד בכל יום. ואלנות מוציאין פירות בכל יום. וארץ תוציא גלוסקאות וכלי מילת. ואף שהביא ראיה מפסוקים מיאן התלמיד מלהאמין. ושאל והלא אין כל חדש תחת השמש. ר"ל ודאי גם לעתיד הטבע וסדרי מעשה בראשית ועולם כמנהגו ינהג. ולא מצינו בכל דברי נביאינו הקדושים שאמרו שבזמן הגאולה ובזמן השלימות ההוא יהיה סדרי מעשה בראשית ונהגות העולם על דרך אחר חדש שלא היה בעולם מכבר חלילה.כי אם הטבע וכל מעשה בראשית יהיו אז בתכלית השלימות כנודע בדבריהם. ועולם כמנהגו נוהג. ואף שלגלג על דברי רבו אין ראוי לענוש. מלהאמין דבר שהוא כנגד הטבע ודרך מעשה בראשית וכנגד דברי הנביאים השלמים לכן השיב לו רבו בא ואראך דוגמתן בזמנינו. ובזמן ההיא שהכל יהיה בשלימות ימצאו דברים אלה כדברי ממש. אם הוא בגדר הטבע שתרנגולת תלד בכל יום גם בעת הזאת. הלא בגדר האפשרי שבזמן השלימות ההוא יהיו הדבר מכוון כמו שדרש:
והלשון ששאל א"ת אין כל חדש תחת השמש. מורה שאין נשתנה סדר הטבע וסדר מעשה בראשית בשום זמן. אפילו בזמן השלימות ההוא:
ומצאתי דוגמתן )ברכות נט ע"א( ולברי לה תרתי ככבי אחריני. אין חדש תחת השמש. ה"ק אי לא מיקרב פומא להכא ליקרב )וכן סנהדרין קי ע"א( וכן נזכר במסכת סופרים )פרק כא הלכה ב( ולמה אין מתענין אותן )ב´ ה´ ה´( בחדש ניסן מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנות לשנים עשר יום יום לכל שבט ושבט וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב. וכן לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להבנות בניסן לקים מ"ש אין כל חדש תחת השמש עד כאן לשונו. הרי אפילו סדרי תורה דיניה ומשפטיה ומנהגיה לא נשתנים לעתיד מטעם המקרא אין כל חדש וגו´. וכל שכן סדר הטבע וסדר מעשה בראשית. ושפיר אין ראוי אותו תלמיד שמיאן מלהאמין. לעונש ולקללה. כמו תלמיד ר"י.
| 
בסיוע ובעידוד משפחת מאיר שורץ
